Étude 1 sur 48 · La confirmation de l’appel des disciples

  1. Étude 1 : La confirmation de l’appel des disciples
  2. Étude 2 : La première pêche miraculeuse
  3. Étude 3 : Le festin donné par Lévi
  4. Étude 4 : Le choix des 12 Apôtres
  5. Étude 5 : Les résultats du sermon sur la montagne
  6. Étude 6 : D'autres paraboles non rapportées
  7. Étude 7 : La guérison de la fille de Jaïrus
  8. Étude 8 : La transfiguration
  9. Étude 9 : Les recommandations du Maître
  10. Étude 10 : Question des disciples au sujet du prophète Elie
  11. Étude 11 : Un démon difficile à chasser
  12. Étude 12 : La réaction de Jacques et Jean
  13. Étude 13 : La requête de Salomé, la femme de Zébédée, pour ses fils
  14. Étude 14 : Entrée triomphale à Jérusalem
  15. Étude 15 : Le discours eschatologique sur le Mont des Oliviers
  16. Étude 16 : La promesse du Saint-Esprit
  17. Étude 17 : Avertissement concernant la persécution
  18. Étude 18 : La prière d’adieu : le Messie Jésus prie pour lui-même
  19. Étude 19 : Le combat dans la prière
  20. Étude 20 : La fuite des disciples
  21. Étude 21 : Le transfert chez le Souverain Sacrificateur en exercice, Caïphe
  22. Étude 22 : Les Apôtres Pierre et Jean dans la cour de la maison de Caïphe
  23. Étude 23 : La présentation au Sanhédrin
  24. Étude 24 : Les maltraitances commencent
  25. Étude 25 : Le reniement de l'Apôtre Pierre, accompagné par l'Apôtre Jean
  26. Étude 26 : Ecouter, discerner, revenir à l’amour premier
  27. Étude 27 : Le deuxième sceau, le deuxième cavalier
  28. Étude 28 : La réaction de Pierre et de Jean
  29. Étude 29 : Guérison de la belle-mère de Pierre
  30. Étude 30 : La transfiguration
  31. Étude 31 : La demande de Salomé
  32. Étude 32 : Le retour et l’attente des disciples
  33. Étude 33 : Le choix de Matthias
  34. Étude 34 : La guérison du boiteux
  35. Étude 35 : Nouveau discours de Pierre
  36. Étude 36 : Arrestation de Pierre et Jean
  37. Étude 37 : Pierre et Jean en prison
  38. Étude 38 : La défense de Pierre et de Jean devant le Sanhédrin
  39. Étude 39 : La délibération et la sentence du Sanhédrin
  40. Étude 40 : Le témoignage de Pierre et Jean
  41. Étude 41 : L’arrestation des apôtres
  42. Étude 42 : La délivrance miraculeuse des apôtres
  43. Étude 43 : L’arrestation d’Etienne
  44. Étude 44 : L’Evangile en Samarie
  45. Étude 45 : La transfiguration
  46. Étude 46 : Deuxième pêche miraculeuse après la résurrection
  47. Étude 47 : La Bible catholique
  48. Étude 48 : L’amour de Dieu pour l’homme

תחילת השירות בגליל

  • אישור קריאת התלמידים

    על שפת ים הגליל, בסביבות מרס שנת 31, מאשר ישוע את קריאתם של ארבעה דייגים: שמעון פטרוס, אנדרי, יעקב ויוחנן. בניגוד לקריאה הראשונה בבית עניה, הוא מזמין אותם כעת לעזוב הכול ולהקדיש את עצמם אך ורק לבשורה. תגובתם המיידית והמלאה משקפת אמון שנבנה במהלך החודשים שבילו לצדו. מתי (4.18-22) ומרקוס (1.16-20) מספרים על אירוע יסוד זה של השירות בגליל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 4.18-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃
    Lire la suite
  • דיג הפלאים הראשון

    פרשה 55 מספרת על דיג הפלאים הראשון, שמובא רק אצל לוקס (לוקס 5.1-11), בתחילת שירותו של ישוע בגליל. אחרי לילה של דיג עקר, ישוע מורה לשמעון פטרוס להשליך את הרשתות, ונתפס דג רב באורח יוצא דופן. נראה שמעשה פלא זה, השונה מזה שביוחנן 21, אִפשר לתלמידים לפרנס את משפחותיהם לפני שעזבו הכול כדי ללכת אחרי ישוע, והוא ממחיש את ההשגחה האלוהית המלווה כל קריאה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃
    Lire la suite
  • הסעודה שערך לוי

