Étude 1 sur 48 · Le premier songe de Joseph

  1. Étude 1 : Le premier songe de Joseph
  2. Étude 2 : La généalogie ou les généalogies
  3. Étude 3 : Le second songe de Joseph
  4. Étude 4 : Le massacre des enfants à Bethléem
  5. Étude 5 : Le quatrième et dernier songe de Joseph
  6. Étude 6 : Le retour à Nazareth
  7. Étude 7 : L'accomplissement de la prophétie d'Esaïe
  8. Étude 8 : L’appel d’un autre disciple, Matthieu
  9. Étude 9 : Le festin donné par Lévi
  10. Étude 10 : Proclamation de l’Evangile
  11. Étude 11 : Le sermon sur la montagne (1), les béatitudes
  12. Étude 12 : Le sermon sur la montagne (11), Les dons
  13. Étude 13 : Le sermon sur la montagne (12), une instruction sur la prière
  14. Étude 14 : Les esprits impurs
  15. Étude 15 : Enseignement du Messie Jésus sur l'inquiétude
  16. Étude 16 : La parabole de l'ivraie et du froment
  17. Étude 17 : La parabole de la perle de très grand prix
  18. Étude 18 : La guérison de deux aveugles
  19. Étude 19 : La guérison d'un démoniaque
  20. Étude 20 : La compassion du Messie Jésus pour la foule
  21. Étude 21 : Retour à Nazareth
  22. Étude 22 : Rappel de l'arrestation de Jean le baptiste
  23. Étude 23 : Rappel des conditions de l'assassinat de Jean le baptiste
  24. Étude 24 : La réaction des apôtres
  25. Étude 25 : Nombreuses guérisons à Génésareth
  26. Étude 26 : Verdict sur le cœur humain
  27. Étude 27 : Guérison de la fille de la femme syro-phénicienne
  28. Étude 28 : Nombreuses guérisons en soirée
  29. Étude 29 : Eloge de Pierre par le Messie Jésus
  30. Étude 30 : Instruction sur la prière
  31. Étude 31 : La parabole des ouvriers de la onzième heure
  32. Étude 32 : Le retour à Béthanie
  33. Étude 33 : Guérison d’aveugles et de boiteux
  34. Étude 34 : Le figuier est sec
  35. Étude 35 : Le jugement des nations
  36. Étude 36 : Le message des anges
  37. Étude 37 : Seconde apparition du Messie Jésus aux autres femmes
  38. Étude 38 : Qui est le père de Joseph ?
  39. Étude 39 : Qui est le père d’Osias ?
  40. Étude 40 : Qui est le père de Jéchonias ?
  41. Étude 41 : Nombre exact de generations chez Matthieu ?
  42. Étude 42 : L'ânon et l'ânesse ?
  43. Étude 43 : Le figuier maudit ?
  44. Étude 44 : La mort de Judas ?
  45. Étude 45 : Le champ du sang ?
  46. Étude 46 : Le vrai nom de Matthieu ?
  47. Étude 47 : Quels étaient les mots de la deuxième prière de Jésus ?
  48. Étude 48 : La première rencontre de Marie de Magdala avec Jésus ressuscité

חיי ישוע עד גיל 12

  • חלומו הראשון של יוסף

    המאמר בוחן את חלומו של יוסף בבשורה על פי מתי ומראה כיצד חזיונותיו והחלטותיו משפיעים על חיי מרים ועל תפיסת ישוע. בקבלו את מרים לביתו, יוסף מעניק לגיטימיות להולדת ישוע למרות השמועות הזדוניות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.18-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והלדת ישוע המשיח כה היתה מרים אמו ארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה לרוח הקדש׃ויוסף בעלה היה איש צדיק ולא אבה לתתה לבוז ויאמר בלבו לשלחה בסתר׃הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויקח אליו את אשתו׃ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃
    Lire la suite
  • אילן היוחסין או אילנות היוחסין

    המאמר בוחן את אילנות היוחסין של ישוע אצל מתי ולוקס, המשקפים הן את מוצאו המלכותי דרך יוסף והן את אנושיותו דרך מרים. סיפורים משלימים אלה מדגישים את הדואליות האלוהית והאנושית של ישוע ומחזקים את הלגיטימיות המשיחית שלו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃
    Lire la suite
  • חלומו השני של יוסף

