Étude 1 sur 46 · Le sermon sur la montagne (16), les soucis et les inquiétudes

  1. Étude 1 : Le sermon sur la montagne (16), les soucis et les inquiétudes
  2. Étude 2 : La parabole du grain de sénevé
  3. Étude 3 : La guérison de la fille de Jaïrus interrompue
  4. Étude 4 : La guérison de la femme à la perte de sang
  5. Étude 5 : La guérison de la fille de Jaïrus
  6. Étude 6 : La guérison de deux aveugles
  7. Étude 7 : Le jugement des pharisiens
  8. Étude 8 : Retour à Nazareth
  9. Étude 9 : Le Messie Jésus et Pierre marchent sur les eaux
  10. Étude 10 : Nombreuses guérisons à Génésareth
  11. Étude 11 : Enseignement du Messie Jésus à propos du pain de vie
  12. Étude 12 : L'épreuve de la consécration
  13. Étude 13 : Enseignement des disciples sur l'influence des pharisiens
  14. Étude 14 : L'aveugle de Bethsaïda
  15. Étude 15 : Un démon difficile à chasser
  16. Étude 16 : L’explication de l’échec des disciples
  17. Étude 17 : La parabole de l’ami importun
  18. Étude 18 : Le Messie Jésus contesté après un miracle
  19. Étude 19 : Instruction sur les scandales, le pardon et la foi
  20. Étude 20 : Le figuier est sec
  21. Étude 21 : Le don de la pauvre veuve
  22. Étude 22 : L’incrédulité des Juifs
  23. Étude 23 : Le chemin qui mène au ciel
  24. Étude 24 : Guérison du fils d'un officiel royal
  25. Étude 25 : La guérison d'un lépreux
  26. Étude 26 : Guérison du paralytique
  27. Étude 27 : Guérison du serviteur du centurion
  28. Étude 28 : Le Messie Jésus calme la tempête
  29. Étude 29 : Résurrection de la fille de Jaïrus
  30. Étude 30 : Guérison de la femme hémorroïsse
  31. Étude 31 : Guérison de deux aveugles
  32. Étude 32 : Guérison à Génésareth
  33. Étude 33 : Guérison des dix lépreux
  34. Étude 34 : Guérison de Bartimée l'aveugle
  35. Étude 35 : Marche sur l'eau
  36. Étude 36 : Résurrection de Lazare
  37. Étude 37 : Dessèchement du figuier
  38. Étude 38 : Le Dieu unique et Abram
  39. Étude 39 : Veux-tu être guéri ?
  40. Étude 40 : Celui qui cherche trouve
  41. Étude 41 : Crois au Seigneur Jésus et tu seras sauvé
  42. Étude 42 : Dieu est-il injuste
  43. Étude 43 : J’ai prié pour toi, te dit Jésus !
  44. Étude 44 : L’Eternel combattra pour vous
  45. Étude 45 : Ne crains pas, crois seulement
  46. Étude 46 : Conduis-moi sur le rocher que je ne puis atteindre

מחג הפסח השני לשלישי

  • הדרשה על ההר (16), טרדות ודאגות

    המאמר בוחן את הדרשה על ההר של ישוע, מדגיש את האמונה על פני הדאגות החומריות, ומסתמך על הוראות שנלקחו בעיקר ממתי ומלוקס ועל האופן שבו ישוע הפציר בתלמידיו לבטוח באלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃
    Lire la suite
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.30-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃
    Lire la suite
  • ריפוי בתו של יאיר נקטע

    פריקופה 153 מתארת את תחילת פרשת בתו של יאיר בכפר נחום (פברואר–מרץ 32 לספירה). יאיר, ראש בית הכנסת, מפציר בישוע לרפא את בתו היחידה, בת 12. אולם ישוע, שההמון עיכב אותו, אינו מגיע בזמן: הילדה מתה. סיפור סינופטי זה (מתי 9.18-19 ; מרקוס 5.21-24 ; לוקס 8.40-42) מעלה את שאלת אמונתו של יאיר נוכח מבחן המוות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃
    Lire la suite
  • ריפוי האישה זבת הדם

