Le début du ministère en Galilée 2 études
De la 2ème à la 3ème fête de Pâque 20 études
- 3ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא
- 4ישוע הוא אדון השבת
- 5ריפוי האיש שידו משותקת
- 6הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח
- 7ריפויים רבים בגליל
De la 3ème Pâque au début de la dernière semaine 21 études
- 23תוכחה לסופרים ולפרושים
- 24הפרושים מבקשים אות
- 25חזרה לבית צידה
- 26הוראת התלמידים על השפעת הפרושים
- 27היהודים מחפשים את המשיח ישוע
La dernière semaine avant l'arrestation 6 études
- 44סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק
- 45משל שני הבנים
- 46שאלות הפרושים וההרודיאנים
- 47שאלות חכמי התורה
- 48משיחיותו של ישוע
Guérisons 1 étude
Les contradictions 2 études
Notes historiques 1 étude
תחילת השירות בגליל
-
PER064
שמו של המשיח ישוע מתפרסם בגליל
המאמר דן בעליית הפופולריות של ישוע בגליל, שהתחזקה בעקבות הצהרתו על סליחת חטאיו של משותק, ובכך הכריז על אלוהותו ועורר מתיחות עם הרשויות הדתיות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.45 (תנ״ך עברי מודרני) :אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER068
שאלה על ההתרועעות עם חוטאים
המאמר מנתח את ביקורת הפרושים על סובלנות ישוע לחוטאים ואת ניסיונם לפגוע בו נוכח הפופולריות הגוברת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5.30-32 (תנ״ך עברי מודרני) :]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃]13-03[׃לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מחג הפסח השני לשלישי
-
PER070
ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא
המאמר מנתח את ריפוי הנכה בשבת בבית חסדא, את מעמד ישוע כאדון השבת ואת המתח עם הפרושים. יוחנן מתאר מעשה מכוון המעורר מחשבה על חוקי היהדות וחושף את סטיית פרשנות הרשויות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.2-16 (תנ״ך עברי מודרני) :ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER076
ישוע הוא אדון השבת
ישוע ותלמידיו עוברים בשדה חיטה ביום שבת, ב־5 באפריל 31 בגליל. הפרושים מאשימים אותם בהפרת חוקי השבת. ישוע משיב בדוגמה של דוד ומכריז על סמכותו המוחלטת: בן האדם הוא אדון השבת. הוא מגנה את הסטיות בפרשנות הפרושית, המנוגדת לרוחה המקורית של תורת משה, ותובע את הזכות להשיב את השבת האמיתית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER077
ריפוי האיש שידו משותקת
יחידת הסיפור 77 מתארת את ריפויו של איש שידו משותקת בבית הכנסת בכפר נחום, ביום שבת בשנת 31. האירוע, המסופר אצל מתי, מרקוס ולוקס, חושף את המתח הגובר בין ישוע לפרושים. הם מחפשים עילה להאשימו ומסרבים לראות את הניסים שנעשו. שנת 31 מסתיימת בנתק בין ישוע לרשויות הדת היהודיות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויעבר משם אל בית כנסתם׃והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER078
הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח
יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER079
ריפויים רבים בגליל
יחידת הסיפור 79 מתארת את הריפויים הרבים שחולל ישוע בגליל, סביב כפר נחום, בשנת 31. לנוכח המונים שהגיעו מכל ישראל, ישוע מרפא חולים ומכריז על הישועה, ומבקש לשמור על צנעה. מתי מקשר את האירועים לנבואת ישעיהו מ״ב 1–4 ורואה בהם גילוי של השילוש. תהילתו הגוברת עומדת בניגוד להתנגדותם המתחזקת של הפרושים, המקנאים בהשפעתו על העם.
יְשַׁעְיָהוּ 42.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER089
הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה
בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.17-20 (תנ״ך עברי מודרני) :אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER090
הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה
בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.