    מתי, המכונה גם לוי, עורך סעודה לציון קריאת ישוע אליו. היא מדגישה את שליחותו הכוללת של ישוע, המתקבל אצל הנדחים. הסיפור בסינופטיות מסמל את השפעת מתי על סביבתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.13-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • בחירת שנים עשר השליחים

    ישוע בוחר שנים עשר תלמידים מקרב ההולכים אחריו ומעניק להם את התואר שליחים, מונח יווני שפירושו ״נשלח למשימה״. הבחירה, שנעשית אחרי ליל תפילה, תואמת למספר שבטי ישראל. השנים עשר מקבלים סמכות לרפא ולהכריז על הישועה, ומהווים את יסוד הקהילה העתידית. המאמר בוחן את מקור המונח, תפילת ישוע, שאלת ידיעת־הכול שלו ואת המקרה של יהודה איש קריות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולא אעתיר לך אשר תקחם מן העולם רק שתצרם מן הרע׃
    Lire la suite
  • תוצאות הדרשה על ההר

    PER108 מסיים את הדרשה על ההר על פי מתי 7.28-29. ההמון והתלמידים נדהמים מסמכותו הייחודית של ישוע, השונה כל כך מזו של הפרושים. באמצעות 23 נקודות הגדיר ישוע את דמות תלמיד האמת, אידיאל שאי אפשר להשיג בלי שינוי עמוק. ההמון מזהה בו את המשיח ונכסף לחיים החדשים שהוא מציע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃
    Lire la suite
  • משלים נוספים שלא נמסרו

    קטע PER144 עוסק במרקוס 4.33-34, שם נאמר שישוע סיפר משלים רבים שמחברי הבשורות לא מסרו. הקטע מתרחש ליד כפר נחום בנובמבר–דצמבר 31 וחושף את דרך ההוראה ההדרגתית של ישוע: התגלות המותאמת לשומעים, הכשרה מעמיקה של התלמידים וחשיבות ההבנה הרוחנית. יוחנן עצמו מודה (יוחנן 20.30; 21.25) שהבשורות כוללות רק חלק קטן מתורת ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 4.33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃
    Lire la suite
  • ריפוי בת יאיר

    הפריקופה 155 מספרת על הקמתה של בת יאיר על ידי המשיח ישוע בכפר נחום (פבר׳–מרץ 32). יאיר, ראש בית הכנסת, משתחווה לפני ישוע ומתחנן על ריפוי בתו הגוססת. למרות העיכוב שנגרם בגלל ריפויה של אישה זבת דם, ישוע הולך אל הבית, אומר "טליתא קומי" ומקים את הנערה. הנס הזה מעיד על סמכותו על המוות וקורא לאמונה גם במצבים חסרי תקווה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.49-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • ההשתנות

    המאמר בוחן את ההשתנות (הטרנספיגורציה) של ישוע, שבה הוא זורח באור אלוהי לצד משה ואליהו על הר חרמון. פטרוס, יעקב ויוחנן הם עדים לכך. אירוע זה מגלה את אלוהותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.28-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
    Lire la suite
  • הוראות הרבי

    המאמר בוחן את הוראת ישוע לתלמידיו לשמור בסוד את ההשתנות שלו, ומדגיש את חשיבות האמונה ואת הכנת השליחים לאחריותם בעתיד.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃
    Lire la suite
  • שאלת התלמידים על אליהו הנביא

    לאחר ההשתנות, התלמידים שואלים את ישוע על הנבואה בדבר אליהו. ישוע מגלה שיוחנן המטביל מגשים נבואה זו, קשר שהבשורות מפתחות בהדרגה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.10-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃
    Lire la suite
  • שד שקשה לגרשו

    המאמר בוחן את הניסיון הכושל של התלמידים לגרש שד מנער צעיר, דבר שחייב את התערבותו של ישוע לאחר ההשתנות. הסיפורים במתי, במרקוס ובלוקס מצביעים על חולשת אמונתם כסיבת כישלונם.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.14-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃
    Lire la suite
  • תגובת יעקב ויוחנן

