Le texte de Matthieu aborde un enseignement sur les esprits impurs, semblant compiler plusieurs discours donnés par le Messie Jésus à diverses occasions. Les Évangiles rapportent plusieurs épisodes où le Messie Jésus expulse des démons de personnes (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.24-34, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.23-26, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.1-20, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.2 ו- הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.41).
נראה שמעשים אלה, שנעשו בפומבי, התקבלו היטב בידי העדים שחזו בשחרורים הניסיים הללו. ישוע המשיח עוסק בשחרורים אלה ומציין שהשדים אינם מושמדים, והם מבקשים לשוב.
אפשר להסיק שמצבם של אנשים אלה משתפר זמנית, אך בהמשך הוא מידרדר עם שובם של השדים. כך מספרים מתי ולוקס בצטטם את דברי ישוע המשיח.
אף שהטקסטים שהוזכרו אינם מציינים במפורש את המסקנה או את דרך הפעולה הנדרשת מאנשים אלה, הן נובעות מהם באופן טבעי. לכן הכרחי שלא יישאר עוד מקום לארח את השדים האלה, או שכוח חזק יותר יתנגד לניסיונם לשוב.
לפיכך, השחרור כשלעצמו, מרהיב ככל שיהיה, אינו העיקר; נוכחותו של כוח בלתי נראה זה היא שנותרת חיונית. מדובר כאן בקבלת האמונה.
ישוע המשיח מעמיד את הדת המסורתית, המסתפקת בשמירה על מראית עין של טוהר, מול קבלת אמונה אמיתית. כך נוכל להסיק שנוכחותה של רוח הקודש בחיי האדם מגינה עליו מכל השפעה רעה.
מתי מסיים באומרו: ״כך יהיה גם לדור הרע הזה״. אנשים אלה בחרו להישאר בחוסר אמונה, ובכך דחו את תוכנית הישועה שהציע ישוע המשיח. משום כך הם מכונים רעים ואינם זוכים להגנתה של רוח הקודש.