    הפריקופה 154 מספרת על ריפוי אישה שסבלה מדימום שתים עשרה שנה, כפי שמדווחים מתי, מרקוס ולוקס. בכפר נחום היא נוגעת בהסתר בבגדו של ישוע בדרכו אל בית יאיר. לאחר שהבריאה מיד, ישוע מזהה אותה בפומבי ומצהיר: ״אמונתך הושיעה אותך״. המאמר משווה בין שלושת הסיפורים הסינופטיים וחוקר את המשמעות התיאולוגית, הכריסטולוגית והחברתית של נס אמונה זה.

    וַיִּקְרָא 15.25-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃
    Lire la suite
  • ריפוי בת יאיר

    הפריקופה 155 מספרת על הקמתה של בת יאיר על ידי המשיח ישוע בכפר נחום (פבר׳–מרץ 32). יאיר, ראש בית הכנסת, משתחווה לפני ישוע ומתחנן על ריפוי בתו הגוססת. למרות העיכוב שנגרם בגלל ריפויה של אישה זבת דם, ישוע הולך אל הבית, אומר "טליתא קומי" ומקים את הנערה. הנס הזה מעיד על סמכותו על המוות וקורא לאמונה גם במצבים חסרי תקווה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃
    Lire la suite
  • ריפוי שני עיוורים

    ריפוי שני העיוורים בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9.27-31), ממחיש את האמונה המשיחית: שני הגברים מכירים בישוע כ״בן דוד״. ישוע מרפא אותם לפי אמונתם ומבקש מהם לשתוק, מתוך רצון להפנות את ההמונים אל הישועה הנצחית ולא אל הריפויים הגופניים. סיפור זה מכין את תשובתו של ישוע ליוחנן המטביל במתי 11.5.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃
    Lire la suite
  • משפט הפרושים

    הפריקופה PER158 בוחנת את תגובת הפרושים לניסי ישוע בכפר נחום (מתי 9.33-34). בעוד ההמון מכיר במעשה אלוהי, הפרושים מייחסים את מעשי ישוע לשטן. דחייתם מכוונת: קבלת ישוע פירושה אובדן הפריבילגיות שלהם. ובכל זאת, יש שבחרו ללכת אחריו, כמו ניקודימוס, יוסף איש הרמתיים ושאול איש טרסוס. האילם שנרפא, מצדו, הולך בשמחה ובהכרת תודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃ובמקום אשר נצלב שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הושם בו איש עד עתה׃שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃
    Lire la suite
  • שיבה לנצרת

    שיבתו השנייה של ישוע לנצרת (מרץ שנת 32 לספירה) מסופרת אצל מתי ומרקוס. למרות הוראתו בבית הכנסת, תושבי המקום דוחים אותו בשל היכרותם אותו ואת משפחתו. חוסר האמונה מגביל את נסיו. ישוע אומר את המשפט המפורסם: ״נביא אינו נבזה אלא בעירו״. מרקוס מוסיף פרטים שאינם אצל מתי: נוכחות התלמידים ותמיהתו של ישוע על חוסר האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • המשיח ישוע ופטרוס הולכים על המים

    הפריקופה 171 מנתחת את הנס של ישוע ההולך על מימי אגם גינוסר (אפריל 32 לספירה), לרבות פרשת פטרוס. השוואה קפדנית של הסיפורים במתי 14.22-32, במרקוס 6.45-52 וביוחנן 6.16-21 מבליטה נקודות הסכמה והבדל, וחושפת את עוצמתו האלוהית של המשיח ואת המתח בין אמונה לספק אצל התלמידים.

