לימוד 1 מתוך 311 · מעצר יוחנן המטביל

  1. לימוד 1: מעצר יוחנן המטביל
  2. לימוד 2: שליחות שנים עשר השליחים
  3. לימוד 3: שאלתו של יוחנן המטביל
  4. לימוד 4: שליחת שנים עשר השליחים
  5. לימוד 5: מותו של יוחנן המטביל
  6. לימוד 6: תזכורת למעצרו של יוחנן המטביל
  7. לימוד 7: תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל
  8. לימוד 8: שובם של השליחים
  9. לימוד 9: המשיח ישוע שולח 70 תלמידים
  10. לימוד 10: שכר השליחים
  11. לימוד 11: בואם של היהודים מעיר ירושלים
  12. לימוד 12: שמו האמיתי של מתי?
  13. לימוד 13: הבחירה הגדולה של חיינו
  14. לימוד 14: התלמידים הראשונים
  15. לימוד 15: המפגש עם פיליפוס
  16. לימוד 16: אישור קריאת התלמידים
  17. לימוד 17: הקדשת התלמיד
  18. לימוד 18: קריאתו של תלמיד נוסף, מתי
  19. לימוד 19: הסעודה שערך לוי
  20. לימוד 20: תגובתם של יעקב ויוחנן
  21. לימוד 21: ההקדשה המחייבת של התלמיד
  22. לימוד 22: הפרושים או הסופרים
  23. לימוד 23: שאור הפרושים
  24. לימוד 24: ריפוי האיש שידו יבשה
  25. לימוד 25: שיחת ישוע המשיח עם נקדימון
  26. לימוד 26: ישוע הוא אדון השבת
  27. לימוד 27: הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח
  28. לימוד 28: הוראה על השדים
  29. לימוד 29: חשיפת הסתירות בדברי הפרושים
  30. לימוד 30: משפט הפרושים
  31. לימוד 31: הפרושים מבקשים אות
  32. לימוד 32: ארוחה בבית פרוש
  33. לימוד 33: שאלות הפרושים וההרודיאנים
  34. לימוד 34: שאלות הפרושים וההרודיאנים
  35. לימוד 35: כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים
  36. לימוד 36: מיהודה לגליל
  37. לימוד 37: תחילת ההטפה בגליל
  38. לימוד 38: ריפוי חמותו של השליח פטרוס
  39. לימוד 39: החיים הנצחיים
  40. לימוד 40: הבית הבנוי על הסלע
  41. לימוד 41: הטלת האבן
  42. לימוד 42: המבקש מוצא
  43. לימוד 43: אהבת אלוהים לאדם
  44. לימוד 44: התפללתי עבורך, אומר לו ישוע!
  45. לימוד 45: אל תירא, רק האמן
  46. לימוד 46: בלעדיי אינכם יכולים לעשות דבר
  47. לימוד 47: אסון הרכבל של גלוריה
  48. לימוד 48: העימותים בין התלמידים
  49. לימוד 49: אזהרה מפני הרדיפות העתידות לבוא
  50. לימוד 50: הדרשה על ההר (12), הוראה על התפילה
  51. לימוד 51: הדרשה על ההר (13), הסליחה
  52. לימוד 52: הדרשה על ההר (17), לא לשפוט אחרים
  53. לימוד 53: הדרשה על ההר (19), כלל הזהב
  54. לימוד 54: הרוחות הטמאות
  55. לימוד 55: הוראות שונות של ישוע המשיח
  56. לימוד 56: הוראת המשיח ישוע על דאגה
  57. לימוד 57: שאלתו של כיפא
  58. לימוד 58: משל שני העבדים
  59. לימוד 59: המשיח ישוע כמקור לפילוג
  60. לימוד 60: משל המידה
  61. לימוד 61: משל העשבים הרעים והחיטה
  62. לימוד 62: משל הפנינה היקרה
  63. לימוד 63: פסק דין על הלב האנושי
  64. לימוד 64: הוראת התלמידים על השפעת הפרושים
  65. לימוד 65: דרשה על הענווה
  66. לימוד 66: הנאום על המים החיים
  67. לימוד 67: הוראה על התפילה
  68. לימוד 68: משל החבר המפציר
  69. לימוד 69: משל התאנה העקרה
  70. לימוד 70: תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים
  71. לימוד 71: משל המגדל
  72. לימוד 72: דימוי המלח חסר הטעם
  73. לימוד 73: הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה
  74. לימוד 74: ההיבט הרוחני של המלכות
  75. לימוד 75: המשיח ישוע מבשר על בואו השני
  76. לימוד 76: הוראה על גירושין
  77. לימוד 77: הישועה והעושר
  78. לימוד 78: משל הכורמים
  79. לימוד 79: הנאום על אחרית הימים בהר הזיתים
  80. לימוד 80: מחלוקת התלמידים על הבכורה
  81. לימוד 81: הדרך המובילה לשמים
  82. לימוד 82: הגפן והזמורות
  83. לימוד 83: המשיח ישוע מנחם את תלמידיו
  84. לימוד 84: מי אביו של יוסף?
  85. לימוד 85: האם ישוע הוא צאצא של שלמה או של נתן?
  86. לימוד 86: מי אביו של שאלתיאל?
  87. לימוד 87: מי אביו של עוזיהו?
  88. לימוד 88: מי אביו של יכניהו?
  89. לימוד 89: מספר הדורות המדויק אצל מתי?
  90. לימוד 90: מי אבי שלח?
  91. לימוד 91: האם ישוע יירש את כיסא דוד?
  92. לימוד 92: אילן היוחסין או אילנות היוחסין
  93. לימוד 93: האם אתה רוצה להתרפא?
  94. לימוד 94: טבילת ישוע המשיח
  95. לימוד 95: המשלחת שבאה מירושלים
  96. לימוד 96: מפגש ישוע המשיח עם נתנאל
  97. לימוד 97: החתונה בקנה
  98. לימוד 98: ביקור בכפר נחום
  99. לימוד 99: חג הפסח הראשון
  100. לימוד 100: גירוש הסוחרים מהמקדש
  101. לימוד 101: התוצאות בירושלים
  102. לימוד 102: ההטפה בבית הכנסת של כפר נחום
  103. לימוד 103: האיש בעל הרוח הטמאה
  104. לימוד 104: המשיח ישוע מתבודד כדי להתפלל
  105. לימוד 105: חג הפסח השני בירושלים
  106. לימוד 106: ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב
  107. לימוד 107: עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח
  108. לימוד 108: שאלת תלמידי יוחנן המטביל על הצום
  109. לימוד 109: הכרזת הבשורה
  110. לימוד 110: ישוע המשיח בבית הפרוש
  111. לימוד 111: ישוע המשיח מבשר על מלכות האלוהים עם תלמידיו
  112. לימוד 112: אות יונה
  113. לימוד 113: אות מלכת שבא
  114. לימוד 114: אישה קוטעת את דברי ישוע המשיח
  115. לימוד 115: ההמון הרב
  116. לימוד 116: המשיח ישוע פורש עם תלמידיו
  117. לימוד 117: חג הפסח השלישי
  118. לימוד 118: תגובת ההמון
  119. לימוד 119: תגובת השליחים
  120. לימוד 120: ריפויים רבים בגינוסר
  121. לימוד 121: הוראת המשיח ישוע על לחם החיים
  122. לימוד 122: מבחן ההקדשה
  123. לימוד 123: פטרוס מכיר בישוע כמשיח
  124. לימוד 124: תוכחה לסופרים ולפרושים
  125. לימוד 125: ריפויים רבים בערב
  126. לימוד 126: יציאה בסירה לעיר מגדלה
  127. לימוד 127: שיבה לבית צידה
  128. לימוד 128: ההצהרה השנייה של פטרוס
  129. לימוד 129: שבחו של פטרוס מפי המשיח ישוע
  130. לימוד 130: מחיר ההתמסרות
  131. לימוד 131: דבר מוזר מאוד של המשיח ישוע
  132. לימוד 132: הנחיות הרב
  133. לימוד 133: שאלת התלמידים על אליהו הנביא
  134. לימוד 134: שד שקשה לגרשו
  135. לימוד 135: ההסבר לכישלון התלמידים
  136. לימוד 136: משמעת בקהילה ומחילה
  137. לימוד 137: חג הסוכות
  138. לימוד 138: היציאה לירושלים והעזיבה הסופית של הגליל
  139. לימוד 139: המסע דרך שומרון
  140. לימוד 140: האנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע
  141. לימוד 141: היהודים מחפשים את המשיח ישוע
  142. לימוד 142: תורתו של המשיח ישוע בבית המקדש
  143. לימוד 143: ההערכה הסותרת של העם
  144. לימוד 144: האישה הנואפת
  145. לימוד 145: המשיח ישוע הוא אור העולם
  146. לימוד 146: ניסיון רצח
  147. לימוד 147: שובם של 70 התלמידים
  148. לימוד 148: המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים
  149. לימוד 149: ערעור על ישוע המשיח לאחר נס
  150. לימוד 150: ההזמנה לביתו של פרוש
  151. לימוד 151: שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח
  152. לימוד 152: הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס
  153. לימוד 153: קינה על ירושלים
  154. לימוד 154: סקרנות העם וקנאת אנשי הדת
  155. לימוד 155: המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו
  156. לימוד 156: המשיח ישוע הוא הרועה הטוב
  157. לימוד 157: חג ההקדשה
  158. לימוד 158: שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח
  159. לימוד 159: יציאה לבית עניה שבעבר הירדן
  160. לימוד 160: המשיח ישוע מברך ילדים קטנים
  161. לימוד 161: המשיח ישוע מכריז שוב על מותו ותחייתו
  162. לימוד 162: בקשתה של שלומית, אשת זבדי, למען בניה
  163. לימוד 163: קשר נגד המשיח ישוע הנסוג לאפרים
  164. לימוד 164: קללת התאנה העקרה
  165. לימוד 165: הוראה יומית במקדש
  166. לימוד 166: סמכותו של המשיח ישוע מעורערת
  167. לימוד 167: שאלותיהם של מורי התורה
  168. לימוד 168: משיחיותו של ישוע
  169. לימוד 169: מתנתה של האלמנה העניה
  170. לימוד 170: המשיח ישוע רוחץ את רגלי תלמידיו
  171. לימוד 171: שיחה אישית עם תלמידיו
  172. לימוד 172: השיבה לגליל
  173. לימוד 173: ההגעה לכפר נחום שבגליל
  174. לימוד 174: הקשיים בנצרת
  175. לימוד 175: ריפויים רבים בערב
  176. לימוד 176: הטפה בגליל
  177. לימוד 177: שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל
  178. לימוד 178: שאלה על ההתרועעות עם חוטאים
  179. לימוד 179: המשך ההטפה בגליל
  180. לימוד 180: ריפוי האיש שידו משותקת
  181. לימוד 181: ריפויים רבים בגליל
  182. לימוד 182: בחירת שנים עשר השליחים
  183. לימוד 183: ישוע המשיח מוכיח כמה ערים
  184. לימוד 184: ישוע המשיח ממשיך בפועלו
  185. לימוד 185: חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון
  186. לימוד 186: עבודתו של המשיח ישוע בגליל
  187. לימוד 187: המשיח ישוע ממשיך במסעו בגליל
  188. לימוד 188: חמותו של פטרוס
  189. לימוד 189: משותק הנישא בידי ארבעה אנשים
  190. לימוד 190: האישה שסבלה מדימום
  191. לימוד 191: בת יאיר
  192. לימוד 192: מה אומר ישוע לבת יאיר?
  193. לימוד 193: שני העיוורים
  194. לימוד 194: הפיכת המים ליין בקנה
  195. לימוד 195: ריפוי בנו של פקיד מלכותי
  196. לימוד 196: הדיג הנסי הראשון
  197. לימוד 197: ריפוי אחוז השד בבית הכנסת בכפר נחום
  198. לימוד 198: ריפוי חמותו של פטרוס
  199. לימוד 199: ריפוי מצורע
  200. לימוד 200: ריפוי המשותק בבית חסדא
  201. לימוד 201: ריפוי המצורע
  202. לימוד 202: ריפוי עבד שר המאה
  203. לימוד 203: הקמת בן האלמנה מנעים
  204. לימוד 204: ריפוי אחוז השד העיוור והאילם
  205. לימוד 205: ריפוי אחוז השד האילם
  206. לימוד 206: המשיח ישוע משקיט את הסערה
  207. לימוד 207: גירוש שדים מאחוז השד מגדרה
  208. לימוד 208: הקמת בת יאיר
  209. לימוד 209: ריפוי האישה זבת הדם
  210. לימוד 210: ריפוי שני עיוורים
  211. לימוד 211: ריפוי אילם אחוז שד
  212. לימוד 212: ריבוי הלחם והדגים
  213. לימוד 213: הליכה על המים
  214. לימוד 214: ריפוי בגנסרת
  215. לימוד 215: ריפוי בת האישה הכנענית
  216. לימוד 216: ריפוי החירש־אילם
  217. לימוד 217: האכלת ה-4000
  218. לימוד 218: ריפוי העיוור מבית צידה
  219. לימוד 219: ההשתנות
  220. לימוד 220: גירוש השד מהנער החולה בנפילה
  221. לימוד 221: מטבע בפי דג
  222. לימוד 222: ריפוי אישה בשבת
  223. לימוד 223: ריפוי איש חולה מיימת
  224. לימוד 224: ריפוי עשרת המצורעים
  225. לימוד 225: ריפוי העיוור מלידה
  226. לימוד 226: הקמת אלעזר
  227. לימוד 227: ריפוי ברטימאי העיוור
  228. לימוד 228: ייבוש התאנה
  229. לימוד 229: פקיד המלך בקנה שבגליל
  230. לימוד 230: דיג הפלאים הראשון
  231. לימוד 231: ריפוי מצורע.
  232. לימוד 232: ריפוי משותק
  233. לימוד 233: ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא
  234. לימוד 234: ריפוי מצורע לאחר הדרשה על ההר
  235. לימוד 235: ריפוי משרתו של הקצין הרומי
  236. לימוד 236: הקמת בנה של האלמנה מנעים לתחייה
  237. לימוד 237: ריפוי אחוז השד
  238. לימוד 238: המשיח ישוע מרגיע את הסערה
  239. לימוד 239: ריפוי אחוז השד מגדרה
  240. לימוד 240: ריפוי בתו של יאיר נקטע
  241. לימוד 241: ריפוי האישה זבת הדם
  242. לימוד 242: ריפוי בת יאיר
  243. לימוד 243: ריפוי שני עיוורים
  244. לימוד 244: ריפוי אחוז שד
  245. לימוד 245: ריבוי הלחם לחמשת האלפים
  246. לימוד 246: המשיח ישוע ופטרוס הולכים על המים
  247. לימוד 247: ריפוי בת האישה הסורו-פיניקית
  248. לימוד 248: ריבוי הלחם השני עבור 4000 איש
  249. לימוד 249: העיוור מבית צידה
  250. לימוד 250: מס בית המקדש בפי הדג
  251. לימוד 251: ריפוי אישה בשבת
  252. לימוד 252: ריפוי איש חולה מיימת
  253. לימוד 253: ריפוי עשרת המצורעים
  254. לימוד 254: ריפוי איש שנולד עיוור
  255. לימוד 255: ריפוי עיוורים ליד יריחו
  256. לימוד 256: הקמת אלעזר
  257. לימוד 257: ריפוי עיוורים וחיגרים
  258. לימוד 258: המשלים?
  259. לימוד 259: המשלים
  260. לימוד 260: הזורע
  261. לימוד 261: הבד החדש והנאדות החדשים
  262. לימוד 262: החיטה הטובה והזונין
  263. לימוד 263: גרגיר החרדל
  264. לימוד 264: השאור
  265. לימוד 265: האוצר הטמון
  266. לימוד 266: הפנינה היקרה מאוד
  267. לימוד 267: הרשת
  268. לימוד 268: העבד חסר הרחמים
  269. לימוד 269: הפועלים השכורים בשעות שונות
  270. לימוד 270: שני הבנים
  271. לימוד 271: הכורמים הרעים
  272. לימוד 272: חתונת בן המלך
  273. לימוד 273: התאנה המנצנצת
  274. לימוד 274: משלי הבד החדש והיין החדש
  275. לימוד 275: משל המנורה שמתחת לאיפה
  276. לימוד 276: משל העשיר הכסיל
  277. לימוד 277: משל הזורע
  278. לימוד 278: משל המנורה שמתחת לאיפה
  279. לימוד 279: ההשוואה לצמיחת הזרע
  280. לימוד 280: משל גרגר החרדל
  281. לימוד 281: משלים נוספים שלא נמסרו
  282. לימוד 282: משל השאור
  283. לימוד 283: הסבר בערב של משלים שונים (העשבים הרעים)
  284. לימוד 284: משל האוצר הטמון
  285. לימוד 285: משל הרשת שהושלכה לים
  286. לימוד 286: מסקנת המשיח ישוע
  287. לימוד 287: משל הכבשה האבודה
  288. לימוד 288: משל המלך והעבד
  289. לימוד 289: השומרוני הטוב
  290. לימוד 290: גרעין החרדל והשאור
  291. לימוד 291: משל האורח היומרני
  292. לימוד 292: משל המלך המתכונן למלחמה
  293. לימוד 293: משל הכבשה האבודה שנמצאה
  294. לימוד 294: משל הדרכמה האבודה
  295. לימוד 295: משל הבן האובד
  296. לימוד 296: משל המנהל הבלתי נאמן
  297. לימוד 297: משל העשיר ואלעזר
  298. לימוד 298: משל העבדים הבלתי מועילים
  299. לימוד 299: משל השופט העוול
  300. לימוד 300: משל הפרוש והמוכס
  301. לימוד 301: משל פועלי השעה האחת עשרה
  302. לימוד 302: משל המנות
  303. לימוד 303: משל שני הבנים
  304. לימוד 304: משל סעודת החתונה
  305. לימוד 305: משל התאנה
  306. לימוד 306: משל העבד הנאמן
  307. לימוד 307: משל עשר הבתולות
  308. לימוד 308: משל העבדים, השכר והכיכרות
  309. לימוד 309: ניסיונו של ישוע
  310. לימוד 310: ניסיונו של ישוע המשיח
  311. לימוד 311: הקשר האישי של התלמיד עם אדונו

חייו ופעילותו של ישוע

  • מעצר יוחנן המטביל

    המאמר בוחן את מעצר יוחנן המטביל בידי הורדוס אנטיפס ומציג מעבר משמעותי משירות יוחנן לשירות ישוע כמשיח המוכר היחיד. האירוע, שחל כנראה בשנת 30 לספירה, הוא מפנה מכריע בהקשר הדתי של התקופה, המודגש בהפניות לבשורות מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • שליחות שנים עשר השליחים

    המאמר מנתח את שליחות שנים עשר השליחים לפי מתי, מרקוס ולוקס, ומדגיש את קדימות היהודים בתוכנית הישועה ואת הנחיות ישוע להכרזת מלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.6-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
    קרא עוד
  • שאלתו של יוחנן המטביל

    יוחנן המטביל, בהיותו אסור, שולח את תלמידיו לשאול את ישוע אם הוא אכן המשיח המצופה. ישוע משיב במעשיו — ריפויים, הקמות לתחייה ובשורה לעניים — בהסתמך על ישעיהו 35.5. המאמר מנתח את ההבדל בין שני השירותים, את היגיון העריכה של מתי ואת הרמז רב העוצמה לזהותו של המשיח הטמון בהפניה לנבואה: ישוע הוא אלוהים הבא להושיע את עמו (ישעיהו 35.4).