    המאמר עוסק בחלומו השני של יוסף, המסופר במתי (מתי 2,13–15), שבו מלאך מצווה עליו לברוח למצרים עם מרים וישוע. הסיפור מדגיש את ההגנה האלוהית ואת תפקידו המכריע של יוסף, ובוחן את ההבדלים בין מתי ללוקס תוך הצעת תובנות היסטוריות ותאולוגיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    Lire la suite
  • טבח הילדים בבית לחם

    L'article explore le massacre des enfants à Bethléem par Hérode après la visite des mages, comme décrit dans Matthieu 2:16-18. Ce récit soulève des questions sur l'ignorance des chefs religieux et l'impact des décisions d'Hérode. Il aborde aussi le contexte politique tendu de l'époque.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.16-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים׃וימלא הדבר הנאמר בפי ירמיה הנביא לאמר׃קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי אינם׃
    Lire la suite
  • חלומו הרביעי והאחרון של יוסף

    יוסף מקבל בחלום הוראה אלוהית המביאה אותו לשוב עם משפחתו לנצרת במקום לבית לחם. מתי מדגיש שהחלטה זו מגשימה את הנבואה שישוע ייקרא נצרי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל׃ויבא וישב בעיר אשר שמה נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו׃
    Lire la suite
  • השיבה לנצרת

    המאמר מנתח את שיבת ישוע לנצרת ומשווה בין סיפורי מתי ולוקס, המשקפים מטרות שונות. מתי, הפונה ליהודים, מזכיר את השהות במצרים כדי להדגיש נבואה, ואילו לוקס אינו מזכיר אותה ופונה בעיקר לקהל לא־יהודי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    Lire la suite

תחילת השירות בגליל

  • התגשמות נבואת ישעיהו

    מתי 4.13–16 מספר על שיבת ישוע לכפר נחום ומפרשה כהגשמת נבואת ישעיהו על האור בארץ זבולון ונפתלי. רק מתי יוצר את הקשר ומוכיח שישוע הוא המשיח המובטח. יוחנן ישוב לנושא האור בפתיחתו. האירוע מתוארך לפברואר–מרץ 31.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.13-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעזב את נצרת ויבא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים בגבול זבלון ונפתלי׃למלאת הנאמר על פי ישעיהו הנביא לאמר׃ארצה זבלון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃
    Lire la suite
  • קריאתו של תלמיד נוסף, מתי

    המאמר בוחן את קריאת ישוע למתי ואת תפקידו הייחודי כתלמיד שיכתוב את הבשורה. מתי עוזב את גביית המסים בעקבות היכרות קודמת עם המשיח, כנראה דרך יוחנן המטביל. הקריאה עושה אותו לדובר חשוב של השליחים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.13-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃
    Lire la suite
  • הסעודה שערך לוי

    מתי, המכונה גם לוי, עורך סעודה לציון קריאת ישוע אליו. היא מדגישה את שליחותו הכוללת של ישוע, המתקבל אצל הנדחים. הסיפור בסינופטיות מסמל את השפעת מתי על סביבתו.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו העירה ויעלו אל העליה אשר היו ישבים בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר תלמי ומתי יעקב בן חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן יעקב׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • הכרזת הבשורה

    המאמר ״PER082 - הכרזת הבשורה״ בוחן את הנחיותיו הנבואיות של ישוע לתלמידיו, המודיעות להם על רדיפות עתידיות. על בסיס מתי י׳ 16–23 הוא מדגיש את תפקיד רוח הקודש. ההכשרה הזאת בגליל מכינה את השליחים לאתגרים הבאים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.16-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
    Lire la suite
  • הדרשה על ההר (1), אמרות האשרי

    המאמר מנתח את הדרשה על ההר ומדגיש את ההבדלים בין גרסאות מתי ולוקס. הוא מסביר כיצד הוראות ישוע, המופנות בעיקר לתלמידים, חזרו ונאמרו וקובצו יחד. דגש מיוחד ניתן לאמרות האשרי ולמשמעותן הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.2-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃אשרי האבלים כי הם ינחמו׃אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃
    Lire la suite
  • הדרשה על ההר (11), התרומות