    במהלך מסעו של ישוע דרך שומרון, יעקב ויוחנן, ״בני הרעם״, מציעים להוריד אש מן השמים על כפר שומרוני עוין. ישוע גוער בהם בחומרה ומזכיר שבא להושיע את בני האדם ולא לאבד אותם. פרק זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 9.54-56), ממחיש את המתיחות שבין היהודים לשומרונים ואת עיצובם ההדרגתי של התלמידים לקראת רוח של רחמים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.54-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
    Lire la suite
  • בקשת שלומית, אשת זבדי, למען בניה

    המאמר עוסק בבקשתה של שלומית למען בניה ובמסלולו הגיאוגרפי של ישוע. סיפור זה מתרחש בפברואר שנת 33, בעת מסעו של ישוע מיריחו לבית עניה. האירוע מבליט את המתח שבין ההבנה האנושית לבין הנבואות. ישוע מבשר על מותו הקרב בתשובתו לשלומית, ובכך נחשפים הערכים הרוחניים של מלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.40-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃
    Lire la suite

השבוע האחרון לפני המעצר

  • כניסת הניצחון לירושלים

    כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.12-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
    Lire la suite
  • נאום אחרית הימים בהר הזיתים

    ניתוח נאום אחרית הימים של ישוע בהר הזיתים, על פי הבשורות. ישוע מדבר על חורבן המקדש ועל בוא אחרית הימים, ובכך מגלה את יכולותיו הנבואיות ואת המשכיות שליחותו לאחר הצליבה. מיועד לקוראים המבקשים להעמיק את הבנתם התאולוגית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.1-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש׃ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃וכל אלה רק ראשית החבלים׃אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃הנה מראש הגדתי לכם׃לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • הבטחת רוח הקודש

    המאמר בוחן את הבטחתו של ישוע על רוח הקודש ביוחנן 14.16-31. ישוע מכין את תלמידיו לקראת הסתלקותו ומבטיח את רוח האמת כקשר חי בין המשיח לקהילה. טקסט זה מדגים את צייתנותו המושלמת של ישוע לתכנית האלוהית ואת אהבתו, המתגלה בשליחת המנחם.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 14.16-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו׃והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם׃מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃ויאמר אליו יהודה לא יהודה איש קריות אדני מה הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו׃ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני׃את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך לי ואשובה אליכם אם אהב תאהבוני כי עתה תשמחו באמרי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני׃ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו׃לא ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין לו מאומה׃אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃
    Lire la suite
  • אזהרה בנוגע לרדיפה

    המאמר מסביר את אזהרתו של ישוע לתלמידיו בדבר הרדיפה הבלתי נמנעת שיעברו. בהתבסס על הבשורות, הוא מראה ששנאה זו קשורה להשתייכותם למשיח. עם זאת, ישוע מבטיח את תמיכתה של רוח הקודש כדי לעזור להם לעבור את הנסיונות הללו.

    תְהִלִּים 69.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃
    Lire la suite
  • תפילת הפרידה: ישוע המשיח מתפלל על עצמו

    מאמר זה מתמקד בתפילת הפרידה של ישוע בבשורה על פי יוחנן. לפני צליבתו הוא מתפלל בקול רם בעבור תלמידיו, על פי התוכנית האלוהית. הסצנה, המתרחשת בירושלים, חושפת את האחדות בין ישוע לאלוהים ומהווה עדות איתנה לחיזוק אמונת התלמידים. תפילה זו מדגישה את מודעותו של ישוע לאירועים הצפויים ואת מחויבותו לשליחותו הגואלת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃
    Lire la suite
  • המאבק בתפילה

    המאמר מנתח את תפילתו של ישוע בגת שמני, המדגימה את סבלו האנושי ואת כניעתו לרצון האל. הוא מדגיש את הרקע ההיסטורי והמקראי של האירוע, ומציע הגות תיאולוגית על שליחות הגאולה של ישוע ועל הקריאה לערוך משמר ולהתפלל בשעת מבחן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.39-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
    Lire la suite
  • בריחת התלמידים

