Étude 1 sur 62 · Pourquoi et comment Luc a-t-il écrit son Évangile ?

  1. לימוד 1: מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?
  2. Étude 2 : Annonce de la naissance de Jean le Baptiste
  3. Étude 3 : Le premier recensement de Quirinius
  4. Étude 4 : Arrivé à Capernaüm en Galilée
  5. Étude 5 : La consécration du disciple
  6. לימוד 6: הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח
  7. Étude 7 : Rassemblement des disciples et de la foule
  8. Étude 8 : Le sermon sur la montagne (1), les béatitudes
  9. Étude 9 : Le sermon sur la montagne (5), la relation du Messie Jésus avec la loi
  10. Étude 10 : L'éloge de Jean le baptiste
  11. Étude 11 : Le Messie Jésus, avec ses disciples, annonce le royaume de Dieu
  12. Étude 12 : Parabole et avertissement sur le retour du Messie Jésus
  13. Étude 13 : Le Messie Jésus objet de divisions
  14. Étude 14 : La parabole du grain de sénevé
  15. Étude 15 : La parabole du levain
  16. Étude 16 : Le Messie Jésus apaise la tempête
  17. Étude 17 : La guérison de la femme à la perte de sang
  18. Étude 18 : Envoi des douze apôtres
  19. Étude 19 : Le retour des apôtres
  20. Étude 20 : Parabole de la brebis perdue
  21. Étude 21 : Le retour des 70 disciples
  22. Étude 22 : La parabole de l’ami importun
  23. Étude 23 : La graine de moutarde et le levain
  24. Étude 24 : Enseignements du Messie Jésus sur la route de Jérusalem
  25. Étude 25 : La consécration exigeante du disciple
  26. Étude 26 : La parabole de la tour
  27. Étude 27 : La parabole du roi qui prépare la guerre
  28. Étude 28 : L'aspect spirituel du royaume
  29. Étude 29 : Le serviteur fidèle
  30. Étude 30 : Entrée triomphale à Jérusalem
  31. Étude 31 : La parabole du festin des noces
  32. Étude 32 : Le combat dans la prière
  33. Étude 33 : La nuit à midi
  34. Étude 34 : L'ânon et l'ânesse ?
  35. Étude 35 : Jean baptiste ressuscité ?
  36. Étude 36 : Le champ du sang ?
  37. Étude 37 : Combien de fois Jésus s’est-il éloigné de ses disciples pour prier ?
  38. Étude 38 : Que dit le centurion quand Jésus meurt ?
  39. Étude 39 : L'incompréhension des disciples
  40. Étude 40 : Les Actes des Apôtres
  41. Étude 41 : L'introduction de Luc
  42. Étude 42 : Entretien des apôtres avec Jésus
  43. Étude 43 : L’ascension de Jésus
  44. Étude 44 : L’accomplissement de la promesse
  45. Étude 45 : Le discours de Pierre
  46. Étude 46 : Le témoignage de Pierre et Jean
  47. Étude 47 : La solidarité des croyants
  48. Étude 48 : L’essor remarquable de l’Église primitive
  49. Étude 49 : L’arrestation des apôtres
  50. Étude 50 : La délivrance miraculeuse des apôtres
  51. Étude 51 : La recherche des prisonniers
  52. Étude 52 : La réaction surprenante des apôtres
  53. Étude 53 : La nomination des Sept et l'organisation de l'Église primitive
  54. Étude 54 : L’arrestation d’Etienne
  55. Étude 55 : La comparution d’Etienne devant le Sanhédrin
  56. Étude 56 : Le discours d’Etienne devant le Sanhédrin
  57. Étude 57 : Le meurtre d'Etienne
  58. Étude 58 : Saul et le martyre d'Étienne
  59. Étude 59 : La persécution
  60. Étude 60 : L’Evangile en Samarie
  61. Étude 61 : Résurrection du Messie Jésus
  62. Étude 62 : La Bible catholique

חיי ישוע עד גיל 12

  • מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?