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התרומות בדרשה על ההר. הוא מדגיש את הקשר האישי עם אלוהים ומבקר את מנהגי הראווה של הפרושים. הדברים מתרחשים בגליל, זמן קצר לאחר חג הפסח של שנת 31, ומבליטים רגע מכריע בשירותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃
    Lire la suite
  • הדרשה על ההר (12), הוראה על התפילה

    מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התפילה בדרשה על ההר ומדגיש את הקריאה ליראת שמיים אמיתית, הרחק מן הפורמליזם. הוא מתבסס על הבשורות של מתי ולוקס ומסביר את משמעות התפילה ואת הקשרה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו יום יום׃וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃
    Lire la suite
  • הרוחות הטמאות

    מאמר זה בוחן את הוראתו של ישוע על הרוחות הטמאות, ומדגיש את חשיבותן של קבלת אמונה אמיתית ושל נוכחות רוח הקודש כדי להימנע מהידרדרות רוחנית מחודשת לאחר השחרור.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.43-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃
    Lire la suite
  • הוראת המשיח ישוע על דאגה

    ישוע מלמד שלא לדאוג לצרכים החומריים. הוא ממחיש את ההשגחה האלוהית באמצעות דוגמאות מן הטבע ומדגיש שיש לתת עדיפות למלכות אלוהים.

    דְּבָרִים 14.12-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃והראה ואת האיה והדיה למינה׃ואת כל ערב למינו׃ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃
    Lire la suite
  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    אִיּוֹב 21.7-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃
    Lire la suite
  • משל המרגלית היקרה מאוד

    משל הפנינה היקרה (מתי 13,45-46), המובא רק אצל מתי, מציג סוחר שמוכר את כל אשר לו כדי לרכוש פנינה נדירה. הוא מלמד שמלכות השמיים עולה בערכה על כל רכוש ארצי, וקורא להקרבה מרצון, הנחווית בשמחת הגילוי הרוחני.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    Lire la suite
  • ריפוי שני עיוורים

    ריפוי שני העיוורים בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9.27-31), ממחיש את האמונה המשיחית: שני הגברים מכירים בישוע כ״בן דוד״. ישוע מרפא אותם לפי אמונתם ומבקש מהם לשתוק, מתוך רצון להפנות את ההמונים אל הישועה הנצחית ולא אל הריפויים הגופניים. סיפור זה מכין את תשובתו של ישוע ליוחנן המטביל במתי 11.5.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.46-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃
    Lire la suite
  • ריפוי אחוז שד

    הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
    Lire la suite
  • חמלת ישוע המשיח כלפי ההמון

    הפריקופה 160 מנתחת את מתי 9.36-38, שבו ישוע, בכפר נחום, נמלא חמלה עמוקה כלפי ההמון, שהיה “נדכא ומפוזר כצאן אין רועה להן”. המונח היווני “splagchnizomai” מבטא חמלה פנימית עמוקה, הדוחפת את ישוע ללמד, לרפא ולהאכיל, בניגוד לאדישותם של המנהיגים הדתיים. חמלה זו הופכת לדוגמה לתלמידים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃
    Lire la suite
  • שיבה לנצרת

    שיבתו השנייה של ישוע לנצרת (מרץ שנת 32 לספירה) מסופרת אצל מתי ומרקוס. למרות הוראתו בבית הכנסת, תושבי המקום דוחים אותו בשל היכרותם אותו ואת משפחתו. חוסר האמונה מגביל את נסיו. ישוע אומר את המשפט המפורסם: ״נביא אינו נבזה אלא בעירו״. מרקוס מוסיף פרטים שאינם אצל מתי: נוכחות התלמידים ותמיהתו של ישוע על חוסר האמונה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃
    Lire la suite
  • תזכורת למאסרו של יוחנן המטביל

    הפרשה PER164 מזכירה את נסיבות מעצרו של יוחנן המטביל, כפי שסיפרו מתי (14.3-5) ומרקוס (6.17-20). יוחנן נאסר משום שגינה בפומבי את נישואיו האסורים של הורדוס אנטיפס להרודיה, אשת אחיו לשעבר. מרקוס מציג דיוקן מורכב של הורדוס, דו-ערכי ומוקסם מיוחנן, ואילו מתי מדגיש את פחדו מן ההמון. הרודיה היא שדוחפת להריגת הנביא, שהוחזק במכוור במרץ 32 לספירה.