שְׁמֹות 20.13 (תנ״ך עברי מודרני) :לא תרצח׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER094
הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים
החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״
וַיִּקְרָא 19.18 (תנ״ך עברי מודרני) :לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER095
הדרשה על ההר (11), התרומות
מאמר זה בוחן את תורת ישוע על התרומות בדרשה על ההר. הוא מדגיש את הקשר האישי עם אלוהים ומבקר את מנהגי הראווה של הפרושים. הדברים מתרחשים בגליל, זמן קצר לאחר חג הפסח של שנת 31, ומבליטים רגע מכריע בשירותו של ישוע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.6 (תנ״ך עברי מודרני) :ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER108
תוצאות הדרשה על ההר
PER108 מסיים את הדרשה על ההר על פי מתי 7.28-29. ההמון והתלמידים נדהמים מסמכותו הייחודית של ישוע, השונה כל כך מזו של הפרושים. באמצעות 23 נקודות הגדיר ישוע את דמות תלמיד האמת, אידיאל שאי אפשר להשיג בלי שינוי עמוק. ההמון מזהה בו את המשיח ונכסף לחיים החדשים שהוא מציע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.28-29 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו׃כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER114
דברי השבח על יוחנן המטביל
ישוע חולק כבוד ליוחנן המטביל בכפר נחום (מאי–יוני 31), על פי מתי 11.7-19 ולוקס 7.24-35. בלי לנסות לגייס את תלמידיו, הוא מכריז על גדולתו של יוחנן כנביא, מזהה אותו עם אליהו שעליו ניבא מלאכי ומציין את סיומה של הברית הישנה. הוא מעמיד את מלכות האלוהים מול המלכות שבנו הפרושים על פי כלליהם שלהם.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.13 (תנ״ך עברי מודרני) :כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER119
ריפויו של אחוז השד
המאמר בוחן אירוע בשירותו של ישוע בכפר נחום, שבו הוא מרפא אחוז שד ומתעמת עם הפרושים המייחסים את כוחו לשטן. ישוע מזהה זאת כגידוף נגד רוח הקודש, והאירוע מדגים את שימושו במשלים כדי ללמד את תלמידיו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.20-71 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃כי המה אמרו רוח טמאה בו׃ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER120
עדותה של משפחת ישוע המשיח
מאמר זה בוחן את היחסים המתוחים בין ישוע, משפחתו והרשויות הדתיות, בעיקר על סמך הבשורה על פי מרקוס. לצד תיאור יחסה הספקני של משפחתו בראשית הדרך, הוא מדגיש את הדינמיקה עם הפרושים ואת אמונתם של אחדים מבני משפחתו לאחר תחייתו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER121
הוראה על השדים
המאמר מנתח כיצד ישוע מפריך את טענות הפרושים שהוא מגרש שדים בכוח השטן, ומדגיש את סמכותו האלוהית העליונה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.27 (תנ״ך עברי מודרני) :אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER123
חשיפת הסתירות בדברי הפרושים
מאמר זה עוסק בסתירות בדברי הפרושים שישוע חושף באמצעות מטפורות. ישוע משווה בני אדם לעצים, קורא לכל אחד לנקוט עמדה ומדגיש שהמילים מגלות את הלב. הוא מזהיר שכולם יישפטו על דבריהם, ומבליט את חשיבותם של חיים שהתחדשו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.33-37 (תנ״ך עברי מודרני) :או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER124
אות יונה
ישוע מזכיר את אות יונה בתשובה לפרושים המבקשים נס. הוא מדגיש את התשובה והאמונה ומבקר את חוסר האמונה בכפר נחום למרות ניסיו הרבים. טקסט זה ממחיש את שליחותו של ישוע בהפצת הבשורה ואת יחסיו עם הרשויות הדתיות.