    מאמר זה מפרט את הסיבות ואת השיטה שבה נקט לוקאס בכתיבת הבשורה שלו, ומדגיש את גישתו הקפדנית וההיסטורית באיסוף סיפורים אמינים על חייו של ישו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
    קרא עוד
  • כהשלמה
    • ANN001 הבשורה על פי לוקס

      הבשורה על פי לוקס יוצרת עם מעשי השליחים יצירה דו־כרכית המוקדשת למקורות הנצרות. לוקס לא היה עד…

  • הבשורה על הולדת יוחנן המטביל

    מאמר זה מתאר את הבשורה על הולדת יוחנן המטביל, המסופרת רק בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את תשומת הלב לפרטים ההיסטוריים ואת משמעותו הנבואית של יוחנן כמבשר בואו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.5-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
    קרא עוד
  • המפקד הראשון של קיריניוס

    מאמר זה בוחן את המפקד השנוי במחלוקת של קוויריניוס, המוזכר רק אצל לוקס, שלכאורה התקיים בשנת -2 לפנה״ס ללא ראיות מוחשיות זמינות. לפי ההשערה, לוקס בדק את המקורות בני זמנו, דבר המוסיף אמינות לסיפורו, אף שההיסטוריות של האירוע עדיין נתונה לדיון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃
    קרא עוד

תחילת השירות בגליל

  • ההגעה לכפר נחום שבגליל

    המאמר בוחן את שירות ישוע בכפר נחום, בסיסו בגליל המוזכר רבות בבשורות. העיר שבה גרו כמה תלמידים שימשה בסיס לפעילותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃
    קרא עוד
  • התמסרותו של התלמיד

    המאמר בוחן את התמסרותם של תלמידי ישוע על פי הבשורות של מתי ולוקס. הוא דן באתגרים ובניסיונות הכרוכים בבחירה ללכת אחרי ישוע, ביכולת ההבחנה הרוחנית של המשיח ובמחויבויות המשפחתיות של התלמידים. על רקע הגליל הוא מדגיש את השפעת שליחותו החדשנית של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.34-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
    קרא עוד
  • התכנסות התלמידים וההמון

    המאמר עוסק בהתכנסות התלמידים וההמון בגליל, שם נושא ישוע את הדרשה על ההר אחרי בחירת שנים עשר השליחים. ההמון נמשך בעיקר לריפויים הניסיים, אך זהו רגע חיוני גם להוראת מסר ישוע. לוקס ומתי מציגים שתי נקודות מבט משלימות על האירוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (1), אמרות האשרי

    המאמר מנתח את הדרשה על ההר ומדגיש את ההבדלים בין גרסאות מתי ולוקס. הוא מסביר כיצד הוראות ישוע, המופנות בעיקר לתלמידים, חזרו ונאמרו וקובצו יחד. דגש מיוחד ניתן לאמרות האשרי ולמשמעותן הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.2-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃אשרי האבלים כי הם ינחמו׃אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃
    קרא עוד
  • הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה

    בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃
    קרא עוד
  • דברי השבח על יוחנן המטביל

    ישוע חולק כבוד ליוחנן המטביל בכפר נחום (מאי–יוני 31), על פי מתי 11.7-19 ולוקס 7.24-35. בלי לנסות לגייס את תלמידיו, הוא מכריז על גדולתו של יוחנן כנביא, מזהה אותו עם אליהו שעליו ניבא מלאכי ומציין את סיומה של הברית הישנה. הוא מעמיד את מלכות האלוהים מול המלכות שבנו הפרושים על פי כלליהם שלהם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מבשר על מלכות האלוהים עם תלמידיו

    המאמר בוחן כיצד בישר ישוע על מלכות האלוהים עם תלמידיו, ומדגיש את חשיבות הנשים שתמכו במסעות האלה ואת ההבחנה בין הכרזה לבישור על פי לוקס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃
    קרא עוד
  • משל ואזהרה על שובו של המשיח ישוע

    המאמר בוחן משל על שובו של המשיח ישוע ומדגיש את מוכנות התלמידים וערנותם. באמצעות לוקס, מתי ומרקוס הוא עוסק בצורך בחיים המכוונים לרוחניות לנוכח אי־הוודאות לגבי מועד שובו של המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.32-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע כמקור לפילוג

    המאמר בוחן כיצד תורתו של ישוע יוצרת פילוגים, על פי הבשורות. המסר המרכזי הוא שהליכה בעקבות ישוע עשויה להוביל לעימותים אישיים ורוחניים, אך היא מציעה הזדמנות ייחודית לישועה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.34-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ואיבי איש אנשי ביתו׃האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃
    קרא עוד
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.1-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃
    קרא עוד
  • משל השאור

    משל השאור (מתי 13.33-35; לוקס 13.20-21) ממחיש את צמיחתה השקטה אך רבת העוצמה של מלכות האלוהים. כשם שהשאור משנה את הבצק כולו, כך פועלת המלכות בהדרגה בלבבות. מתי קושר הוראה זו להתגשמות תהילים 78.2. כל מאמין נקרא למלא תפקיד פעיל בהתפשטות זו. זהו המשל הרביעי בנאום הגדול של מתי 13, והוא נאמר ליד כפר נחום בסביבות נובמבר–דצמבר 31.