    המאמר מנתח את בריחת התלמידים בעת מעצרו של ישוע, ומדגיש את פחדם ואת שלוותו של ישוע. הוא מפרט את המעצר בגן גת שמנים, את פרשנות הבשורות ואת הניגוד בין בהלת התלמידים לריבונותו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.36-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃
    Lire la suite
  • ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא

    המאמר מנתח את ההעברה של ישוע אל קיפא, ומדגיש כיצד תכננו הרשויות היהודיות הרשעה מהירה, עם מראית עין של חוקיות. כמה נספחים מבהירים את הרקע ההיסטורי, והבשורות מתארות את האירועים בפירוט.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
    Lire la suite
  • השליחים פטרוס ויוחנן בחצר ביתו של קיפא

    מחקר זה מתאר את הסצנה הדרמטית של השליחים פטרוס ויוחנן הולכים אחרי ישוע אל חצר קיפא, וחושף את נאמנותם ואת חולשתם בלב ייסורי ישוע. ההפניות המקראיות מתארות את ניסיונם להישאר סמוך לישוע חרף הפחד מפני התוצאות. רגע זה מסמל נקודת מפתח בבשורות, ומדגיש את טבע האדם מול השליחות האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    Lire la suite
  • ההבאה לפני הסנהדרין

    מאמר זה מנתח את הבאתו של ישוע לפני הסנהדרין לפני צליבתו על פי הבשורות, ומציג את הפרת החוק היהודי באמצעות משפט לילי. קיפא תזמר את המשפט הזה באופן אסטרטגי כדי להימנע מן ההמון, והוא ממחיש סוגיות תאולוגיות והיסטוריות מרכזיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.55-64 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃וגם בזאת עדותם לא שותה׃ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃
    Lire la suite
  • ההתעללויות מתחילות

    המאמר עוסק בהתעללויות שהושתו על ישוע לפני הצליבה, ומתמקד בפרשנות סיפורי הבשורות. הוא בוחן כיצד סנהדרין עיוות את האשמות כדי לקבל את תמיכת השלטונות הרומיים, והפך האשמה דתית למרד פוליטי.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.65 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃
    Lire la suite
  • הכחשת השליח פטרוס, בליווי השליח יוחנן

    מאמר זה מתאר את הכחשת השליח פטרוס המסופרת בבשורות, כאשר הוא מכחיש שלוש פעמים את רבו ישוע. המאמר מאיר את הנסיבות המדויקות של האירוע ובוחן את תפקידו של השליח יוחנן. על ידי הצבת הנוסחים השונים של הבשורות זה לצד זה, הרגע הטרגי הזה מנותח לעומק בתוך ההקשר ההיסטורי והדתי של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.17-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותאמר האמה השערת אל פטרוס הלא גם אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר אינני׃והעבדים והמשרתים בערו אש גחלים כי עת קר היתה ויעמדו שם ויתחממו וגם פטרוס עמד עמם ומתחמם׃וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃ושמעון פטרוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם אתה מתלמידיו ויכחש ויאמר אינני׃ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ פטרוס את אזנו הלא ראיתיך עמו בתוך הגן׃ויסף פטרוס לכחש ופתאם קרא התרנגול׃
    Lire la suite

מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים

  • להאזין, להבחין, לשוב אל האהבה הראשונה

    לימוד פרשני של ההתגלות פרק 2, הבוחן את המסרים לקהילות אפסוס, סמירנה, פרגמון ותיאטירה. כל מכתב נשען על מבנה משותף: אבחון, קריאה לנאמנות והבטחה אסכטולוגית. המאמר מזמין להאזין לרוח, להבחין בסטיות בתוך הקהילות ולמצוא מחדש את האהבה הראשונה למשיח, מתוך זווית היסטורית ותיאולוגית כאחת.

