ישוע המשיח בחר מתוך התלמידים הרבים שהלכו אחריו שנים עשר, כמספר שבטי ישראל, והעניק להם את התואר שליחים.
המונח ״שליח״ מקורו ביוונית העתיקה ἀπόστολος / apóstolos, המציינת בדרך כלל אדם שנשלח לבצע משימה. בתרגום השבעים, התרגום היווני של המקרא, מילה זו מתייחסת לאנשים ומתרגמת את המילה העברית shaliah, כלומר ״שליח בעל סמכות מלאה״. המילה מורכבת ביוונית העתיקה מן ἀπὸ, המציין שליחה ומשימה, ומן στέλλω, שפירושו לסדר, לשלוח.
אנשים אלה נעשים שגרירי מלכות אלוהים ויקבלו כוח לרפא חולים ולהכריז את מסר הישועה. ישוע המשיח מאציל להם אפוא סמכות מסוימת. לאחר מותו ייחשבו לעמודי התווך של הקהילה. מעמדם המוכר יאפשר לסיפורי עדויותיהם, שאותם יכתבו, להתקבל באופן טבעי.
ההבדל בין החלטתם ללכת אחרי המורה החדש ביהודה (PER033, PER034), קריאתם על חופי (PER054, PER066) והמינוי הזה מוסבר בנספחים המוזכרים בתחילת הפסקה. אנו רואים את ארגון הפועל המתפתח במהירות רבה. המבנה הזה מאפשר לא רק לענות ביתר קלות לצרכים הרבים של ההמון, אלא גם להכין את העתיד, במיוחד אחרי הצליבה.
Ces apôtres, ou ambassadeurs, recevront une formation spécifique auprès du Maître. Ils formeront un groupe très fermé qui sera reconnu et respecté par l'Eglise (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.13).
אנו מבחינים שישוע המשיח בחר את שנים עשר שליחיו אחרי ליל תפילה, כפי שמספר לוקס. למרות אלוהותו, ישוע לא פעל באופן עצמאי, אלא תמיד בהרמוניה עם האב. כך היו האב, הבן ורוח הקודש בשילוש לאחדות אחת.
מתעוררות אפוא כמה שאלות: האם התפלל כדי להבחין בשלב הבא בהתפתחות פועלו? האם ביקש לדעת את זהות האנשים האלה? האם התחנן לתמיכה אלוהית בהם בשירותם?
אנו סבורים שישוע ידע שהגיע הזמן לבחור שנים עשר אנשים ולהכינם למשימה הקשה של המשכת דרכו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.15). הוא היה מודע למניעי התלמידים שהלכו אחריו, ולכן בחירה בשנים עשר מתוכם נראית טבעית למדי. האם ידע אז שיהודה איש קריות יסגיר אותו? האם ידע שיהודה יגנוב כסף מן הקופה שהופקדה בידיו? אנו מציעים כמה יסודות לתשובה בנספח ANN032 : יהודה איש קריות.
ישוע המשיח היה מודע לקשיים שבהם נתקלו תלמידיו בהבנת פועלו ובאמונה בכול־יכולתו. הדבר מביא אותנו לחשוב שתפילותיו נועדו לקבל מאלוהים אישור לרשימת שמות האנשים שנקראו להמשיך את פועלו לאחר מותו, ולתת להם את הכישורים הנחוצים לביצוע המשימה הקשה הזאת.
בנספח שנזכר לעיל אנו דנים בידיעת־הכול של ישוע המשיח. משום כך איננו נכנסים כאן לפרטים.