    דְּבָרִים 24.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃
    Lire la suite
  • תזכורת לנסיבות רציחתו של יוחנן המטביל

    הפריקופה 165 מנתחת את נסיבות רצח יוחנן המטביל לפי מתי (14.6-12) ומרקוס (6.21-29). בגליל, במרץ שנת 32 לספירה, הורדוס אנטיפס נכנע למניפולציה של הורדיה באמצעות הריקוד של שלומית ומצווה לערוף את ראש הנביא. המאמר מדגיש את ההקבלה בין מות הקדושים של יוחנן לזה של ישוע, שתי דמויות משיחיות שנדונו שלא בצדק ונקברו בקבר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.14-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • תגובת השליחים

    הפריקופה 172 מספרת על תגובת השליחים לאחר שישוע הלך על המים והשקיט את הסערה. האירוע, שהתרחש בגינוסר באפריל שנת 32 לספירה, מסופר על ידי מתי ומרקוס. התלמידים משתחווים ומכריזים: 'אתה באמת בן האלוהים', שלב מכריע באמונתם ובהתגלות הכריסטולוגית ההדרגתית של הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃
    Lire la suite
  • ריפויים רבים בגינוסר

    הפריקופה 173 מספרת על הריפויים הרבים שעשה ישוע בגינוסר (הגליל) באפריל 32 לספירה, על פי מתי 14.34-36 ומרקוס 6.53-56. עם בואו מזהים אותו מיד, והמוני חולים ממהרים לגעת בציצית בגדו ובכך זוכים לריפוי. הניתוח הסינופטי מגלה הסכמות מרכזיות בין שני המבשרים וגם הבדלי גוון משלימים. פרק זה ממחיש את אמונת העם ואת כוחו האלוהי של ישוע, ומבשר את המתחים ההולכים וגוברים עם הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.55 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃
    Lire la suite
  • פסק דין על לב האדם

    המאמר דן בהוראת ישוע על הטהרה האמיתית, על פי מתי ומרקוס. הוא מגלה שהטומאה נובעת מן הלב האנושי ולא מכללי המאכלים, ומדגיש שינוי חשוב בהוראה הנוצרית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃
    Lire la suite
  • ריפוי בת האישה הסורו-פיניקית

    מאמר זה בוחן את ריפוי בתה של האישה הסורו-פיניקית, ומדגיש את פתיחותה של בשורת ישוע אל הגויים. בהתבסס על הבשורות על פי מתי ומרקוס, הוא מבליט את האמונה האנושית החורגת מעבר לגבולות אתניים ותרבותיים. הסיפור מאיר את שליחותו העיקרית של ישוע אל ישראל, ובה בעת מכיר בעדות האמונה של הלא-יהודים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃
    Lire la suite
  • ריפויים רבים בערב

    המאמר בוחן את ריפוייו של ישוע, בעיקר בגליל לאחר שובו מפיניקיה. מתי מתאר את הנסים הרבים שנעשו, ואילו מרקוס מתמקד במקרה יוצא דופן של אדם חרש, ומראה את דרכו הייחודית של ישוע, שכבר נצפתה במקומות אחרים בבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 7.31-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃
    Lire la suite
  • שבחו של פטרוס מפי המשיח ישוע

    המאמר מדגיש את חשיבות זיהויו של ישוע כמשיח על ידי פטרוס, שאירע בקיסריה פיליפי, ואת הבעתה של אמת זו, המוסרת בהשראת אלוהים ולא כהתגלות אנושית, על פי הכתוב במתי 16:17-20.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 15.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃
    Lire la suite
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃
    Lire la suite
  • משל פועלי השעה האחת־עשרה

    מאמר זה בוחן את המשל שבמתי 20:1-16, המתאר את השוויון בשכר שבעל בית מעניק לפועלים ששכר בשעות שונות, כסמל לחסד האלוהי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    Lire la suite

השבוע האחרון לפני המעצר

  • החזרה לבית עניה

    לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.