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.27-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
    קרא עוד
  • שליחת שנים עשר השליחים

    הפריקופה 162 מספרת על שליחת שנים עשר השליחים בידי ישוע בגליל, כמה שבועות לפני חג הפסח (מרץ 32 לספירה). אירוע זה, המובא אצל מתי (10.1-15), מרקוס (6.6-13) ולוקס (9.1-6), מציג את התלמידים הנשלחים שניים שניים להטיף על המלכות, לרפא ולגרש שדים. כל אחד מהאוונגליסטים מוסיף את נקודת המבט שלו על הוראות הדרך ועל אופייה של השליחות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
    קרא עוד
  • מותו של יוחנן המטביל

    פריקופה 163 מנתחת את תגובתו של הורדוס אנטיפס לתהילתו של ישוע, שאותו הוא מזהה עם יוחנן המטביל שקם לתחייה. באמצעות השוואה סינופטית של מתי 14.1-2, מרקוס 6.14-16 ולוקס 9.7-9, המאמר בוחן את נקודות הדמיון וההבדלים בין שלושת הסיפורים, את ההקשר הפוליטי בגליל במרץ שנת 32 לספירה, ואת כובד אשמתו של הורדוס לאחר רצח יוחנן המטביל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.14-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃
    קרא עוד
  • תזכורת למאסרו של יוחנן המטביל

    הפרשה PER164 מזכירה את נסיבות מעצרו של יוחנן המטביל, כפי שסיפרו מתי (14.3-5) ומרקוס (6.17-20). יוחנן נאסר משום שגינה בפומבי את נישואיו האסורים של הורדוס אנטיפס להרודיה, אשת אחיו לשעבר. מרקוס מציג דיוקן מורכב של הורדוס, דו-ערכי ומוקסם מיוחנן, ואילו מתי מדגיש את פחדו מן ההמון. הרודיה היא שדוחפת להריגת הנביא, שהוחזק במכוור במרץ 32 לספירה.

    דְּבָרִים 24.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃
    קרא עוד
  • תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל

    הפריקופה 165 מנתחת את נסיבות רצח יוחנן המטביל לפי מתי (14.6-12) ומרקוס (6.21-29). בגליל, במרץ שנת 32 לספירה, הורדוס אנטיפס נכנע למניפולציה של הורדיה באמצעות הריקוד של שלומית ומצווה לערוף את ראש הנביא. המאמר מדגיש את ההקבלה בין מות הקדושים של יוחנן לזה של ישוע, שתי דמויות משיחיות שנדונו שלא בצדק ונקברו בקבר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.14-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃
    קרא עוד
  • שובם של השליחים

    לאחר משימת ההכרזה בגליל, חוזרים השליחים אל ישוע ומדווחים לו על פעילותם. מרקוס מדגיש את תשישותם ואת הצורך שלהם במנוחה במקום שומם, ואילו לוקס מציין שההסתלקות נעשית לכיוון בית צידה. פרשה זו מבליטה את רחמיו של ישוע על תלמידיו, את חשיבות המנוחה בשירות ואת הנוהג של מתן דין וחשבון שליחי. האירוע מתרחש בגליל במרץ שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע שולח 70 תלמידים

    ישוע שולח שבעים תלמידים למשימת הפצת הבשורה (לוקס 10.1-16), אירוע יחיד במינו באוונגליונים. מבית עניה שמעבר לירדן, בסביבות נובמבר שנת 32, הוא מרחיב את שליחותו מעבר לשנים עשר. ההנחיות מזכירות את אלה שניתנו לשליחים, אך בהיקף אוניברסלי יותר. ישוע מזהיר מפני סכנת הדחייה ומוקיע את עיוורונן של הערים הגליליות כורזין, בית צידה וכפר נחום.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.6-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
    קרא עוד
  • שכרם של השליחים

    המאמר בוחן את שכרם של השליחים על פי הבשורות בין חנוכה לפסח. ישוע עובר ליריחו ולסביבת הירדן, מרפא ומלמד, ובמיוחד מחיה את אלעזר. מעשים אלה מעוררים תגובה עוינת מצד הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • בואם של היהודים מעיר ירושלים

    המאמר עוסק בהגעתם של יהודים לבית עניה כדי לראות את ישוע, עם התקרב הייסורים. נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת שלו, שוקלות הרשויות הדתיות את מעצרו, בעוד שבגידתו של יהודה מתכוננת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
    קרא עוד

קריאת התלמידים

נושא זה מקבץ את סיפורי היסוד שבהם ישוע בוחר וקורא את אלה שילוו אותו לכל אורך שירותו. הוא כולל את הסצנות שבהן ישוע פונה אל דייגים על גדות ים הגליל, קורא לאנשים לעזוב הכול וללכת אחריו, ומרכיב בהדרגה את קבוצת השנים עשר שתהיה לב שליחותו.

קטעים אלה משתלבים במסגרת הרחבה יותר של שירותו של ישוע בגליל ומהדהדים את פעולותיו הציבוריות הראשונות של יוחנן המטביל, המכין את הדרך. קריאת התלמידים מגלה כיצד ישוע מפעיל את סמכותו: לא בכפייה אלא בהזמנה ישירה ואישית המשנה מן היסוד את חייהם של השומעים אותה.

קריאת הטקסטים הללו מאפשרת להבין מה פירוש להיות תלמיד במובן של הבשורה, אילו דרישות הדבר מטיל ואיזו קהילה ישוע מבקש לבנות. סיפורים אלה מאירים גם את השליחות שישוע יפקיד מאוחר יותר בידי השליחים, ומתווים רצף בין הקריאה הראשונה לשילוח לשליחות.

  • שמו האמיתי של מתי?

    המאמר דן בזהותו של התלמיד מתי, הנקרא גם לוי בחלק מהבשורות. הוא מסביר כי שינוי השם נובע ממנהגי מתן השמות במאה הראשונה, שבהם היו לאנשים לעיתים קרובות כמה שמות בהתאם להקשרים החברתיים והדתיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃
    קרא עוד
  • הבחירה הגדולה של חיינו

    המאמר בוחן את ההחלטה המכרעת ללכת אחרי ישוע למרות הקשיים. פטרוס בוחר בדרך של מחויבות עמוקה לישוע, ומעדיף את הערכים הנצחיים על פני הברכות החומריות המיידיות, בניגוד לאחרים שנוטשים. תוך הדגשת החשיבות של בחירה בדרך הצרה המובילה לחיי נצח, המאמר מעודד אותנו להעמיד את אלוהים בראש סדר העדיפויות כדי להצליח בחיינו הרוחניים ולהגיע לישועה האמיתית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • התלמידים הראשונים

    המאמר בוחן את המפגש הראשון בין ישוע לתלמידיו הראשונים, שעליו מספר רק יוחנן. אנדרי ויוחנן מזהים את ישוע כמשיח ומחליטים ללכת אחריו. רגע חשוב הוא שינוי זהותו של שמעון פטרוס בידי ישוע, המסמן את מחויבותם. הסיפור מציע נקודת מבט ייחודית שאינה מופיעה בבשורות הסינופטיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.35-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ויסף יוחנן ויעמד ושנים מתלמידיו עמו׃ויבט אל ישוע והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלהים׃ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע׃ויפן ישוע אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה תבקשו ויאמרו אליו רבי פרושו מורי איפה תלין׃ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית׃ואחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו הוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃
    קרא עוד
  • המפגש עם פיליפוס

    PER034 מספר על מפגש ישוע עם פיליפוס, שעליו מדווח רק יוחנן (יוחנן 1,43–46), בבית עניה שמעבר לירדן ב־6 באוקטובר בשנת 29. פיליפוס, לשעבר תלמיד יוחנן המטביל כמו אנדרי, יוחנן ושמעון פטרוס, נעשה לתלמידו הרביעי של ישוע. המאמר בוחן את מעברם הטבעי של תלמידים אלה אל המשיח, שכן יוחנן המטביל ראה עצמו כמבשר ולא כמורה מתחרה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.43-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃
    קרא עוד
  • אישור קריאת התלמידים

    על שפת ים הגליל, בסביבות מרס שנת 31, מאשר ישוע את קריאתם של ארבעה דייגים: שמעון פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן. בניגוד לקריאה הראשונה בבית עניה, הוא מזמין אותם כעת לעזוב הכול ולהקדיש את עצמם אך ורק לבשורה. תגובתם המיידית והמלאה משקפת אמון שנבנה במהלך החודשים שבילו לצדו. מתי (4.18-22) ומרקוס (1.16-20) מספרים על אירוע יסוד זה של השירות בגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.16-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • התמסרותו של התלמיד

    המאמר בוחן את התמסרותם של תלמידי ישוע על פי הבשורות של מתי ולוקס. הוא דן באתגרים ובניסיונות הכרוכים בבחירה ללכת אחרי ישוע, ביכולת ההבחנה הרוחנית של המשיח ובמחויבויות המשפחתיות של התלמידים. על רקע הגליל הוא מדגיש את השפעת שליחותו החדשנית של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.18-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים׃ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי׃ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃
    קרא עוד
  • קריאתו של תלמיד נוסף, מתי

    המאמר בוחן את קריאת ישוע למתי ואת תפקידו הייחודי כתלמיד שיכתוב את הבשורה. מתי עוזב את גביית המסים בעקבות היכרות קודמת עם המשיח, כנראה דרך יוחנן המטביל. הקריאה עושה אותו לדובר חשוב של השליחים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.27-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃
    קרא עוד
  • הסעודה שערך לוי

    מתי, המכונה גם לוי, עורך סעודה לציון קריאת ישוע אליו. היא מדגישה את שליחותו הכוללת של ישוע, המתקבל אצל הנדחים. הסיפור בסינופטיות מסמל את השפעת מתי על סביבתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃
    קרא עוד
  • תגובת יעקב ויוחנן

    במהלך מסעו של ישוע דרך שומרון, יעקב ויוחנן, ״בני הרעם״, מציעים להוריד אש מן השמים על כפר שומרוני עוין. ישוע גוער בהם בחומרה ומזכיר שבא להושיע את בני האדם ולא לאבד אותם. פרק זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 9.54-56), ממחיש את המתיחות שבין היהודים לשומרונים ואת עיצובם ההדרגתי של התלמידים לקראת רוח של רחמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.54-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
    קרא עוד
  • ההקדשה המחייבת של התלמיד

    הפרשה 238 מביאה הוראה ייחודית ללוקס (14.25-27) על דרישות התלמידות. בדרך לבית עניה, אחרי 4 בדצמבר 32, פונה המשיח ישוע אל המון רב: ללכת אחרי המשיח פירושו להעניק לו עדיפות מוחלטת על כל קשר אנושי (״לשנוא״ במובן השמי) ולהסכים לשאת את צלבו, כלומר לאמץ סבל ודחייה כדי להישאר נאמנים. מחויבות מלאה, ללא פשרות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN021 קריאות התלמידים

    המאמר מנתח את הסיפורים השונים בבשורות על קריאת התלמידים הראשונים של ישוע, ומראה שסיפורים אלה אינם סותרים זה את זה אלא…

עימותים עם הפרושים

סיפורי הבשורות מקדישים מקום חשוב להתנגשויות החוזרות בין ישוע לפרושים, אחת הקבוצות הדתיות המשפיעות ביותר ביהדות המאה הראשונה. מתחים אלה עוברים לכל אורך שירותו של ישוע, מראשיתו בגליל ועד ימיו האחרונים בירושלים, והם חוט מוליך מרכזי בארבע הבשורות.

נקודות החיכוך רבות ומגוונות: פירוש השבת, דיני הטהרה הטקסית, ההתרועעות עם חוטאים, הסמכות שבה ישוע מלמד וסולח על חטאים. חילוקי דעות אלה אינם ריבים קטנים על פרטים — הם מגלים שתי תפיסות שונות מן היסוד של התורה, של החסד ושל זהות המשיח המצופה.

לימוד העימותים הללו מאפשר להבין טוב יותר את ההקשר הדתי והתרבותי שבו מילא ישוע את שירותו. הם מאירים גם נושאים תורתיים חיוניים כגון הצביעות הדתית, שהוקעה במיוחד בדרשה על ההר, ואופייה של מלכות אלוהים כפי שישוע מכריז עליה מול ציפיות זמנו.

  • הפרושים או הסופרים

    מאמר זה עוסק בסתירה מקראית לכאורה בין הפרושים לסופרים בבשורות, ומסביר כיצד ההבדלים הללו משקפים נקודות מבט נפרדות אך משלימות של מחברי המקרא על ההתנגדות לישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.33-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
    קרא עוד
  • שאור הפרושים

    המאמר בוחן את מגוון ההצגות בבשורות של אזהרת ישוע מפני “שאור הפרושים”, ובוחן את ההבדלים התרבותיים והתאולוגיים אצל מתי, מרקוס ולוקס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש עם היד היבשה

    המאמר בוחן את נס ריפוי האיש עם היד היבשה בידי ישוע, המדגים את עימותו עם הפרושים בעניין משמעות השבת. הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס מספרות כל אחת על האירוע בהבדלי ניואנסים, ומדגישות את חמלת ישוע ואת נוקשות הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.6-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
    קרא עוד
  • שיחת ישוע המשיח עם נקדימון

    השיחה בין ישוע לנקדימון בירושלים, המוזכרת ביוחנן 3, מסמנת מפנה חיוני לעבר רוחניות נוצרית אישית, הרחק מן הטקסים היהודיים, תוך הדגשת הקשר הפנימי עם אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃
    קרא עוד
  • ישוע הוא אדון השבת

    ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.23-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃
    קרא עוד
  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃
    קרא עוד
  • הוראה על השדים

    המאמר מנתח כיצד ישוע מפריך את טענות הפרושים שהוא מגרש שדים בכוח השטן, ומדגיש את סמכותו האלוהית העליונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃
    קרא עוד
  • חשיפת הסתירות בדברי הפרושים

    מאמר זה עוסק בסתירות בדברי הפרושים שישוע חושף באמצעות מטפורות. ישוע משווה בני אדם לעצים, קורא לכל אחד לנקוט עמדה ומדגיש שהמילים מגלות את הלב. הוא מזהיר שכולם יישפטו על דבריהם, ומבליט את חשיבותם של חיים שהתחדשו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.33-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
    קרא עוד
  • משפט הפרושים

    הפריקופה PER158 בוחנת את תגובת הפרושים לניסי ישוע בכפר נחום (מתי 9.33-34). בעוד ההמון מכיר במעשה אלוהי, הפרושים מייחסים את מעשי ישוע לשטן. דחייתם מכוונת: קבלת ישוע פירושה אובדן הפריבילגיות שלהם. ובכל זאת, יש שבחרו ללכת אחריו, כמו ניקודימוס, יוסף איש הרמתיים ושאול איש טרסוס. האילם שנרפא, מצדו, הולך בשמחה ובהכרת תודה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.34-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
    קרא עוד
  • הפרושים מבקשים אות

    המאמר מתאר כיצד הפרושים מבקשים מישוע להוכיח את סמכותו באמצעות אות, וכיצד הוא מסרב, תוך שהוא מוקיע את צביעותם ומזכיר רק את אות יונה. הסיפור מאיר את המתחים בין ישוע לבין המנהיגים הדתיים של זמנו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
    קרא עוד
  • סעודה בבית פרוש

    הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.

    דְּבָרִים 19.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    הפרושים וההרודיאנים מנסים ללכוד את ישוע בפח בשאלה אם יש לשלם את המס לקיסר. תשובתו — "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים" — מסכלת את הפח ומציבה את ההבחנה היסודית בין סמכות אזרחית לריבונות אלוהית, ומזכירה שהאדם, הנושא את צלם אלהים, שייך לו כולו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.20-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ויכר את נכליהם ויאמר להם׃מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
    קרא עוד
  • שאלות הפרושים וההרודיאנים

    במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃
    קרא עוד
  • כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים

    בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃
    קרא עוד

תחילת שירות ישוע

תחילת שירותו של ישוע היא תקופה דינמית ומשנה במרחב הנצרות. שלב מכריע זה מתחיל לאחר טבילתו בידי יוחנן המטביל, מעשה המסמל את תחילת שליחותו הנבואית והמשיחית. אחריו בא נסיונו במדבר, מבחן המבסס את אמונתו הבלתי מעורערת ואת מחויבותו לייעוד האלוהי שלו.

בתקופה זו ישוע מתחיל ללמד ולהטיף בפומבי, בעיקר בבתי הכנסת של הגליל, ובכך מבסס את תפקידו כרבי וכנביא. הוא גם מקים קבוצה קטנה של תלמידים, שרבים מהם יהפכו לשליחים, וכך מתחזקת הפצת מסרו. הנסים הראשונים, כגון הפיכת המים ליין בקנה, מציגים את כוחותיו האלוהיים ומאשרים את לגיטימיותו.

תחילת שירותו של ישוע מרתקת משום שהיא מניחה את יסודות השפעתו הדתית והרוחנית. תורתו על מלכות אלוהים, על התשובה ועל האמונה מקסימה את ההמונים ומאתגרת את שלטונות הזמן. הבנת שלב זה מסייעת להעריך את עלייתו לתפקיד מרכזי בהיסטוריה הדתית ולעקוב אחר מפגשיו הראשונים עם אלה שעתיד היה לשנות במהלך חייו.

  • מיהודה לגליל

    ישוע עוזב את יהודה לגליל לאחר מעצר יוחנן, לא מפחד אלא כדי להתחיל את שירותו במלואו. זהו מעבר לגליל, שבו הוא מתקבל בחום רב יותר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃
    קרא עוד
  • תחילת ההטפה בגליל

    PER052 מסמן את תחילת הטפת ישוע הרשמית בגליל לאחר מעצר יוחנן. מתי מדגיש את המשכיות המסרים הקוראים לתשובה. המפנה בכפר נחום בפברואר–מרץ 31 מאשר את הגשמת הנבואות ואת כניסתו המלאה לשירות הציבורי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃
    קרא עוד
  • ריפוי חמותו של השליח כיפא

    מאמר זה בוחן את ריפוי חמותו של פטרוס בידי ישוע בעיר כפר נחום שבגליל. הנס הזה, המסופר בשלוש בשורות, מאיר את הרקע המשפחתי והחברתי סביב שמעון פטרוס, ומדגים את כוחו של ישוע על המחלות ואת התאמתו למנהגי הדת היהודיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃
    קרא עוד

הוראות ישוע

נושא זה מקבץ את המאמרים המוקדשים לדברי ישוע כפי שהם מועברים בבשורות: נאומיו, דברי העידוד והמוסר שלו, תשובותיו לשאלות בני דורו. הוא כולל הן את הנאומים הציבוריים הגדולים והן את השיחות האינטימיות יותר עם תלמידיו או עם יריביו.

הדרשה על ההר היא הלב הנחקר ביותר שלו, עם אמרות האשרי שלה, האתיקה התובענית שלה וביקורתה על הצביעות הדתית. אך נושא זה כולל גם את המשלים, את הוויכוחים עם הפרושים, את הקריאות לתשובה ואת ההוראות שניתנו לשליחים במסגרת שליחותם.

לקרוא מאמרים אלה פירושו להיכנס להיגיון של מחשבת ישוע עצמה: להבין מה ציפה מתלמידיו, כיצד קרא מחדש את כתבי הקודש העבריים, ומדוע דבריו המשיכו לעצב את האמונה הנוצרית במרוצת הדורות.

