Étude 1 sur 6 · Le sermon sur la montagne (22), ceux qui m’appellent Seigneur

  1. Étude 1 : Le sermon sur la montagne (22), ceux qui m’appellent Seigneur
  2. Étude 2 : La parabole de l'ivraie et du froment
  3. Étude 3 : La parabole du grain de sénevé
  4. Étude 4 : Explication le soir de différentes paraboles (l'ivraie)
  5. Étude 5 : Le bon grain et l’ivraie
  6. Étude 6 : La parabole des deux fils

מחג הפסח השני לשלישי

  • הדרשה על ההר (22), אלה הקוראים לי אדון

    המאמר בוחן את הדרשה על ההר, שבה ישוע מדבר על אנשים המתיימרים להיות תלמידיו אך אינם מוכרים לו. בהשוואה בין מחברי הבשורות מתי ולוקס, הוא עוסק באמיתות האמונה הנחוצה לכניסה למלכות אלוהים, מעבר להשתייכות אתנית ולמעשי ניסים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    חֲבַקּוּק 1.2-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃
    קרא עוד
  • משל גרגר החרדל

    משל גרגר החרדל (מתי 13.31-32; מרקוס 4.30-32; לוקס 13.18-19) ממחיש את מלכות האלוהים באמצעות זרע זעיר ההופך לעץ גדול. הוא נאמר ליד כפר נחום בשנת 31 לספירה ומלמד שראשיתה של המלכות צנועה, אך צמיחתה יוצאת דופן והיא מעניקה מחסה ומקבלת את כולם. הוא מזמין לאמונה, לסבלנות ולביטחון באלוהים לשם צמיחה רוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד
  • הסבר בערב למשלים שונים (הזונין)

    PER146 מביא את ההסבר שנתן ישוע לתלמידיו על משל הזונין (מתי 13.36-43), עדות ייחודית למתי. ישוע חושף בו שיטת פרשנות בשלושה צירים: זיהוי סמלי של האלמנטים, ממד של אחרית הימים ויישום מעשי. קטע זה משתלב בנאום שבעת המשלים על מלכות אלוהים שמתי אסף בפרק 13.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.36-43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃
    קרא עוד

שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד

  • החיטה הטובה והזונין

    המאמר בוחן את משל החיטה והזונים, שבו ישוע מסביר את דו־הקיום של הטוב והרע בעולם. סיפור זה מדגיש את סבלנותו של אלוהים ואת רעיון המשפט האחרון. הלקחים העולים ממנו מציעים למאמינים תובנות רוחניות חשובות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.24-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • משל שני הבנים

    משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד