עינון ובית עניה מעבר לירדן

הנה שני הטקסטים של השליח יוחנן המזכירים את המקומות שבהם פעל יוחנן המטביל.

יוחנן מסביר לנו שבשלב מסוים שב המשיח ישוע, בלוויית תלמידיו, אל בית עניה.

בבשורות הסינופטיות אין שום מידע על המקומות האלה. אולם הודות לשליח יוחנן אנו יודעים בדיוק שהמשיח ישוע הוטבל בידי יוחנן המטביל בבית עניה מעבר לירדן, כפי שמסופר בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.28-34.

לאחר מכן מודיע לנו יוחנן שהמשיח ישוע היה בעינון ליד שלים, שם נערכו טבילות, כפי שמתואר בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.22-24.

חשוב להזכיר שלפי הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.2 המשיח ישוע לא טבל בעצמו, אלא תלמידיו הם שערכו את הטבילה.

נחפש מידע על שני המקומות האלה: עינון ובית עניה. נראה שיוחנן המטביל החליף מקום בהתאם למפלס המים בירדן.

לפי השערה מקובלת, ״עינון ליד שלים״ ייחשב רק לשם מקום, ושלים תייצג כפר קטן. עם זאת, המיקום המדויק של שני המקומות נותר לא ברור, אף שהטקסטים המקראיים נוטים למקם אותם בצפון יהודה, סמוך לגבול הגליל.

אוסביוס והירונימוס ממקמים את שלים ואת עינון כ-12 ק״מ דרומית למיקומה הנוכחי של סקיתופוליס, הידועה כאזור עשיר במים. סקיתופוליס, שהקיסר פומפיוס שינה את שמה בשנת 63 לפנה״ס, נקראה קודם בית שאן. עיר זו, הממוקמת באופן אסטרטגי במפגש בין עמק חרוד לבקעת הירדן, נמצאת כ-27 קילומטרים דרומית לים הגליל — הצג את ההגדרה של INF087.

לפי תיאוריה אחרת, עינון ממוקמת במקום המכונה ״עוּיוּם״, ליד עין פארעה, הידוע כ״מעיינות נחל פארעה״, יובל של הירדן, הנמצא 12 קילומטרים צפון-מזרחית לשכם, המכונה גם שומרון.

אי-הוודאות של המומחים לגבי המיקום המדויק של עינון ושלים נובעת מחוסר במידע מהימן. אף על פי כן, מקובל ברבים שהאתרים האלה נמצאים בצפון יהודה, בקרבת הגליל. אנו מעדיפים את ההשערה הראשונה, הנתמכת בעדויותיהם של אוסביוס והירונימוס.

סיכום זה מציג את הידע הנוכחי שלנו על מיקומה של עינון ליד שלים. תגליות ארכיאולוגיות עתידיות עשויות לספק פרטים נוספים על השערות אלה.

לאחר שבחנו את התיאוריות בדבר עינון ושלים, אנו מפנים עתה את מחקרנו אל מיקומה של בית עניה, מעבר לירדן.

בבקעת הירדן, המשתרעת מים טבריה (ים הגליל — הצג את ההגדרה של INF087) בצפון עד ים המלח בדרום, נמצאות מערות רבות. אזור זה, המתאפיין בגיאולוגיה מגוונת עם תצורות גיר, נוח להיווצרותם של חללים טבעיים אלה.

המבנה הגיאולוגי של בקעת הירדן, וכן של האזורים הסובבים אותה כגון הרי יהודה ושומרון, מקדם שחיקה והמסה של סלעי גיר, ומוליד היווצרות מערות ומחילות. תופעות טבע אלה התרחשו על פני תקופות גיאולוגיות ארוכות.

מבחינה היסטורית שימשו המערות האלה למטרות שונות: מגורים, אתרי קבורה, מקומות התבודדות רוחנית ומקלטים. יש להן ערך ארכיאולוגי רב, שכן חשפו חפצים ועקבות של התיישבות אנושית מימי קדם.