יוֹנָה 3.5 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER129
ההמון הרב
המאמר מנתח את ההמונים שהולכים אחרי ישוע ואת השלכותיהם החברתיות והדתיות, בעיקר מול השלטונות. הוא בוחן את השפעתו ההולכת וגדלה של ישוע ואת ההתנגדות שהוא מעורר.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.4 (תנ״ך עברי מודרני) :וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER157
ריפוי אחוז שד
הפריקופה 157 מספרת על ריפוי אחוז שד אילם בידי ישוע בכפר נחום, המסופר רק אצל מתי (מתי 9,32-33). פרק זה מדגיש את סמכותו של ישוע על כוחות השדים, את תפקידה של אמונת השתדלות ואת הניגוד בין התפעלות ההמון לבין חוסר האמונה של הפרושים. מתי בונה כאן טיעון משיחי מתקדם, המציג את ישוע כמי שנסיו אין להם תקדים בישראל.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.32-33 (תנ״ך עברי מודרני) :המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER158
משפט הפרושים
הפריקופה PER158 בוחנת את תגובת הפרושים לניסי ישוע בכפר נחום (מתי 9.33-34). בעוד ההמון מכיר במעשה אלוהי, הפרושים מייחסים את מעשי ישוע לשטן. דחייתם מכוונת: קבלת ישוע פירושה אובדן הפריבילגיות שלהם. ובכל זאת, יש שבחרו ללכת אחריו, כמו ניקודימוס, יוסף איש הרמתיים ושאול איש טרסוס. האילם שנרפא, מצדו, הולך בשמחה ובהכרת תודה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9.1-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER159
ישוע המשיח ממשיך בפועלו
פרשה 159 מציגה את ישוע ממשיך בשירותו בגליל, מכפר נחום, בפברואר–מרץ שנת 32, לפני חג הפסח השלישי. בהסתמך אך ורק על מתי 9.35, המאמר מדגיש את העדיפות שניתנה להכרזת המלכות על פני הנסים, את עצמאותם של בתי הכנסת המקומיים לעומת הפרושים, ואת שיטתו הנושאית של מתי, המתוקנת כאן על פי סדר הזמנים של מרקוס.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12 (תנ״ך עברי מודרני) :בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ויעבר משם אל בית כנסתם׃והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ולשמו גוים ייחלו׃אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER178
תוכחה לסופרים ולפרושים
המאמר בוחן את העימות בין ישוע לפרושים, שבו ישוע מבקר את מתן העדיפות למסורות על פני חוקי האלוהים. במתי 15.1-9 ובמרקוס 7.1-13 חושף ישוע את צביעותם של הפרושים, תוך הדגשת החובה לכנות ולאותנטיות רוחנית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 15.1-9 (תנ״ך עברי מודרני) :אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER184
הפרושים מבקשים אות
המאמר מתאר כיצד הפרושים מבקשים מישוע להוכיח את סמכותו באמצעות אות, וכיצד הוא מסרב, תוך שהוא מוקיע את צביעותם ומזכיר רק את אות יונה. הסיפור מאיר את המתחים בין ישוע לבין המנהיגים הדתיים של זמנו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER185
חזרה לבית צידה
מאמר זה בוחן את שובו של ישוע לבית צידה לאחר העימותים עם הפרושים, ומדגיש את כוונתו להעדיף את האמונה על פני ויכוחים עקרים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.5 (תנ״ך עברי מודרני) :וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER186
הוראת התלמידים על השפעת הפרושים
ישוע מזהיר את שליחיו מפני השפעתם המשחיתה של הפרושים, המסומלת ב"שאור". מתי ומרקוס מספרים על הוראה זו בעת חציית הים לבית צידה, כשללמידים חסר לחם. ישוע מצביע על חוסר אמונתם, וקורא להם לתפוס את משמעותם הרוחנית של דבריו מעבר לדאגות החומריות.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.5-12 (תנ״ך עברי מודרני) :וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER212
היהודים מחפשים את המשיח ישוע
הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.12 (תנ״ך עברי מודרני) :ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER213
הוראת המשיח ישוע בבית המקדש
בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.21-24 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER214
הרשויות מחפשות את המשיח ישוע כדי לעצור אותו
בחג הסוכות בירושלים שואל ההמון על זהותו המשיחית של ישוע. למרות הבלבול בנוגע למוצאו וניסיונות הרשויות הדתיות לעצור אותו, ישוע מלמד בפומבי במקדש, מאשר מחדש את אלוהותו ומודיע על עזיבתו הקרובה. מכיוון ששעתו טרם הגיעה, אין השומרים יכולים לתפוס אותו. פרק זה, הייחודי לבשורת יוחנן (7.25-36), ממחיש את ההתנגדות הגוברת בין ישוע לבין הרשויות הדתיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.28-29 (תנ״ך עברי מודרני) :אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER216
ההערכה הסותרת של העם
ביום האחרון של חג הסוכות בירושלים (אוקטובר שנת 32 לספירה) מכריז ישוע שהוא מקור מים חיים. ההמון מתפלג: יש המכירים בו כמשיח, ואחרים מסרבים לקבל את המובן מאליו. השוטרים ששלחו לעצור אותו מסרבים לציית, מתרשמים מדבריו. נקדימון מגן על משפט הוגן, ואילו הפרושים מעלים טענות רופפות. התנגדות הרשויות הדתיות הופכת לקנאית, ומותו של ישוע נעשה מטרתן היחידה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.52 (תנ״ך עברי מודרני) :ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER217
האישה הנואפת
פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.