    חזוֹן יוֹחָנָן 2.1-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אל מלאך קהל אפסוס כתב כה אמר האחז בימינו שבעת הכוכבים המתהלך בתוך שבע מנרות הזהב׃ידעתי את מעשיך ואת עמלך ואת סבלך וכי לא תוכל שאת את הרשעים ותנסה את האמרים שליחים אנחנו ואינם ותמצאם כזבים׃ואתה נשאת הרבה ויש לך סבלנות ולמען שמי לא יעפת׃אך יש לי עליך כי עזבת את אהבתך הראשונה׃זכר אפוא אי מזה נפלת ושובה ועשה מעשיך הראשנים ואם לא הנני בא עליך מהר ונסחתי מנורתך ממקומה אם לא תשוב׃אבל זאת היא לך כי תשנא את מעשי הניקלסיים אשר שנאתים גם אני׃מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אתן לו לאכל מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלהים׃ואל מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי׃ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדוף האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנסית השטן׃אל תירא את אשר עליך לסבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃ואל מלאך קהל פרגמוס כתב כה אמר אשר לו חרב פיפיות החדה׃ידעתי את מעשיך ואת מקום שבתך אשר שם כסא השטן ותדבק בשמי ולא שקרת באמונתי גם בימי אנטיפס עדי הנאמן אשר נהרג אצלכם מקום מושב השטן׃אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃כן נמצאו גם בך אנשים דבקים בתורת הניקלסיים אשר שנאתי׃שובה ואם לא כי עתה אבוא עליך מהרה ונלחמתי בם בחרב פי׃מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אאכילנו מן המן הגנוז ונתתי לו אבן לבנה ועל האבן מפתח שם חדש אשר לא ידענו איש זולתי המקבל׃ואל מלאך קהל תיאטירא כתב כה אמר בן האלהים אשר עיניו כלבת אש ומרגלתיו כעין נחשת קלל׃ידעתי את מעשיך ואהבתך ואמונתך ועבורתך וסבלך וכי מעשיך האחרונים רבים הם מן הראשנים׃אך מעט יש לי עליך כי תניח את האשה איזבל האמרת כי היא נביאה ללמד ולהתעות את עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃הנני מפיל אתה על מטה ואת המנאפים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כפרי מעלליו׃אבל אמר אני לכם ולשאר הנמצאים בתיאטירא כל אשר אין להם הלקח ההוא ולא ידעו את עמקות השטן כאשר הם מתהללים לא אשים עליכם משא אחר׃אפס מה שיש לכם החזיקו בו עד כי אבוא׃והמנצח ושמר את מעשי עד עת קץ אתן לו שלטן על הגוים׃ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינפצו כאשר קבלתי גם אנכי מאת אבי׃ונתתי לו כוכב השחר׃מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃
    Lire la suite
  • החותם השני, הפרש השני

    המאמר APO010 בוחן את החותם השני של ההתגלות (התג׳ 6.3-4): סוס אדום שרוכבו מקבל חרב גדולה וכוח לקחת את השלום מן הארץ. באמצעות ארבעה סמלים — הסוס האדום, הרוכב, החרב והשלום שהוסר — הלימוד חוקר את מציאות המלחמה כמשפט אלוהי וכאחריות אנושית, ומדגיש שרק המשיח יכול להביא שלום אמיתי ובר־קיימא.

    חזוֹן יוֹחָנָן 6.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וארא כאשר פתח השה אחד מן שבעה החתמות ואשמע אחת מארבע החיות מדברת כקול רעם לאמר בא וראה׃ואביט והנה סוס לבן והרכב עליו קשת בידו ותנתן לו עטרה ויצא מנצח ולמען ינצח׃וכפתחו את החותם השני ואשמע את החיה השנית אמרת בא וראה׃ויצא סוס שני והוא אדם ולרכב עליו נתן לשאת את השלום מן הארץ למען יהרגו איש את אחיו ותנתן לו חרב גדולה׃וכפתחו את החותם השלישי ואשמע את החיה השלישית אמרת בא וראה ואביט והנה סוס שחר והרכב עליו מאזנים בידו׃ואשמע קול מתוך ארבע החיות לאמר קב חטים בדינר ושלשה קבים שערים בדינר ואת השמן והיין אל תשחת׃וכפתחו את החותם הרביעי ואשמע את החיה הרביעית אמרת בא וראה׃וארא והנה סוס ירקרק והרכב עליו שמו המות ושאול יוצאת לרגליו וינתן להם שלטן על רביעית הארץ להמית בחרב וברעב ובדבר ובחית הארץ׃
    Lire la suite