    תְהִלִּים 78.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
    קרא עוד
  • המשיח ישוע מרגיע את הסערה

    לאחר יום לימוד אינטנסיבי, ישוע חוצה את הכינרת עם תלמידיו. סערה עזה פורצת ומאיימת להטביע את הסירה. התלמידים המבוהלים מעירים את ישוע, והוא מצווה על היסודות לשתוק, ומיד משתררת דממה גדולה. פרק זה, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, מגלה את סמכותו האלוהית של ישוע על הטבע ומלמד את חשיבותה של אמונה שאינה מתנדנדת, גם בלב הנסיונות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.35-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃
    קרא עוד
  • ריפוי האישה זבת הדם

    הפריקופה 154 מספרת על ריפוי אישה שסבלה מדימום שתים עשרה שנה, כפי שמדווחים מתי, מרקוס ולוקס. בכפר נחום היא נוגעת בהסתר בבגדו של ישוע בדרכו אל בית יאיר. לאחר שהבריאה מיד, ישוע מזהה אותה בפומבי ומצהיר: ״אמונתך הושיעה אותך״. המאמר משווה בין שלושת הסיפורים הסינופטיים וחוקר את המשמעות התיאולוגית, הכריסטולוגית והחברתית של נס אמונה זה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.43-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    קרא עוד
  • שליחת שנים עשר השליחים

    הפריקופה 162 מספרת על שליחת שנים עשר השליחים בידי ישוע בגליל, כמה שבועות לפני חג הפסח (מרץ 32 לספירה). אירוע זה, המובא אצל מתי (10.1-15), מרקוס (6.6-13) ולוקס (9.1-6), מציג את התלמידים הנשלחים שניים שניים להטיף על המלכות, לרפא ולגרש שדים. כל אחד מהאוונגליסטים מוסיף את נקודת המבט שלו על הוראות הדרך ועל אופייה של השליחות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
    קרא עוד
  • שובם של השליחים

    לאחר משימת ההכרזה בגליל, חוזרים השליחים אל ישוע ומדווחים לו על פעילותם. מרקוס מדגיש את תשישותם ואת הצורך שלהם במנוחה במקום שומם, ואילו לוקס מציין שההסתלקות נעשית לכיוון בית צידה. פרשה זו מבליטה את רחמיו של ישוע על תלמידיו, את חשיבות המנוחה בשירות ואת הנוהג של מתן דין וחשבון שליחי. האירוע מתרחש בגליל במרץ שנת 32 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.30-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • משל הכבשה האבודה

    משל הכבשה האבודה (מתי 18.10-14 ; לוקס 15.3-7) נמסר על ידי ישוע בכפר נחום בספטמבר 32 לספירה, זמן קצר לפני עזיבתו הסופית את הגליל. מתי מדגיש את ההגנה על ה״קטנים״ ואת רצון האל שלא לאבד אף אחד מהם, ואילו לוקס מדגיש את השמחה בשמים על החוטא החוזר בתשובה. דמות הרועה מפנה אל שליחותו המשיחית של ישוע, הרועה הטוב, המכין את תלמידיו להעדרו בהבטיחו להם מדריך רוחני.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃
    קרא עוד
  • שובם של 70 התלמידים

    שובם של שבעים התלמידים (לוקס 10.17-24) מבטא את התפעלותם לאחר שליחותם. ישוע מחזיר אותם אל העיקר: לשמוח על כך ששמותיהם כתובים בשמים. הוא מכריז על ריבונותו של אלוהים בהתגלות, הניתנת לענווים ולא לחכמים. ההכרזה בפסוק 22 מדגישה את הקרבה הייחודית בין האב לבן, ועושה את ישוע למתווך היחיד של הידיעה האלוהית. כך מדגיש לוקס את המשכיות מפעל הבשורה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
    קרא עוד
  • משל החבר הטורדן

    משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.7-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃
    קרא עוד
  • גרגר החרדל והשאור

    הפריקופה PER232 מציגה את שני המשלים התאומים על גרעין החרדל ועל השאור (לוקס 13.18-21). משלים אלה נאמרו ביום שבת ליד בית כנסת בירושלים, והם מציירים את טבעה של מלכות אלוהים: היא מתחילה בענווה, גדלה בעוצמה ופועלת בדרך נסתרת אך משנה. שתי תמונות משלימות אלה מזמינות להבחין בצמיחה השקטה והבלתי ניתנת לעצירה של מלכות אלוהים בעולם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.31-32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃
    קרא עוד
  • תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים

    הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃
    קרא עוד
  • ההקדשה המחייבת של התלמיד

    הפרשה 238 מביאה הוראה ייחודית ללוקס (14.25-27) על דרישות התלמידות. בדרך לבית עניה, אחרי 4 בדצמבר 32, פונה המשיח ישוע אל המון רב: ללכת אחרי המשיח פירושו להעניק לו עדיפות מוחלטת על כל קשר אנושי (״לשנוא״ במובן השמי) ולהסכים לשאת את צלבו, כלומר לאמץ סבל ודחייה כדי להישאר נאמנים. מחויבות מלאה, ללא פשרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.25-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
    קרא עוד
  • משל המגדל

    משל המגדל (לוקס 14.28-30), המסופר רק אצל לוקס, שייך לנאום של ישוע על מחיר התלמידות. בדימוי של בנאי המחשב את משאביו לפני שהוא בונה, ישוע מזמין את תלמידיו למחויבות שקולה, צלולה ועקבית, ומזהיר מפני אמונה שטחית או רגשית חסרת בגרות רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.25-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
    קרא עוד
  • משל המלך המתכונן למלחמה

    משל המלך המתכונן למלחמה (לוקס 14.31-33), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את דרישות התלמידות. מול יריב חזק פי שניים, מלך בוחר במשא ומתן ולא בקרב. כך גם הליכה אחרי ישוע המשיח דורשת פיכחון, ענווה וויתור מוחלט על העצמי. לוקס משלב את ההוראה הזו בסדרה נושאית על מחיר החיים הנוצריים, לפני חג ההקדשה בדצמבר שנת 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃
    קרא עוד
  • ההיבט הרוחני של המלכות

    המאמר בוחן את פירוש מלכות אלוהים לפי לוקס, ומדגיש שאלה שהפרושים שאלו את ישוע על בואה. בניגוד להבנה מותנית, הטקסט היווני מורה על שאלה בלשון הווה. ישוע מבהיר שהמלכות מתבססת בשקט ואינה נתפסת אלא למי שפתוחים רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
    קרא עוד

שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד

  • המשרת הנאמן

    משל התאנה המנביטה, המובא על ידי מתי, מרקוס ולוקס בנאומם האסכטולוגי, מזמין את התלמידים להבחין באותות המבשרים את שובו של המשיח. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את קרבתה של מלכות אלוהים. דבר המשיח נצחי ובטוח: שמים וארץ יעברו, אך דברו יישאר.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.28-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • כניסת הניצחון לירושלים

    כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.35-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
    קרא עוד
  • משל סעודת החתונה

    משל סעודת החתונה (מתי 22,1-14 ; לוקס 14,15-24) מלמד שאלוהים מזמין את כל בני האדם אל מלכותו, אך דחיית ההזמנה הזאת גוררת משפט חמור. המשל נאמר במקדש בירושלים ביום שלישי של שבוע הייסורים, והוא מבשר בנבואה את חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. האיש שאינו לבוש בגד חתונה מזכיר שהכניסה למלכות מחייבת שינוי רוחני אמיתי, המתקבל באמצעות האמונה במשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • המאבק בתפילה

    המאמר מנתח את תפילתו של ישוע בגת שמני, המדגימה את סבלו האנושי ואת כניעתו לרצון האל. הוא מדגיש את הרקע ההיסטורי והמקראי של האירוע, ומציע הגות תיאולוגית על שליחות הגאולה של ישוע ועל הקריאה לערוך משמר ולהתפלל בשעת מבחן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.33-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃
    קרא עוד
  • הלילה בצהריים

    הפריקופה 356 בוחנת את הופעת החושך בעת צליבתו של ישוע, מהצהריים עד השעה 15:00, כפי שמדווחים שלוש הבשורות הסינופטיות. אירוע קוסמי זה נלמד בממדיו הכרונולוגיים והתיאולוגיים: אות למשפט אלוהי, הגשמת נבואה (עמוס 8.9, ישעיהו 53) ומסך צנוע על חרפת הצלב. הוא קודם לדבריו האחרונים של ישוע ולמותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
    קרא עוד

הסתירות

  • העייר והאתון?

