PER210

תגובת יעקב ויוחנן

במהלך מסעו של ישוע דרך שומרון, יעקב ויוחנן, ״בני הרעם״, מציעים להוריד אש מן השמים על כפר שומרוני עוין. ישוע גוער בהם בחומרה ומזכיר שבא להושיע את בני האדם ולא לאבד אותם. פרק זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 9.54-56), ממחיש את המתיחות שבין היהודים לשומרונים ואת עיצובם ההדרגתי של התלמידים לקראת רוח של רחמים.

5 דקות יעקב ויוחנן בואנרגס השומרונים אש מן השמים מסע דרך שומרון 5 פסוקים 3 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.54-56 (תנ״ך עברי מודרני)

ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃

ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃

כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃

יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 32

מקום: מסע דרך שומרון

תאריך: מיום ראשון, 3 באוקטובר, עד ערב יום שישי, 8 באוקטובר, שנת 32 לספירה. בשבת המשיח ישוע נמצא בירושלים

שיטת עבודה: אנו ממשיכים עם לוקס

הערה על שיטת העבודה: לוקס הוא היחיד המספר על מסע זה דרך שומרון

היציאה מהגליל

סירובם של בכפר אחד עורר תגובה בולטת יעקב ויוחנן.

תגובת יעקב ויוחנן

אש מן השמים

הערות

Jacques et Jean sont appelés par le Messie Jésus « fils du tonnerre » dans l’Evangile selon הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.17. Le texte dit : « Jacques, fils de Zébédée, et Jean, frère de Jacques, auxquels il donna le nom de Boanergès, ce qui signifie fils du tonnerre ».

Ce surnom, Boanergès, est d’origine araméenne et reflète probablement leur tempérament fougueux ou leur zèle intense. Un exemple marquant de ce caractère se trouve dans ce texte de הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.54, où ils proposent de faire descendre le feu du ciel sur un village samaritain qui refuse d’accueillir le Messie Jésus.

Surement que Jacques et Jean pensaient à cet événement rapporté dans 2 מְלָכִים 1.9-12, ou Elie a demandé le feu du ciel pour consumer deux groupes d’hommes.

אנו יכולים להבין את מרירותם של התלמידים נוכח עוינות כזאת כלפי רבם. עם זאת המשיח ישוע גוער בהם בחומרה ואומר להם: ״לא ידעתם של איזו רוח אתם״. הרי המשיח ישוע לא בא לאבד את בני האדם אלא להושיעם.

קטע זה מראה בבירור את המתיחות שהייתה בין ליהודים.

קטע זה מראה גם בבירור את הלאומיות שחדרה אל החשיבה היהודית, וכן אל חשיבתם של השליחים. ברור שהרגע שבו המשיח ישוע מתקן אותם, ומפציר בהם לזנוח את קנאותם המופרזת ולאמץ רוח של רחמים, מהווה תקופת למידה משמעותית.

אף על פי שיעקב ויוחנן אינם מביעים במפורש חמלה כלפי בכתובים, השינוי שחל בהם תחת השפעת ישוע מעיד על התקדמות לעבר עדינות והבנה רבות יותר. יוחנן יהפוך מאוחר יותר לשליח האהבה באגרותיו.

הם הלכו לכפר אחר שהסכים לקבלם (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.56). אם כן, לא כל סירבו לקבל את המשיח ישוע ואת תלמידיו.