התחייה וההופעות השונות

  • תגובתם של פטרוס ויוחנן

    פרשה 368 מנתחת את תגובתם של פטרוס ויוחנן לאחר עדותה של מרים המגדלית על הקבר הריק. שני השליחים רצים אל הקבר, מגלים שם את התכריכים ואת המטפחת המקופלת, אך עדיין אינם תופסים את מציאות התחייה. המאמר מתאם בין הסיפורים שבלוקס 24.12 וביוחנן 20.3-12, מבחין בין שתי בשורות עוקבות שנמסרו לתלמידים, ומדגיש את חוסר ההבנה הראשוני נוכח נבואות ישוע על תחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃
    Lire la suite

ריפויים

  • ריפוי חמותו של פטרוס

    L'article traite du miracle de la guérison de la belle-mère de Pierre, relaté dans Matthieu, Marc et Luc. Il met en lumière la puissance de guérison de Jésus et sa compassion envers les malades, les récits soulignant différents aspects de cet événement. Jésus guérit immédiatement la belle-mère de Pierre, elle se met ensuite à les servir. Les perspectives uniques des Évangiles enrichissent notre compréhension de cet acte miraculeux.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 8.14-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃
    Lire la suite

הסתירות

  • ההשתנות

    Cet article analyse les différences apparentes entre les récits évangéliques de la transfiguration de Jésus. Il évalue les perspectives uniques de Matthieu, Marc et Luc, soulignant l'absence de Jean sur cet événement. Les variations entre les récits sont considérées comme complémentaires, enrichissant la compréhension de cet épisode clé de la théologie chrétienne.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.7-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃
    Lire la suite
  • בקשתה של שלומית

    L'article analyse les récits de Matthieu et Marc sur la demande de Salomé et de ses fils Jacques et Jean pour une place privilégiée dans le royaume de Dieu. Les différences sont examinées pour montrer qu'elles ne constituent pas une contradiction, mais plutôt un complément. Chaque Évangile offre une perspective unique, enrichissant ainsi la compréhension de l'événement.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.24-27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
    Lire la suite

Ministère de Pierre

  • Le retour et l’attente des disciples

    Après l'ascension de Jésus (12 mai 33), les disciples retournent à Jérusalem depuis le mont des Oliviers, distant d'un 'chemin de sabbat'. Ils se rassemblent dans une chambre haute, probablement la maison de Marie mère de Jean Marc, et persévèrent unanimement dans la prière, avec les femmes et la famille de Jésus. Cette période d'attente préfigure les caractéristiques de l'Église naissante.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃
    Lire la suite
  • Le choix de Matthias

    Analyse d'Actes 1.15-26, relatant l'élection de Matthias pour remplacer Judas l'Iscariote. Pierre, porte-parole naturel des disciples, fonde la nécessité de ce remplacement sur les Psaumes. Les critères apostoliques sont précisés : avoir suivi Jésus depuis son baptême et être témoin de sa résurrection. Matthias est finalement désigné par tirage au sort après prière, rétablissant le collège des Douze, symbole des douze tribus d'Israël.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה הוא קנה לו שדה במחיר הרשעה ויפל על פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל מעיו׃וגם נודעה זאת לכל ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם׃
    Lire la suite
  • La guérison du boiteux

    L'article examine la guérison du boiteux en Actes 3.1-11 par Pierre et Jean, situant le miracle dans le contexte du temple de Jérusalem. Il discute de l'importance de cette guérison comme acte de témoignage et souligne l'action du Saint-Esprit post-Pentecôte dans le ministère des apôtres.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 6.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃
    Lire la suite
  • נאום חדש של פייר

    L'article explore le deuxième grand discours de Pierre, donnant suite à la Pentecôte. Pierre, accompagné de Jean, prêche en Jérusalem après la guérison d'un homme boiteux, soulignant la christologie, la repentance et les prophéties du Messie. Le discours impacte la communauté mais rencontre l'opposition des autorités religieuses.