    אִיּוֹב 9.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
    Lire la suite
  • ריפויים רבים בגינוסר

    הפריקופה 173 מספרת על הריפויים הרבים שעשה ישוע בגינוסר (הגליל) באפריל 32 לספירה, על פי מתי 14.34-36 ומרקוס 6.53-56. עם בואו מזהים אותו מיד, והמוני חולים ממהרים לגעת בציצית בגדו ובכך זוכים לריפוי. הניתוח הסינופטי מגלה הסכמות מרכזיות בין שני המבשרים וגם הבדלי גוון משלימים. פרק זה ממחיש את אמונת העם ואת כוחו האלוהי של ישוע, ומבשר את המתחים ההולכים וגוברים עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃
    Lire la suite
  • הוראת המשיח ישוע על לחם החיים

    יוחנן 6.22-59 מביא את נאום ישוע על לחם החיים, שנישא בבית הכנסת של כפר נחום בשבת אחת במאי 32 לספירה. לאחר ריבוי הלחם, ישוע מתגלה כ"לחם החיים" וקורא להמון להאמין בו כדי לזכות בחיי נצח. קטע זה, שמופיע רק אצל יוחנן, מציג עושר כריסטולוגי וסעודתי רב, מול חוסר ההבנה והתלונות של שומעיו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.35-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃
    Lire la suite
  • מבחן ההקדשה

    הקטע PER175 מספר, לפי עדותו היחידה של יוחנן (יוחנן 6,60-61), על תגובתם של תלמידים רבים אשר, נתקלו במכשול בגלל הנאום על לחם החיים שנישא בכפר נחום, ובחרו לנטוש את המשיח ישוע. רגע זה של מבחן חושף את הפער בין הציפיות הפוליטיות המשיחיות לבין ההצעה הרוחנית של ישוע, וקורא לקורא להרהור עמוק על טיבן האמיתי של האמונה וההקדשה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃
    Lire la suite
  • הוראת התלמידים על השפעת הפרושים

    ישוע מזהיר את שליחיו מפני השפעתם המשחיתה של הפרושים, המסומלת ב"שאור". מתי ומרקוס מספרים על הוראה זו בעת חציית הים לבית צידה, כשללמידים חסר לחם. ישוע מצביע על חוסר אמונתם, וקורא להם לתפוס את משמעותם הרוחנית של דבריו מעבר לדאגות החומריות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.5-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃
    Lire la suite
  • העיוור מבית צידה

    המאמר בוחן את הנס הייחודי של ריפוי העיוור מבית צידה בידי ישוע, המסופר רק בבשורת מרקוס. ריפוי הדרגתי זה בשני שלבים מסמל את הצמיחה הרוחנית ואת ההבנה ההדרגתית של התלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.22-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃
    Lire la suite
  • שד שקשה לגרשו

    המאמר בוחן את הניסיון הכושל של התלמידים לגרש שד מנער צעיר, דבר שחייב את התערבותו של ישוע לאחר ההשתנות. הסיפורים במתי, במרקוס ובלוקס מצביעים על חולשת אמונתם כסיבת כישלונם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.37-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
    Lire la suite
  • הסבר כישלון התלמידים

    המאמר מנתח את כישלון התלמידים בגירוש שד, כפי שהדגיש ישוע. לפי מתי ומרקוס, פרקטיקות רוחניות כמו אמונה, תפילה וצום חיוניות להתגברות על מכשולים רוחניים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃
    Lire la suite
  • משל החבר הטורדן

    משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו יום יום׃וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃
    Lire la suite
  • ערעור על ישוע המשיח לאחר נס

    בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃
    Lire la suite
  • הוראה על מכשולים, סליחה ואמונה

    המאמר בוחן את הוראותיו של ישוע על מכשולים, סליחה ואמונה בלוקס 17.1-6. ישוע מעודד את התלמידים להימנע מלגרום לנפילות רוחניות ולסלוח ללא גבול. הוראה זו מדגישה את האחריות הקהילתית ואת מחויבות התלמידים למלכות השמיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
    Lire la suite

השבוע האחרון לפני המעצר

  • עץ התאנה יבש

    למחרת קללת התאנה, התלמידים מוצאים את העץ יבש לגמרי. ישוע מנצל את ההזדמנות כדי ללמד על כוחה של האמונה ועל חשיבות הסליחה. מעבר ללימוד זה, התאנה מסמלת בכתובים את ישראל, ויבושה מבשר את המשפט שיבוא על האומה ארבעים שנה מאוחר יותר עם חורבן בית המקדש. אמונה וסליחה נותרות הערכים הבלתי מעורערים שישוע מעמיד בראש.