    המאמר CTD011 משיב על סתירה לכאורה במספר החיות בכניסת ישוע לירושלים. מרקוס ולוקס מזכירים גור חמור, ומתי מזכיר אתון וגורהּ. המחבר מראה שאין זו סתירה אלא הבדל במוקד: מתי, הכותב לקהל יהודי, מדגיש את הגשמתה המילולית של נבואת זכריה 9.9. ישוע רכב על חיה אחת בלבד, הגור, אך נוכחות האתון מוזכרת בשל הקשרה הנבואי והמעשי.

    זְכַרְיָה 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
    קרא עוד
  • יוחנן המטביל קם לתחייה?

    המאמר CTD016 בוחן את הסתירה לכאורה בין מתי 14.2, מרקוס 6.14 ולוקס 9.7-9 בעניין דעתו של הורדוס אנטיפס על ישוע. לוקס מציג את הורדוס בספק, ואילו מתי ומרקוס מוסרים את הצהרתו הפרטית המדמה את ישוע ליוחנן המטביל שקם לתחייה. המחבר מראה שאין סתירה אלא השלמה סיפורית, המוסברת במגבלות העריכה של המאה הראשונה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.7-9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
    קרא עוד
  • שדה הדם?

    המאמר מנתח מדוע נקרא "שדה הדם" בשם זה, על סמך סיפוריהם של מתי ומעשי השליחים. סיפורים אלה אינם סותרים זה את זה אלא מציעים נקודות מבט תאולוגיות ועממיות: הקנייה ב"מחיר הדם" ומותו של יהודה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃
    קרא עוד
  • כמה פעמים התרחק ישוע מתלמידיו כדי להתפלל?

    המאמר עוסק בסיפורי הבשורות על תפילותיו של ישוע בגת שמנים. בעוד מתי ומרקוס מספרים על שלוש נסיגות של ישוע כדי להתפלל, לוקס מזכיר רק אחת, ומדגים גישה תאולוגית ייחודית, אך בלי לסתור את הבשורות האחרות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.36-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃
    קרא עוד
  • מה אומר שר המאה כאשר ישוע מת?

    המאמר בוחן את הסתירה לכאורה בבשורות בעניין דברי שר המאה במות ישוע. בעוד שלוקס מדגיש את חפותו, מרקוס מדגיש את ההכרה בישוע כבן האלוהים. נקודות מבט אלה חושפות את הריבוי התאולוגי של הבשורות ומבטאות את חפותו של ישוע ואת מותו המושיע. המבשרים מוסרים דברים משמעותיים בהתאם למטרותיהם התאולוגיות.

    יְשַׁעְיָהוּ 53.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו׃
    קרא עוד
  • חוסר ההבנה של התלמידים

    המאמר בוחן את ההבדלים בהבנת דברי ישוע בידי התלמידים לפי מתי, מרקוס ולוקס. הוא טוען שמתי מראה את עצבונם הנובע מהבנה חלקית של מותו, ואילו מרקוס ולוקס מצביעים על אי־הבנתם את התחייה. סיפורים משלימים אלה מעשירים את הבנת האירוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.43-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • מעשי השליחים

    מבוא לסדרת לימודים על מעשי השליחים, המשכה הטבעי של בשורת לוקס. המאמר מציג את הגישה ההיסטורית־תאולוגית שנקטנו: הצבת האירועים בהקשרם, השוואה לאגרות פאולוס וקביעת כרונולוגיה. שתי הדמויות המרכזיות, פטרוס ופאולוס, יעצבו את מבנה הלימוד. המטרה היא לשחזר את לידתה ואת התפשטותה של הכנסייה מירושלים ועד העולם הים־תיכוני, בפעולת רוח הקודש.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 28.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו׃
    קרא עוד
  • הקדמתו של לוקס

    פירוש ראשון בסדרה על מעשי השליחים, מאמר זה מנתח את מבוא לוקס (מעשי השליחים 1.1-3). הוא מציג את לוקס כמחבר שני החיבורים המופנים לתאופילוס, מעלה את ההשערה שהאחרון היה מזמין החיבור, ומדגיש את ארבעים ימי ההוראה על מלכות אלוהים לאחר התחייה. פסוקים אלה מהווים מעבר בין הבשורה לתולדות הכנסייה הנולדת בהנהגת רוח הקודש.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן המאמר הראשון תאופילוס עשיתיהו על כל אשר החל ישוע לעשות וללמד׃עד היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את השליחים אשר בחר בהם׃ואשר גם התיצב להם חי אחרי ענותו באתות רבות בהראותו אליהם ארבעים יום וידבר על מלכות האלהים׃
    קרא עוד
  • שיחת השליחים עם ישוע

