ברור שישוע, הנחשב למשיח, מוכר כעת באופן נרחב לא רק בגליל אלא גם ביהודה, כפי שמעידים כתבי יוחנן. התושבים היהודים מחפשים אותו בין העולים לרגל, מפני שהם יודעים כי הוא מכבד את העלייה לרגל בחגים הדתיים כשיש לו הזדמנות לכך. היעדרו מושך את תשומת לב ההמון.
ההערה הבאה מראה את ההשפעה הרבה שהייתה לישוע על בני דורו. אף על פי שלא כולם שיתפו את רעיונותיו, לכל אחד הייתה דעה עליו. איש לא נשאר ניטרלי או אדיש.
הצלחתו בקרב העם מרגיזה את הרשויות הדתיות. כעת מתהוו שני מחנות נפרדים: מצד אחד, הרשויות הדתיות וחלק מהאוכלוסייה מבקשים להעלים אותו; מצד שני, יש המכירים בו כמשיח שהנביאים בישרו עליו.
חשוב להבין מצב זה בהקשר הפוליטי של התקופה, שבה השלטון הרומי לא סבל שום סוג של הפגנה. ה ביקשו להיפטר מישוע כמשיח ובה בעת להימנע מכל תגובה מצד תומכיו. יתר על כן, ה לא היו אמורים לראות בעניין זה סכסוך דתי פשוט, אלא איום אפשרי על היציבות החברתית.
Le verset de הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.13 montre bien l’influence négative qu’exerçaient l’autorité religieuse sur les gens du peuple. Ces dirigeants avaient des pouvoirs importants, ce qui provoquait chez la population une certaine appréhension de les contrarier. Il fallait donc bien du courage pour entrer en opposition avec eux et c’est ce qui arrivait inéluctablement lorsque des personnes se convertissait au Messie Jésus.