וַיִּקְרָא 20.10 (תנ״ך עברי מודרני) :ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER219
ניסיון רצח
ביום האחרון של חג בירושלים (13 באוקטובר 32 לספירה) מנסים הפרושים לסקול את המשיח ישוע לאחר הכרזותיו על מוצאו האלוהי. ישוע נמלט ממוות בכך שהוא מסתתר בין תלמידיו, ועוזב את העיר. כנראה הוא נסוג לבית עניה שמעבר לירדן. רק יוחנן מספר על מאורע זה, על סמך יוחנן 8,59.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 (תנ״ך עברי מודרני) :אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER223
המשיח ישוע בבית עניה אצל מרתא ומרים
לוקס 10.38-42 מספר על ביקורו של המשיח ישוע בבית עניה, אצל מרתא ומרים, בסביבות סוף נובמבר או תחילת דצמבר בשנת 32 לספירה. הכפר, הנמצא במרחק 3 ק״מ מירושלים, מארח את ישוע בהקשר של רגיעה יחסית: הפרושים שינו אסטרטגיה, והעדיפו לאסוף עדויות מפלילות במקום לפעול באלימות. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המזכיר אירוע זה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER226
ערעור על ישוע המשיח לאחר נס
בירושלים, לאחר ריפוי אחוז שד אילם, מערערים על ישוע המשיח יריבים המייחסים את כוחו לבעל זבוב ותובעים אות חדש. הוא משיב בטיעונים הגיוניים ורוחניים, מזכיר את אות יונה, מכוון שבח אל הציות לדבר, ומסיים במטפורה על האור הפנימי. נאום זה, המובא רק אצל לוקס (11.14-36), ממחיש שתי גישות מנוגדות כלפי המשיח: האמונה האמיתית והדחייה חסרת האמונה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-36 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER228
שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח
במהלך סעודה בבית פרוש בירושלים (סוף שנת 32) משמיע ישוע תוכחות חריפות כלפי הפרושים ומורי התורה. לוקס 11.38-54, הבשורה היחידה המספרת על אירוע זה, מתאר אווירה עוינת שבה הרשויות הדתיות מחפשות ראיות כדי להרשיע את ישוע. דבריו החדים הם למעשה קריאה לתשובה, שאנשים שעיוורו מגאוותם התעלמו ממנה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.53 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER231
ריפוי אישה בשבת
הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.21-28 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER233
תורתו של המשיח ישוע בדרך לירושלים
הפריקופה PER233 מתארת את הוראותיו של ישוע במהלך מסעו לירושלים, שמובאות רק אצל לוקס (לוקס 13.22-33), בדצמבר 32 לספירה. ישוע עובר בערים ובכפרים ומלמד על השער הצר ועל מלכות אלוהים. המאמר מציב בהקשרם את המסעות החוזרים בין בית עניה לירושלים, באווירה של מתח גובר עם הפרושים ועם הורדוס אנטיפס.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER235
סעודה בבית פרוש
הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.