    לוקס מוסר את שיחתו האחרונה של ישוע עם אחד עשר שליחיו לפני העלייה לשמים (מעשי השליחים 1.4-8). ישוע מצווה עליהם להמתין בירושלים לטבילה ברוח הקודש, מסרב לגלות את העתים האסכטולוגיים השמורים לאב, ומפקיד בידיהם שליחות אוניברסלית: להיות עדיו מירושלים ועד קצה הארץ. קטע זה מהווה את התוכנית המבנית של ספר מעשי השליחים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 3.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃
    קרא עוד
  • עלייתו של ישוע

    עליית ישוע, שהתרחשה ב־12 במאי 33 בהר הזיתים, חותמת את שירותו הארצי. הוא מועלה בענן ומתקבל אצל האב בעוד שני מלאכים מבשרים את שובו המפואר. אירוע זה, המסופר רק בידי לוקס, מסמן את המעבר לשירותו השמימי של המשיח ומבסס את התקווה האסכטולוגית של הכנסייה הקדומה בהמתנה לביאה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃
    קרא עוד
  • התגשמות ההבטחה

    המאמר מפרט את התגשמות הבטחת רוח הקודש בחג השבועות, כפי שמסופר במעשי השליחים. מאה ועשרים תלמידים מקבלים גילויים אלוהיים בירושלים, ומדברים בלשונות המובנות לעמים שונים. אירוע זה מסמן את אוניברסליות הבשורה.

    יוֹאֵל 2.28-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃
    קרא עוד
  • נאומו של פטרוס

    המאמר עוסק בנאומו של פטרוס בחג השבועות, ומפרט כיצד הוא מפריך פירושים מוטעים ומציג את ישוע כמשיח המקראי. הוא קורא לתשובה ולטבילה, ומבטיח את מתנת רוח הקודש.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
    קרא עוד
  • עדותם של פטרוס ויוחנן

    המאמר עוסק בשובם של פטרוס ויוחנן אל המאמינים לאחר מעצרם בידי הסנהדרין. מול האיומים, הקהל מתאחד בתפילה, מכריז על ריבונות אלוהים ומבקש כוח להכריז את הבשורה, ומביע אמונה בלתי מעורערת.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.23-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃
    קרא עוד
  • הסולידריות של המאמינים

    לוקס, המתאר את הכנסייה הנוצרית הראשונה בירושלים, מראה קהילה מאוחדת ומלאת סולידריות. המאמינים חלקו את רכושם בחופשיות, מתוך אהבת אחים ושינוי שחולל בהם הבשורה. ניהול המשאבים בידי השליחים מעיד על האמון הקולקטיבי ותורם להתפתחות הכנסייה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.16-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך׃ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה וילך משם נעצב כי היו לו נכסים רבים׃
    קרא עוד
  • התפשטותה המרשימה של הקהילה הראשונה

    המאמר ADA018 מפרש את מעשי השליחים 5.12-16, המתאר את התפתחות הכנסייה הקדומה בירושלים באביב שנת 33. השליחים עושים ניסים בפומבי באכסדרת שלמה, הכנסייה גדלה במספרה, גברים ונשים כאחד, ומוניטין השליחים גדל בקרב העם, חרף יראה שעורר דינם של חנניה ושפירה. הקטע יוצר מקבילה חזקה לשירותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אל אבי׃
    קרא עוד
  • מעצר השליחים

    המאמר ADA019 מפרש את מעשי השליחים 5.17-18: מול הצמיחה המרשימה של הכנסייה בירושלים, הכהן הגדול והצדוקים, המונעים מקנאה, גורמים למעצרם של השליחים. לוקס מראה שחרף התנגדות הרשויות הדתיות, מעשה המשיח נמשך בפעולת רוח הקודש, ומגשים את ההבטחה במעשי השליחים 1.8.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.15-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃
    קרא עוד
  • החילוץ הפלאי של השליחים

    מאמר זה מנתח את שחרורם הניסי של השליחים (מעשי השליחים 5.19-21) בירושלים באביב שנת 33. השליחים, שנעצרו בידי הכהן הגדול והצדוקים, משוחררים מבית הסוהר בידי מלאך בלילה. לוקס מוסר נס זה בפשטות, ומדגיש את משמעותו התאולוגית ואת מקבילותיו בברית הישנה. המלאך מפקיד בידי השליחים ששוחררו את השליחות להכריז במקדש 'את דברי החיים האלה', ביטוי המציין את מסר הישועה בישוע המשיח.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.27-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃
    קרא עוד
  • חיפוש האסירים