    זְכַרְיָה 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
    Lire la suite
  • ריפוי עיוורים ופיסחים

    לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
    Lire la suite
  • עץ התאנה יבש

    למחרת קללת התאנה, התלמידים מוצאים את העץ יבש לגמרי. ישוע מנצל את ההזדמנות כדי ללמד על כוחה של האמונה ועל חשיבות הסליחה. מעבר ללימוד זה, התאנה מסמלת בכתובים את ישראל, ויבושה מבשר את המשפט שיבוא על האומה ארבעים שנה מאוחר יותר עם חורבן בית המקדש. אמונה וסליחה נותרות הערכים הבלתי מעורערים שישוע מעמיד בראש.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.20-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃
    Lire la suite
  • משפט העמים

    המאמר מנתח את משפט העמים במתי 25:31-46, שבו בן האדם מפריד בין הכבשים לתיישים לפי מעשיהם. הוא מדגיש אחריות וצדק אלוהי, וקורא למעשי אהבה מוחשיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    Lire la suite

התחייה וההופעות השונות

  • בשורת המלאכים

    הפרשה PER366 מנתחת את מסר המלאכים לנשים שליד הקבר, בבוקר יום ראשון של התחייה. בהשוואה בין מתי, מרקוס ולוקס היא בוחנת את ההבדלים במספר המלאכים, באוצר המילים ובמקומן של הנשים כעדות הראשונות. שינויים אלה משקפים את חירותם הסיפורית של המבשרים ומהווים סימנים לאמינותו ההיסטורית של סיפור התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃
    Lire la suite
  • הופעה שנייה של המשיח ישוע לנשים האחרות

    הפריקופה PER371 מנתחת את ההופעה השנייה של ישוע המוקם לתחייה לנשים (מתי 28.9-10), ביום ראשון בבוקר ליד הקבר בירושלים. המאמר מיישב את המתח הלכאורי בין מרקוס (שתיקת הנשים ופחדן) לבין מתי (המפגש עם ישוע), ומראה שהתיאורים הללו משלימים זה את זה: מרקוס מתאר את תגובת התדהמה המיידית, ומתי מוסיף עליה את השמחה. רק מתי מספר על הופעה מסוימת זו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.5-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה׃ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי אתן מבקשות את הנצלב הוא קם איננו פה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו׃אך לכנה ואמרתן אל תלמידיו ואל פטרוס כי הולך הוא לפניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם׃
    Lire la suite

הסתירות

  • מי אביו של יוסף?

    L'article explore l'apparente contradiction sur le père de Joseph, le mari de Marie, entre Matthieu et Luc. Il propose que Matthieu présente la lignée de Joseph et Luc celle de Marie, résolvant ainsi la divergence. Cela montre la cohérence et la complémentarité des Évangiles.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 3.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃
    Lire la suite
  • מי אביו של עוזיהו?

    Cet article explore la contradiction apparente entre Matthieu 1:8 et 2 Chroniques 26:1 concernant la paternité d'Osias. Bien que Matthieu nomme Joram comme père d'Osias, 2 Chroniques indique qu'il s'agit d'Amaziah. Le terme 'fils' peut désigner un descendant éloigné, et les généalogies de Matthieu sont abrégées pour des raisons théologiques.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃
    Lire la suite
  • מי אביו של יכניהו?

    L'article explore une contradiction apparente dans la Bible concernant la paternité de Jéchonias entre Matthieu et les Chroniques. En analysant ces perspectives, il montre qu'il s'agit de différences dans la présentation des généalogies, sans véritables contradictions.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃
    Lire la suite
  • מספר הדורות המדויק אצל מתי?