הניתוחים המוצעים נשענים על ההקשר ההיסטורי והתרבותי של המאה הראשונה, ובכך מאפשרים לתפוס את משמעותה המקורית של כל הוראה לפני שבוחנים את הד שלה אצל הקורא בן ימינו.

  • חיי עולם

    המאמר “החיים הנצחיים” דן בשאלת צעיר לישוע בבשורות הסינופטיות על החיים הנצחיים, ומראה שאין סתירה משמעותית בסיפורים, אלא נקודות מבט המעשירות זו את זו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃
    קרא עוד
  • הבית הבנוי על הסלע

    המאמר מנתח את המשל המקראי של שני הבתים, המופיע במתי ובלוקס, כדי להמחיש את חשיבות קיום תורתו של ישוע. מי שהולכים בדבריו מושווים לבונים חכמים הבונים על יסוד איתן, ואילו מי שאינם מצייתים הם כאנשים הבונים על החול. המשל מדגיש את חשיבות הציות הפעיל על פני שמיעה בלבד.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.47-49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃
    קרא עוד
  • לזרוק את האבן

    המאמר עוסק באירוע המקראי שבו ישוע מתעמת עם מאשימיה של אישה נואפת, ומלמד סליחה במקום משפט. ישוע מכריז שרק מי שאין בו חטא רשאי להטיל את האבן הראשונה, תשובה שמפזרת את המאשימים. הסיפור מדגיש את רחמיו של ישוע ואת תפקידו כמושיע, ומעדיף סליחה וגאולה על פני גינוי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃
    קרא עוד
  • המבקש מוצא

    דומיניק לורמיה בוחן את הפסוק מתי 7.8, המזמין לבקש, לחפש ולדפוק כדי למצוא תשובות רוחניות. ישוע מציע דרך של ישועה ומבטיח שמי שמחפש בכנות מוצא שלום ופיוס עם אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃
    קרא עוד
  • אהבת אלוהים לאדם

    המאמר בוחן את אהבת אלוהים דרך יוחנן 3:16 ואת הרעיון שלמרות הרדיפות, האמונה בישוע מציעה דרך לחיי נצח. הוא קובע שהליכה לפי תורתו של ישוע היא דלת פתוחה אל מלכות אלוהים, ואף שחיים אלה זמניים, בחירותינו כאן משפיעות על הנצח שלנו. הישועה באמצעות ישוע מוצגת כמתנה יקרה, וכל אחד חופשי לקבלה או לא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    קרא עוד
  • התפללתי עבורך, אומר לו ישוע!

    המאמר דן בלוקס 22:31-32, שבו ישוע מודיע לפטרוס על מבחן קשה ומבטיח להתפלל בעדו. השטן מבקש להשמיד את התלמידים, אך ישוע מתפלל שאמונתם לא תכשל. הבטחה אלוהית זו נשארת בתוקף לכל המאמינים ומגנה עליהם בקשיים. השתדלותו של ישוע אמורה לעורר אצל המאמינים הכרת תודה ואמונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
    קרא עוד
  • אל תירא, רק האמן

    המאמר מלמד על חשיבות האמונה מול קשיים, על סמך דברי ישוע ליאיר במרקוס 5.36: “אל תירא, רק האמן”. הוא מעודד את הקוראים להתגבר על פחדיהם בכך שיבטחו באלוהים ובהבטחותיו המקראיות.

    יְשַׁעְיָהוּ 43.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃
    קרא עוד
  • בלעדיי אינכם יכולים לעשות דבר

    המאמר מעמיק ביוחנן 15.5 ומדגיש שעל הנוצרים להיות תלויים בישוע המשיח כדי להניב פרי רוחני. גם אם ייתכנו הישגים ללא אמונה, דווקא מי שחי מחובר לישוע – התלמיד – משיג הישגים משמעותיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃
    קרא עוד
  • אסון הפוניקולר של גלוריה

    המאמר דן באסון הפוניקולר של גלוריה לאור תיאור מקראי דומה, ומדגיש את הצורך בתשובה ואת חשיבות הצלת הנפש על פי תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃
    קרא עוד
  • העימותים בין התלמידים

    המאמר ״PER043 - העימותים בין התלמידים״ בוחן את היריבות בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע. בתקופה חשובה זו בראשית שירות ישוע ביהודה, כמה מתלמידי יוחנן עוברים ללכת אחרי ישוע וגורמים למתחים. יוחנן המטביל מדגיש את תפקידו הזמני ואת משיחיות ישוע, באירועים שהתרחשו כנראה בעינון שביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.25-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃
    קרא עוד
  • אזהרה מפני הרדיפות העתידות לבוא

    ישוע מזהיר את תלמידיו מפני רדיפות עתידיות וחושף את אופייה הרוחני והקשה של שליחותם. הוראה זו, המבוססת על בשורת מתי, נועדה להכין את השליחים לאתגרים הרוחניים והגופניים של השירות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.24-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ואיבי איש אנשי ביתו׃האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (12), הוראה על התפילה

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התפילה בדרשה על ההר ומדגיש את הקריאה ליראת שמיים אמיתית, הרחק מן הפורמליזם. הוא מתבסס על הבשורות של מתי ולוקס ומסביר את משמעות התפילה ואת הקשרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.5-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (13), הסליחה

    מאמר זה בוחן את הסליחה בדרשה על ההר של ישוע ומדגיש שיכולתנו לסלוח קשורה לסליחת אלוהים, נושא מרכזי בבשורה על פי מתי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (17), לא לשפוט אחרים

    מאמר זה בוחן את דרשת ישוע על ההר, ובייחוד את האיסור לשפוט את הזולת. בהדגישו את מתי 7.1-6 ולוקס 6.37-45, הוא קורא לרחמים ולהדדיות ביחסים בין בני אדם.

    הוֹשֵׁעַ 8.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (19), כלל הזהב

    המאמר דן בכלל הזהב שבדרשה על ההר, מבהיר שנדרש שינוי רוחני כדי ליישמו, ומדגיש את הצורך בעזרת אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃
    קרא עוד
  • הרוחות הטמאות

    מאמר זה בוחן את הוראתו של ישוע על הרוחות הטמאות, ומדגיש את חשיבותן של קבלת אמונה אמיתית ושל נוכחות רוח הקודש כדי להימנע מהידרדרות רוחנית מחודשת לאחר השחרור.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.23-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃
    קרא עוד
  • הוראות שונות של המשיח ישוע

    המאמר מנתח את לוקס 12.1-12, שבו ישוע מלמד על צביעות, יראת אלוהים וחשיבות ההודאה הפומבית באמונה. הוא מזהיר מפני גידוף הרוח ומבטיח את עזרת רוח הקודש בעת רדיפות. המסר המרכזי הוא נאמנות ויושר באמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע על דאגה

    ישוע מלמד שלא לדאוג לצרכים החומריים. הוא ממחיש את ההשגחה האלוהית באמצעות דוגמאות מן הטבע ומדגיש שיש לתת עדיפות למלכות אלוהים.

    דְּבָרִים 14.12-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃והראה ואת האיה והדיה למינה׃ואת כל ערב למינו׃ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃
    קרא עוד
  • שאלתו של כיפא

    המאמר עוסק בשאלתו של פטרוס על קהל היעד של משלי ישוע. האירוע מתרחש סמוך לכפר נחום, ומדגיש את קשיי התלמידים להבין את תורתו ואת חשיבות הבנת המסר האוניברסלי של מלכות אלוהים. לוקס הוא היחיד מבין מחברי הבשורות שמציין את התערבותו המסוימת הזאת של פטרוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃
    קרא עוד
  • משל שני העבדים

    המאמר עוסק במשל שני העבדים שסיפר ישוע, הממחיש את הציפיות מן הנאמנים ואת דינם החמור של הבלתי נאמנים. הוא דן באחריות העומדת ביחס לידיעת הדברים האלוהיים, ומזכיר גם את משל כיכרי הכסף ואת משל המנים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.42-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃]84-74[׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע כמקור לפילוג

    המאמר בוחן כיצד תורתו של ישוע יוצרת פילוגים, על פי הבשורות. המסר המרכזי הוא שהליכה בעקבות ישוע עשויה להוביל לעימותים אישיים ורוחניים, אך היא מציעה הזדמנות ייחודית לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.49-59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃
    קרא עוד
  • המשל על המידה

    משל המידה (PER140) מלמד שהדרך שבה אנו שופטים אחרים ונוהגים בהם קובעת כיצד ימדוד לנו אלוהים בחזרה. ישוע קורא להקשבה פעילה, להדדיות, לצדק ולנדיבות. עיקרון זה, המשותף למרקוס 4.24-25, מתי 7.1-2 ולוקס 6.38, עולה בקנה אחד עם כלל הזהב ועומד בלב המוסר הנוצרי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃
    קרא עוד
  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃
    קרא עוד
  • משל המרגלית היקרה מאוד

    משל הפנינה היקרה (מתי 13,45-46), המובא רק אצל מתי, מציג סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לרכוש פנינה נדירה. הוא מלמד שמלכות השמיים עולה בערכה על כל רכוש ארצי, וקורא להקרבה מרצון, הנחווית בשמחת הגילוי הרוחני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • פסק דין על לב האדם

    המאמר דן בהוראת ישוע על הטהרה האמיתית, על פי מתי ומרקוס. הוא מגלה שהטומאה נובעת מן הלב האנושי ולא מכללי המאכלים, ומדגיש שינוי חשוב בהוראה הנוצרית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    קרא עוד
  • הוראת התלמידים על השפעת הפרושים

    ישוע מזהיר את שליחיו מפני השפעתם המשחיתה של הפרושים, המסומלת ב"שאור". מתי ומרקוס מספרים על הוראה זו בעת חציית הים לבית צידה, כשללמידים חסר לחם. ישוע מצביע על חוסר אמונתם, וקורא להם לתפוס את משמעותם הרוחנית של דבריו מעבר לדאגות החומריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.5-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
    קרא עוד
  • שיחה על ענווה

    המאמר מנתח את דבריו של ישוע לשליחיו על הענווה, ומדגיש את חשיבות הענווה והשירות במלכות אלוהים, כפי שהם מתוארים בבשורות של מתי, מרקוס ולוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃
    קרא עוד
  • הנאום על המים החיים

    ביום האחרון של חג סוכות (הושענא רבה) מכריז המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים שהוא מקור המים החיים האמיתי. תוך אימוץ הסמליות של טקס ניסוך המים, הוא מזמין כל צמא לבוא אליו. יוחנן מבהיר שהמים החיים הללו מציינים את רוח הקודש, שתינתן לאחר שישוע יזכה לכבוד. רק יוחנן מספר על אירוע זה, המתוארך ליום רביעי, 13 באוקטובר שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃
    קרא עוד
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃
    קרא עוד
  • משל החבר הטורדן

    משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו יום יום׃וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃
    קרא עוד
  • משל התאנה הבלתי נושאת פרי

    משל התאנה העקרה (לוקס 13.6-9), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את סבלנותו של אלוהים ואת דחיפות קבלת האמונה. ישוע מזהיר שכל תלמיד חסר פרי רוחני עלול להיות נדון, ובו בזמן הוא מדגיש שאלוהים נותן זמן חסד נוסף. קטע זה נמשך מלוקס 13.1-5 ונושא מסר כפול: אזהרה חגיגית ורחמים אלוהיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃
    קרא עוד
  • תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים

    הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃
    קרא עוד
  • משל המגדל

    משל המגדל (לוקס 14.28-30), המסופר רק אצל לוקס, שייך לנאום של ישוע על מחיר התלמידות. בדימוי של בנאי המחשב את משאביו לפני שהוא בונה, ישוע מזמין את תלמידיו למחויבות שקולה, צלולה ועקבית, ומזהיר מפני אמונה שטחית או רגשית חסרת בגרות רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃
    קרא עוד
  • דימוי המלח חסר הטעם

    המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.34-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
    קרא עוד
  • הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה

    המאמר בוחן את הוראותיו של ישוע על מכשולים, סליחה ואמונה בלוקס 17.1-6. ישוע מעודד את התלמידים להימנע מלגרום לנפילות רוחניות ולסלוח ללא גבול. הוראה זו מדגישה את האחריות הקהילתית ואת מחויבות התלמידים למלכות השמיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
    קרא עוד
  • ההיבט הרוחני של המלכות

    המאמר בוחן את פירוש מלכות אלוהים לפי לוקס, ומדגיש שאלה שהפרושים שאלו את ישוע על בואה. בניגוד להבנה מותנית, הטקסט היווני מורה על שאלה בלשון הווה. ישוע מבהיר שהמלכות מתבססת בשקט ואינה נתפסת אלא למי שפתוחים רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר על בואו השני

    המאמר מנתח את לוקס 17:22-37, שבו ישוע מבשר על בואו השני. בניגוד לנאום על הר הזיתים, ההוראה הייחודית הזו מזהירה מפני משיחי שקר ומדגימה את פתאומיות בואו באמצעות התייחסות לימי נח ולוט.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.3-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃וכל אלה רק ראשית החבלים׃אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃הנה מראש הגדתי לכם׃לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • ההוראה על הגירושין

    המאמר דן בהוראתו של ישוע על גירושין, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא משבץ את ההוראה הזאת בהקשר הכרונולוגי של שירות ישוע בין חנוכה לפסח, ומציע ניתוח מעמיק של המשמעויות הרוחניות של הוראתו מעבר לוויכוחים משפטיים גרידא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • הישועה והעושר

    מאמר זה בוחן את תורתו של ישוע על העושר ועל הישועה, על סמך אירועי המקרא שבין חנוכה לפסח. סיפורי ריפוי וקריאה, כמו סיפורם של בר־טימאוס וזכאי, שופכים אור על שליחותו של ישוע ביריחו, המסומנת בהקמתו של אלעזר לתחייה ובהשלכותיה העמוקות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.23-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃
    קרא עוד
  • משל הכורמים

    משל הכורמים (מתי כא 33-46; מרקוס יב 1-12; לוקס כ 9-19), שנאמר ביום שלישי של השבוע הקדוש בחצר המקדש, ממחיש באופן אלגורי את תולדות הישועה: האלוהים שולח נביאים ואחריהם את בנו, ומנהיגי הדת דוחים אותו והורגים אותו. הכרם מועבר אל הכנסייה, אך בלי לסגור בכך את הדלת בפני העם היהודי, שיכול להיכנס אל האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃
    קרא עוד
  • נאום אחרית הימים בהר הזיתים

    ניתוח נאום אחרית הימים של ישוע בהר הזיתים, על פי הבשורות. ישוע מדבר על חורבן המקדש ועל בוא אחרית הימים, ובכך מגלה את יכולותיו הנבואיות ואת המשכיות שליחותו לאחר הצליבה. מיועד לקוראים המבקשים להעמיק את הבנתם התאולוגית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.1-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃
    קרא עוד
  • ויכוח התלמידים על הבכורה

    המאמר מנתח סצנה מן הבשורות שבה תלמידי ישוע מתווכחים מי הגדול ביניהם, ובכך נחשפת התקשרותם להבנה ארצית של מלכות האלוהים. ישוע מלמד שהגדולה האמיתית מצויה בשירות נטול אנוכיות. סיפור זה ממחיש את הערכים הרוחניים ההפוכים של הנצרות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.20-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃
    קרא עוד
  • הדרך המובילה לשמים

    המאמר מפענח את יוחנן 14.1-15, שבו ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח להכין להם מקום אצל האב. הוא מדגיש את תווכו הייחודי ואת אחדותו עם אלוהים, ובה בעת מבטיח את רוח הקודש שתדריך את השליחים.

    1 טימותי 2.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אחד הוא האלהים ואחד הוא העמד בין אלהים ובין בני אדם הוא בן אדם המשיח ישוע׃
    קרא עוד
  • הגפן והזמורות

    המאמר «PER320 - הגפן והזמורות» בוחן את תורתו של ישוע ביוחנן 15:1-17, ומשתמש בדימוי הגפן והזמורות כדי להמחיש את היחסים עם תלמידיו. ישוע מציג את עצמו כמקור לפריון הרוחני האמיתי, וקורא לאחדות הדדית שמרכזה אהבה וציות.

    יְשַׁעְיָהוּ 5.1-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מנחם את תלמידיו

    ביוחנן 16.5-15 ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח את רוח הקודש שתדריך אותם אל האמת לאחר הסתלקותו. קטע חשוב זה מדגיש את שליחות הרוח: להוכיח את העולם על חטא, על צדק ועל משפט, תוך הבטחת המשכיות תורתו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃
    קרא עוד

יוחסין של ישוע

יחוסו של ישוע הוא אחד הנושאים המרתקים והעשירים ביותר בספרות הבשורות. הוא מוצג בשתי צורות שונות בבשורות: זו של מתי, העולה עד אברהם דרך דוד, וזו של לוקס, המתחקה אחר השושלת עד אדם עצמו. שני סיפורים אלה, שאינם סותרים זה את זה, מגלים כל אחד פרספקטיבה תאולוגית מיוחדת על זהותו ועל שליחותו של המשיח.

נושא זה משתלב באופן טבעי בהקשר הרחב יותר של הולדתו וילדותו של ישוע, בקשר עם הנבואות המקראיות שבישרו משיח מזרע דוד. להבין יחוסים אלה פירושו לתפוס כיצד ישוע נטוע בתולדות עם ישראל ומגשים הבטחות שנאמרו לפני מאות שנים.

חקר הטקסטים הללו מעלה גם שאלות מרתקות על הכרונולוגיה, על התרבות היהודית הקדומה, על דרכי העברת השושלות ועל האמינות ההיסטורית של הבשורות. הוא מזמין את הקורא לחקור את הגשר בין הברית הישנה לברית החדשה, ולהבין טוב יותר מדוע ייחסו מחברי הבשורות חשיבות כזאת למוצאו האנושי של ישוע.

  • מי אביו של יוסף?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בעניין אביו של יוסף, בעלה של מרים, בין מתי ללוקס. הוא מציע שמתי מציג את שושלתו של יוסף ולוקס את שושלתה של מרים, וכך נפתר הפער. הדבר מראה את הלכידות ואת ההשלמה בין הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃
    קרא עוד
  • האם ישוע הוא צאצא של שלמה או של נתן?

    המאמר דן בפער בין שושלות היוחסין של ישוע בבשורות, ושואל אם הוא צאצא של שלמה או של נתן. בניתוח ההקשרים ההיסטוריים וההשערות השונות הוא מסיק שהבדל זה אינו סתירה משמעותית אלא שאלה מורכבת הנוגעת לשושלות מקראיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃
    קרא עוד
  • מי אביו של שאלתיאל?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בבשורות בעניין אביו של שאלתיאל. הוא מציע להבין את הפער בשושלת היוחסין כהבדל בהיגיון קביעת הקרבה בימי המקרא, ולא כסתירה.

    דְּבָרִים 25.5-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃
    קרא עוד
  • מי אביו של עוזיהו?

    מאמר זה בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 1:8 לדברי הימים ב 26:1 בעניין אביו של עוזיהו. אף שמתי מציין את יורם כאביו של עוזיהו, דברי הימים ב מציינים שהוא אמציהו. המונח “בן” יכול לציין צאצא רחוק, ושושלות היוחסין של מתי מקוצרות מטעמים תאולוגיים.

    1 דִּבְרֵי הַיָּמִים 3.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    יורם בנו אחזיהו בנו יואש בנו׃אמציהו בנו עזריה בנו יותם בנו׃
    קרא עוד
  • מי אביו של יכניהו?

    המאמר בוחן סתירה לכאורה במקרא בעניין אביו של יכניהו בין מתי לדברי הימים. בניתוח נקודות המבט הללו הוא מראה שמדובר בהבדלים בהצגת שושלות היוחסין, בלי סתירות של ממש.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃
    קרא עוד
  • מספר הדורות המדויק אצל מתי?