    הוֹשֵׁעַ 9.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃
    Lire la suite
  • מתנתה של האלמנה העניה

    בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃
    Lire la suite
  • חוסר האמונה של היהודים

    פריקופה 300 עוסקת בחוסר האמונה של היהודים נוכח האותות שעשה ישוע, אירוע המסופר רק אצל יוחנן (יוחנן 12,37-50), המתרחש במקדש בירושלים ביום רביעי, 30 במרץ, שנת 33 לספירה. לעומת זאת, תרומת האלמנה הענייה ממחישה אמונה אמיתית. ישוע הופך את אמות המידה האנושיות: נדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת אלא בנטיית הלב, המגישה לאלוהים את כל מה שאדם הוא.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.41-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • הדרך המובילה לשמים

    המאמר מפענח את יוחנן 14.1-15, שבו ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח להכין להם מקום אצל האב. הוא מדגיש את תווכו הייחודי ואת אחדותו עם אלוהים, ובה בעת מבטיח את רוח הקודש שתדריך את השליחים.

    1 טימותי 2.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אחד הוא האלהים ואחד הוא העמד בין אלהים ובין בני אדם הוא בן אדם המשיח ישוע׃
    Lire la suite

ריפויים

  • ריפוי בנו של פקיד מלכותי

    Jean 4,46-54 raconte la guérison du fils d'un fonctionnaire royal à Cana. Le miracle, accompli par Jésus avec une simple parole, illustre la foi et la puissance divine, renforçant la conviction du fonctionnaire et de sa famille. Cette histoire met en avant l'importance de la foi avant même de voir des miracles.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃
    Lire la suite
  • ריפוי מצורע

    L'article analyse la guérison d'un lépreux par Jésus en Marc 1.40-44 et Luc 5.12-14, soulignant la foi du lépreux, la compassion de Jésus et son pouvoir divin de guérison. Les récits insistent sur le respect des lois religieuses de l'époque.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.40-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃
    Lire la suite
  • ריפוי המשותק

    L'article analyse le miracle de la guérison du paralytique, présent dans les Évangiles de Matthieu, Marc et Luc. Jésus, confronté au scepticisme des scribes, démontre son autorité divine en guérissant un paralytique descendu d'un toit par ses amis. Ce récit souligne la foi des porteurs et la capacité du Christ à pardonner et guérir, entraînant émerveillement et louanges de la foule.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.1-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃
    Lire la suite
  • ריפוי עבד שר המאה

    L'article explore la guérison du serviteur du centurion, racontée dans les Évangiles de Matthieu et de Luc. Le centurion démontre une foi exceptionnelle, espérant une guérison par la parole de Jésus. Les récits diffèrent par les détails de l'interaction, mettant en lumière l'humilité et la respectabilité du centurion et la compassion de Jésus.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.1-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃
    Lire la suite
  • המשיח ישוע משקיט את הסערה

    Cet article examine comment, à travers Matthieu 8.23-27, Marc 4.35-41 et Luc 8.22-25, Jésus calme une tempête, montrant sa puissance divine. Les récits soulignent la réaction effrayée des disciples et l'importance de la foi, avec des variations reflétant les perspectives uniques de chaque évangéliste.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.23-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃
    Lire la suite
  • הקמת בת יאיר

    L'article explore la résurrection de la fille de Jaïrus et la guérison d'une femme malade par Jésus, selon les évangiles de Matthieu, Marc et Luc. L'importance de la foi dans ces récits est soulignée, ainsi que les différences et similitudes dans les détails des événements. Ces miracles illustrent la compassion de Jésus et sa puissance de guérison.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.18-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃
    Lire la suite
  • ריפוי האישה זבת הדם

