Étude 1 sur 50 · Le sermon sur la montagne (23), les deux maisons

  1. Étude 1 : Le sermon sur la montagne (23), les deux maisons
  2. Étude 2 : Le Messie Jésus dans la maison du pharisien
  3. Étude 3 : La parabole de la lampe sous le boisseau
  4. לימוד 4: משל העשיר הכסיל
  5. Étude 5 : Parabole et avertissement sur le retour du Messie Jésus
  6. Étude 6 : La question de Pierre
  7. Étude 7 : Parabole des deux serviteurs
  8. Étude 8 : La parabole du semeur
  9. Étude 9 : La parabole de la lampe sous le boisseau
  10. Étude 10 : La parabole de l'ivraie et du froment
  11. Étude 11 : La parabole du grain de sénevé
  12. Étude 12 : La parabole de la perle de très grand prix
  13. Étude 13 : Parabole de la brebis perdue
  14. Étude 14 : Parabole du roi et du serviteur
  15. Étude 15 : Le bon samaritain
  16. Étude 16 : La parabole de l’ami importun
  17. Étude 17 : La parabole du figuier stérile
  18. Étude 18 : Parabole de l'invité prétentieux
  19. Étude 19 : L’image du sel sans saveur
  20. Étude 20 : La parabole de la brebis perdue et retrouvée
  21. Étude 21 : La parabole de la drachme perdue
  22. Étude 22 : La parabole du fils prodigue
  23. Étude 23 : La parabole de l'intendant infidèle
  24. Étude 24 : La parabole de l'homme riche et de Lazare
  25. Étude 25 : Parabole des serviteurs inutiles
  26. Étude 26 : La parabole du juge inique
  27. Étude 27 : La parabole du pharisien et du publicain
  28. Étude 28 : La parabole des ouvriers de la onzième heure
  29. Étude 29 : La parabole des mines
  30. Étude 30 : Le semeur
  31. Étude 31 : La maison bâtie sur le roc
  32. Étude 32 : Le drap neuf et les outres neuves
  33. Étude 33 : Le bon grain et l’ivraie
  34. Étude 34 : Le grain de sénevé
  35. Étude 35 : Le levain
  36. Étude 36 : Le trésor caché
  37. Étude 37 : La perle de grand prix
  38. Étude 38 : Le filet
  39. Étude 39 : Le serviteur impitoyable
  40. Étude 40 : Les ouvriers loués à différentes heures
  41. Étude 41 : Les deux fils
  42. Étude 42 : Les méchants vignerons
  43. Étude 43 : Les noces du fils du roi
  44. Étude 44 : Le figuier bourgeonnant
  45. Étude 45 : Le serviteur fidèle
  46. Étude 46 : La parabole du festin des noces
  47. Étude 47 : Parabole du serviteur fidèle
  48. Étude 48 : Parabole des dix jeunes filles
  49. Étude 49 : Parabole des serviteurs et des récompenses, des talents
  50. Étude 50 : Les faits de société

מחג הפסח השני לשלישי

  • הדרשה על ההר (23), שני הבתים

    מאמר זה מנתח את משל שני הבתים, הממחיש את חשיבותם של יסודות רוחניים איתנים מול מראית עין מטעה, ומדגיש את ההבחנה בין תלמידי אמת לתלמידי שקר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח בבית הפרוש

    בכפר נחום ישוע נענה להזמנתו של פרוש בשם שמעון. במהלך הסעודה אישה חוטאת מושחת את רגליו בדמעות ובבושם. לנוכח הבוז שמביע שמעון, ישוע מספר משל על סליחה ומכריז שהאישה נושעה בזכות אמונתה. האירוע הזה, המסופר רק בלוקס (7,36-50), ממחיש את הניגוד בין הגאווה הדתית של הפרושים לבין הענווה החוזרת בתשובה והפותחת דרך לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃
    קרא עוד
  • משל המנורה מתחת לכלי

    משל המנורה שמתחת לאיפה מלמד את תלמידי ישוע להאיר באורם הרוחני באמצעות חיים למופת. פירוש הדבר הוא לחיות באופן המעצים את האור האלוהי ומעודד אחרים לנהוג כך גם הם, בהשראת הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.14-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃
    קרא עוד
  • משל העשיר הכסיל

