PER176

פטרוס מכיר בישוע כמשיח

פרשה 176 מתארת את הודאתו של פטרוס, המכיר בישוע כמשיח, והיא מסופרת רק אצל יוחנן (6.62-71). לאחר עזיבה המונית של תלמידים, ישוע שואל את שנים העשר על מחויבותם. פטרוס משיב בהכרזת אמונה מופלאה. המאמר בוחן את המתח בין ריבונות אלוהית לחופש האדם, ומסתיים בהזכרת יהודה איש קריות, המזכירה שדבר אינו נסתר מעיני אלוהים.

8 דקות פטרוס משיח הצהרת אמונה יוחנן 6 תלמידים 9 פסוקים 2 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.62-71 (תנ״ך עברי מודרני)

מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: לאחר שיצא מה של כפר נחום

תאריך: במאי 32 לספירה, אחרי הפסח של יום שני, 12 באפריל 32 לספירה

שיטת העבודה: ממשיכים עם יוחנן

הערה על שיטת העבודה: יוחנן הוא היחיד המספר על אירוע זה

גנוסר

אף שעזיבת התלמידים הכאיבה לישוע, הודאתו של פטרוס הביאה לו נחמה.

פטרוס מכיר בישוע כמשיח

פטרוס מכיר בישוע כמשיח

הנה כמה נקודות להסבר פסוק זה:

המשיח ישוע מעדיף תלמידים בעלי אמונה על פני רבים העוקבים בלי אמונה פנימית. הוא מעודד את חסרי האמונה ללכת, שכן רצונו מעל לכול באמת.

Le résultat ne se fait pas attendre longtemps, un grand nombre de disciples partent nous précise הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.66.

כיצד יש להבין את דברי המשיח ישוע המצוטטים ב

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.65 (תנ״ך עברי מודרני) :
ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

האם אנשים אלה נהנו מאותו חסד שניתן לאלה שנשארו?

הנה כמה נקודות להסבר פסוק זה:

ריבונותו של אלוהים: המשיח ישוע מזכיר שהאמונה אינה רק החלטה אנושית, אלא תלויה בפעולת אלוהים. הדבר מדגיש את ריבונותו של אלוהים בתהליך הישועה.

קריאה לענווה: פסוק זה מזמין להכיר בכך שהאמונה היא מתנה שאינה מגיעה לנו, ודבר זה מוביל לענווה ולהכרת תודה כלפי אלוהים.

קשר אל הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.44: קטע זה מהדהד את

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

הדבר מראה שהיוזמה לישועה באה מאלוהים.

עידוד לאמונה: למאמינים, פסוק זה הוא הבטחה שאמונתם היא פרי פעולתו של אלוהים בהם.

Dieu voulait que tous ces hommes soient sauvés (1 טימותי 2.4), cependant, ce souhait divin doit être compris dans le contexte de la liberté humaine. Dieu offre le salut à tous, mais il ne force personne à l'accepter. La foi et la réponse à cet appel sont des choix personnels. Certains peuvent rejeter cette offre, ce qui explique pourquoi tous ne sont pas sauvés malgré le désir de Dieu.

פרדוקס זה מדגיש את המתח בין ריבונותו של אלוהים לבין האחריות האנושית.

ואז מגיעה השאלה הגדולה אל השליחים:

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.67 (תנ״ך עברי מודרני) :
ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

המשיח ישוע מעמיד את שנים העשר בפני בחירה ברורה. שאלה זו אינה האשמה, אלא הזמנה להרהר במחויבותם אליו. רגע זה מדגיש את אמונתם של התלמידים שנשארו. המשיח ישוע אינו כופה על איש ללכת אחריו. הוא מכבד את חירותו של כל אחד, גם אם משמעות הדבר היא שחלק יבחרו ללכת.

מדהימה:

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.68-69 (תנ״ך עברי מודרני) :
ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

איזו הכרזה יוצאת דופן, אך בעיקר איזה הבדל בין חייהם של פטרוס והשליחים לבין חייהם של התלמידים שהלכו. הנה, בקצרה, תמצית החיים הנוצריים.

אולם המשיח ישוע ממשיך ומוסיף משפט מורכב, שהשליחים כנראה לא הבינו.

ישוע השיב להם:

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.70-71 (תנ״ך עברי מודרני) :
ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

יהודה איש קריות היה נוכח, ויוחנן מסיים באומרו שישוע התכוון אליו בגלל בגידתו.

כך מסתיים סיפורו של יוחנן, שתיאר לנו זה עתה יום קשה. הוא מראה לנו שדבר אינו נסתר מעיני אלוהים ושכל ניסיון להסתיר הוא לשווא.