    L'article explore l'histoire d'une femme souffrant de saignements, guérie par sa foi en touchant le vêtement de Jésus. Cet acte manifeste la puissance de guérison et la compassion de Jésus envers ceux qui croient en lui, comme rapporté dans les Évangiles de Matthieu, Marc et Luc.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.25-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃
    Lire la suite
  • ריפוי שני עיוורים

    L'article explore la guérison de deux aveugles par Jésus (Matthieu 9.27-31), mettant en avant l'importance de la foi, la reconnaissance messianique et la diffusion du miracle malgré une interdiction. Ce récit unique en Matthieu souligne la compassion et le pouvoir de Jésus.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.27-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
    Lire la suite
  • ריפוי בגנסרת

    L'article explore les récits de Matthieu 14.34-36 et Marc 6.53-56, décrivant les guérisons opérées par Jésus à Génésareth. Les habitants reconnaissent Jésus et s'empressent de rassembler les malades pour qu'ils puissent toucher son vêtement, démontrant leur foi en sa capacité de guérir. Ces récits soulignent la puissance miraculeuse de Jésus et l'importance de la foi des guéris.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 14.34-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃
    Lire la suite
  • ריפוי עשרת המצורעים

    Luc 17.11-19 raconte la guérison de dix lépreux par Jésus. Seul un Samaritain revient le remercier, illustrant des thèmes de foi, d'obéissance, de gratitude et d'inclusivité du salut.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.11-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
    Lire la suite
  • ריפוי ברטימאי העיוור

    Cet article explore les récits de la guérison de Bartimée dans les Évangiles. Bien que les détails varient (nombre d'aveugles, identification de Barthimée, emplacement précis), l'essentiel reste : la foi des aveugles, la compassion de Jésus en les guérissant.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.46-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃
    Lire la suite

ניסים

  • הליכה על המים

    L'article analyse comment les évangiles décrivent Jésus marchant sur l'eau, soulignant sa divinité et la foi des disciples. Matthieu inclut l'épisode de Pierre marchant aussi sur l'eau, tandis que Marc et Jean décrivent l'émerveillement des disciples. L'événement illustre le pouvoir de Jésus sur la nature et la nécessité de croire en lui.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.45-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃
    Lire la suite
  • הקמת אלעזר

    Jean 11:1-44 décrit la résurrection de Lazare, illustrant la puissance de Jésus sur la mort et sa compassion humaine. Ce miracle, en Béthanie, révèle le divin et l'humanité de Jésus, renforçant la foi de ses disciples. En ressuscitant Lazare après quatre jours dans le tombeau, Jésus montre qu'il est la résurrection et la vie, invitant à la foi pour la vie éternelle.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.1-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ויבך ישוע׃ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃
    Lire la suite
  • ייבוש התאנה

    Dans Matthieu et Marc, Jésus maudit un figuier pour enseigner la foi et la prière. Sa parole dessèche l'arbre, illustrant la puissance de la foi. Marc insiste aussi sur l'importance du pardon. Les deux récits, bien que divergents dans l'ordre des événements, partagent le même enseignement central : la foi et la prière peuvent accomplir des merveilles si elles sont vécues sans douter.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃
    Lire la suite

הערות היסטוריות

  • האל האחד ואברם

    אברם חי במסופוטמיה, בעולם פוליתאיסטי שבו לכל כוח טבע היה אל משלו. ההתגלות שהוא מקבל שונה לחלוטין: אל אחד, בורא כול, המבטל את כל שאר האלים. אברם נכנע להתגלות זו, מוביל את משפחתו אל האמונה החדשה הזאת, וכך הופך לדוגמה מכוננת לכל הדורות הבאים של המונותאיזם המקראי.

    בְּרֵאשִׁית 11.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם׃ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃
    Lire la suite

דבר של ידיד

  • האם אתה רוצה להירפא?