    המאמר בוחן את הפער לכאורה בין שלושה עשר לארבעה עשר דורות המוזכרים במתי 1.17, הנפתר בהכללת מרים בשושלת היוחסין. הדבר משקף כוונה תאולוגית שלפיה המשיח אינו נולד מאדם אלא מתעבר מרוח הקודש, ובכך מוחזרת הלכידות של הכתובים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    קרא עוד
  • מי אביו של שלח?

    המאמר בוחן את שאלת אביו של שלח במקרא. שתי שושלות יוחסין נבדלות: בראשית מזכיר את ארפכשד כאביו של שלח, ואילו לוקס מוסיף את קינן כחוליית ביניים. פער זה אינו סתירה אלא משקף מסורות טקסטואליות מקבילות, ומציע הבנה עשירה יותר של הכתובים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.35-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃
    קרא עוד
  • האם ישוע יירש את כיסא דוד?

    המאמר מבהיר סתירה לכאורה בעניין ישוע וכס דוד. הוא מסביר כיצד שושלות היוחסין של מתי ושל לוקס, אף שהן נבדלות, משלימות זו את זו כדי להבטיח שלישוע יש לגיטימיות משפטית וטבעית כאחת, בלי קשר לשושלת המקוללת של יהויקים.

    1 דִּבְרֵי הַיָּמִים 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובני יהויקים יכניה בנו צדקיה בנו׃
    קרא עוד
  • אילן היוחסין או אילנות היוחסין

    המאמר בוחן את אילנות היוחסין של ישוע אצל מתי ולוקס, המשקפים הן את מוצאו המלכותי דרך יוסף והן את אנושיותו דרך מרים. סיפורים משלימים אלה מדגישים את הדואליות האלוהית והאנושית של ישוע ומחזקים את הלגיטימיות המשיחית שלו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃
    קרא עוד
להרחבה

שירותו של ישוע

שירותו של ישוע הוא מרכיב מרכזי בסיפור הנוצרי, והוא כולל תקופה מתמירה המתאפיינת בתורתו ובניסיו. ישוע מתחיל את שירותו בגליל, ובכך נפתחת שליחות דתית שתימשך כשלוש שנים. תקופה זו משמעותית במיוחד בגלל ההשפעה שיהיו למעשיו ולדבריו על תלמידיו ועל שומעיו, והיא מניחה יסודות חיוניים לנצרות.

במהלך שירותו מטיף ישוע דרשות משפיעות, כמו דרשת ההר, שבה הוא מפתח מוסר של תלמיד. נאומים אלה מדגישים עקרונות חיוניים כמו אהבה, חמלה וצדק, ומבשרים את תורת הנצרות המאוחרת. במקביל, משליו מציעים לקחים באמצעות דימויים מרתקים ונגישים, המעוררים מחשבה ואמונה.

הניסים שעושה ישוע, כמו ריפוי החולים וריבוי הלחם, נועדו לגלות את חמלתו האלוהית ואת כוחו, ולבסס את מעמדו כמשיח המיוחל. שירותו של ישוע מעורר גם ויכוחים והתנגדות מצד הרשויות הדתיות, ומדגיש את המתחים בין מסרו החדשני למסורות המבוססות. לימוד תקופה זו מאפשר להבין את היסודות ההיסטוריים והתאולוגיים של הנצרות, ובכך להעשיר את הבנתנו את הבשורות ואת חיי ישוע.

  • האם אתה רוצה להירפא?

    המאמר בוחן את שאלתו של ישוע "האם אתה רוצה להירפא?" לאדם שחלה זה 38 שנה, ומדגיש כיצד האמונה באלוהים גדולה מן האמונות התפלות המקומיות. ישוע מרפא את האיש ומדגיש את סליחת החטאים כברכה האמיתית, העולה אפילו על הריפוי הגופני. הטקסט מדגיש את חשיבות ישועת הנפש, העומדת במרכז שירותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
    קרא עוד
  • טבילת ישוע המשיח

    המאמר מפרט את טבילת ישוע בידי יוחנן המטביל, אירוע משמעותי המסמן את תחילת שירותו המשיחי של ישוע. הטבילה, המתרחשת בבית עניה שמעבר לירדן, מבטאת את ההמשכיות בין מעשי יוחנן וישוע ומסמלת את שליחותם הרוחנית. השילוש מתגלה במעשה זה ומדגיש את חשיבותו התאולוגית ואת היותו דוגמה לדורות הבאים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.32-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃
    קרא עוד
  • המשלחת שבאה מירושלים

    המאמר בוחן את מפגש יוחנן המטביל עם נציגי הסנהדרין בבית עניה ומדגיש את פרסומו של יוחנן ואת ציפיותיהן המשיחיות של הרשויות. יוחנן נשאל על תפקידו המשיחי אף שלא עשה נסים, דבר המאיר את ציפיית הפרושים למשיח מלכותי וכוהני. הניתוח מיישב בין סיפורי הבשורות השונים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.19-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה׃ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח׃וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא׃ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב לשלחינו דבר מה תאמר עליך׃ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא׃והמשלחים היו מן הפרושים׃וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא׃ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו׃הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו׃זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃
    קרא עוד
  • מפגש ישוע המשיח עם נתנאל

    קטע 35 בוחן את מפגש ישוע עם נתנאל (יוחנן 1.47–51), המסופר רק בבשורת יוחנן ומתוארך ל־23 בנובמבר בשנת 29 בנצרת. ישוע מפגין ידיעה על־טבעית על נתנאל, הנעשה לראשון המצהיר בפומבי שהוא בן האלוהים ומלך ישראל. נתנאל, המזוהה עם ברתולומיאוס ומוצאו מקנה, קשור לחתונה בקנה המופיעה בהמשך סיפור יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.47-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃
    קרא עוד
  • החתונה בקנה

    החתונה בקנה (יוחנן 2.1–11) היא האות הראשון שעשה ישוע, בהפכו מים ליין בחתונה בקנה שבגליל בנובמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על האירוע. המאמר בוחן השערות על נוכחות משפחת ישוע, מציע שנתנאל אולי היה החתן, ומדגיש שהנס מחזק את אמונת התלמידים בהגלותו את כבוד המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • ביקור בכפר נחום

    לאחר החתונה בקנה מבקר ישוע המשיח בכפר נחום עם משפחתו בסביבות 1 בדצמבר בשנת 29. רק יוחנן מספר על אירוע זה (יוחנן 2.12). שם הוא פוגש את תלמידיו פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן, ונקשר לזבדי ולשלומית. עיר זו תהיה בהמשך מרכז שירותו בגליל. לאחר הביקור הוא חוזר לנצרת ואחר כך מצטרף ליוחנן המטביל בעינון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃
    קרא עוד
  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    בְּמִדְבַּר 9.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃
    קרא עוד
  • גירוש הסוחרים מהמקדש

    קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
    קרא עוד
  • התוצאות בירושלים

    קטע 40 מנתח את תוצאות הטפתו הראשונה של ישוע בירושלים בפסח שנת 30, לפי יוחנן 2.23–25. אף שרבים האמינו בזכות הנסים, ישוע נשאר מסויג כלפי אמונה שטחית זו המבוססת על המרהיב ולא על תשובה כנה. יוחנן מדגיש את יכולתו האלוהית של ישוע להכיר את לב האדם. המאמר מציין שתי נקודות מרכזיות: הארכת השהות בירושלים והטבע האלוהי של הבחנת המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
    קרא עוד
  • ההטפה בבית הכנסת של כפר נחום

    מאמר זה מספר על הטפתו של ישוע בבית הכנסת של כפר נחום, ומתאר את השפעת תורתו ואת תגובת השומעים. הוא מדגיש כיצד שילב ישוע את דבריו במסגרת היהודית מבלי לעורר דחייה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃
    קרא עוד
  • האיש בעל הרוח הטמאה

    המאמר בוחן את האירוע שבו ישוע פוגש איש אחוז שד בבית הכנסת של כפר נחום. בדברו הוא משחרר את האיש, והדבר מזעזע את העדים ומחזק את ההכרה בסמכותו האלוהית. האירוע מסמן נקודת מפנה בפרסומו באזור ומדגים את שליטתו ברוחות הטמאות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.23-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מתבודד כדי להתפלל

    המאמר עוסק בהתבודדותו של ישוע לתפילה ומדגיש את האיזון בין המסר הרוחני שלו לבין ציפיות ההמון לריפוי. סיפורם של מרקוס ולוקס מראה את חשיבות התפילה לישוע לנוכח לחצים חיצוניים. השליחות הרוחנית נותרה במרכז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃
    קרא עוד
  • חג הפסח השני בירושלים

    המאמר מנתח את עליית ישוע השנייה לפסח בירושלים ביוחנן 5:1. אף שהפסח אינו מצוין, ההקשר הכרונולוגי מרמז עליו. ישוע מנצל את ההזדמנות להטפה ולדיון עם הרשויות ברחבת המקדש, מול קהל עולי רגל מגוון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב

    המאמר מנתח את הכרזת ישוע על שוויונו לאלוהים מתוך ריפוי הנכה ואת השפעת דבריו התאולוגיים בירושלים בפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
    קרא עוד
  • עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח

    המאמר דן בעדויות למשיחיות ישוע, ובהן יוחנן המטביל והנסים, לפי יוחנן. המקום ירושלים אחרי פסח מרץ 31. ישוע מבקר את הרשויות שאינן מכירות בו ומזכיר את משה כמבשר. אחדים, כגון נקדימון, יקבלו את האמונה.

    דְּבָרִים 18.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃
    קרא עוד
  • שאלת תלמידי יוחנן המטביל על הצום

    המאמר בוחן את שאלת תלמידי יוחנן על הצום ואת תשובת ישוע, ומדגיש את המעבר מן היהדות המסורתית לקשר האישי עם האל המייחד את הנצרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.33-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
    קרא עוד
  • הכרזת הבשורה

    המאמר ״PER082 - הכרזת הבשורה״ בוחן את הנחיותיו הנבואיות של ישוע לתלמידיו, המודיעות להם על רדיפות עתידיות. על בסיס מתי י׳ 16–23 הוא מדגיש את תפקיד רוח הקודש. ההכשרה הזאת בגליל מכינה את השליחים לאתגרים הבאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.16-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח בבית הפרוש

    בכפר נחום ישוע נענה להזמנתו של פרוש בשם שמעון. במהלך הסעודה אישה חוטאת מושחת את רגליו בדמעות ובבושם. לנוכח הבוז שמביע שמעון, ישוע מספר משל על סליחה ומכריז שהאישה נושעה בזכות אמונתה. האירוע הזה, המסופר רק בלוקס (7,36-50), ממחיש את הניגוד בין הגאווה הדתית של הפרושים לבין הענווה החוזרת בתשובה והפותחת דרך לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.44-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מבשר על מלכות האלוהים עם תלמידיו

    המאמר בוחן כיצד בישר ישוע על מלכות האלוהים עם תלמידיו, ומדגיש את חשיבות הנשים שתמכו במסעות האלה ואת ההבחנה בין הכרזה לבישור על פי לוקס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.40-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    קרא עוד
  • אות יונה

    ישוע מזכיר את אות יונה בתשובה לפרושים המבקשים נס. הוא מדגיש את התשובה והאמונה ומבקר את חוסר האמונה בכפר נחום למרות ניסיו הרבים. טקסט זה ממחיש את שליחותו של ישוע בהפצת הבשורה ואת יחסיו עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃
    קרא עוד
  • אות מלכת שבא

    ישוע משתמש בסיפור מלכת שבא, שעברה מרחקים ארוכים כדי להקשיב לשלמה, כדי לבקר את המסרבים להכיר בו למרות תורתו וניסיו.

    1 מְלָכִים 10.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות׃ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה׃ויגד לה שלמה את כל דבריה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה׃ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה׃ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח׃ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך׃ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי׃אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך׃יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה׃ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה׃ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה׃והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה׃
    קרא עוד
  • אישה קוטעת את דברי ישוע המשיח

    מאמר זה מנתח מקרה שמספר עליו לוקס, שבו אישה מביעה את הערצתה לישוע, ובכך מבליט את השינוי החברתי באותה תקופה. ישוע משיב בהדגשת חשיבותם של השומעים את תורתו ומיישמים אותה, מעבר לקשרי המשפחה המסורתיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃
    קרא עוד
  • ההמון הרב

    המאמר מנתח את ההמונים שהולכים אחרי ישוע ואת השלכותיהם החברתיות והדתיות, בעיקר מול השלטונות. הוא בוחן את השפעתו ההולכת וגדלה של ישוע ואת ההתנגדות שהוא מעורר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע פורש עם תלמידיו

    PER167 מתאר את פרישתם של ישוע ותלמידיו אל בית צידה כדי לנוח לאחר משימת בשורה אינטנסיבית בגליל, זמן קצר לפני הפסח של אפריל שנת 32 לספירה. הניתוח הסינופטי של מתי 14,13-14, מרקוס 6,31-32, לוקס 9,10-11 ויוחנן 6,1-4 מראה נקודות התכנסות וניואנסים: הרצון בבדידות, ההמון הנוהה אחריו, ריפויים והוראה. פרק זה קודם ישירות לריבוי הלחם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.10-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃
    קרא עוד
  • חג הפסח השלישי

    הפריקופה PER168 מציינת את חג הפסח השלישי בשירותו של המשיח ישוע, שתאריכו יום שני, 12 באפריל 32 לספירה, ושנזכר רק אצל יוחנן (יוחנן 6,4). בהיותם בגליל, ליד בית צידה, נראה שישוע ותלמידיו אינם עולים לירושלים, לנוכח עוצמת פעילותם. אזכור זה משמש נקודת ציון כרונולוגית בסינופסיס, ומבשר את האירועים הבאים עד חג הסוכות באוקטובר 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    קרא עוד
  • תגובת ההמון

    לאחר ריבוי הלחם, ההמון מזהה את ישוע כנביא שמשה הכריז עליו ורוצה להמליכו למלך. רק יוחנן מספר על אירוע זה. ישוע נסוג אל ההר ודוחה מלכות פוליטית. קטע זה חושף את המתח בין הציפיות המשיחיות העממיות לבין שליחותו הרוחנית של המשיח, שמסרב להתאים עצמו לתקוות הלאומניות של זמנו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃
    קרא עוד
  • תגובת השליחים

    הפריקופה 172 מספרת על תגובת השליחים לאחר שישוע הלך על המים והשקיט את הסערה. האירוע, שהתרחש בגינוסר באפריל שנת 32 לספירה, מסופר על ידי מתי ומרקוס. התלמידים משתחווים ומכריזים: 'אתה באמת בן האלוהים', שלב מכריע באמונתם ובהתגלות הכריסטולוגית ההדרגתית של הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגינוסר

    הפריקופה 173 מספרת על הריפויים הרבים שעשה ישוע בגינוסר (הגליל) באפריל 32 לספירה, על פי מתי 14.34-36 ומרקוס 6.53-56. עם בואו מזהים אותו מיד, והמוני חולים ממהרים לגעת בציצית בגדו ובכך זוכים לריפוי. הניתוח הסינופטי מגלה הסכמות מרכזיות בין שני המבשרים וגם הבדלי גוון משלימים. פרק זה ממחיש את אמונת העם ואת כוחו האלוהי של ישוע, ומבשר את המתחים ההולכים וגוברים עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע על לחם החיים

    יוחנן 6.22-59 מביא את נאום ישוע על לחם החיים, שנישא בבית הכנסת של כפר נחום בשבת אחת במאי 32 לספירה. לאחר ריבוי הלחם, ישוע מתגלה כ"לחם החיים" וקורא להמון להאמין בו כדי לזכות בחיי נצח. קטע זה, שמופיע רק אצל יוחנן, מציג עושר כריסטולוגי וסעודתי רב, מול חוסר ההבנה והתלונות של שומעיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.25-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃
    קרא עוד
  • מבחן ההקדשה

    הקטע PER175 מספר, לפי עדותו היחידה של יוחנן (יוחנן 6,60-61), על תגובתם של תלמידים רבים אשר, נתקלו במכשול בגלל הנאום על לחם החיים שנישא בכפר נחום, ובחרו לנטוש את המשיח ישוע. רגע זה של מבחן חושף את הפער בין הציפיות הפוליטיות המשיחיות לבין ההצעה הרוחנית של ישוע, וקורא לקורא להרהור עמוק על טיבן האמיתי של האמונה וההקדשה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.60-61 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃
    קרא עוד
  • פטרוס מכיר בישוע כמשיח

    פרשה 176 מתארת את הודאתו של פטרוס, המכיר בישוע כמשיח, והיא מסופרת רק אצל יוחנן (6.62-71). לאחר עזיבה המונית של תלמידים, ישוע שואל את שנים העשר על מחויבותם. פטרוס משיב בהכרזת אמונה מופלאה. המאמר בוחן את המתח בין ריבונות אלוהית לחופש האדם, ומסתיים בהזכרת יהודה איש קריות, המזכירה שדבר אינו נסתר מעיני אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
    קרא עוד
  • תוכחה לסופרים ולפרושים

    המאמר בוחן את העימות בין ישוע לפרושים, שבו ישוע מבקר את מתן העדיפות למסורות על פני חוקי האלוהים. במתי 15.1-9 ובמרקוס 7.1-13 חושף ישוע את צביעותם של הפרושים, תוך הדגשת החובה לכנות ולאותנטיות רוחנית.