    ניתוח מעשי השליחים 5.21-26: לאחר שחרורם הניסי של השליחים, הסנהדרין מגלה את התאים הריקים. לוקס מדגיש את מבוכת הרשויות הדתיות, את מבוכת מפקד המקדש ואת החשש מתגובת העם. חרף הבלתי מוסבר, ראשי הדת נשארים בהתנגדותם ומצווים על מעצר שני, וממחישים את ריבונות אלוהים על כל התנגדות אנושית.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃
    קרא עוד
  • תגובתם המפתיעה של השליחים

    לאחר הלקאתם בידי הסנהדרין, השליחים מגיבים באופן מפתיע ושמחים על שנחשבו ראויים לסבול למען שם ישוע. הם אינם מתייאשים, וממשיכים מדי יום בשירותם במקדש ובבתים, מלמדים ומבשרים את הבשורה הטובה. לוקס מראה שהרדיפות, במקום לעצור את הבשורה, תורמות באופן פרדוקסלי להתקדמותה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.19-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃
    קרא עוד
  • מינוי השבעה וארגון הקהילה הראשונה

    מעשי השליחים 6,1-7 מספר על המשבר הפנימי הראשון של הכנסייה בירושלים, הקשור לחלוקה בלתי שוויונית לאלמנות. כדי לתקן זאת, השנים עשר מציעים למנות שבעה אנשים מלאי רוח הקודש וחכמה. החלטה מכוננת זו מבחינה בין השירותים תוך שהיא מדגישה את השלמתם ההדדית, ומלווה בצמיחה מרשימה של הקהילה הנוצרית הנולדת.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו העירה ויעלו אל העליה אשר היו ישבים בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר תלמי ומתי יעקב בן חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן יעקב׃
    קרא עוד
  • מעצרו של סטפנוס

    המאמר מנתח את מעצרו של סטפנוס (מעשי השליחים 6.8-12) בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה. אף שנבחר מבין השבעה, סטפנוס מקיים שירות שליחות מרשים. עדותו מעוררת התנגדות של יהודים מתייוונים שאינם מסוגלים להפריכו, ופונים לעדי שקר כדי להביאו לפני הסנהדרין. לוקס מדגיש את המקבילות למשפט ישוע ואת התפשטות הרדיפה ההדרגתית לכל הכנסייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃
    קרא עוד
  • עמידת סטפנוס לפני הסנהדרין

    התייצבותו של סטפנוס לפני הסנהדרין (מעשי השליחים 6.12-15), בסביבות השנים 34-35 לספירה, ביוזמת מתנגדים מתייוונים מבית הכנסת של בני החורין. בהיותם בלתי מסוגלים להפריך את חכמתו, הם פונים לעדי שקר. ההאשמות נוגעות למקדש ולתורה, ומזכירות את משפט ישוע. כך לוקס משרטט מקבילה מכוונת בין הרב לתלמידו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
    קרא עוד
  • נאומו של סטפנוס לפני הסנהדרין

    לפני הסנהדרין בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה, סטפנוס נושא את הנאום הארוך ביותר במעשי השליחים. בסקירת תולדות ישראל מאברהם, הוא מראה ששליחי אלוהים נדחו תמיד, עד לדחיית המשיח. במקום להגן על עצמו, סטפנוס הופך למאשים של שופטיו, ונכנס לשושלת הנביאים והמשיח.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.1-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃ושלמה בנה לו בית׃אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃הלא את כל אלה ידי עשתה׃קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃
    קרא עוד
  • רצח סטפנוס

    ניתוח סיפור סקילתו של סטפנוס (מעשי השליחים 7.54-60), הקדוש המעונה הנוצרי הראשון. המאמר בוחן את זעם הסנהדרין, את אופיו הבלתי תקין מבחינה משפטית של ההוצאה להורג, את חזון המשיח המהולל שניתן לסטפנוס ואת המקבילה התאולוגית שמצייר לוקס בין ייסורי התלמיד לייסורי ישוע. נוכחותו של שאול מבשרת את המשך סיפור השליחים.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.55 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃
    קרא עוד
  • שאול ומותו של סטפנוס שנהרג על אמונתו