    המאמר עוסק במשל העשיר הכסיל בלוקס 12.13-21. ישוע מלמד על חוסר התועלת שבעושר חומרי וקורא לתת עדיפות לעושר רוחני. המשל מזהיר מפני חמדנות ומעודד לחיות מתוך ראיית הנצח. הקהל כולל פרושים ואנשים דלי אמצעים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.13-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃
    קרא עוד
  • משל ואזהרה על שובו של המשיח ישוע

    המאמר בוחן משל על שובו של המשיח ישוע ומדגיש את מוכנות התלמידים וערנותם. באמצעות לוקס, מתי ומרקוס הוא עוסק בצורך בחיים המכוונים לרוחניות לנוכח אי־הוודאות לגבי מועד שובו של המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.36-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • שאלתו של כיפא

    המאמר עוסק בשאלתו של פטרוס על קהל היעד של משלי ישוע. האירוע מתרחש סמוך לכפר נחום, ומדגיש את קשיי התלמידים להבין את תורתו ואת חשיבות הבנת המסר האוניברסלי של מלכות אלוהים. לוקס הוא היחיד מבין מחברי הבשורות שמציין את התערבותו המסוימת הזאת של פטרוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃
    קרא עוד
  • משל שני העבדים

    המאמר עוסק במשל שני העבדים שסיפר ישוע, הממחיש את הציפיות מן הנאמנים ואת דינם החמור של הבלתי נאמנים. הוא דן באחריות העומדת ביחס לידיעת הדברים האלוהיים, ומזכיר גם את משל כיכרי הכסף ואת משל המנים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.42-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃]84-74[׃
    קרא עוד
  • משל הזורע

    המאמר מנתח את משל הזורע שסיפר ישוע. הוא משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס ולוקס, שכל אחד מהם מתאים את דבריו לקהלו. המאמר דן גם בשימוש של ישוע במשלים ובדרך שבה תקשר עם המונים, ומפנה לנספחים להעמקה נוספת.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.1-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃הזרע הוא זרע את הדבר׃ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃
    קרא עוד
  • משל המנורה מתחת לכלי

    המאמר מנתח את משל הנר שמתחת לכלי, הנידון בבשורות. הוא מדגיש את חשיבות האור האלוהי לתלמיד, ומראה כיצד המשיח ישוע משתמש במטפורה זו כדי להאיר את האמת האלוהית ולעודד את התלמידים לשמש עדים גלויים לאמונתם, בעוד הם עצמם מוסיפים להיות מוארים באור המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃
    קרא עוד
  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃
    קרא עוד
  • משל המרגלית היקרה מאוד

    משל הפנינה היקרה (מתי 13,45-46), המובא רק אצל מתי, מציג סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לרכוש פנינה נדירה. הוא מלמד שמלכות השמיים עולה בערכה על כל רכוש ארצי, וקורא להקרבה מרצון, הנחווית בשמחת הגילוי הרוחני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • משל הכבשה האבודה

    משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.

    יְחֶזְקֵאל 34.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃
    קרא עוד
  • משל המלך והעבד

    משל המלך והעבד (מתי 18.23-35), שסופר בכפר נחום בספטמבר שנת 32, מופיע רק אצל מתי. הוא מדגים את חשיבותה העליונה של הסליחה בכך שהוא מעמיד זה מול זה חוב עצום של 10,000 ככרים שמלך רחום מחק, וחוב קטן של 100 מטבעות שהעבד שנסלח לו סירב למחול. הלקח המרכזי: מי שאלוהים סולח לו חייב לסלוח בתורו, שאם לא כן יאבד את החסד שקיבל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.12-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃
    קרא עוד
  • השומרוני הטוב

    הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃
    קרא עוד
  • משל החבר הטורדן

    משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.7-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃
    קרא עוד
  • משל התאנה הבלתי נושאת פרי

    משל התאנה העקרה (לוקס 13.6-9), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את סבלנותו של אלוהים ואת דחיפות קבלת האמונה. ישוע מזהיר שכל תלמיד חסר פרי רוחני עלול להיות נדון, ובו בזמן הוא מדגיש שאלוהים נותן זמן חסד נוסף. קטע זה נמשך מלוקס 13.1-5 ונושא מסר כפול: אזהרה חגיגית ורחמים אלוהיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃
    קרא עוד
  • משל המוזמן היהיר

    משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃
    קרא עוד
  • דימוי המלח חסר הטעם

