שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח

עלינו לזכור את המניעים של האנשים האלה ששאלו את המשיח ישוע. מטרתם לא הייתה להבין, אלא למצוא עילה להאשמה שיציגו בפני בית הדין של הסנהדרין — הצג את ההגדרה של INF003.

הם שאלו אותו:

כוונתם הייתה ברורה: לעורר אמירה שתאפשר להם להאשים את ישוע בחילול השם, עבירה שעונשה מוות לפי וַיִּקְרָא 24.16.

הסנהדרין — הצג את ההגדרה של INF003 יכול היה לפסוק דין, אך לא הייתה לו הסמכות לבצע גזר דין מוות. עם זאת, לינץ' ספונטני של ההמון נותר אפשרי, מעשה של המון בלתי נשלט שהרומאים — הצג את ההגדרה של INF004 היו מקבלים בהשלמה כהתפרצות בלבד.

המשיח ישוע נמצא אז במקדש בירושלים, בחג חנוכת המקדש (חנוכה). בהקשר זה היהודים מקיפים אותו ודורשים ממנו להכריז בגלוי אם הוא באמת המשיח.

המשיח ישוע משיב שכבר אמר להם, אך הם מסרבים להאמין. הוא מפנה אותם למעשיו, לריפוייו, לנסיו ולהוראתו, המעידים שהוא פועל בשם האב. האותות שהוא עושה הם הוכחות גלויות רבות לזהותו המשיחית.

המשיח ישוע מבחין בין אלה שמקשיבים לו לבין אלה שדוחים אותו. צאנו: שומעים בקולו, הולכים אחריו בבטחון, והוא מכיר אותם באופן אישי. יש כאן קשר אינטימי ורוחני בין הרועה לעדרו, סימן של שייכות אמיתית.

המשיח ישוע מבטיח לתלמידיו חיי נצח והגנה בלתי ניתנת לפגיעה. איש אינו יכול לחטוף אותם מידו, ואף לא מיד האב, ה״גדול מן הכול״. הצהרה כפולה זו מבליטה את נאמנות האל ואת הביטחון המוחלט של המאמינים בתוכנית הגאולה שלו.

בדברים אלה המשיח ישוע מגלה אחדות מושלמת עם האל האב, לא באישיות אלא בטבע, ברצון ובפעולה. הצהרה זו, בעלת עומק תאולוגי רב, מביאה מיד כמה מהם להאשימו בחילול השם ולרצות לסקול אותו באבנים (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.31).

בקיצור

המשיח ישוע לא הסתיר מעולם את זהותו: הוא המשיח, בן האלוהים, הרועה הטוב. הוא מציע לתלמידיו: קשר אישי המבוסס על הקשבה ואמון, את חיי הנצח המובטחים, וביטחון מוחלט בידיו וביד האב.

לבסוף הוא מגלה את אחדותו העמוקה עם האל, יסוד מהותי של האמונה הנוצרית: האל והבן פועלים יחד, מאוחדים באהבה ובישועה.

חג החנוכה — הצג את ההגדרה של INF213 או חג ההקדשה
חגי העלייה לרגל?
סוכות או חג הסוכות — הצג את ההגדרה של INF208