הקטעים הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.15-22 והבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.3-4 עוסקים בעיקרון הסליחה. אחר כך מביא מתי את של העבד חסר הרחמים כדי לחזק בלב קוראיו את חשיבותה העליונה של הסליחה.
היבט מכריע ב הזה הוא ההבחנה בין שני הסכומים המוזכרים. מתי מציין במפורש 10,000 ככרים במקרה הראשון ו-100 מטבעות כסף במקרה השני.
ה עוסקת בנושא מחיקת חוב, כלומר סליחה. היא משווה את מלכות השמיים למלך. הביטוי "מלכות השמיים" מציין את הישועה שאלוהים מציע לבני האדם. לקחה של זו מכוון אל מי ששמעו אותה ואל כל מי שקורא אותה בכתבי מתי.
סליחתו של אלוהים מאפשרת לאדם להיכנס אל מלכות השמיים, אוצר שאין לו מחיר. לפי לימוד זה, מי שחטאיו נסלחו חייבים גם הם לסלוח למי שפגעו בהם (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.21-22, אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָאֶפְסִיִּים 4.32).
הבה נשקול לרגע את ההשפעה האפשרית של יישום העיקרון היסודי הזה בחייו של כל אדם. כדאי גם לבחון את ההשלכות של . תורתו של המשיח ישוע עומדת בניגוד חד לעקרונות האנושיים המסורתיים, המסוכמים לעתים קרובות בביטוי "עין תחת עין ושן תחת שן" (שְׁמֹות 21.24, וַיִּקְרָא 24.20 והַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.38).
ברור שיישום העקרונות שהכריז עליהם המשיח ישוע היה גורם לשינוי משמעותי בחברה שלנו ויכול היה להציע פתרונות לבעיות הרבות הפוקדות את החברה המודרנית.
את אותו נושא של סליחה אנו מוצאים במקומות נוספים בבשורות, כגון:
- הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.41-50 : ה על שני החייבים, שבה מסביר ישוע לשמעון ה שמי שנסלח לו חוב גדול אוהב יותר.
- הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.12-15 : ישוע מלמד שהסליחה שאנו נותנים לאחרים קשורה לסליחה שאנו מקבלים מאלוהים.
- הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 : ה על הבן האובד, המדגים את רחמי האב על בנו השב בתשובה.
- הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.25 : ישוע מדגיש את החשיבות של סליחה לאחרים כדי שאלוהים יסלח לנו.
קטעים אלה מדגישים את הרעיון שהסליחה חיונית ביחסים עם אלוהים ועם הזולת.