    המאמר 'PER241 - דימוי המלח חסר הטעם' מנתח קטע מלוקס 14:34-35, שבו ישוע מלמד שהתלמידים צריכים להיות כמו המלח, חיוני ומשנה. אם תלמיד מאבד את ה'טעם' הרוחני שלו, הוא הופך לחסר תועלת, כמו מלח תפל. הוראה זו קוראת למחויבות פעילה ומתמשכת בחיים הרוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃
    קרא עוד
  • משל הכבשה האבודה שנמצאה

    מאמר זה עוסק במשל הכבשה האבודה בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את שמחת האל על הצלתו של חוטא. הוא משתלב בשלושה סיפורי משלים, המציגים גוונים שונים של חיפוש ושל הצלה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃
    קרא עוד
  • משל הדרכמה האבודה

    המשל הזה, הייחודי ללוקס, מציג את אלוהים, המתואר בדמות אישה, המחפשת ומוצאת דרכמה אבודה. הוא מסמל את הנפש התועה אך יקרה בעיני אלוהים, ומדגיש את רחמיו ואת שמחתו בשובו של התועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
    קרא עוד
  • משל הבן האובד

    המאמר בוחן את משל הבן האובד בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את הסליחה ואת האהבה האלוהית. האב מקבל בחיבה את הבן החוזר בתשובה, בניגוד לבן הבכור המותח ביקורת על הסלחנות הזו. משל זה, ציר מרכזי בפרק 15, ממחיש את חיפושו של אלוהים אחר התועים. לוקס מסדר מחדש את הסיפור כדי לחזק את מסריו התיאולוגיים על מלכות השמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
    קרא עוד
  • משל המנהל הבלתי נאמן

    מאמר זה בוחן את משל המנהל הבלתי נאמן אצל לוקס, ומציין כי ערמת המנהל זוכה לשבח בשל חכמתה ולא בשל חוסר היושר שלו. המשל מזמין להרהר בשימוש בחכמה מעשית בענייני הרוח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃
    קרא עוד
  • משל העשיר ואלעזר

    המאמר מנתח את משל העשיר ואלעזר בבשורה על פי לוקס. משל זה מיוחד בהזכרת שם, אלעזר, והוא בוחן את שאלת הצדק האלוהי ואת השלכות הבחירות הארציות על העולם הבא. לוקס מארגן את הסיפור סביב הוראות תיאולוגיות על מלכות השמיים, ומעורר מחשבה מעמיקה על הישועה ועל החמלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.19-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃
    קרא עוד
  • משל העבדים הבלתי מועילים

    המאמר בוחן את משל העבדים הבלתי מועילים בלוקס 17.7-10, ומדגיש את חשיבות הענווה וההכרת תודה בחיי התלמיד. ישוע מלמד ששירות נאמן אינו מצפה להכרה מצד האדון, ושכל כישרון הוא מתנה מאלוהים. הציות אינו מקנה שום זכות, וכך הוא מעודד גישה של הכרת תודה ולא של תביעה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.7-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃
    קרא עוד
  • משל השופט העוול

    המאמר בוחן את משל השופט העוול (לוקס 18,1-8), שמרכזו התמדה בתפילה והמתנה למלכות. הוא מדגיש את המבנה הסיפורי הייחודי של לוקס, המקבץ משלים כדי להעמיק את תיאולוגיית האמונה והצדק האלוהי שלו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
    קרא עוד
  • משל הפרוש והמוכס

    המאמר מנתח את המשל בלוקס 18.9-14, שבו ישוע מלמד, באמצעות דמויות הפרוש והמוכס, שהצדקה האמיתית לפני אלוהים מושתתת על ענווה ולא על מראית עין או על גאווה רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.9-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
    קרא עוד
  • משל פועלי השעה האחת־עשרה

    מאמר זה בוחן את המשל שבמתי 20:1-16, המתאר את השוויון בשכר שבעל בית מעניק לפועלים ששכר בשעות שונות, כסמל לחסד האלוהי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד
  • משל המנים

    עיון זה עוסק במשל המנות שבלוקס 19.11-27, סיפור שסיפר ישוע ביריחו ומדגיש את התקופה שבין חנוכה לפסח. הוא בוחן את סדר האירועים בשירותו של ישוע, לרבות מפגשיו עם אלעזר, בר־טימאי וזכאי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    קרא עוד

שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד

  • הזורע

    משל הזורע, שסיפר ישוע על שפת ים הגליל, ממחיש כיצד דבר אלוהים מתקבל באופן שונה לפי מצב הלב. הוא מראה ארבעה סוגי קבלה באמצעות הקרקעות השונות שעליהן נופלים הזרעים. התלמידים לומדים שהמשלים מגלים את המלכות למי שמקשיבים בלב פתוח, אך נשארים נסתרים מפני מי שלבם עורל. שיטה פדגוגית ייחודית זו של ישוע מדגישה את חשיבות האמונה וההקשבה הרוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.4-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃
    קרא עוד
  • הבית הבנוי על הסלע

    המאמר מנתח את המשל המקראי של שני הבתים, המופיע במתי ובלוקס, כדי להמחיש את חשיבות קיום תורתו של ישוע. מי שהולכים בדבריו מושווים לבונים חכמים הבונים על יסוד איתן, ואילו מי שאינם מצייתים הם כאנשים הבונים על החול. המשל מדגיש את חשיבות הציות הפעיל על פני שמיעה בלבד.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.47-49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃
    קרא עוד
  • הבד החדש והנאדות החדשים

    המאמר מתאר את משל הטלאי החדש ונאדות היין החדשים בבשורות, וממחיש את אי־ההתאמה בין תורתו של ישוע לבין הנהגים הדתיים הישנים. הוא מבליט את סמליות היין החדש והנאדות הישנים כדי להסביר את חידושה של מלכות אלוהים שהמשיח מביא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃
    קרא עוד
  • החיטה הטובה והזונין

    המאמר בוחן את משל החיטה והזונים, שבו ישוע מסביר את דו־הקיום של הטוב והרע בעולם. סיפור זה מדגיש את סבלנותו של אלוהים ואת רעיון המשפט האחרון. הלקחים העולים ממנו מציעים למאמינים תובנות רוחניות חשובות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • גרגר החרדל

    המאמר “גרגיר החרדל” מסביר כיצד משל זה של ישוע ממחיש את צמיחת מלכות אלוהים, אפילו מהתחלות זעירות. הוא מנתח את שלושת הסיפורים בבשורות הסינופטיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
    קרא עוד
  • השאור

    משל השאור מראה את ההשפעה הדיסקרטית אך המשנה של מלכות אלוהים. בדימוי זה מסביר ישוע כיצד מה שמתחיל קטן, כשאור בבצק, מגיע בסופו של דבר להשפיע על כל מה שהוא נוגע בו ולחדשו, וממחיש את טבעה העדין אך האדיר של המלכות בקרב יחידים וקהילות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃
    קרא עוד
  • האוצר הטמון

    המאמר בוחן את משל האוצר הטמון במתי 13:44, ומדגיש את ערכה שאין לשער של המלכות ואת ההשפעה המשנה של גילויה. ישוע משתמש במשל זה כדי להראות כיצד מלכות השמיים יכולה לשנות את כיוון חיינו ובחירותינו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃
    קרא עוד
  • הפנינה יקרת הערך

    משל הפנינה היקרה מאוד מלמד שמלכות השמיים היא בעלת ערך שאין לשער. הוא מספר על סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לקנות פנינה יקרה, וממחיש את הרדיקליות ההכרחית ואת השמחה שבמחויבות למלכות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • המכמורת

    המאמר בוחן את משל הרשת במתי 13:47-50, המבליט את המשפט האחרון ואת האחריות האישית. בדימוי רשת הדייגים ממחיש ישוע את ההבחנה בין צדיקים לרשעים באחרית הימים, ומדגיש את הצורך לחיות בהתאם לעקרונות מלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • העבד חסר הרחמים

    משל העבד חסר הרחמים במתי 18:23-35 מלמד שהסליחה האלוהית שקיבלנו צריכה להפוך לסליחה שאנו נותנים. הוא חושף את הפער בין נדיבות אלוהים לקשיחות האדם. הסליחה חיונית כדי לגלות את רחמי אלוהים במלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃
    קרא עוד
  • הפועלים ששכרו בשעות שונות

    משל הפועלים ששכרו אותם בשעות שונות מלמד שחסד אלוהים קודם לזכות האדם. במלכות נדיבות אלוהים עולה על ההיגיון האנושי, ומזמינה לקבל את הטוב בלי קנאה. מתי 20:1-16 ממחיש את הריבונות הנדיבה של אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃
    קרא עוד
  • שני הבנים