    דְּבָרִים 18.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃
    Lire la suite
  • מעצרם של פייר וז'אן

    Couvrant Actes 4.1-4, cet article examine l'arrestation de Pierre et Jean par les autorités religieuses de Jérusalem. Suite à des miracles accomplis par les apôtres, la communauté chrétienne voit une forte croissance, entraînant une réaction prudente mais ferme des leaders juifs face à cette nouvelle foi prônant la résurrection, un concept central qui heurte particulièrement les sadducéens.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃
    Lire la suite
  • Pierre et Jean en prison

    Cet article traite de la confrontation de Pierre et Jean avec le Sanhédrin. Les apôtres, arrêtés pour avoir prêché, doivent comparaître devant ce tribunal religieux influent. Face à la même autorité qui avait condamné Jésus, Pierre et Jean, soutenus par l'Esprit Saint, témoignent courageusement de leur foi, illustrant la continuité du message du Christ.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.23-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃
    Lire la suite
  • La défense de Pierre et de Jean devant le Sanhédrin

    Pierre et Jean présentent une défense audacieuse devant le Sanhédrin après un miracle qui surprend les autorités. Remplis du Saint-Esprit, ils démontrent une assurance qui étonne leurs juges. Luc souligne l'accomplissement des promesses de Jésus, et l'irréfutabilité des faits renforce leur témoignage.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.19-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃
    Lire la suite
  • La délibération et la sentence du Sanhédrin

    Face à l'embarras du Sanhédrin après un miracle accompli par Pierre et Jean, les autorités religieuses interdisent la prédication au nom de Jésus, espérant que des menaces compromettront le message chrétien. Pierre et Jean répondent en affirmant leur obéissance prioritaire à Dieu, illustrant une transformation spirituelle soutenue par le Saint-Esprit.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃
    Lire la suite
  • Le témoignage de Pierre et Jean

    L'article traite du retour de Pierre et Jean auprès des croyants après leur arrestation par le Sanhédrin. Face aux menaces, l'assemblée s'unit dans la prière, affirmant la souveraineté de Dieu et demandant force pour proclamer l'Évangile, exprimant une foi inébranlable.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.27-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃
    Lire la suite
  • L’arrestation des apôtres

    L'article ADA019 commente Actes 5.17-18 : face à la croissance remarquable de l'Église à Jérusalem, le grand prêtre et les sadducéens, animés de jalousie, font arrêter les apôtres. Luc montre que malgré l'opposition des autorités religieuses, l'œuvre du Christ se poursuit par l'action du Saint-Esprit, accomplissant la promesse d'Actes 1.8.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃
    Lire la suite
  • השחרור המופלא של השליחים

    Cet article analyse la délivrance miraculeuse des apôtres (Actes 5.19-21) à Jérusalem au printemps 33. Arrêtés par le grand prêtre et les sadducéens, les apôtres sont libérés de prison par un ange durant la nuit. Luc rapporte ce miracle avec sobriété, en soulignant sa signification théologique et ses parallèles avec l'Ancien Testament. L'ange confie aux apôtres libérés la mission d'annoncer au Temple 'les paroles de cette vie', expression désignant le message du salut en Jésus-Christ.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃
    Lire la suite
  • L’arrestation d’Etienne

    L'article analyse l'arrestation d'Étienne (Actes 6.8-12) à Jérusalem vers 34-35 ap. J.-C. Bien que désigné parmi les Sept, Étienne exerce un ministère apostolique remarquable. Son témoignage suscite l'opposition de Juifs hellénistes qui, incapables de le réfuter, recourent à de faux témoins pour le faire comparaître devant le Sanhédrin. Luc souligne les parallèles avec le procès de Jésus et l'extension progressive de la persécution à toute l'Église.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בימים ההם כאשר רבו התלמידים היתה תלונת היונים על העבריים על אשר העלימו עיניהם מאלמנותיהם לבלתי תת להן יום יום את ארוחתן׃ויקראו שנים העשר את המון התלמידים ויאמרו לא נאוה לנו כי נעזב את דבר האלהים ונשמש את השלחנות׃לכן אחי ברו לכם שבעה אנשים מקרבכם אשר שם טוב להם ומלאים רוח הקדש וחכמה ונפקידם על הענין הזה׃ואנחנו נשקד על התפלה ועל שמוש הדבר׃וייטב הדבר לפני כל ההמון ויבחרו את אסטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת פילפוס ואת פרוכורוס ואת ניקנור ואת טימון ואת פרמנס ואת ניקלס גר אנטיוכיא׃את אלה העמידו לפני השליחים ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם׃
    Lire la suite
  • הבשורה בשומרון

