PER069

חג הפסח השני בירושלים

המאמר מנתח את עליית ישוע השנייה לפסח בירושלים ביוחנן 5:1. אף שהפסח אינו מצוין, ההקשר הכרונולוגי מרמז עליו. ישוע מנצל את ההזדמנות להטפה ולדיון עם הרשויות ברחבת המקדש, מול קהל עולי רגל מגוון.

5 דקות פסח ירושלים ישוע עלייה לרגל יוחנן 4 פסוקים 2 ספרים

עיון

ניתן לעיין ב:

טקסטים מקראיים

מתי

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

מרקוס

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

לוקס

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

יוחנן

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1 (תנ״ך עברי מודרני)

אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org

פרטים טכניים

מקום: העיר ירושלים שביהודה

תאריך: יום שני 24 במרץ 31, פסח. חל ב־29 במרץ. לכן יצאו בערך ביום ראשון 16 במרץ והגיעו ביום שישי 21 במרץ 31

שיטת העבודה: חוזרים ליוחנן

הערה על שיטת העבודה: רק יוחנן מציין חג זה

אנו רואים בחג יהודי זה ובעלייה לירושלים חג פסח.

חג הפסח השני בירושלים

הערות

יוחנן אומר ״חג היהודים״ ולא פסח. אנו מפרשים זאת כפסח של יום שני, י״ד בניסן 3791, 24 במרץ 31.

הסיבה העיקרית היא מיקומו בין שני אירועים דומים ב־הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23 וב־הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4. ההסקה עקבית כרונולוגית; העלייה מדגישה חשיבות, והניסוח מרמז על מסע שגרתי. חג אחר אפשרי אך פחות סביר.

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.1 (PER076 : ישוע אדון השבת) מתאר אירוע ביום השני אחרי הפסח בשיבה מירושלים. החיטה בגליל מוכנה לקציר, ולכן אביב. הקשר יתברר דרך הכרונולוגיה של מרקוס.

יוחנן מציין עלייה שנייה, לדעתנו לפסח, של ישוע ותלמידיו. יישארו לפחות עד , יום ריפוי הנכה ב־.

חלפו שמונה עשר חודשים מהטבילה. ישוע ותלמידיו מקפידים על החגים והעליות היהודיים, הזדמנות לפגוש רבים ובהם עולי רגל מן התפוצות.

מזג האוויר הנוח באביב מאפשר לינה באוהלים, כמנהג רוב עולי הרגל העניים.

בירושלים ישוע מתעמת בהכרח עם הרשויות שאינן חדלות לשאול. העם נהנה מתוכחתו לאנשי הגאוותנים. רחבת המקדש נעשית כאראופגוס באתונה למקום ויכוחים סוערים.

ישוע מנצל את ההתקהלויות להכרזת מסרו, לעיתים ב־.

La seconde fête de Pâque à Jérusalem. Cet article analyse le deuxième pèlerinage de Pâque à Jérusalem par Jésus, évoqué dans Jean 5:1. Bien que Jean n'indique pas explicitement la Pâque, le contexte chronologique suggère cet événement. Jésus profite de cette occasion pour prêcher et débattre avec les autorités religieuses. Les interactions ont lieu dans le parvis du Temple, à une période où les pèlerins affluent à Jérusalem, offrant à Jésus une audience variée pour ses enseignements. Commentaires. Jean n’emploie pas le terme de Pâques, mais se réfère simplement à “la fête des Juifs”. Nous interprétons cela comme étant Pessa’h du lundi 14 nissan 3791, ce qui correspond au 24 mars de l'an 31. La raison principale qui nous amène à interpréter cette célébration juive comme une fête de Pâques réside dans le fait que Jean la situe dans son texte entre deux autres événements similaires, en Jean 2, verset 23 et Jean 6, verset 4. Par conséquent, d’un point de vue chronologique, cette déduction semble cohérente. Le pèlerinage souligne l’importance de cette célébration. La forme littéraire semble indiquer une coutume, une normalité en ce qui concerne le déplacement. Certes, nous pourrions envisager une autre fête, mais cette hypothèse nous paraît moins plausible. D’autre part, Luc 6, verset 1 (PER076 : Jésus est le maître du sabbat) relate un événement qui a eu lieu le second sabbat après Pâques lors du retour de Jérusalem, et nous constatons effectivement que les blés en Galilée sont prêts à être moissonnés. Nous sommes donc bien au printemps. Le rapprochement s’effectue comme nous le constaterons, à travers la chronologie du texte de Marc. Jean évoque ici un second pèlerinage, donc celui de la Pâque selon nous, que le Messie Jésus et ses disciples vont entreprendre. Ils resteront à Jérusalem au moins jusqu’au sabbat, jour de la guérison de l’homme infirme à la piscine de Bethesda. Dix-huit mois se sont écoulés depuis le baptême de Jésus, le Messie. Lui et ses disciples observent avec rigueur les célébrations juives et les pèlerinages prescrits par le judaïsme. Ces événements représentent également une opportunité pour Jésus, le Messie, d’entrer en contact avec un grand nombre d’individus, dont certains sont issus de la diaspora et se sont rendus à Jérusalem pour le pèlerinage. Le temps du début de printemps, très clément en Israël, permet facilement de dormir sous des tentes, comme le faisaient la plupart des pèlerins pauvres. Nous constatons qu’en venant à Jérusalem, le Messie Jésus affronte automatiquement les autorités religieuses juives qui ne manquent jamais de le questionner. Le peuple apprécie de le voir reprendre ces pharisiens orgueilleux. Le parvis du Temple se transforme, à l’instar de l’Aréopage d’Athènes, en un lieu de débats enflammés. Le Messie Jésus profite de ces attroupements pour annoncer son message, souvent sous forme de paraboles.