מטיילים שעברו בדרך לאורך הירדן מצאו מחסה במקלטים הטבעיים האלה. ודאי שאיומם של שודדים ושל חיות פרא, בייחוד בלילה, היווה סכנה מתמדת למטיילים אלה. המערות הציעו מחסה יקר ערך, אף שלעתים הגישה אליהן הייתה מסוכנת.

חיוני שלא לבלבל בין המקום הנדון לבין הכפר שבו התגוררו אלעזר, מרתא ומרים — הצג את ההגדרה של INF143. כפר זה נמצא כ-3 קילומטרים (או 15 אצטדיונים) ממזרח לירושלים.

בעוד שמיקומו של כפרו של אלעזר, מרתא ומרים — הצג את ההגדרה של INF143, ידוע היטב, מיקומה של בית עניה מעבר לירדן, המכונה גם בית עניה שבעבר הירדן, נותר לא ברור. נראה ברור שהשליח יוחנן הכיר את המקום הזה, וסביר, אם כי לא מאושר, שהוטבל שם בידי יוחנן המטביל. חשוב לציין שמקום זה נמצא ממזרח לירדן, כ-30 ק״מ ממזרח לירושלים, והוא מקביל כיום לאזור הסמוך לגבול ירדן–ישראל. עם זאת, זיהוי זה נותר השערה.

אין בידינו מידע נוסף כדי לאתר את היישוב הזה, וקיימות כמה הצעות. אחת התיאוריות הנפוצות ביותר מציעה שבית עניה עשויה להתאים לכפר בית ברה של ימינו, הנמצא כ-30 קילומטרים ממזרח לירושלים.

חוקרים אחרים, המסתמכים על הקטעים בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.43 ובהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.1, מציעים מיקום שונה. כפי שאנו מסבירים בנספח ANN064 : ימי ״למחרת״ שמציין יוחנן, ישוע, לאחר שעזב את בית עניה, הלך למדבר יהודה למשך ארבעים יום לפני שפנה לנצרת, שם הוא פוגש את נתנאל.

שלושה ימים לאחר מכן הוא הולך אל קנה — הצג את ההגדרה של INF088. ניתוח זה מרמז שהמקום בית עניה, הסמוך למיקומה הנוכחי של בית ברה אך ממזרח לירדן, אינו מעורר שום בעיה של מרחק. אנו מדגישים גם שאזור זה כולל חללים טבעיים ומערות רבות המאפשרים לעולי רגל ולמטיילים למצוא מחסה.

נשוב אל טבילתו של ישוע. לפי הפרטים שמוסר יוחנן, אין ספק שמדובר אכן בבית עניה, הנמצאת מעבר לירדן (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.19-34).

המשיח ישוע ישוב אל בית עניה, מעבר לירדן, בסביבות חודש ספטמבר בשנת 31, לאחר חג הסוכות — הצג את ההגדרה של INF208 ב-18 בספטמבר של אותה שנה, כפי שמוזכר בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.2. הוא יישאר שם זמן מה, ואנשים רבים יבואו לראותו ויתהפכו לאמונה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.40-42).

פעולתו מזכירה את זו של יוחנן המטביל, שאליה רומז השליח יוחנן (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.41). ברור ששירותו של המבשר הותיר חותם מתמשך בלבם של בני דורו, שלא שכחו את דבריו.

אפשר לשאול אם המשיח ישוע, או ליתר דיוק תלמידיו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.2), טבלו באותה עת. עם זאת, לא מוזכר שום פרט בנושא זה.

אנו מציגים לכם מפת ישראל, שעליה מסומנים מבחינה גאוגרפית שני האתרים שבהם מילא יוחנן המטביל את שירותו. מיקום זה מבוסס על הנתונים שמסרו הארכיאולוגים הבולטים ביותר.

אף שהמיקום המדויק נשכח במרוצת הזמן, דיוק איתורו נותר מוכח.