    המאמר ADA030 מנתח את מעשי השליחים 8.1-3: הופעתו הראשונה של שאול איש טרסוס, המסכים להמתת סטפנוס, ותחילתה של רדיפה גדולה נגד הכנסייה בירושלים. פיזור המאמינים ביהודה ובשומרון, במקום להיות תבוסה, הופך בהשגחה אלוהית למנוע התפשטות הבשורה, ומגשים את הבטחת ישוע במעשי השליחים 1.8.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃
    קרא עוד
  • הרדיפה

    המאמר ADA031 מנתח את הרדיפה הגדולה של הכנסייה הקדומה בירושלים (מעשי השליחים 8.1-3), בסביבות שנת 34-35. לאחר מות סטפנוס, הדיכוי מתפשט לכל המאמינים, כולל הנשים. שאול איש טרסוס הוא הארכיטקט העיקרי שלו, מונע בקנאות כנה אך מכוונת שלא כהלכה למסורות היהודיות. טקסט זה ממחיש את התגשמות אזהרות ישוע על הרדיפה ומבשר את התנצרותו העתידית של פאולוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.42-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃
    קרא עוד
  • הבשורה בשומרון

    לאחר מות סטפנוס, הרדיפה מפזרת את המאמינים מירושלים, והם מבשרים את הבשורה בכל מקום שאליו הם מגיעים. פיליפוס יוצא לשומרון ומטיף שם בעוצמה. לוקס מראה שהתפזרות זו ממלאת את התוכנית המיסיונרית שהכריז עליה ישוע במעשי השליחים 1.8. שומרון, שהייתה זמן רב מופרדת מישראל, מקבלת סוף סוף את הבשורה הטובה. פיליפוס, אחד מן השבעה, נעשה המבשר הראשון שמונה רשמית בברית החדשה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.35-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃
    קרא עוד

ניסים

  • תחיית המשיח ישוע

    ניתוח השוואתי של ארבעת סיפורי הבשורות על תחיית ישוע (מתי 28.1-10 ; מרקוס 16.1-8 ; לוקס 24.1-12 ; יוחנן 20.1-18). המאמר מזהה את המשותף – הקבר הריק, נוכחות הנשים, הבשורה המלאכית – ואת ההבדלים – מספר הנשים והמלאכים, התגובות, הכרונולוגיה. ההבדלים מוסברים בנקודות המבט התאולוגיות, בסגנונות הספרותיים ובקהלים הנבדלים של כל מבשר, ומודגשת מרכזיות התחייה באמונה הנוצרית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.1-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • המקרא הקתולי

    מאמר זה בוחן את הרכבו של המקרא הקתולי, ספריו וייחודיו, ובמיוחד הספרים הדאוטרוקנוניים והקנון שנקבע בוועידת טרנט.

    קרא עוד
להרחבה
  • ANN007 הקרבה המשפחתית בין מרים לאלישבע

    ניתוח קשר הקרבה בין מרים לאלישבע על פי בשורת לוקס. המאמר בוחן את הסתירה הנראית לעין בין קרבתן לבין…

  • ANN010 שתי שושלות היוחסין של המשיח ישוע

    המאמר דן בשושלות היוחסין של ישוע במתי ובלוקס, החיוניות לביסוס זהותו המשיחית. מתי מדגיש את המורשת המלכותית של יוסף, ואילו…

  • ANN027 סעודת הפסח האחרונה

    המאמר מנתח את כרונולוגיית הפסח האחרון לפי הבשורות, ומדגיש שישוע נצלב ביום שישי 1 באפריל 33, בהתאמה…

  • ANN046 הדרישות הטכניות של ההוצאה לאור במאה הראשונה

    נספח זה בוחן את אילוצי ההוצאה לאור הטכניים של המאה הראשונה, המסבירים השמטות מסוימות בבשורות. הכתיבה על פפירוס יקר, המונופול המצרי…

  • ANN056 הבשורות במספרים

    המאמר מנתח את הבשורות באמצעות חקירה איטית של הפריקופות, ודן בקדימות הסיפורים ובתלות ביניהם. מבוסס על חלוקה…

  • ANN075 גירוש המוכרים מהמקדש

    המאמר בוחן את המקרה שבו ישוע מגרש את הסוחרים מבית המקדש, אירוע המסופר באופן שונה בבשורות על פי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. בעוד…

  • ANN094 המקל והסנדלים של השליחים

    המאמר בוחן את ההבדלים בין מתי, מרקוס ולוקס בעניין שליחות השליחים, ומדגיש את ההבחנות הלשוניות ואת ההבדל בין קהלי היעד. מתי מזהיר…