PER200

שיחה על ענווה

המאמר מנתח את דבריו של ישוע לשליחיו על הענווה, ומדגיש את חשיבות הענווה והשירות במלכות אלוהים, כפי שהם מתוארים בבשורות של מתי, מרקוס ולוקס.

8 דקות ענווה שירות מלכות האלוהים ישוע 10 פסוקים 3 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.1-6 (תנ״ך עברי מודרני)

בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃

ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃

ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃

לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃

וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃

וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃

מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.33-50 (תנ״ך עברי מודרני)

ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃

ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃

וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃

ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃

כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃

ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃

ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃

כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃

כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃

ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃

אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃

אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃

טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃

לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.46-50 (תנ״ך עברי מודרני)

ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃

וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃

ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃

ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃

ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃

יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: כפר נחום שבגליל

תאריך: ספטמבר שנת 32

שיטת העבודה: חוזרים למרקוס

הערה על שיטת העבודה: גם מתי ולוקס מציינים עובדה זו

מפת כפר נחום

המשיח ישוע מתכוון ללמד את שליחיו במסגרת פרטית וחסויה.

שיחה על ענווה

ילד בין התלמידים

סיכום

Cet enseignement, destiné uniquement aux apôtres, se déroule à Capernaüm dans la maison qui leur sert de quartier général. Les familles étaient partiellement présentes (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.47). Cette réunion a eu lieu avant le 3 octobre 32, date à laquelle le groupe quitte la Galilée définitivement.

המשיח ישוע ביקש להכין את שליחיו למותו הקרב, בעוד שהם התווכחו ביניהם מי תופס את המקום החשוב ביותר. אנו סבורים שפגישה זו מתקיימת ביום אחר מזה שבו הכריז המורה על מותו הקרב, שכן הנושא אינו נזכר עוד כאן (PER198 : המשיח ישוע מכריז שוב על מותו).

Ces trois passages, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.1-6, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.33-50 ו- הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.46-50, traitent de l’humilité et la vraie grandeur dans le Royaume de Dieu. Voici une analyse comparative détaillée :

סיכום

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.1-6 :

התלמידים שואלים את המשיח ישוע מי הגדול במלכות השמים.

המשיח ישוע משיב בכך שהוא לוקח ילד קטן כדוגמה, ומלמד שהענווה חיונית לכניסה אל המלכות.

הוא מזהיר מפני המכשולים וסיבות ההיכשלות, וקובע שכל המכשיל אחד מ"הקטנים" ראוי לעונש חמור.

הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.33-50 :

התלמידים מתווכחים ביניהם מי הגדול.

המשיח ישוע מלמד אותם שמי שרוצה להיות ראשון עליו להיות אחרון ומשרת של כולם.

הוא לוקח ילד ומסביר שקבלתו בשמו שקולה לקבלת אלוהים עצמו.

הוא עוסק גם בסובלנות כלפי העושים נסים בשמו, גם אם אינם חלק מקבוצת התלמידים.

הוא מסיים באזהרה מפני סיבות ההיכשלות, תוך שימוש בדימוי המלח להמחשת הצורך לשמור על הטוהר הרוחני.

הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.46-50 :

התלמידים מתדיינים מי הגדול.

ישוע משיב בכך שהוא מעמיד ילד לצידו, ומלמד שהקטן ביותר הוא הגדול.

יוחנן מזכיר אדם המגרש שדים בשם המשיח ישוע מבלי להיות בין התלמידים, והמשיח ישוע משיב לו: "מי שאינו נגדכם הוא בעדכם", ובכך מדגיש את פתיחותה של המלכות.

סיכום

שלושת הקטעים הללו מתכנסים לתיאולוגיה של ענווה ושירות. מתי מדגיש את חומרת המכשולים, מרקוס מפתח את רעיון השירות והטוהר, ואילו לוקס מבליט את הפתיחות. יחד הם מציעים תמונה שלמה של סמכות רוחנית לפי ישוע: לא מבוססת על כוח, אלא על ענווה ועל קבלת החלשים ביותר.

טקסטים אלה יסודיים להבנת הדינמיקה של מלכות אלוהים ושל האופן שבו המשיח ישוע הופך את הערכים האנושיים המסורתיים. הם מזמינים להרהור עמוק על טבעם של כוח וגדולה מנקודת מבט נוצרית.