    יְשַׁעְיָהוּ 29.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בערב

    המאמר בוחן את ריפוייו של ישוע, בעיקר בגליל לאחר שובו מפיניקיה. מתי מתאר את הנסים הרבים שנעשו, ואילו מרקוס מתמקד במקרה יוצא דופן של אדם חרש, ומראה את דרכו הייחודית של ישוע, שכבר נצפתה במקומות אחרים בבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃
    קרא עוד
  • יציאה בסירה לעיר מגדלה

    המאמר דן ביציאתו של ישוע בסירה למגדלה לאחר ריבוי הלחם, בוחן את ההבדלים בין תיאורי מתי ומרקוס, ומדגיש את חשיבות המחקר ההיסטורי להבנת הבדלים אלה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
    קרא עוד
  • חזרה לבית צידה

    מאמר זה בוחן את שובו של ישוע לבית צידה לאחר העימותים עם הפרושים, ומדגיש את כוונתו להעדיף את האמונה על פני ויכוחים עקרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃
    קרא עוד
  • ההצהרה השנייה של פטרוס

    המאמר עוסק בהצהרה השנייה של פטרוס, המכיר בישוע כמשיח. הוא בוחן את התיאורים המקראיים המציבים את האירוע בקיסריה פיליפי, ומדגיש את הקושי של הקהל היהודי לקבל את הבנות האלוהית. ישוע מבקש מתלמידיו שלא להכריז בגלוי על היותו המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.27-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃
    קרא עוד
  • שבחו של פטרוס מפי המשיח ישוע

    המאמר מדגיש את חשיבות זיהויו של ישוע כמשיח על ידי פטרוס, שאירע בקיסריה פיליפי, ואת הבעתה של אמת זו, המוסרת בהשראת אלוהים ולא כהתגלות אנושית, על פי הכתוב במתי 16:17-20.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.17-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃
    קרא עוד
  • מחיר ההתמסרות

    המאמר „PER191 - מחיר ההתמסרות“ מתאר את דברי ישוע על התלמידות האמיתית בקיסריה פיליפי. קטעי המקרא במתי, במרקוס ובלוקס מדגישים את חשיבות הוויתור האישי למען הישועה הנצחית. הם מעודדים לשאת את הצלב מדי יום ולהישאר נאמנים להוראת המשיח, ומציעים תפיסה רדיקלית של התלמידות, בניגוד לנוהגים הדתיים של התקופה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃
    קרא עוד
  • דבר מוזר מאוד של המשיח ישוע

    המאמר מנתח את דברי ישוע על בואה של מלכות אלוהים, שיש המפרשים אותם כהשתנות, כתחייה או כצמיחת הכנסייה. המסקנה היא שישוע התכוון להשתנות, אירוע המגלה את כבודו האלוהי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃
    קרא עוד
  • הוראות הרבי

    המאמר בוחן את הוראת ישוע לתלמידיו לשמור בסוד את ההשתנות שלו, ומדגיש את חשיבות האמונה ואת הכנת השליחים לאחריותם בעתיד.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃
    קרא עוד
  • שאלת התלמידים על אליהו הנביא

    לאחר ההשתנות, התלמידים שואלים את ישוע על הנבואה בדבר אליהו. ישוע מגלה שיוחנן המטביל מגשים נבואה זו, קשר שהבשורות מפתחות בהדרגה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.13-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃
    קרא עוד
  • שד שקשה לגרשו

    המאמר בוחן את הניסיון הכושל של התלמידים לגרש שד מנער צעיר, דבר שחייב את התערבותו של ישוע לאחר ההשתנות. הסיפורים במתי, במרקוס ובלוקס מצביעים על חולשת אמונתם כסיבת כישלונם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.37-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
    קרא עוד
  • הסבר כישלון התלמידים

    המאמר מנתח את כישלון התלמידים בגירוש שד, כפי שהדגיש ישוע. לפי מתי ומרקוס, פרקטיקות רוחניות כמו אמונה, תפילה וצום חיוניות להתגברות על מכשולים רוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
    קרא עוד
  • משמעת בקהילה ומחילה

    הפריקופה 203 מציגה את הוראת ישוע על המשמעת בכנסייה ועל המחילה, בכפר נחום בספטמבר שנת 32 לספירה. מתי 18.15-22 ולוקס 17.3-4 מפתחים את התוכחה בין אחים, את סמכות הכנסייה, את התפילה הקהילתית ואת המחילה ללא גבול (שבעים פעמים שבע). נושאים אלה מניחים את היסוד לאתיקה נוצרית של יחסים, שבמרכזה ההתפייסות והרחמים האלוהיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.15-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃
    קרא עוד
  • חג הסוכות

    הפרשה 206 עוסקת בחג הסוכות (סוכות), המסופר רק אצל יוחנן (7,2-10). ישוע מחליט לעלות בסתר לירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה, שישה חודשים לפני מעצרו. יוחנן חושף את המתח עם הרשויות הדתיות ואת חוסר האמונה של אחי ישוע, מרכיבים שאינם מופיעים אצל הסינופטיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.2-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃כזאת דבר וישב בגליל׃ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃
    קרא עוד
  • יציאה לירושלים ועזיבה סופית של הגליל

    PER208 מתאר את יציאתם הסופית של ישוע ותלמידיו מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בדרכם לירושלים לחג סוכות. לפי סיפורו של לוקס, הם עוברים דרך שומרון ולא בדרך הרגילה לאורך הירדן. הם מגיעים בליל שישי, 8 באוקטובר, מלמדים ברחבת המקדש, וישוע נושא את נאומו על המים בהושענא רבה ב-13 באוקטובר. הקבוצה תישאר באזור ירושלים שישה חודשים, עד חג הפסח ב-1 באפריל שנת 33 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃
    קרא עוד
  • המסע דרך שומרון

    הפריקופה 209 מתארת את מסעם של ישוע ותלמידיו דרך שומרון, מסע שמסופר רק בבשורת לוקס. כשהוא יוצא מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בוחר ישוע בדרך השומרונית הקצרה יותר לירושלים. כמה כפרים מסרבים לקבלו, דבר המדגים את המתח שבין היהודים לשומרונים, ואילו אחרים מקבלים אותו. קטע זה מבשר את השליחות האוניברסלית ואת הפצת הבשורה העתידית באזור בידי 70 התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.52-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃
    קרא עוד
  • האנשים שרוצים ללכת אחרי המשיח ישוע

    לוקס 9.57-62 מציג שלושה אנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע, כל אחד עם תנאי או היסוס. ישוע משיב בקריאה לוויתור על הנוחות החומרית, לקדימות המלכות על פני החובות המשפחתיות, ולנחישות בלי להביט לאחור. קטע זה, הייחודי ללוקס, מתרחש בעת המסע דרך שומרון לכיוון ירושלים, והוא קריאה רדיקלית למחויבות מלאה וללא פשרות למשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.57-62 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃
    קרא עוד
  • היהודים מחפשים את המשיח ישוע

    הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע בבית המקדש

    בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.14-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
    קרא עוד
  • ההערכה הסותרת של העם

    ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃
    קרא עוד
  • האישה הנואפת

    פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.

    דְּבָרִים 22.22-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע הוא אור העולם

    בחג הסוכות בירושלים מכריז ישוע על עצמו כעל ‘אור העולם’ (יוחנן 8.12-58), ובכך הוא משתלב בסמליות של התאורות הגדולות במקדש. הוא חושף בהדרגה את זהותו האלוהית בוויכוחים עם הפרושים, והדבר מגיע לשיאו בנוסחה ‘לפני היות אברהם, אני הוא’, הצהרה מפורשת על קדמותו ועל אלוהותו. להאמין בו פירושו להיכנס אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.

    שְׁמֹות 3.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃
    קרא עוד
  • ניסיון רצח

    ביום האחרון של חג בירושלים (13 באוקטובר 32 לספירה) מנסים הפרושים לסקול את המשיח ישוע לאחר הכרזותיו על מוצאו האלוהי. ישוע נמלט ממוות בכך שהוא מסתתר בין תלמידיו, ועוזב את העיר. כנראה הוא נסוג לבית עניה שמעבר לירדן. רק יוחנן מספר על מאורע זה, על סמך יוחנן 8,59.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃
    קרא עוד
  • שובם של 70 התלמידים

    שובם של שבעים התלמידים (לוקס 10.17-24) מבטא את התפעלותם לאחר שליחותם. ישוע מחזיר אותם אל העיקר: לשמוח על כך ששמותיהם כתובים בשמים. הוא מכריז על ריבונותו של אלוהים בהתגלות, הניתנת לענווים ולא לחכמים. ההכרזה בפסוק 22 מדגישה את הקרבה הייחודית בין האב לבן, ועושה את ישוע למתווך היחיד של הידיעה האלוהית. כך מדגיש לוקס את המשכיות מפעל הבשורה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים

    לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃
    קרא עוד
  • ערעור על ישוע המשיח לאחר נס

    בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.18-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃
    קרא עוד
  • ההזמנה לביתו של פרוש

    פריקופה 227 מתארת את ההזמנה לסעודה שהפרוש הזמין את המשיח ישוע, המובאת רק אצל לוקס (לוקס 11.37). הרחק מלהיות הזמנה של רצון טוב, נראה שההזמנה הזאת היא פח יקוש שנטמן כדי לאסוף האשמות נגד ישוע בפני עדים. מתוך מודעות למה שעומד על הפרק, ישוע בכל זאת מקבל את ההזמנה, בביטחון רוחני שעתו עוד לא הגיעה. האירוע התרחש כנראה בירושלים, בנסיעה שישוע יוצא אליה למרות איומי הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃
    קרא עוד
  • שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח

    במהלך סעודה בבית פרוש בירושלים (סוף שנת 32) משמיע ישוע תוכחות חריפות כלפי הפרושים ומורי התורה. לוקס 11.38-54, הבשורה היחידה המספרת על אירוע זה, מתאר אווירה עוינת שבה הרשויות הדתיות מחפשות ראיות כדי להרשיע את ישוע. דבריו החדים הם למעשה קריאה לתשובה, שאנשים שעיוורו מגאוותם התעלמו ממנה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.38-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃
    קרא עוד
  • הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס

    הפריקופה PER229 (לוקס 13,1-5) מספרת כיצד עדים לארוחה פרושית פונים אל ישוע בעניין הטבח שערך פילטוס בגלילים. ישוע מסרב לראות בכך עונש אלוהי וקורא לתשובה אישית, ומזכיר גם את נפילת המגדל בשילוח. הוא מלמד שהמוות הוא גורלם המשותף של הכול, ושרק התשובה פותחת את הגישה למלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃
    קרא עוד
  • קינה על ירושלים

    הקינה על ירושלים (מתי 23.37-39; לוקס 13.34-35) מציגה את ישוע בוכה על העיר הקדושה, כמה ימים לפני ייסוריו. באמצעות המטפורה של התרנגולת המגינה על אפרוחיה הוא מבטא את האהבה האלוהית שנדחתה, מגנה את רצח הנביאים ומבשר את חורבן המקדש, ובכל זאת משאיר פתוחה תקווה לפיוס אחרון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.34-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃
    קרא עוד
  • סקרנות העם וקנאת אנשי הדת

    המאמר בוחן כיצד העם, המקבל את מסר ישוע, עומד בניגוד לקנאה ולהתנגדות של הרשויות הדתיות. הפרושים, מתוך חשש לאבד את השפעתם, היו לרוב יריבים, למרות פתיחותו של ישוע ורחמיו כלפי המנודים והחוטאים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו

    המאמר דן בריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, ריפוי המוזכר רק בבשורת יוחנן. האיש עובר שינוי רוחני כשהוא מכיר בישוע כמשיח. הפרושים, לעומת זאת, נשארים בעיוורונם הרוחני משום שהם מסרבים לאורו של ישוע. ניגוד זה מדגיש שראייה אמיתית נובעת מענווה ומפתיחות לאמת האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע הוא הרועה הטוב

    המאמר בוחן כיצד ישוע מציג את עצמו כרועה הטוב ביוחנן י׳. הוא מורה הדרך הרוחני האותנטי, בניגוד למורי הדרך השקריים. ישוע מבשר ישועה אוניברסלית וקורא לכל אחד להאזין לקולו כדי למצוא את החיים הרוחניים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃
    קרא עוד
  • חג ההקדשה

    המאמר סוקר את הפריקופה 258, המתארת את חג ההקדשה, שבו ישוע, אף שהפרושים מאיימים עליו, נע בחופשיות בבית המקדש. הניתוח מדגיש את שינוי האסטרטגיה של הפרושים, השואפים לנקוט נגד ישוע צעדים משפטיים. קטע זה מרכזי להבנת הדינמיקה הדתית והחברתית בתקופה קריטית זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח

    המאמר דן במפגש בין ישוע לבין אנשי הדת בשאלת היותו המשיח. למרות כוונותיהם להאשים אותו, ישוע מצהיר שהוא המשיח, ומעשיו מעידים על כך. הוא מבטיח לתלמידיו ביטחון וחיי נצח, ומדגיש את אחדותו עם האב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.26-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃
    קרא עוד
  • יציאה לבית עניה שבעבר הירדן

    המאמר מתאר את מסעו של ישוע מירושלים לבית עניה, עם תחנות בבית עניה שבעבר הירדן וביריחו, שבהן הוא עושה נסים. ישוע מתעכב במכוון, מגיע ומחיה את אלעזר, ובכך מעורר תגובה מצד הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ויבך ישוע׃ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מברך ילדים קטנים

    המאמר בוחן כיצד ישוע מברך את הילדים בבית עניה, לאחר חג ההקדשה. אירוע זה מתואר בבשורות הסינופטיות ומדגים את חשיבות הילדים במלכות האלוהים, חרף הרתיעה של התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.15-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מבשר שוב על מותו ותחייתו

    מאמר זה בוחן את התקופה שבין חנוכה לפסח, ומדגיש את תורתו של ישוע, את חיזויו על מותו ותחייתו, ואת נסים כגון תחיית אלעזר, שעוררו תקווה ועימות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.17-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד
  • בקשת שלומית, אשת זבדי, למען בניה

    המאמר עוסק בבקשתה של שלומית למען בניה ובמסלולו הגיאוגרפי של ישוע. סיפור זה מתרחש בפברואר שנת 33, בעת מסעו של ישוע מיריחו לבית עניה. האירוע מבליט את המתח שבין ההבנה האנושית לבין הנבואות. ישוע מבשר על מותו הקרב בתשובתו לשלומית, ובכך נחשפים הערכים הרוחניים של מלכות האלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.20-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
    קרא עוד
  • קשר נגד המשיח ישוע, הנסוג לאפרים

    מאמר זה מתאר את הקשר של הרשויות היהודיות נגד ישוע לאחר תחיית אלעזר. נוכח האיום שהן רואות בניסי ישוע, הן מחליטות להמית אותו. ישוע נסוג לאפרים לקראת הצליבה, ואילו הקשר משתלב באופן פרדוקסלי בתוכנית האלוהית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
    קרא עוד
  • קללת התאנה העקרה

    ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה, בדרך מבית עניה לירושלים, המשיח ישוע מקלל תאנה מכוסה עלים אך חסרת פרי, והיא יבשה מיד. מעשה זה, המסופר אצל מתי ומרקוס, הוא נס-משל המסמל את ישראל: הרבה מראית עין דתית, אך אין פוריות אמיתית. האירוע מסגר אצל מרקוס את טיהור המקדש, ובכך הוא מבשר את המשפט האלוהי על אדיקות עקרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • הוראה יומית במקדש

    פרשה 286 מתארת את הוראתו היומית של ישוע במקדש בירושלים במהלך שבוע הפסח (יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה). בהתבסס בעיקר על לוקס 19,47-48, היא מציגה את ההתנגדות הגוברת בין ההמונים המעריצים לבין הרשויות הדתיות העוינות — הסופרים, ראשי הכוהנים, הצדוקים והפרושים — המבקשים להשתיק את ישוע, שבשורת מלכות אלוהים שלו מאיימת על שלטונם המבוסס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    קרא עוד
  • סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק

    במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • שאלות חכמי התורה

    בשבוע האחרון שלפני ייסוריו, ישוע נשאל על ידי מורי התורה על המצווה הגדולה ביותר. הוא מסכם את התורה כולה בשני עקרונות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעהו. סופר כן מכיר בצדקת התשובה הזאת, וישוע אומר לו שאינו רחוק ממלכות אלוהים. המאמר מדייק את התפיסה לגבי הפרושיות ומזמין לאמונה החיה באהבה ולא בחוקיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃
    קרא עוד
  • משיחיותו של ישוע

    בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.58 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃
    קרא עוד
  • מתנתה של האלמנה העניה

    בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח רוחץ את רגלי תלמידיו

    מאמר זה בוחן את רחיצת הרגליים בידי ישוע, מעשה יוצא דופן שיוחנן מספר עליו, המסמל את היפוך הערכים האנושיים ומבהיר את המסר המרכזי של ישוע: לשרת מתוך אהבה. אירוע זה, שאירע בירושלים בעת סעודת הפסח האחרונה, מגלה לתלמידיו את משימתו האמיתית של ישוע בכך שהוא מקדים ורומז לצליבתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.22-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃
    קרא עוד
  • שיחה אישית עם תלמידיו

    המאמר מנתח את מפגשיו האחרונים של ישוע עם תלמידיו, ומדגיש את התמורה הרוחנית שחלה בהם בעקבות ההתגלות האלוהית. ישוע קורא להם ידידים ולא עבדים, ומבליט את חשיבות האהבה והשליחות האלוהית. הסיפור מזמין לראות את הבחירה והשליחות ברצף תאולוגי.

    יְשַׁעְיָהוּ 49.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN017 הטבילות

    המאמר בוחן את הטבילות השונות בברית החדשה, מיוחנן המטביל ועד ישוע ופולוס. הוא מאיר כיצד כל טבילה מסמנת…

  • ANN029 העימות בין תומכי יוחנן לתומכי ישוע

    המאמר עוסק במתחים בין תלמידי יוחנן המטביל לתלמידי ישוע, שתי דמויות מקראיות מרכזיות, ומדגיש את שירותיהם…

  • ANN063 עינון ובית עניה מעבר לירדן

    מאמר זה בוחן את בית עניה ואת עינון, מקומות טבילה חשובים בבשורות על פי יוחנן, בעוד שהשערות מודרניות מנסות למקם את…

  • ANN075 גירוש המוכרים מהמקדש

    המאמר בוחן את המקרה שבו ישוע מגרש את הסוחרים מבית המקדש, אירוע המסופר באופן שונה בבשורות על פי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. בעוד…

  • ANN088 שתי משיחותיו של ישוע המשיח

    המאמר מנתח את משיחות המשיח ישוע בבשורות, וממחיש את הניגוד בין ערכי ישוע לערכי שמעון הפרוש. הוא מדגיש את…

השירות בגליל

שירותו של ישוע בגליל הוא אחת התקופות העשירות והמתועדות ביותר בחייו הציבוריים. באזור זה בצפון ישראל מתחיל ישוע להטיף, לקרוא לתלמידיו הראשונים ולעשות את ניסיו ואותותיו הראשונים, וכך הוא מניח את יסודות מסרו.

תקופה זו מכסה אירועים מרכזיים כמו קריאת השליחים, הריפויים והמופתים הראשונים, בעיקר בכפר נחום, וכן דרשת ההר הנודעת — נאום יסוד שבו מציג ישוע את המוסר של התלמיד ומגדיר מחדש את הכיוונים המוסריים והרוחניים הגדולים של האמונה.

ארבע הבשורות, ובפרט הסינופטיות, מציעות סיפורים משלימים של שלב מכריע זה. נראים בו גם המתחים הראשונים עם הפרושים והרשויות הדתיות, המבשרים את הסכסוכים הבאים.

לימוד השירות בגליל פירושו לתפוס את ישוע בפעולה: מורה, מרפא, מי שמקבץ קהילה. זוהי נקודת המוצא ההכרחית להבנת המשך שליחותו ולהבנת צמיחת התנועה שהוא פותח.