    Après la mort d'Étienne, la persécution disperse les croyants de Jérusalem qui, partout où ils vont, annoncent l'Évangile. Philippe se rend en Samarie et y prêche avec puissance. Luc montre que cette dispersion accomplit le programme missionnaire annoncé par Jésus en Actes 1.8. La Samarie, longtemps séparée d'Israël, reçoit enfin la Bonne Nouvelle. Philippe, l'un des Sept, devient le premier évangéliste officiellement désigné du Nouveau Testament.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 8.4-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃
    Lire la suite

ניסים

  • ההשתנות

    La Transfiguration, relatée dans Matthieu, Marc et Luc, révèle la divinité de Jésus. Il est transfiguré devant Pierre, Jacques et Jean sur une montagne. Moïse et Élie apparaissent, et une voix céleste déclare Jésus comme le Fils bien-aimé. Ces récits soulignent l'importance de Jésus et son enseignement.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה׃וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו׃וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃
    Lire la suite
  • הדיג הנסי השני לאחר התחייה

    Jean 21.1-14 relate la pêche miraculeuse après la résurrection, où Jésus ressuscité réapparaît sur le rivage de la mer de Tibériade et conseille ses disciples sur la pêche. Il est reconnu par Jean lorsque le filet déborde de poissons. Pierre, transporté de joie, nage jusqu'à lui, tandis que Jésus prépare un repas symbolique.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃
    Lire la suite

הערות היסטוריות

  • המקרא הקתולי

    Cet article explore la composition de la Bible catholique, ses livres et ses particularités, notamment les livres deutérocanoniques et le canon fixé lors du Concile de Trente.

    Lire la suite

דבר של ידיד

  • אהבת אלוהים לאדם

    המאמר בוחן את אהבת אלוהים דרך יוחנן 3:16 ואת הרעיון שלמרות הרדיפות, האמונה בישוע מציעה דרך לחיי נצח. הוא קובע שהליכה לפי תורתו של ישוע היא דלת פתוחה אל מלכות אלוהים, ואף שחיים אלה זמניים, בחירותינו כאן משפיעות על הנצח שלנו. הישועה באמצעות ישוע מוצגת כמתנה יקרה, וכל אחד חופשי לקבלה או לא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN001 הבשורה על פי לוקס

    L’Évangile selon Luc forme avec les Actes des Apôtres une œuvre en deux volumes consacrée aux origines du christianisme. Luc n’a pas été témoin…

  • ANN008 הבשורה של מתי

    L’Évangile selon Matthieu est l’œuvre de l’apôtre, ancien collecteur d’impôts de Capernaüm, désigné par les Douze pour consigner leur témoignage collectif. Il veut montrer…

  • ANN021 קריאות התלמידים

    L'article analyse les différents récits des évangiles concernant l'appel des premiers disciples de Jésus, montrant que ces narrations ne se contredisent pas mais se…

  • ANN027 סעודת הפסח האחרונה

    L'article analyse la chronologie de la dernière Pâque selon les Évangiles, soulignant que Jésus a été crucifié le vendredi 1er avril 33, en concordance…

  • ANN056 הבשורות במספרים

    L'article analyse les Évangiles à travers la lente exploration des péricopes, discutant de l'antériorité et de la dépendance des récits. Basé sur un découpage…

  • ANN075 גירוש המוכרים מהמקדש

    L'article examine l'incident où Jésus expulse les marchands du Temple, un événement rapporté différemment dans les Évangiles de Matthieu, Marc, Luc et Jean. Alors…

  • ANN081 התגשמות הנבואות

    L'article examine comment les prophéties de l'Ancien Testament trouvent leur accomplissement dans la vie de Jésus, en identifiant 24 points marqués par des événements…

  • ANN091 הנשים למרגלות הצלב

    L'article analyse la présence et le rôle des femmes lors de la crucifixion de Jésus. Ces femmes, notamment Marie de Magdala, font preuve d'une…

  • ANN096 שנים של 360 ימים במקרא

    L'article discute l'idée d'années de 360 jours dans la Bible, reliée à des prophéties majeures telles que celles dans Daniel et l'Apocalypse. Ces années…

  • ANN105 אי־הטעות של המקרא

    Cet article examine la doctrine de l'inerrance de la Bible, affirmant que les Écritures sont sans erreur dans leurs textes originaux grâce à l'inspiration…