PER218

המשיח ישוע הוא אור העולם

בחג הסוכות בירושלים מכריז ישוע על עצמו כעל ‘אור העולם’ (יוחנן 8.12-58), ובכך הוא משתלב בסמליות של התאורות הגדולות במקדש. הוא חושף בהדרגה את זהותו האלוהית בוויכוחים עם הפרושים, והדבר מגיע לשיאו בנוסחה ‘לפני היות אברהם, אני הוא’, הצהרה מפורשת על קדמותו ועל אלוהותו. להאמין בו פירושו להיכנס אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.

9 דקות אור העולם ישוע המשיח חג הסוכות JE SUIS יוחנן 8 9 פסוקים 2 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12-58 (תנ״ך עברי מודרני)

ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃

ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃

אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃

ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃

וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃

אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃

ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃

כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃

ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃

לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃

רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃

והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃

אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃

ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃

ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃

ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃

וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃

ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃

והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃

לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃

ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃

אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃

ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃

ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃

את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃

ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃

מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃

אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃

ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃

מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃

אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃

אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃

אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃

ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃

ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃

ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃

אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃

ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃

ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: רחבת הר הבית בירושלים

תאריך: יום רביעי, 13 באוקטובר שנת 32, הוא היום האחרון של החג. ייתכן שאירוע זה התרחש יום קודם לכן

שיטת העבודה: ממשיכים עם יוחנן

הערה על שיטת העבודה: יוחנן הוא היחיד המספר על חג זה בירושלים

הבשורה על הולדת יוחנן המטביל

המשיח ישוע חושף בהדרגה שהאמונה בו היא כניסה אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.

המשיח ישוע הוא אור העולם

אור העולם

הנה תמצית של הטקסט הארוך הזה:

הנושא הנדון כאן הוא אור העולם. לאחר שנשא את נאומו על מי החיים, בקשר ישיר לחג , ביום האחרון של החג בא עתה נאום שני, על האור.

בכל ערב, בימי חג , האיר המקדש במנורות גדולות שהוצבו בעזרת הנשים, ואורן נראה בכל ירושלים. הפתילות נעשו מבגדים משומשים של הכוהנים. בתקופת התאורה הזאת שרו המשתתפים ורקדו. אור זה נועד להזכיר את האופן שבו, לפי הטקסט המקראי (בְּמִדְבַּר 9.15-23), הנחה אלוהים את עמו במדבר בלילה.

הטקסט מותח קו מקביל מפורש בין הלפידים האלה לבין דמותו של האדון, וקובע שהוא מייצג את אור העולם. כך הוא מבליט, דרך העקרונות שהוזכרו בחגיגות אלה, שהמרכיבים האלה הם צל של אירועים עתידיים, ואילו הוא, כמשיח, מעניק ממד רוחני לכל אחת מההתגלויות האלה.

עבור הקהל היהודי שהאזין לנאומיו של ישוע, אפשר היה ליצור קשרים בין החגיגות הדתיות השונות לבין דמות המשיח, וזה הקל על זכירת ההתאמות האלה ועל הבנתן.

אנו מבחינים גם שהנאומים האלה נקטעו בהתערבויות מבחוץ. אנשים, ובמיוחד כאן , אינם מחמיצים את ההזדמנות להעיר הערות.

הנה תמצית של הטקסט הארוך הזה:

המשיח ישוע, אור העולם (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.12): המשיח ישוע מצהיר שהוא אור העולם ומבטיח חיים לאלה ההולכים אחריו. הדבר מהדהד את סמלי האור של ומבוא לנאום של התגלות.

ויכוח עם (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.13-20): מערערים על סמכותו. ישוע קובע שעדותו תקפה משום שהיא באה מן האב. הוא מדגיש: להכיר את המשיח ישוע פירושו להכיר את אלוהים.

הכרזה על גורלו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.21-30): המשיח ישוע מכריז על לכתו (רמז למותו ולהתעלותו בכבוד). הוא מזהיר: סירוב להאמין בו פירושו למות בחטאים. הוא מצהיר שהוא ‘אני הוא’, רמז ישיר לאלוהות. רבים מאמינים בו.

חירות ואמת (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.31-36): המשיח ישוע מבטיח שהאמת עושה חופשיים. הוא מוקיע את עבדות החטא. רק הבן (הוא עצמו) יכול לשחרר באמת.

הירושה האמיתית של אברהם (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.37-47): המשיח ישוע חולק על הרעיון ששומעיו הם בני אברהם. הוא קובע שהתנהגותם (הרצון להרוג אותו) מראה שיש להם אב אחר. הוא מצהיר שאינם יכולים לשמוע את דברו משום שאינם מאלוהים.

האשמות וגילויים אחרונים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.48-58): השלטונות מאשימים את ישוע בכך שרוח רעה אחזה בו. ישוע מכריז שכל השומר את דברו לא ימות לעולם.

שיא (הנקודה המהותית, הרגע האינטנסיבי ביותר בסיפור) הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.58: הוא מתגלה בנוסחה האלוהית ‘לפני היות אברהם, אני הוא’, הצהרה מפורשת על קדמותו ועל אלוהותו.

לסיכום:

קטע זה מאיר את העימות בין ישוע לבין הסמכויות הדתיות על זהותו, על מוצאו האלוהי ועל הישועה שהוא מציע. הוא חושף בהדרגה שהאמונה בו היא כניסה אל האור, אל האמת ואל החיים הנצחיים.