  • השיבה לגליל

    המאמר מפרט את שיבת ישוע לגליל לפי הבשורות ומקומות מרכזיים ככפר נחום ונצרת. הוא מסביר כיצד התנועות סימנו תחילת שירות אסטרטגי ומשפיע יותר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃
    קרא עוד
  • ההגעה לכפר נחום שבגליל

    המאמר בוחן את שירות ישוע בכפר נחום, בסיסו בגליל המוזכר רבות בבשורות. העיר שבה גרו כמה תלמידים שימשה בסיס לפעילותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעזב את נצרת ויבא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים בגבול זבלון ונפתלי׃
    קרא עוד
  • הקשיים בנצרת

    המאמר בוחן את שיבת ישוע לנצרת ואת חוסר אמונת בני עירו. אף שנתפס כמשיח לאחר נסי כפר נחום, הוא נדחה וממחיש את ״אין נביא בעירו״.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.57 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בערב

    מאמר זה מסביר אירוע בבשורות שבו ישוע מרפא אנשים רבים בכפר נחום, ומדגים את כוחו וסמכותו האלוהיים. האירוע מתרחש לאחר השבת, ומושך המון מעריץ ותוהה על מעשיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.40-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃
    קרא עוד
  • הטפה בגליל

    המאמר מפרט את הטפתו של ישוע בגליל ומדגיש את הוראתו בבתי הכנסת ואת השפעת נסיו על ההמונים. התלמידים מתלווים אליו, ואילו הרשויות הדתיות ממשיכות לתהות על זהותו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.43-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃
    קרא עוד
  • שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל

    המאמר דן בעליית הפופולריות של ישוע בגליל, שהתחזקה בעקבות הצהרתו על סליחת חטאיו של משותק, ובכך הכריז על אלוהותו ועורר מתיחות עם הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.15-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
    קרא עוד
  • שאלה על ההתרועעות עם חוטאים

    המאמר מנתח את ביקורת הפרושים על סובלנות ישוע לחוטאים ואת ניסיונם לפגוע בו נוכח הפופולריות הגוברת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.11-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃
    קרא עוד
  • ההטפה בגליל נמשכת

    המאמר עוסק בהטפת ישוע בגליל בשנת 31 ובפרסומו הגובר למרות דחיית הרשויות. הבשורות מראות שפעל בעיקר בכפר נחום, הטיף בבתי כנסת ועשה נסים רבים. השירות משך קהל גם מעבר לגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃
    קרא עוד
  • ריפוי האיש שידו משותקת

    יחידת הסיפור 77 מתארת את ריפויו של איש שידו משותקת בבית הכנסת בכפר נחום, ביום שבת בשנת 31. האירוע, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, חושף את המתח הגובר בין ישוע לפרושים. הם מחפשים עילה להאשימו ומסרבים לראות את הניסים שנעשו. שנת 31 מסתיימת בנתק בין ישוע לרשויות הדת היהודיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃
    קרא עוד
  • ריפויים רבים בגליל

    יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.7-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃
    קרא עוד
  • בחירת שנים עשר השליחים

    ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מוכיח כמה ערים

    ישוע מוכיח את הערים כורזין, בית צידה וכפר נחום על שלא חזרו בתשובה למרות הנסים הרבים שנעשו בהן. הוא משווה אותן לרעה לערי הגויים צור, צידון ואפילו סדום, וקובע שאלו היו חוזרות בתשובה. הקטע הזה מדגיש שהאחריות תואמת את מידת ההתגלות שהתקבלה, ואת המשמעות הנצחית של דחיית הבשורה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך בפועלו

    פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    קרא עוד
  • חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון

    הפריקופה 160 מנתחת את מתי 9.36-38, שבו ישוע, בכפר נחום, נמלא חמלה עמוקה כלפי ההמון, שהיה “נדכא ומפוזר כצאן אין רועה להן”. המונח היווני “splagchnizomai” מבטא חמלה פנימית עמוקה, הדוחפת את ישוע ללמד, לרפא ולהאכיל, בניגוד לאדישותם של המנהיגים הדתיים. חמלה זו הופכת לדוגמה לתלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃
    קרא עוד
  • פעילות המשיח ישוע בגליל

    המאמר בוחן את החלטתו האסטרטגית של ישוע לנהל את שירותו בגליל כדי להימנע מהעוינות ביהודה. יוחנן מדגיש את כוונת הרשויות הדתיות להרוג את ישוע, ואילו הבשורות הסינופטיות מזכירות איום זה באופן מרומז.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח ממשיך במסעו בגליל

    הפריקופה 205 מתארת את שהותו הממושכת של ישוע המשיח בגליל, באזור כפר נחום, במשך כשישה חודשים לפני יציאתו הסופית לירושלים ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה. רק יוחנן מזכיר את המסעות הללו ומגלה את כוונת הרשויות הדתיות להמית את ישוע, בעוד תלמידיו עדיין מתקשים להבין מה צפוי לו. קטע זה מציין את המעבר לחג הסוכות בירושלים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃
    קרא עוד

הנסים של ישוע

ניסי ישוע תופסים מקום מרכזי בסיפורי הבשורות. ריפויים, גירושי שדים, ריבוי הלחם, הקמת מתים: מעשי עוצמה אלה פזורים לאורך כל שירותו של ישוע, מראשיתו בגליל ועד שבוע הייסורים בירושלים. הם אחד המקורות העשירים ביותר להבנת מיהו ישוע ומה בא להשלים.

אותות אלה אינם הדגמות כוח בלבד. הם מגלים את טבעה של מלכות אלוהים, משיבים על המצוקה האנושית ומעוררים אמונה, שאלות או התנגדות — בעיקר מצד הפרושים והרשויות הדתיות. נקראים לאור הנבואות המקראיות, הם מאשרים את זהותו המשיחית של ישוע.

ארבע הבשורות מוסרות את האירועים הללו מנקודות מבט משלימות. לימוד הניסים מזמין אפוא להצליב בין הסיפורים הסינופטיים לסיפורי בשורת יוחנן, לבחון את ההקשר התרבותי היהודי שלהם, ולמדוד את משמעותם התאולוגית לאמונה הנוצרית.

  • חמותו של פטרוס

    המאמר מנתח את סיפורי ריפוי חמותו של פטרוס, ומבליט הבדלים בין מתי, מרקוס ולוקס. הוא בוחן את ההשלכות התאולוגיות של ההבדלים ומדגיש את העושר שמביא כל סיפור.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃
    קרא עוד
  • משותק הנישא בידי ארבעה אנשים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין הסיפורים של מתי ושל מרקוס בעניין ריפוי המשותק בידי ישוע. אף שהסיפורים שונים, המאמר מדגיש שהם משלימים זה את זה, ומשקפים את נקודות המבט האישיות של המחברים בהשראת אלוהים, ומציעים מבט עשיר על האירועים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.3-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃
    קרא עוד
  • האישה הסובלת מדימום

    המאמר בוחן את סיפור האישה הסובלת מדימום במתי, במרקוס ובלוקס. כל בשורה מציגה גרסה מעט שונה של האירוע, ומבליטה פרטים מגוונים אך מדגישה את אמונת האישה ואת כוח הריפוי של ישוע. הבשורות משלימות זו את זו כדי להציע מבט שלם על אירוע זה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.20-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • בת יאיר

    המאמר דן בהבדלים לכאורה בסיפורי הבשורות על תחיית בת יאיר. מתי, מרקוס ולוקס מציעים גרסאות מעט שונות, המובילות לניתוח של הכרונולוגיה ושל האמונה שגילה יאיר. למרות ההבדלים הללו, הדגש הוא על נס ישוע ועל מסר האמונה שהוא מעביר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃
    קרא עוד
  • מה אומר ישוע לבת יאיר?

    המאמר מנתח את סיפור תחיית בת יאיר בידי ישוע, הנדון בשלוש בשורות. הסיפורים של מרקוס, מתי ולוקס, הנחשבים לעיתים סותרים, מוצגים כמשלימים. בהשוואת הפרטים של כל בשורה המאמר מראה שאין סתירה אלא מגוון נקודות מבט על האירוע המופלא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.41-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃
    קרא עוד
  • שני העיוורים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין סיפורי הבשורות על ריפוי עיוור אחד או שניים ביריחו בידי ישוע. הוא בוחן את מתי, מרקוס ולוקס, ומבהיר שהמגוון הסיפורי אינו מעיד על סתירה. מודגשת חשיבותה של נקודת המבט האישית של המחברים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
    קרא עוד
  • הפיכת המים ליין בקנה

    מאמר זה בוחן את הנס הראשון של ישוע המסופר ביוחנן 2.1-11. בחתונה בקנה הופך ישוע מים ליין, מגלה את טבעו האלוהי ופותח את שירותו. מרים ממלאת תפקיד מפתח בבקשה את עזרתו של ישוע. נס זה מסמל את המעבר מברית ישנה לברית חדשה של חסד, וממחיש את נדיבות אלוהים ומחזק את אמונת התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בנו של פקיד מלכותי

    יוחנן 4,46-54 מספר על ריפוי בנו של פקיד מלכותי בקנה. הנס, שחולל ישוע בדיבור פשוט, ממחיש את האמונה ואת הכוח האלוהי, ומחזק את הכרתו של הפקיד ושל משפחתו. סיפור זה מדגיש את חשיבות האמונה עוד לפני שרואים נסים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.46-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • דיג הפלאים הראשון

    הקטע בלוקס 5.1-11 מראה את סמכותו של ישוע ואת קריאתו של שמעון פטרוס. אחרי דיג פלאים מזמין ישוע את פטרוס להיות דייג אנשים, וכך מומחשת השליחות הבשורתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז השד בבית הכנסת בכפר נחום

    המאמר דן בריפוי אדם אחוז שד בכפר נחום בידי ישוע, המסופר במרקוס ובלוקס. הרוח הטמאה מכירה בישוע כקדוש האלוהים, ובציווי המשיח יוצאת מן האדם. העדים משתאים מסמכותו של ישוע, ושמעו מתפשט. סיפורים אלה מדגישים את הסמכות האלוהית ואת כוח הריפוי של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.33-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃
    קרא עוד
  • ריפוי חמותו של פטרוס

    המאמר עוסק בנס ריפוי חמותו של פטרוס, המסופר במתי, במרקוס ובלוקס. הוא מדגיש את כוח הריפוי של ישוע ואת רחמיו על החולים, והסיפורים מבליטים היבטים שונים של האירוע. ישוע מרפא מיד את חמותו של פטרוס, והיא מתחילה לשרת אותם. נקודות המבט הייחודיות של הבשורות מעשירות את הבנתנו במעשה הנס הזה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע

    המאמר מנתח את ריפוי המצורע בידי ישוע במרקוס 1.40-44 ובלוקס 5.12-14, ומדגיש את אמונת המצורע, את רחמי ישוע ואת כוח הריפוי האלוהי שלו. הסיפורים מתעקשים על כיבוד החוקים הדתיים של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • ריפוי המשותק בבית חסדא

    מאמר זה דן בריפוי המשותק בבריכת בית חסדא בידי ישוע, הממחיש את חמלתו ואת סמכותו האלוהית. הנס, שהתרחש ביום שבת, מעורר סכסוך עם הרשויות היהודיות הקפדניות בעניין דיני השבת. ישוע מדגיש בפעולה זו את חשיבות האמונה, הריפוי הרוחני והגאולה מעבר למגבלות החוק.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃
    קרא עוד
  • ריפוי המצורע

    המאמר עוסק בריפוי מצורע בידי ישוע, ומדגיש את חמלתו ואת כיבוד החוקים הדתיים. ההבדלים בין סיפורי הבשורות מעשירים את ההבנה של אירוע מפתח זה בשירותו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.40-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃
    קרא עוד
  • ריפוי עבד שר המאה

    המאמר בוחן את ריפוי עבד שר המאה, המסופר בבשורות מתי ולוקס. שר המאה מגלה אמונה יוצאת דופן, ומקווה לריפוי בדבר ישוע. הסיפורים נבדלים בפרטי האינטראקציה, ומבליטים את ענוותו ואת כבודו של שר המאה ואת רחמי ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
    קרא עוד
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    המאמר עוסק בהקמת בן האלמנה מנעים בידי ישוע, המראה את רחמיו ואת כוחו האלוהי, כפי שמסופר בלוקס 7.11-17. נס זה מעורר הכרה בישוע כנביא והכרה בנוכחות אלוהית פעילה, ומראה את סמכותו על המוות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    קרא עוד
  • ריפויו של אחוז השד העיוור והאילם

    המאמר בוחן נס של ישוע המסופר במתי 12:22-23 ובלוקס 11:14-15, שבו הוא מרפא אדם אחוז שד. ההמון משתאה ושואל אם ישוע הוא בן דוד, המשיח המובטח. בהשוואה ללוקס, מתי מדגיש את ההכרה המשיחית של ההמון, ואילו לוקס מדווח על האשמות בשיתוף פעולה עם בעל זבול.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז השד האילם

    המאמר מתאר את ריפויו של אילם בידי ישוע בלוקס 11.14-15, המראה את כוחו על השדים. ההמון מגיב בתדהמה ובספקנות. בהשוואה למתי 12.22-23, המאמר ממחיש את התפיסות השונות של ישוע. הסיפורים מדגישים את סמכותו האלוהית ואת המתחים בשירותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע משקיט את הסערה

    מאמר זה בוחן כיצד ישוע משקיט סערה, במתי 8.23-27, במרקוס 4.35-41 ובלוקס 8.22-25, ובכך מראה את כוחו האלוהי. הסיפורים מדגישים את תגובתם הפוחדת של התלמידים ואת חשיבות האמונה, עם הבדלים המשקפים את נקודת המבט הייחודית של כל אחד מהמבשרים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.23-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃
    קרא עוד
  • גירוש השדים מאחוז השד מגדרה

    גירוש השדים בגדרה מראה את ישוע מגרש שדים מתוך הגרסנים, לפי מתי, מרקוס ולוקס. השדים מכירים בישוע כבן האלוהים ומבקשים להיכנס אל עדר חזירים שיטבע לאחר מכן. מעשה זה מראה את סמכותו ואת כוחו הגואל של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.26-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃
    קרא עוד
  • הקמת בת יאיר

    המאמר בוחן את תחיית בת יאיר ואת ריפוי האישה החולה בידי ישוע, לפי הבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. חשיבות האמונה בסיפורים אלה מודגשת, וכן ההבדלים והדמיונות בפרטי האירועים. נסים אלה ממחישים את חמלתו של ישוע ואת כוח הריפוי שלו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.18-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    המאמר בוחן את סיפורה של אישה הסובלת מדימום, שנרפאה באמונתה בנגעה בבגדו של ישוע. מעשה זה מגלה את כוח הריפוי ואת חמלתו של ישוע כלפי המאמינים בו, כפי שמסופר בבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.43-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    קרא עוד
  • ריפוי שני עיוורים

    המאמר בוחן את ריפוי שני העיוורים בידי ישוע (מתי 9.27-31), ומדגיש את חשיבות האמונה, את ההכרה המשיחית ואת התפשטות הנס חרף האיסור. סיפור זה, הייחודי למתי, מבליט את חמלתו ואת כוחו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.27-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי אילם אחוז שד

    הנס שבמתי 9.32-33 מתאר את ריפוי האילם בידי ישוע, שעורר את תדהמת ההמון. הטקסט מאיר את כוחו של ישוע על כוחות השדים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם והדגים

    ריבוי הלחם והדגים הוא נס המסופר בבשורות, שבו ישוע מאכיל המון של אלפים בחמישה לחמים בלבד ושני דגים. סיפור זה מסמל את חמלתו ואת כוחו האלוהי של ישוע, ובה בעת מדגיש את חשיבות האמונה וההכרה בתפקידו הרוחני האמיתי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.30-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃ויאכלו כלם וישבעו׃וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
    קרא עוד
  • הליכה על המים

    המאמר מנתח כיצד הבשורות מתארות את ישוע הולך על המים, ומדגיש את אלוהותו ואת אמונת התלמידים. מתי כולל את הפרק של פטרוס ההולך אף הוא על המים, ואילו מרקוס ויוחנן מתארים את תדהמת התלמידים. האירוע ממחיש את כוחו של ישוע על הטבע ואת הצורך להאמין בו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.45-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
    קרא עוד
  • ריפוי בגנסרת

    המאמר בוחן את הסיפורים של מתי 14.34-36 ושל מרקוס 6.53-56, המתארים את הריפויים שחולל ישוע בגינוסר. התושבים מזהים את ישוע ומיהרו לאסוף את החולים כדי שיוכלו לגעת בבגדו, ובכך הוכיחו את אמונתם ביכולתו לרפא. סיפורים אלה מדגישים את כוחו המופלא של ישוע ואת חשיבות אמונת המרופאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.34-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת האישה הכנענית

    מאמר זה בוחן את ריפוי בתה של האישה הכנענית בידי ישוע, ומאיר את אמונתה ואת התפשטות מסר ישוע אל הגויים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.21-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃
    קרא עוד
  • ריפוי החירש־אילם

    מאמר זה בוחן את ריפוי החירש־אילם בידי ישוע, המוצג במרקוס 7.31-37, ומדגיש את חמלתו, את כוחו האלוהי ואת שליחותו האוניברסלית. באמצעות מחוות סמליות ובמילה “אפתח” הוא מרפא אדם, וממחיש את הפתיחות לגילוי האלוהי. תגובתו הנלהבת של ההמון, אף שהיא נוגדת את בקשתו לשתיקה, מעידה על השפעת נסיו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.31-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
    קרא עוד
  • הזנת ה־4000

    המאמר מספר על ריבוי הלחם, שבו ישוע מאכיל בנס ארבעת אלפים איש. הסיפורים של מתי ושל מרקוס מתארים את חמלת ישוע על ההמון הרעב, את ריבוי שבעת הלחמים ומעט דגים, ואת איסוף שבעת הסלים של השאריות. ההבדלים כוללים את היעדים שאחרי האירוע: מגדן אצל מתי ודלמנותה אצל מרקוס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.32-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃
    קרא עוד
  • ריפוי העיוור מבית צידה

    ישוע מרפא עיוור בבית צידה בתהליך של שני שלבים, המסמל את התקדמות האמונה. השימוש ברוק ובמגע הפיזי מדגיש את מעורבותו הישירה של ישוע. הסיפור מאיר את חמלתו של ישוע ומציג סמל עמוק לצמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.22-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
    קרא עוד
  • ההשתנות

    ההשתנות, המסופרת במתי, במרקוס ובלוקס, מגלה את אלוהותו של ישוע. הוא משתנה לעיני פטרוס, יעקב ויוחנן על הר. משה ואליהו מופיעים, וקול משמיים מכריז על ישוע כעל הבן האהוב. סיפורים אלה מדגישים את חשיבות ישוע ואת תורתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה׃וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו׃וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃
    קרא עוד
  • גירוש שד מנער חולה נפילה

    מאמר זה מסביר כיצד שלוש הבשורות הסינופטיות מספרות על גירוש השד מנער אפילפטי בידי ישוע לאחר שתלמידיו נכשלו. כל בשורה מאירה היבטים ייחודיים, ובה בעת מדגישה את כוחו של ישוע על השדים ואת חשיבות האמונה והתפילה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.14-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
    קרא עוד
  • מטבע בפי דג

    המאמר עוסק בנס המטבע בפי הדג, המראה את חוכמתו של ישוע מול דרישות דתיות. בכפר נחום, כדי שלא להעליב את גובי מס בית המקדש, מבקש ישוע מפטרוס לדוג מטבע לשלם את המס. סיפור זה מדגיש את טבעו הכפול של ישוע כבן האלוהים ומלמד איזון בין חירות רוחנית לכיבוד המסורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    המאמר בוחן את לוקס 13.10-21, שבו ישוע מרפא אישה ביום השבת וגורם לביקורתו של ראש בית הכנסת. ישוע מדגיש את הצביעות של המבקרים וטוען שעשיית הטוב הולמת תמיד. משלי גרגיר החרדל והשאור ממחישים את צמיחת מלכות אלוהים. ניתוח זה מבליט את כוחו ואת תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.10-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש חולה מיימת

    המאמר עוסק בריפוי איש חולה מיימת בידי ישוע ביום שבת, לפי לוקס 14:2-6. הטקסט מדגיש את הסכסוכים סביב ריפויי השבת ומדגיש את קדימות החמלה והרחמים על פני פרשנות קפדנית של התורה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.10-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃
    קרא עוד
  • ריפוי עשרת המצורעים

    לוקס 17.11-19 מספר על ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע. רק שומרוני אחד חוזר להודות לו, וכך מומחשים נושאי האמונה, הציות, ההודיה והכלליות של הישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
    קרא עוד
  • ריפוי העיוור מלידה

    יוחנן 9.1-12 מספר על ריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, המראה את מעשי אלוהים. ישוע משתמש בטיט כדי לרפא, ומזכיר את הבריאה בבראשית. ציות האיש ואמונתו חיוניים לריפויו. תדהמת הקהילה מן הנסים מדגישה את השפעתו ואת שליחותו של ישוע, המביא אור רוחני לעולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃בהיותי בעולם אור העולם אני׃ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃
    קרא עוד
  • הקמת אלעזר

    יוחנן 11:1-44 מתאר את תחיית אלעזר, וממחיש את כוחו של ישוע על המוות ואת חמלתו האנושית. הנס, שהתרחש בבית עניה, מגלה את האלוהי ואת האנושיות של ישוע, ומחזק את אמונת תלמידיו. בהקימו את אלעזר לאחר ארבעה ימים בקבר מראה ישוע שהוא התחייה והחיים, ומזמין לאמונה לחיי עולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ויבך ישוע׃ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
    קרא עוד
  • ריפוי ברטימאי העיוור

    מאמר זה בוחן את סיפורי ריפוי ברטימאי בבשורות. אף שהפרטים משתנים (מספר העיוורים, זיהוי ברטימאי, המיקום המדויק), העיקר נשאר: אמונת העיוורים וחמלת ישוע בריפוים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
    קרא עוד
  • ייבוש התאנה

    במתי ובמרקוס ישוע מקלל תאנה כדי ללמד על אמונה ותפילה. דברו מייבש את העץ וממחיש את כוחה של האמונה. מרקוס מדגיש גם את חשיבות הסליחה. שני הסיפורים, אף שהם נבדלים בסדר האירועים, חולקים את אותה תורה מרכזית: אמונה ותפילה יכולות לחולל פלאים כשחיים אותן בלי להסס.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.18-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃
    קרא עוד
  • פקיד המלך בקנה שבגליל

    קטע 53 מספר על נס ישוע בקנה לבן פקיד המלך שבא מכפר נחום (יוחנן 4.46–54), בפברואר–מרץ 31. זהו האות השני בקנה אצל יוחנן. זהות הפקיד אינה ודאית, אך המחבר נוטה למוצא רומי המדגים את כלליות הישועה. אין לבלבלו עם שר המאה בקטע 110.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.46-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃
    קרא עוד
  • דיג הפלאים הראשון

    פרשה 55 מספרת על דיג הפלאים הראשון, שמובא רק אצל לוקס (לוקס 5.1-11), בתחילת שירותו של ישוע בגליל. אחרי לילה של דיג עקר, ישוע מורה לשמעון פטרוס להשליך את הרשתות, ונתפס דג רב באורח יוצא דופן. נראה שמעשה פלא זה, השונה מזה שביוחנן 21, אִפשר לתלמידים לפרנס את משפחותיהם לפני שעזבו הכול כדי ללכת אחרי ישוע, והוא ממחיש את ההשגחה האלוהית המלווה כל קריאה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע.

    מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע, ממחיש את חמלתו ואת סמכותו המשיחית ועוסק במתיחות עם הרשויות הדתיות בגליל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃
    קרא עוד
  • ריפוי משותק

    המאמר עוסק בריפוי משותק בידי ישוע בכפר נחום ומדגיש את אלוהותו המוכרזת באמצעות סליחת החטאים, המזעזעת את המומחים לתורה ומעמיקה את הפער בין ישוע לרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.17-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃
    קרא עוד
  • ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא

    המאמר מנתח את ריפוי הנכה בשבת בבית חסדא, את מעמד ישוע כאדון השבת ואת המתח עם הפרושים. יוחנן מתאר מעשה מכוון המעורר מחשבה על חוקי היהדות וחושף את סטיית פרשנות הרשויות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.2-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
    קרא עוד
  • ריפוי מצורע לאחר הדרשה על ההר

    מאמר זה בוחן את ריפויו של מצורע בידי ישוע לאחר הדרשה על ההר, ודן בסיפורים השונים בבשורות מתי, מרקוס ולוקס. הריפוי מתואר כאתגר לחוקי הטהרה המחמירים, ומודגשת חשיבות השמירה על תורת משה. המאמר מעלה שאלות על הרציפות בין סיפורי הבשורות השונים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃
    קרא עוד
  • ריפוי משרתו של הקצין הרומי

    המאמר בוחן את ריפוי משרתו של קצין רומי בידי ישוע בכפר נחום, כביטוי לאמונה יוצאת דופן ולסמכות ישוע כלפי כל העמים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.5-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃
    קרא עוד
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    ישוע מקים לתחייה את בנה של אלמנה בנעים, ובכך ממחיש את כוחו האלוהי ואת תפקידו כנביא. האירוע, המסופר בלוקס 7:11-17, מתרחש אחרי הדרשה על ההר ומושך קהל רב. אנשי הכפר רואים בישוע נביא גדול, והבשורה מתפשטת בגליל וביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    קרא עוד
  • ריפויו של אחוז השד

    המאמר בוחן אירוע בשירותו של ישוע בכפר נחום, שבו הוא מרפא אחוז שד ומתעמת עם הפרושים המייחסים את כוחו לשטן. ישוע מזהה זאת כגידוף נגד רוח הקודש, והאירוע מדגים את שימושו במשלים כדי ללמד את תלמידיו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.20-71 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃כי המה אמרו רוח טמאה בו׃ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מרגיע את הסערה

    לאחר יום לימוד אינטנסיבי, ישוע חוצה את הכינרת עם תלמידיו. סערה עזה פורצת ומאיימת להטביע את הסירה. התלמידים המבוהלים מעירים את ישוע, והוא מצווה על היסודות לשתוק, ומיד משתררת דממה גדולה. פרק זה, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, מגלה את סמכותו האלוהית של ישוע על הטבע ומלמד את חשיבותה של אמונה שאינה מתנדנדת, גם בלב הנסיונות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.23-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז השד מגדרה

    הפריקופה 152 מספרת על ריפוי אחוז השד מגדרה, כפי שמובא אצל מתי (8.28-34), מרקוס (5.1-20) ולוקס (8.26-40). ישוע מגיע לאזור גדרה, פוגש אנשים אחוזי שד החיים בין הקברים, ומשחרר אותם מן השדים בשלחו אותם אל עדר חזירים הטובע באגם. אירוע זה מגלה את שלטונו הריבוני של המשיח על כוחות השדים ואת שירותו המתפשט מעבר לגבולות ישראל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.26-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃
    קרא עוד
  • ריפוי בתו של יאיר נקטע

    פריקופה 153 מתארת את תחילת פרשת בתו של יאיר בכפר נחום (פברואר–מרץ 32 לספירה). יאיר, ראש בית הכנסת, מפציר בישוע לרפא את בתו היחידה, בת 12. אולם ישוע, שההמון עיכב אותו, אינו מגיע בזמן: הילדה מתה. סיפור סינופטי זה (מתי 9.18-19 ; מרקוס 5.21-24 ; לוקס 8.40-42) מעלה את שאלת אמונתו של יאיר נוכח מבחן המוות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    הפריקופה 154 מספרת על ריפוי אישה שסבלה מדימום שתים עשרה שנה, כפי שמדווחים מתי, מרקוס ולוקס. בכפר נחום היא נוגעת בהסתר בבגדו של ישוע בדרכו אל בית יאיר. לאחר שהבריאה מיד, ישוע מזהה אותה בפומבי ומצהיר: ״אמונתך הושיעה אותך״. המאמר משווה בין שלושת הסיפורים הסינופטיים וחוקר את המשמעות התיאולוגית, הכריסטולוגית והחברתית של נס אמונה זה.

    וַיִּקְרָא 15.25-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת יאיר

    הפריקופה 155 מספרת על הקמתה של בת יאיר על ידי המשיח ישוע בכפר נחום (פבר׳–מרץ 32). יאיר, ראש בית הכנסת, משתחווה לפני ישוע ומתחנן על ריפוי בתו הגוססת. למרות העיכוב שנגרם בגלל ריפויה של אישה זבת דם, ישוע הולך אל הבית, אומר "טליתא קומי" ומקים את הנערה. הנס הזה מעיד על סמכותו על המוות וקורא לאמונה גם במצבים חסרי תקווה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃
    קרא עוד
  • ריפוי שני עיוורים

    ריפוי שני העיוורים בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9.27-31), ממחיש את האמונה המשיחית: שני הגברים מכירים בישוע כ״בן דוד״. ישוע מרפא אותם לפי אמונתם ומבקש מהם לשתוק, מתוך רצון להפנות את ההמונים אל הישועה הנצחית ולא אל הריפויים הגופניים. סיפור זה מכין את תשובתו של ישוע ליוחנן המטביל במתי 11.5.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.35-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃
    קרא עוד
  • ריפוי אחוז שד

    הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם לחמשת האלפים

    ריבוי הלחם לחמשת אלפים גברים הוא נס המעיד עליו כל ארבעת המבשרים, והוא התרחש ליד בית צידה באפריל שנת 32 לספירה. בחמש כיכרות לחם ושני דגים בלבד מאכיל ישוע המון עצום, ובכך מתגלים כוחו האלוהי וחמלתו כרועה, והדבר מבשר את סעודת האדון. שנים עשר הסלים שנותרו מסמלים את שפע מלכות האלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.30-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃ויאכלו כלם וישבעו׃וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע ופטרוס הולכים על המים

    הפריקופה 171 מנתחת את הנס של ישוע ההולך על מימי אגם גינוסר (אפריל 32 לספירה), לרבות פרשת פטרוס. השוואה קפדנית של הסיפורים במתי 14.22-32, במרקוס 6.45-52 וביוחנן 6.16-21 מבליטה נקודות הסכמה והבדל, וחושפת את עוצמתו האלוהית של המשיח ואת המתח בין אמונה לספק אצל התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.16-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
    קרא עוד
  • ריפוי בת האישה הסורו-פיניקית

    מאמר זה בוחן את ריפוי בתה של האישה הסורו-פיניקית, ומדגיש את פתיחותה של בשורת ישוע אל הגויים. בהתבסס על הבשורות על פי מתי ומרקוס, הוא מבליט את האמונה האנושית החורגת מעבר לגבולות אתניים ותרבותיים. הסיפור מאיר את שליחותו העיקרית של ישוע אל ישראל, ובה בעת מכיר בעדות האמונה של הלא-יהודים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃
    קרא עוד
  • ריבוי הלחם השני עבור 4000 איש

    המאמר מנתח את ריבוי הלחם השני של ישוע עבור ארבעת אלפים איש, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא בוחן את הניואנסים בין שני הסיפורים ומדגיש את חמלתו של ישוע ואת יכולתו לספק את צורכי ההמון.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.1-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃
    קרא עוד
  • העיוור מבית צידה

    המאמר בוחן את הנס הייחודי של ריפוי העיוור מבית צידה בידי ישוע, המסופר רק בבשורת מרקוס. ריפוי הדרגתי זה בשני שלבים מסמל את הצמיחה הרוחנית ואת ההבנה ההדרגתית של התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃בהיותי בעולם אור העולם אני׃ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃
    קרא עוד
  • מס בית המקדש בפי הדג

    המאמר מתאר את סוגיית מס בית המקדש, שישוע מטפל בה בכפר נחום. ישוע מצהיר על היותו בן אלוהים, ובכל זאת משלם את המס כדי למנוע מכשול, ובכך הוא מגלה את חכמתו. נס הדג מדגיש את ההשגחה האלוהית ואת מחויבותו של ישוע לחוקים החברתיים והדתיים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.10-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש חולה מיימת

    איש חולה מיימת מתרפא על ידי המשיח ישוע במהלך סעודת שבת בבית פרוש בירושלים. מול מומחי התורה שואל ישוע שאלה על כשרות הריפוי בשבת, ואז פועל בלי להמתין לתשובתם. בני שיחו, שאינם מסוגלים להשיב, שותקים. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר את המאורע הזה (לוקס 14.2-6), והוא מתוארך ל-4 בדצמבר 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃
    קרא עוד
  • ריפוי עשרת המצורעים

    מאמר זה בוחן את ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע, תוך דגש על הכרת תודה ועל הכללה, בעיקר באמצעות שומרוני. האירוע מדגיש את החסד האלוהי ואת חשיבות האמונה מעבר לחלוקות אתניות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
    קרא עוד
  • ריפוי איש שנולד עיוור

    מאמר זה בוחן את ריפויו של איש שנולד עיוור בידי ישוע בירושלים (יוחנן 9.1-34). הסיפור מדגיש את העומק התיאולוגי של האירוע, וקושר באופן סמלי את חגי ישראל לשליחותו של ישוע כאור העולם. הריפוי מדגיש את המסר הרוחני והנבואי של הבשורה על פי יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃
    קרא עוד
  • ריפוי עיוורים ליד יריחו

    המאמר דן בריפוי עיוורים בידי ישוע ליד יריחו. בהקשר של הבשורות הסינופטיות הוא בוחן את הפרשנות הכרונולוגית והתיאולוגית של אירועים אלה, ומדגיש את ההכרה בישוע כמשיח ואת דרכו לירושלים בשנת 33 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • הקמת אלעזר

    ישוע מקים את אלעזר בבית עניה וחושף את כוחו האלוהי על המוות, כפתיחה לפסח. בין חנוכה לפסח, לאחר יומיים של התבוננות, ישוע יוצא למסע רב משמעות הכולל פגישות בלתי נשכחות ביריחו, המבשר את הסבל הקרב. תגובת הרשויות הדתיות לנס זה מאיצה את צליבתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא ויעבר ביריחו׃והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
    קרא עוד
  • ריפוי עיוורים ופיסחים

    לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.15-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN072 הנסים שעשה ישוע המשיח

    המאמר בוחן את נסי ישוע בבשורות, את משמעותם, את קבלתם ואת שאלת אמיתותם. הוא מעמת את נקודת המבט ההיסטורית…

משלי ישוע

המשלים הם אחת מצורות ההוראה האופייניות ביותר לישוע. דרך סיפורים קצרים מחיי היומיום — זריעה, דיג, חתונות, מסעות — הוא הנגיש אמיתות עמוקות על מלכות אלוהים, על הרחמים, על הסליחה ועל מצבו של האדם. הבשורות הסינופטיות משמרות מספר גדול מהם, ואילו בשורת יוחנן מעדיפה צורות אחרות של דימויים ונאומים.

כל משל מזמין את הקורא לעבור את המשמעות המילולית ולגלות תורה רוחנית עמוקה יותר. כך פנה ישוע להמונים מגוונים מאוד — דייגי הגליל, פרושים, תלמידים — והתאים את מסרו למציאותם הקונקרטית, תוך שהוא דוחף אותם להרהר ולהתייצב אישית מול מה שהכריז.

לימוד המשלים פירושו כניסה ללב שירותו ופדגוגיית ההוראה של ישוע. זו גם הבנה טובה יותר של ההקשר התרבותי והדתי של היהדות במאה הראשונה, שבתוכו משתלבת כל הטפתו. סיפורים אלה, שהפכו אוניברסליים, ממשיכים לפנות לקוראים ולחוקרים לאורך הדורות.

  • המשלים?

    המאמר דן במשלי ישוע, ומבהיר את היעדר הסתירה בין פירושיהם הפומביים לפרטיים. המשלים הם כלי פדגוגי ולא תורות סודיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃
    קרא עוד
  • המשלים

    המאמר בוחן את השימוש של ישוע במשלים להעברת אמיתות רוחניות באמצעות סיפורים סמליים. הוא בוחן את אתגרי ההבנה שסיפורים אלה מציבים לתלמידים ואת שאלת הגישה ההוגנת לאמת אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃
    קרא עוד
  • הזורע

    משל הזורע, שסיפר ישוע על שפת ים הגליל, ממחיש כיצד דבר אלוהים מתקבל באופן שונה לפי מצב הלב. הוא מראה ארבעה סוגי קבלה באמצעות הקרקעות השונות שעליהן נופלים הזרעים. התלמידים לומדים שהמשלים מגלים את המלכות למי שמקשיבים בלב פתוח, אך נשארים נסתרים מפני מי שלבם עורל. שיטה פדגוגית ייחודית זו של ישוע מדגישה את חשיבות האמונה וההקשבה הרוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.4-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃
    קרא עוד
  • הבית הבנוי על הסלע

    המאמר מנתח את המשל המקראי של שני הבתים, המופיע במתי ובלוקס, כדי להמחיש את חשיבות קיום תורתו של ישוע. מי שהולכים בדבריו מושווים לבונים חכמים הבונים על יסוד איתן, ואילו מי שאינם מצייתים הם כאנשים הבונים על החול. המשל מדגיש את חשיבות הציות הפעיל על פני שמיעה בלבד.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃
    קרא עוד
  • הבד החדש והנאדות החדשים

    המאמר מתאר את משל הטלאי החדש ונאדות היין החדשים בבשורות, וממחיש את אי־ההתאמה בין תורתו של ישוע לבין הנהגים הדתיים הישנים. הוא מבליט את סמליות היין החדש והנאדות הישנים כדי להסביר את חידושה של מלכות אלוהים שהמשיח מביא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.36-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃
    קרא עוד
  • החיטה הטובה והזונין

    המאמר בוחן את משל החיטה והזונים, שבו ישוע מסביר את דו־הקיום של הטוב והרע בעולם. סיפור זה מדגיש את סבלנותו של אלוהים ואת רעיון המשפט האחרון. הלקחים העולים ממנו מציעים למאמינים תובנות רוחניות חשובות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • גרגר החרדל

    המאמר “גרגיר החרדל” מסביר כיצד משל זה של ישוע ממחיש את צמיחת מלכות אלוהים, אפילו מהתחלות זעירות. הוא מנתח את שלושת הסיפורים בבשורות הסינופטיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.30-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
    קרא עוד
  • השאור

    משל השאור מראה את ההשפעה הדיסקרטית אך המשנה של מלכות אלוהים. בדימוי זה מסביר ישוע כיצד מה שמתחיל קטן, כשאור בבצק, מגיע בסופו של דבר להשפיע על כל מה שהוא נוגע בו ולחדשו, וממחיש את טבעה העדין אך האדיר של המלכות בקרב יחידים וקהילות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • האוצר הטמון

    המאמר בוחן את משל האוצר הטמון במתי 13:44, ומדגיש את ערכה שאין לשער של המלכות ואת ההשפעה המשנה של גילויה. ישוע משתמש במשל זה כדי להראות כיצד מלכות השמיים יכולה לשנות את כיוון חיינו ובחירותינו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • הפנינה יקרת הערך

    משל הפנינה היקרה מאוד מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין לשער. הוא מספר על סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לקנות פנינה יקרה, וממחיש את הרדיקליות ההכרחית ואת השמחה שבמחויבות למלכות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • המכמורת

    המאמר בוחן את משל הרשת במתי 13:47-50, המבליט את המשפט האחרון ואת האחריות האישית. בדימוי רשת הדייגים ממחיש ישוע את ההבחנה בין צדיקים לרשעים באחרית הימים, ומדגיש את הצורך לחיות בהתאם לעקרונות מלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • העבד חסר הרחמים

    משל העבד חסר הרחמים במתי 18:23-35 מלמד שהסליחה האלוהית שקיבלנו צריכה להפוך לסליחה שאנו נותנים. הוא חושף את הפער בין נדיבות אלוהים לקשיחות האדם. הסליחה חיונית כדי לגלות את רחמי אלוהים במלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃
    קרא עוד
  • הפועלים ששכרו בשעות שונות

    משל הפועלים ששכרו אותם בשעות שונות מלמד שחסד אלוהים קודם לזכות האדם. במלכות נדיבות אלוהים עולה על ההיגיון האנושי, ומזמינה לקבל את הטוב בלי קנאה. מתי 20:1-16 ממחיש את הריבונות הנדיבה של אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך מה יהיה לנו׃
    קרא עוד
  • שני הבנים