דְּבָרִים 19.15 (תנ״ך עברי מודרני) :לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER242
סקרנות העם וקנאת אנשי הדת
המאמר בוחן כיצד העם, המקבל את מסר ישוע, עומד בניגוד לקנאה ולהתנגדות של הרשויות הדתיות. הפרושים, מתוך חשש לאבד את השפעתם, היו לרוב יריבים, למרות פתיחותו של ישוע ורחמיו כלפי המנודים והחוטאים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 11.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER251
ההיבט הרוחני של המלכות
המאמר בוחן את פירוש מלכות אלוהים לפי לוקס, ומדגיש שאלה שהפרושים שאלו את ישוע על בואה. בניגוד להבנה מותנית, הטקסט היווני מורה על שאלה בלשון הווה. ישוע מבהיר שהמלכות מתבססת בשקט ואינה נתפסת אלא למי שפתוחים רוחנית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER256
המשיח ישוע מצהיר על אלוהותו
המאמר דן בריפוי איש שנולד עיוור בידי ישוע, ריפוי המוזכר רק בבשורת יוחנן. האיש עובר שינוי רוחני כשהוא מכיר בישוע כמשיח. הפרושים, לעומת זאת, נשארים בעיוורונם הרוחני משום שהם מסרבים לאורו של ישוע. ניגוד זה מדגיש שראייה אמיתית נובעת מענווה ומפתיחות לאמת האלוהית.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.25 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER258
חג ההקדשה
המאמר סוקר את הפריקופה 258, המתארת את חג ההקדשה, שבו ישוע, אף שהפרושים מאיימים עליו, נע בחופשיות בבית המקדש. הניתוח מדגיש את שינוי האסטרטגיה של הפרושים, השואפים לנקוט נגד ישוע צעדים משפטיים. קטע זה מרכזי להבנת הדינמיקה הדתית והחברתית בתקופה קריטית זו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER262
ההוראה על הגירושין
המאמר דן בהוראתו של ישוע על גירושין, בהסתמך על הבשורות על פי מתי ומרקוס. הוא משבץ את ההוראה הזאת בהקשר הכרונולוגי של שירות ישוע בין חנוכה לפסח, ומציע ניתוח מעמיק של המשמעויות הרוחניות של הוראתו מעבר לוויכוחים משפטיים גרידא.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
השבוע האחרון לפני המעצר
-
PER289
סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק
במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.46 (תנ״ך עברי מודרני) :ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER290
משל שני הבנים
משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.37 (תנ״ך עברי מודרני) :הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER294
שאלות הפרושים וההרודיאנים
הפרושים וההרודיאנים מנסים ללכוד את ישוע בפח בשאלה אם יש לשלם את המס לקיסר. תשובתו — "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים" — מסכלת את הפח ומציבה את ההבחנה היסודית בין סמכות אזרחית לריבונות אלוהית, ומזכירה שהאדם, הנושא את צלם אלהים, שייך לו כולו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.13-17 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER296
שאלות חכמי התורה
בשבוע האחרון שלפני ייסוריו, ישוע נשאל על ידי מורי התורה על המצווה הגדולה ביותר. הוא מסכם את התורה כולה בשני עקרונות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעהו. סופר כן מכיר בצדקת התשובה הזאת, וישוע אומר לו שאינו רחוק ממלכות אלוהים. המאמר מדייק את התפיסה לגבי הפרושיות ומזמין לאמונה החיה באהבה ולא בחוקיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.50-51 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER297
משיחיותו של ישוע
בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.38-40 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER298
כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים
בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.3 (תנ״ך עברי מודרני) :לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
ריפויים
-
MIR010
Guérison de l’homme à la main desséchée
L'article explore le miracle de Jésus guérissant un homme à la main desséchée, illustrant sa confrontation avec les Pharisiens sur le sens du sabbat. Les Évangiles de Matthieu, Marc et Luc relatent chacun cet événement avec des nuances, soulignant la compassion de Jésus et la rigidité des autorités religieuses.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הסתירות
-
CTD063
הפרושים או הסופרים
Cet article aborde une apparente contradiction biblique entre les pharisiens et les scribes dans les Évangiles, et explique comment ces différences reflètent des perspectives distinctes mais complémentaires des auteurs bibliques sur l'opposition à Jésus.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.14-16 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD069
שאור הפרושים
L'article explore la diversité des présentations évangéliques de l'avertissement de Jésus sur le "levain des pharisiens", examinant les différences culturelles et théologiques chez Matthieu, Marc et Luc.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.14-21 (תנ״ך עברי מודרני) :וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ויאמר אליהם איך לא תבינו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הערות היסטוריות
-
INF002
הפרושים
Les Pharisiens, apparus après la révolte des Maccabées (165 av. J.-C.), étaient un groupe religieux influent du judaïsme antique. Attachés à la Torah écrite et orale, ils croyaient en la résurrection et restaient proches du peuple. Souvent en conflit avec Jésus dans les Évangiles, ils ont néanmoins donné des figures comme Nicodème et Joseph d'Arimathée. Leurs enseignements ont fondé le judaïsme rabbinique après la destruction du Temple en 70 ap. J.-C.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.13-29 (תנ״ך עברי מודרני) :אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org