    המאמר בוחן את שאלתו של ישוע "האם אתה רוצה להירפא?" לאדם שחלה זה 38 שנה, ומדגיש כיצד האמונה באלוהים גדולה מן האמונות התפלות המקומיות. ישוע מרפא את האיש ומדגיש את סליחת החטאים כברכה האמיתית, העולה אפילו על הריפוי הגופני. הטקסט מדגיש את חשיבות ישועת הנפש, העומדת במרכז שירותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃
    Lire la suite
  • המבקש מוצא

    דומיניק לורמיה בוחן את הפסוק מתי 7.8, המזמין לבקש, לחפש ולדפוק כדי למצוא תשובות רוחניות. ישוע מציע דרך של ישועה ומבטיח שמי שמחפש בכנות מוצא שלום ופיוס עם אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃
    Lire la suite
  • האמן באדון ישוע ותושע

    המאמר דן בישועה בישוע המשיח, על סמך מעשי השליחים 16.31. באמצעות דימויים של הצלה משווה המחבר את האמונה לפעולות הצלה פיזיות. הוא טוען שהאמונה בישוע חיונית לישועה הנצחית, גם אם גישה זו נראית פשוטה או תמימה. בהתרעה מפני סכנות בלתי נראות, המאמר מזכיר את חשיבות הבחירה באמונה כדי להבטיח חיים לאחר המוות.

    דְּבָרִים 30.19-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם׃
    Lire la suite
  • האם אלוהים עושה עוול?

    המאמר דן ברעיון שאלוהים עלול להיות בלתי צודק בכך שהוא מתיר סבל ועוול בעולם, אך מסיק שמצב זה נובע מחטא האדם. הוא מזמין לתשובה ולאמונה בישוע לישועה.

    הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְיוֹחָנָן הַשָּׁלִיחַ 4.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואנחנו ידענו ונאמן באהבה אשר אלהים אהב אתנו האלהים הוא אהבה והעמד באהבה עמד באלהים והאלהים עמד בו׃
    Lire la suite
  • התפללתי עבורך, אומר לו ישוע!

    המאמר דן בלוקס 22:31-32, שבו ישוע מודיע לפטרוס על מבחן קשה ומבטיח להתפלל בעדו. השטן מבקש להשמיד את התלמידים, אך ישוע מתפלל שאמונתם לא תכשל. הבטחה אלוהית זו נשארת בתוקף לכל המאמינים ומגנה עליהם בקשיים. השתדלותו של ישוע אמורה לעורר אצל המאמינים הכרת תודה ואמונה.

    אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 7.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם׃
    Lire la suite
  • הנצחי ילחם בעדכם

    המאמר מספר כיצד יהושפט, מלך יהודה, נוכח קואליציית אויבים, פונה אל אלוהים בתפילה ובצום. אלוהים מבטיח להילחם בעדם, דבר המסמל שמלחמות מסוימות דורשות התערבות אלוהית. הדבר בא לידי ביטוי בניצחונו של ישוע על החטא, המעניק לנו גאולה וסליחה. המאמר מעודד לבטוח באלוהים בניסיונותינו האישיים.

    יְשַׁעְיָהוּ 26.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים׃
    Lire la suite
  • אל תירא, רק האמן

    המאמר מלמד על חשיבות האמונה מול קשיים, על סמך דברי ישוע ליאיר במרקוס 5.36: “אל תירא, רק האמן”. הוא מעודד את הקוראים להתגבר על פחדיהם בכך שיבטחו באלוהים ובהבטחותיו המקראיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 5.36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃
    Lire la suite
  • בצור יָרוּם ממני תנחני

    המאמר מפתח את הנושא של תהילים 61:3, שבו דוד מבקש מאלוהים להוביל אותו אל "סלע" שאין ביכולתו להגיע אליו בכוחותיו. ה"סלע" הזה מסמל ביטחון ושלווה, והכותב מדגיש את הצורך באמונה בישוע, "הסלע הרוחני" שלנו, כדי להגיע אל השלווה הזאת.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN116 הישועה

    L'article examine le salut comme un élément crucial du dessein divin, accentuant son importance à travers le ministère de Jésus. Il explique comment le…