    המאמר בוחן את משל שני הבנים שבמתי 21.28-32. משל זה ממחיש שציות אמיתי לאלוהים חשוב יותר ממילים בלבד. תשובה כנה, אפילו מאוחרת, פותחת את הדרך אל מלכות אלוהים, בניגוד להבטחות שלא קויימו. ישוע משתמש בסיפור זה כדי להתעמת עם הרשויות הדתיות בנות זמנו ומדגיש את חשיבות המעשה הכן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.28-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
    קרא עוד
  • הכורמים הרעים

    מאמר זה מנתח את משל הכורמים הרעים, שבו ישוע מוקיע את דחיית הנביאים ומכריז על העברת המלכות למי שמניבים פירות הולמים. הרשויות הדתיות מתעמתות עם דחייתן את האלוהי, ובכך מסומנת נקודת מפנה נבואית ורוחנית בתולדות הישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.9-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
    קרא עוד
  • חתונת בן המלך

    המאמר דן במשל הסעודה, ומשווה בין הסיפורים של מתי ושל לוקס. מתי מדגיש את אחריות המוזמנים ואת תוצאות הסירוב, ואילו לוקס מבליט את הכללתם של המודרים. נקודות מבט אלה ממחישות את הקריאה האוניברסלית של אלוהים ואת הצורך בתגובה אותנטית כדי להשתתף במלכות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.15-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
    קרא עוד
  • התאנה המלבלבת

    מאמר זה בוחן את משל התאנה המנביטה, לקח של ערנות רוחנית שנתן ישוע בבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. סיפור זה מעודד את המאמינים להבחין באותות מלכות אלוהים כשם שמתבוננים בעונות השנה, ומדגיש את ודאות דבריו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד
  • אסון הפוניקולר של גלוריה

    המאמר דן באסון הפוניקולר של גלוריה לאור תיאור מקראי דומה, ומדגיש את הצורך בתשובה ואת חשיבות הצלת הנפש על פי תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃
    קרא עוד
  • משלי הבד החדש והיין החדש

    משלי הבד החדש והיין החדש ממחישים את הנתק היסודי בין היהדות לנצרות. ישוע אמר אותם בתשובה לתלמידי יוחנן המטביל בעניין הצום, והבהיר שאי אפשר לערבב את הישן והחדש. השינוי הנדרש אינו תיקון אלא תמורה שלמה, המזמינה כל אדם לבחור באדון שילך אחריו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
    קרא עוד
  • משל המנורה מתחת לכלי

    משל המנורה שמתחת לאיפה מלמד את תלמידי ישוע להאיר באורם הרוחני באמצעות חיים למופת. פירוש הדבר הוא לחיות באופן המעצים את האור האלוהי ומעודד אחרים לנהוג כך גם הם, בהשראת הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.21-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
    קרא עוד
  • משל העשיר הכסיל

    המאמר עוסק במשל העשיר הכסיל בלוקס 12.13-21. ישוע מלמד על חוסר התועלת שבעושר חומרי וקורא לתת עדיפות לעושר רוחני. המשל מזהיר מפני חמדנות ומעודד לחיות מתוך ראיית הנצח. הקהל כולל פרושים ואנשים דלי אמצעים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.13-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃
    קרא עוד
  • משל הזורע

    המאמר מנתח את משל הזורע שסיפר ישוע. הוא משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס ולוקס, שכל אחד מהם מתאים את דבריו לקהלו. המאמר דן גם בשימוש של ישוע במשלים ובדרך שבה תקשר עם המונים, ומפנה לנספחים להעמקה נוספת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.4-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃
    קרא עוד
  • משל המנורה מתחת לכלי

    המאמר מנתח את משל הנר שמתחת לכלי, הנידון בבשורות. הוא מדגיש את חשיבות האור האלוהי לתלמיד, ומראה כיצד המשיח ישוע משתמש במטפורה זו כדי להאיר את האמת האלוהית ולעודד את התלמידים לשמש עדים גלויים לאמונתם, בעוד הם עצמם מוסיפים להיות מוארים באור המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.21-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
    קרא עוד
  • ההשוואה לצמיחת הזרע

    קטע 142 מנתח את ההשוואה לצמיחת הזרע (מרקוס 4.26-29), המשל היחיד המופיע רק במרקוס. הוא נאמר ליד כפר נחום שבגליל בסביבות נובמבר–דצמבר 31, ומלמד על סוד מלכות האלוהים: צמיחה אלוהית שאינה נתפסת, תפקידו של האדם הזורע, התפתחות הדרגתית של החיים הרוחניים והמבט אל הקציר האחרון באחרית הימים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.26-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃
    קרא עוד
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • משלים נוספים שלא נמסרו

    קטע PER144 עוסק במרקוס 4.33-34, שם נאמר שישוע סיפר משלים רבים שמחברי הבשורות לא מסרו. הקטע מתרחש ליד כפר נחום בנובמבר–דצמבר 31 וחושף את דרך ההוראה ההדרגתית של ישוע: התגלות המותאמת לשומעים, הכשרה מעמיקה של התלמידים וחשיבות ההבנה הרוחנית. יוחנן עצמו מודה (יוחנן 20.30; 21.25) שהבשורות כוללות רק חלק קטן מתורת ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃
    קרא עוד
  • משל השאור

    משל השאור (מתי 13.33-35; לוקס 13.20-21) ממחיש את צמיחתה השקטה אך רבת העוצמה של מלכות האלוהים. כשם שהשאור משנה את הבצק כולו, כך פועלת המלכות בהדרגה בלבבות. מתי קושר הוראה זו להתגשמות תהילים 78.2. כל מאמין נקרא למלא תפקיד פעיל בהתפשטות זו. זהו המשל הרביעי בנאום הגדול של מתי 13, והוא נאמר ליד כפר נחום בסביבות נובמבר–דצמבר 31.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • הסבר בערב למשלים שונים (הזונין)

    PER146 מביא את ההסבר שנתן ישוע לתלמידיו על משל הזונין (מתי 13.36-43), עדות ייחודית למתי. ישוע חושף בו שיטת פרשנות בשלושה צירים: זיהוי סמלי של האלמנטים, ממד של אחרית הימים ויישום מעשי. קטע זה משתלב בנאום שבעת המשלים על מלכות אלוהים שמתי אסף בפרק 13.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • משל האוצר הטמון

    משל האוצר הטמון (מתי 13,44), המובא רק אצל מתי, מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין דומה לו. אדם מוצא אוצר קבור, מכסה אותו שוב, ואז מוכר את כל אשר לו כדי לקנות את השדה. משל זה ממחיש את שמחתו ואת נחישותו של מי שמכיר בערכה העליון של המלכות ומוכן להקריב הכול כדי להשיגה. הוא מהדהד במיוחד עם דרכו האישית של מתי, שהוא עצמו עזב הכול כדי ללכת אחרי ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • משל הרשת שהושלכה לים

    משל הרשת (מתי 13,47-50), הייחודי למתי, משווה את מלכות השמים לרשת האוספת דגים מכל מין. בבחירה הסופית הטובים נשמרים והרעים מושלכים, והדבר ממחיש את הדין של אחרית הימים. הוא מלמד על אוניברסליות הבשורה, על מציאות הדין האחרון שמבצעים המלאכים, ועל הדחיפות שבחיי המאמינים בהתאם להוראותיו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • מסקנת המשיח ישוע

    פריקופה 150 חותמת את נאום המשלים שבמתי 13. ישוע שואל את תלמידיו אם הבינו, ואחר כך מתאר את התלמיד האידיאלי כסופר שהוכשר למלכות, היודע להוציא מאוצרו דברים חדשים וישנים. קטע זה מדגיש את ההשלמה ההדדית של הברית הישנה והברית החדשה ואת אחריותם של המורים להעביר בנאמנות את תורתו של המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.51-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה

    משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.10-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃כי בא בן האדם להושיע את האבד׃מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃
    קרא עוד
  • משל המלך והעבד

    משל המלך והעבד (מתי 18.23-35), שסופר בכפר נחום בספטמבר שנת 32, מופיע רק אצל מתי. הוא מדגים את חשיבותה העליונה של הסליחה בכך שהוא מעמיד זה מול זה חוב עצום של 10,000 ככרים שמלך רחום מחק, וחוב קטן של 100 מטבעות שהעבד שנסלח לו סירב למחול. הלקח המרכזי: מי שאלוהים סולח לו חייב לסלוח בתורו, שאם לא כן יאבד את החסד שקיבל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃
    קרא עוד
  • השומרוני הטוב

    הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.16-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך׃ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה וילך משם נעצב כי היו לו נכסים רבים׃
    קרא עוד
  • גרגר החרדל והשאור

    הפריקופה PER232 מציגה את שני המשלים התאומים על גרעין החרדל ועל השאור (לוקס 13.18-21). משלים אלה נאמרו ביום שבת ליד בית כנסת בירושלים, והם מציירים את טבעה של מלכות אלוהים: היא מתחילה בענווה, גדלה בעוצמה ופועלת בדרך נסתרת אך משנה. שתי תמונות משלימות אלה מזמינות להבחין בצמיחה השקטה והבלתי ניתנת לעצירה של מלכות אלוהים בעולם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.30-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
    קרא עוד
  • משל המוזמן היהיר

    משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃
    קרא עוד
  • משל המלך המתכונן למלחמה

    משל המלך המתכונן למלחמה (לוקס 14.31-33), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את דרישות התלמידות. מול יריב חזק פי שניים, מלך בוחר במשא ומתן ולא בקרב. כך גם הליכה אחרי ישוע המשיח דורשת פיכחון, ענווה וויתור מוחלט על העצמי. לוקס משלב את ההוראה הזו בסדרה נושאית על מחיר החיים הנוצריים, לפני חג ההקדשה בדצמבר שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃
    קרא עוד
  • דימוי המלח חסר הטעם

    המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה שנמצאה

    מאמר זה עוסק במשל הכבשה האבודה בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את שמחת האל על הצלתו של חוטא. הוא משתלב בשלושה סיפורי משלים, המציגים גוונים שונים של חיפוש ושל הצלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
    קרא עוד
  • משל הדרכמה האבודה

    המשל הזה, הייחודי ללוקס, מציג את אלוהים, המתואר בדמות אישה, המחפשת ומוצאת דרכמה אבודה. הוא מסמל את הנפש התועה אך יקרה בעיני אלוהים, ומדגיש את רחמיו ואת שמחתו בשובו של התועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
    קרא עוד
  • משל הבן האובד

    המאמר בוחן את משל הבן האובד בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את הסליחה ואת האהבה האלוהית. האב מקבל בחיבה את הבן החוזר בתשובה, בניגוד לבן הבכור המותח ביקורת על הסלחנות הזו. משל זה, ציר מרכזי בפרק 15, ממחיש את חיפושו של אלוהים אחר התועים. לוקס מסדר מחדש את הסיפור כדי לחזק את מסריו התיאולוגיים על מלכות השמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
    קרא עוד
  • משל המנהל הבלתי נאמן

    מאמר זה בוחן את משל המנהל הבלתי נאמן אצל לוקס, ומציין כי ערמת המנהל זוכה לשבח בשל חכמתה ולא בשל חוסר היושר שלו. המשל מזמין להרהר בשימוש בחכמה מעשית בענייני הרוח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃
    קרא עוד
  • משל העשיר ואלעזר

    המאמר מנתח את משל העשיר ואלעזר בבשורה על פי לוקס. משל זה מיוחד בהזכרת שם, אלעזר, והוא בוחן את שאלת הצדק האלוהי ואת השלכות הבחירות הארציות על העולם הבא. לוקס מארגן את הסיפור סביב הוראות תיאולוגיות על מלכות השמיים, ומעורר מחשבה מעמיקה על הישועה ועל החמלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.19-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃
    קרא עוד
  • משל העבדים הבלתי מועילים

    המאמר בוחן את משל העבדים הבלתי מועילים בלוקס 17.7-10, ומדגיש את חשיבות הענווה וההכרת תודה בחיי התלמיד. ישוע מלמד ששירות נאמן אינו מצפה להכרה מצד האדון, ושכל כישרון הוא מתנה מאלוהים. הציות אינו מקנה שום זכות, וכך הוא מעודד גישה של הכרת תודה ולא של תביעה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 4.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃
    קרא עוד
  • משל השופט העוול

    המאמר בוחן את משל השופט העוול (לוקס 18,1-8), שמרכזו התמדה בתפילה והמתנה למלכות. הוא מדגיש את המבנה הסיפורי הייחודי של לוקס, המקבץ משלים כדי להעמיק את תיאולוגיית האמונה והצדק האלוהי שלו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
    קרא עוד
  • משל הפרוש והמוכס

    המאמר מנתח את המשל בלוקס 18.9-14, שבו ישוע מלמד, באמצעות דמויות הפרוש והמוכס, שהצדקה האמיתית לפני אלוהים מושתתת על ענווה ולא על מראית עין או על גאווה רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.9-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
    קרא עוד
  • משל פועלי השעה האחת־עשרה

    מאמר זה בוחן את המשל שבמתי 20:1-16, המתאר את השוויון בשכר שבעל בית מעניק לפועלים ששכר בשעות שונות, כסמל לחסד האלוהי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
    קרא עוד
  • משל המנים

    עיון זה עוסק במשל המנות שבלוקס 19.11-27, סיפור שסיפר ישוע ביריחו ומדגיש את התקופה שבין חנוכה לפסח. הוא בוחן את סדר האירועים בשירותו של ישוע, לרבות מפגשיו עם אלעזר, בר־טימאי וזכאי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃
    קרא עוד
  • משל שני הבנים

    משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 10.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃
    קרא עוד
  • משל סעודת החתונה

    משל סעודת החתונה (מתי 22,1-14 ; לוקס 14,15-24) מלמד שאלוהים מזמין את כל בני האדם אל מלכותו, אך דחיית ההזמנה הזאת גוררת משפט חמור. המשל נאמר במקדש בירושלים ביום שלישי של שבוע הייסורים, והוא מבשר בנבואה את חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. האיש שאינו לבוש בגד חתונה מזכיר שהכניסה למלכות מחייבת שינוי רוחני אמיתי, המתקבל באמצעות האמונה במשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
    קרא עוד
  • משל התאנה

    המאמר מנתח את משל התאנה, שבו מלמד ישוע ערנות רוחנית כלפי אותות העתים. האירועים המבשרים את התקרבות המלכות נתפסים לא כאיומים אלא כקריאה להתכוננות ולאמונה. מודגשת יציבות דבריו של ישוע לעומת אופיו החולף של העולם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.29-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃
    קרא עוד
  • משל העבד הנאמן

    מאמר זה בוחן את משל העבד הנאמן, ומדגיש את חשיבות הנאמנות והערנות בציפייה לשובו הוודאי אך בלתי צפוי של האדון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃
    קרא עוד
  • משל עשר הבתולות

    משל עשר הבתולות מלמד על חשיבות ההכנה הרוחנית לקראת שובו של האדון, ומציג שתי תוצאות אפשריות: להיות מוכנים ולהיכנס עם החתן, או להגיע מאוחר מדי ולמצוא את הדלת נעולה.

    הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 1.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן חגרו מתני שכלכם התעוררו וקוו קוה לחסד אשר יבואכם בהתגלות ישוע המשיח׃
    קרא עוד
  • משל העבדים והתגמולים, משל הכיכרות

    המאמר עוסק במשל הכיכרות של ישוע, המדגים את חשיבות הניהול הנאמן של המתנות בשירות אלוהים, בציפייה לשובו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.14-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN078 המשלים

    המאמר מנתח את השימוש במשלים בידי ישוע, המוגדרים כסיפורים סמליים רוחניים. המשלים, ששימשו ללמד אמיתות עמוקות, שימשו גם…

נסיונו של ישוע

ניסיון ישוע במדבר הוא אחד האירועים המכוננים בראשית שירותו הפומבי. אירוע זה, המסופר בשלוש הבשורות הסינופטיות, ממוקם מיד לאחר טבילת ישוע בידי יוחנן המטביל, ברגע שבו הרוח מובילה אותו אל המדבר כדי להיבחן שם ארבעים יום וארבעים לילה.

מול שלושת האתגרים שהציב השטן — להפוך אבנים ללחם, להשליך עצמו מראש בית המקדש, לקבל את כל ממלכות העולם — עונה ישוע בכל פעם בציטוט מן הכתובים. אירוע זה מגלה גם את אנושיותו של ישוע, הנתון למבחן, וגם את צייתנותו המושלמת לאלוהים, במקום שבו ישראל כשלה במעברה שלה במדבר.

אירוע זה משתלב בהרהור רחב יותר על ההקדשה ועל אתגרי השירות, על אופיו המשיחי של ישוע ועל משמעות הנאמנות בניסיון. הוא פתח כניסה חיוני להבנת ייעודו ואופיו של מי שהבשורות מציגות כמשיח.

  • ניסיונו של ישוע

    המאמר מנתח את ההבדלים בין סיפורי המקרא על ניסיון ישוע, ומבליט את ההבדלים בין הבשורות על פי מרקוס, מתי ולוקס. המחבר מזמין לבחון את נקודות המבט הייחודיות של כל טקסט להבנה טובה יותר של אירוע מרכזי זה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן׃ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש׃ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך׃ויוסף השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן׃ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי׃ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד׃וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃
    קרא עוד
  • ניסיונו של ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את ניסיונו של ישוע במדבר על פי בשורות מתי, מרקוס ולוקס. ישוע ניצב מול שלושה ניסיונות סמליים המדגישים את מאבקו בפיתויים הדומים לאלה של חוה. לאחר תקופת הצום הוא חוזר לגליל, שלב מכריע בשירותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN070 ניסיונו של ישוע המשיח

    מאמר זה בוחן את ניסיון ישוע, את צומו בן ארבעים הימים ואת סיפורי הבשורות על תקופה זו ביהודה. הבשורות הסינופטיות…

יחסי תלמיד-אדון והזמנה למנוחה

נושא זה בוחן את טבעו העמוק של הקשר המאחד את ישוע עם תלמידיו, יחס החורג מיחס פשוט של מורה ותלמיד ונכנס לדינמיקה של קשר אישי ואמון הדדי. מדובר בהבנה כיצד ישוע קורא לעוקביו לא רק ללמוד ממנו אלא להיכנס לשותפות קרובה עם אישיותו.

ההזמנה אל המנוחה תופסת מקום מרכזי בהוראה זו. ישוע מציע לתלמידיו מנוחה שאינה סתם חוסר מעש אלא שחרור ממשא: משא התורה הנחווית ככפייה, התשישות הרוחנית או החיפוש החרד אחר הישועה. הבטחה זו מופנית לכל העמלים והכורעים תחת עול אחריותם או חטאיהם.

לקרוא קטעים אלה פירושו לגלות מחדש דמות של ישוע תובעני ועדין כאחד, הדואג לשבריריות האנושית. נושא זה מזמין את הקורא להרהר בעמדתו שלו מול האדון: האם הוא אדון מפחיד או מלווה טוב לב בדרך?

  • הקשר האישי של התלמיד עם אדונו

    יחידת הטקסט 116 בוחנת את הקשר האישי בין התלמיד לאדונו מתוך מתי 11.25-30 ולוקס 10.21-24. לאחר שגינה את הערים חסרות האמונה, ישוע שמח שהענווים מבינים את דברו במקום שבו החכמים נכשלים. הוא מכריז שהוא בן האלוהים ומזמין את כל העייפים לבוא אליו, ומבטיח מנוחה ונועם תחת העול המשותף עמו, לעומת המשאות שהפרושים מטילים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.21-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
    קרא עוד