    L'article examine le décalage apparent entre treize et quatorze générations annoncées dans Matthieu 1.17, résolu par l'inclusion de Marie dans la généalogie. Cela reflète une intention théologique où le Messie n'est pas engendré par un homme mais conçu du Saint-Esprit, restaurant ainsi la cohérence des Écritures.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃
    Lire la suite
  • העייר והאתון?

    L'article CTD011 répond à une prétendue contradiction sur le nombre d'animaux lors de l'entrée de Jésus à Jérusalem. Marc et Luc mentionnent un ânon, Matthieu une ânesse et son ânon. L'auteur montre qu'il ne s'agit pas d'une contradiction mais d'une différence de focalisation : Matthieu, écrivant pour un public juif, souligne l'accomplissement littéral de la prophétie de Zacharie 9.9. Jésus n'a monté qu'un seul animal, l'ânon, mais la présence de l'ânesse est mentionnée pour son contexte prophétique et pratique.

    יְשַׁעְיָהוּ 62.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃
    Lire la suite
  • התאנה המקוללת?

    L'article explore la supposée contradiction entre deux versions bibliques sur le figuier maudit par Jésus dans les Évangiles de Matthieu et Marc, trouvant une complémentarité dans leurs perspectives.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
    Lire la suite
  • מותו של יהודה?

    Cet article examine la mort de Judas Iscariote, décrite différemment dans Matthieu et les Actes. Bien que ces récits semblent contradictoires, une lecture combinée montre qu'ils se complètent. Matthieu parle de la pendaison de Judas, tandis que les Actes décrivent la chute de son corps, formant un récit cohérent.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה הוא קנה לו שדה במחיר הרשעה ויפל על פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל מעיו׃
    Lire la suite
  • שדה הדם?

    L'article analyse pourquoi "Le champ du sang" est nommé ainsi, se basant sur les récits de Matthieu et des Actes. Ces récits ne se contredisent pas mais offrent des perspectives théologiques et populaires: l'achat avec le "prix du sang" et la mort de Judas.

    זְכַרְיָה 11.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר׃
    Lire la suite
  • שמו האמיתי של מתי?

    L'article discute de l'identité du disciple Matthieu, également appelé Lévi dans certains Évangiles. Il explique que cette variation de nom est due aux pratiques onomastiques du 1er siècle, où les gens avaient souvent plusieurs noms selon les contextes sociaux et religieux.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃
    Lire la suite
  • מה היו דברי התפילה השנייה של ישוע?

    L'article examine deux récits évangéliques de la deuxième prière de Jésus au jardin de Gethsémané. Matthieu détaille une formulation précise alors que Marc résume avec l'essence même de la prière. Les deux versions illustrent un message fondamental unique et complémentaire sur la volonté de Jésus de suivre la volonté de Dieu.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.33-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃
    Lire la suite
  • המפגש הראשון של מרים המגדלית עם ישוע המוקם לתחייה

    L'article examine si les Évangiles de Matthieu et Jean se contredisent sur la rencontre de Marie de Magdala avec Jésus ressuscité. En réalité, ils rapportent deux épisodes distincts qui se complètent, enrichissant ainsi la compréhension de la résurrection.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN010 שתי שושלות היוחסין של המשיח ישוע

    L'article discute des généalogies de Jésus dans Matthieu et Luc, essentielles pour établir son identité messianique. Matthieu souligne l'héritage royal de Joseph, tandis que…

  • ANN013 כוכב בית לחם

    L'article analyse l'étoile de Bethléem dans l'Évangile de Matthieu, questionnant sa nature symbolique ou réelle. Il décrit comment les Mages, grâce à leurs compétences…

  • ANN016 המסע למצרים

    L'article analyse le voyage en Égypte de la Sainte Famille selon Matthieu, et son absence chez Luc. Il explore les implications théologiques et historiques…

  • ANN094 המקל והסנדלים של השליחים

    L'article explore les divergences entre Matthieu, Marc et Luc sur la mission des apôtres, soulignant les nuances linguistiques et la différence d'audience. Matthieu déconseille…

  • ANN107 הרמוניזציה של הטקסטים על התחייה

    L'article analyse et harmonise les récits de la résurrection de Jésus dans les Évangiles, se concentrant sur Matthieu. Il explique les variations comme des…