    המאמר בוחן את משל שני הבנים שבמתי 21.28-32. משל זה ממחיש שציות אמיתי לאלוהים חשוב יותר ממילים בלבד. תשובה כנה, אפילו מאוחרת, פותחת את הדרך אל מלכות אלוהים, בניגוד להבטחות שלא קויימו. ישוע משתמש בסיפור זה כדי להתעמת עם הרשויות הדתיות בנות זמנו ומדגיש את חשיבות המעשה הכן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.28-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
    קרא עוד
  • הכורמים הרעים

    מאמר זה מנתח את משל הכורמים הרעים, שבו ישוע מוקיע את דחיית הנביאים ומכריז על העברת המלכות למי שמניבים פירות הולמים. הרשויות הדתיות מתעמתות עם דחייתן את האלוהי, ובכך מסומנת נקודת מפנה נבואית ורוחנית בתולדות הישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20.9-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
    קרא עוד
  • חתונת בן המלך

    המאמר דן במשל הסעודה, ומשווה בין הסיפורים של מתי ושל לוקס. מתי מדגיש את אחריות המוזמנים ואת תוצאות הסירוב, ואילו לוקס מבליט את הכללתם של המודרים. נקודות מבט אלה ממחישות את הקריאה האוניברסלית של אלוהים ואת הצורך בתגובה אותנטית כדי להשתתף במלכות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.15-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
    קרא עוד
  • התאנה המלבלבת

    מאמר זה בוחן את משל התאנה המנביטה, לקח של ערנות רוחנית שנתן ישוע בבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. סיפור זה מעודד את המאמינים להבחין באותות מלכות אלוהים כשם שמתבוננים בעונות השנה, ומדגיש את ודאות דבריו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד
  • המשרת הנאמן

    משל התאנה המנביטה, המובא על ידי מתי, מרקוס ולוקס בנאומם האסכטולוגי, מזמין את התלמידים להבחין באותות המבשרים את שובו של המשיח. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את קרבתה של מלכות אלוהים. דבר המשיח נצחי ובטוח: שמים וארץ יעברו, אך דברו יישאר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.28-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • משל סעודת החתונה

    משל סעודת החתונה (מתי 22,1-14 ; לוקס 14,15-24) מלמד שאלוהים מזמין את כל בני האדם אל מלכותו, אך דחיית ההזמנה הזאת גוררת משפט חמור. המשל נאמר במקדש בירושלים ביום שלישי של שבוע הייסורים, והוא מבשר בנבואה את חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. האיש שאינו לבוש בגד חתונה מזכיר שהכניסה למלכות מחייבת שינוי רוחני אמיתי, המתקבל באמצעות האמונה במשיח.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 13.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות׃
    קרא עוד
  • משל העבד הנאמן

    מאמר זה בוחן את משל העבד הנאמן, ומדגיש את חשיבות הנאמנות והערנות בציפייה לשובו הוודאי אך בלתי צפוי של האדון.

    הָאִגֶּרֶת הַשֵּׁנִית לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 3.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃
    קרא עוד
  • משל עשר הבתולות

    משל עשר הבתולות מלמד על חשיבות ההכנה הרוחנית לקראת שובו של האדון, ומציג שתי תוצאות אפשריות: להיות מוכנים ולהיכנס עם החתן, או להגיע מאוחר מדי ולמצוא את הדלת נעולה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.21-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי האון׃
    קרא עוד
  • משל העבדים והתגמולים, משל הכיכרות

    המאמר עוסק במשל הכיכרות של ישוע, המדגים את חשיבות הניהול הנאמן של המתנות בשירות אלוהים, בציפייה לשובו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.14-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד

סוגיות חברתיות

  • סוגיות חברתיות

    המאמר עוסק בעובדות חברתיות ובתורתו של ישוע, ומדגים את המתחים בין החירות האישית לבין הביטחון הרוחני. דוגמאות ספרותיות ומקראיות, כמו ויקטור הוגו ומשל הבן האובד, משמשות לבחינת התלבטויות אלה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN120 המשפטים השונים

    L'article "ANN120 - Les différents jugements" analyse Luc 12.46-48, où Jésus parle des nuances dans le jugement divin. Ce passage, évoquant la hiérarchie des…