Étude 1 sur 47 · Pourquoi et comment Luc a-t-il écrit son Évangile ?

  1. Étude 1 : Pourquoi et comment Luc a-t-il écrit son Évangile ?
  2. Étude 2 : Annonce de la naissance de Jean le Baptiste
  3. Étude 3 : Annonce de la naissance du Messie Jésus
  4. Étude 4 : La visite de Marie à Elisabeth
  5. Étude 5 : Le premier recensement de Quirinius
  6. Étude 6 : La généalogie ou les généalogies
  7. Étude 7 : La visite des bergers
  8. Étude 8 : La circoncision de l’Enfant Jésus
  9. Étude 9 : Le second songe de Joseph
  10. Étude 10 : Le retour à Nazareth
  11. Étude 11 : L’Enfant Jésus âgé de 12 ans dans le temple
  12. Étude 12 : La première pêche miraculeuse
  13. Étude 13 : Le sermon sur la montagne (1), les béatitudes
  14. Étude 14 : Le sermon sur la montagne (2), les malédictions notées par Luc
  15. Étude 15 : La résurrection du fils de la veuve de Naïm
  16. Étude 16 : Le Messie Jésus dans la maison du pharisien
  17. Étude 17 : Une femme interrompt le Messie Jésus
  18. Étude 18 : La foule nombreuse
  19. Étude 19 : Enseignement du Messie Jésus sur l'inquiétude
  20. Étude 20 : Le voyage par la Samarie
  21. Étude 21 : La réaction de Jacques et Jean
  22. Étude 22 : Les hommes qui veulent suivre le Messie Jésus
  23. Étude 23 : Le bon samaritain
  24. Étude 24 : Instruction sur la prière
  25. Étude 25 : La parabole de l’ami importun
  26. Étude 26 : L’invitation chez un pharisien
  27. Étude 27 : La parabole du figuier stérile
  28. Étude 28 : Guérison d'une femme le jour du Sabbat
  29. Étude 29 : Guérison d'un homme atteint d'hydropisie
  30. Étude 30 : La parabole de la drachme perdue
  31. Étude 31 : La parabole de l'intendant infidèle
  32. Étude 32 : La guérison des dix lépreux
  33. Étude 33 : L'aspect spirituel du royaume
  34. Étude 34 : La parabole du juge inique
  35. Étude 35 : Le don de la pauvre veuve
  36. Étude 36 : Paroles aux femmes
  37. Étude 37 : Le dialogue avec les deux malfaiteurs qui l’entouraient
  38. Étude 38 : Le message des anges
  39. Étude 39 : Qui est le père de Joseph ?
  40. Étude 40 : L'ânon et l'ânesse ?
  41. Étude 41 : Que dit le centurion quand Jésus meurt ?
  42. Étude 42 : Quelles furent les dernières paroles de Jésus avant sa mort ?
  43. Étude 43 : Les Actes des Apôtres
  44. Étude 44 : L’ascension de Jésus
  45. Étude 45 : L’essor remarquable de l’Église primitive
  46. Étude 46 : L’intervention du pharisien Gamaliel
  47. Étude 47 : Le discours d’Etienne devant le Sanhédrin

חיי ישוע עד גיל 12

  • מדוע וכיצד כתב לוקס את בשורתו?

    מאמר זה מפרט את הסיבות ואת השיטה שבה נקט לוקאס בכתיבת הבשורה שלו, ומדגיש את גישתו הקפדנית וההיסטורית באיסוף סיפורים אמינים על חייו של ישו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
    Lire la suite
  • En complément
    • ANN001 הבשורה על פי לוקס

      L’Évangile selon Luc forme avec les Actes des Apôtres une œuvre en deux volumes consacrée aux origines du christianisme. Luc n’a pas été témoin…

  • הבשורה על הולדת יוחנן המטביל

    מאמר זה מתאר את הבשורה על הולדת יוחנן המטביל, המסופרת רק בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את תשומת הלב לפרטים ההיסטוריים ואת משמעותו הנבואית של יוחנן כמבשר בואו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.5-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
    Lire la suite
  • הבשורה על הולדת ישוע המשיח

    המאמר עוסק בבשורת המלאך גבריאל למרים על הולדת ישוע בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את היווצרותו ברחם מכוח רוח הקודש. הוא בוחן גם את ההקשרים הנבואיים והמשפחתיים הקשורים לאירוע מרכזי זה בנצרות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.26-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
    Lire la suite
  • ביקור מרים אצל אלישבע

    ביקור מרים אצל אלישבע, המתואר בבשורה על פי לוקס, מדגיש את אמונתה של מרים ואת חשיבותו הנבואית של האירוע בהתגשמות הכתובים. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי והתאולוגי של המפגש.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.39-45 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
    Lire la suite
  • המפקד הראשון של קיריניוס

    מאמר זה בוחן את המפקד השנוי במחלוקת של קוויריניוס, המוזכר רק אצל לוקס, שלכאורה התקיים בשנת -2 לפנה״ס ללא ראיות מוחשיות זמינות. לפי ההשערה, לוקס בדק את המקורות בני זמנו, דבר המוסיף אמינות לסיפורו, אף שההיסטוריות של האירוע עדיין נתונה לדיון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃
    Lire la suite
  • אילן היוחסין או אילנות היוחסין

    המאמר בוחן את אילנות היוחסין של ישוע אצל מתי ולוקס, המשקפים הן את מוצאו המלכותי דרך יוסף והן את אנושיותו דרך מרים. סיפורים משלימים אלה מדגישים את הדואליות האלוהית והאנושית של ישוע ומחזקים את הלגיטימיות המשיחית שלו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃
    Lire la suite
  • ביקור הרועים

    אירוע זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 2,8-20), מתאר את ביקור רועי בית לחם אצל התינוק ישוע בעקבות התגלות מלאכית מאירה בליל 13 באוקטובר -2 לפנה״ס. כעדים היחידים להתגלות השמימית, הם עוזבים את עדריהם כדי לראות את המשיח. ביקורם מנחם את מרים ויוסף, הרחוקים ממשפחותיהם. במעשה ראשון של בישור, הרועים חוזרים כשהם משבחים את אלוהים ומעידים על מה שראו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.8-20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃
    Lire la suite
  • ברית המילה של התינוק ישוע

    לוקס 2.21 מספר על מילת התינוק ישוע, שמונה ימים לאחר לידתו בבית לחם. לפי תורת משה, יוסף ומרים מלים את הילד וקוראים לו ישוע, כפי שבישר המלאך גבריאל. השם העברי הזה, יהושע, פירושו ״הנצחי הוא ישועה״. רק לוקס מספר על האירוע ומדגיש את אנושיות המשיח ואת שורשיו במסורת היהודית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃
    Lire la suite
  • חלומו השני של יוסף

    המאמר עוסק בחלומו השני של יוסף, המסופר במתי (מתי 2,13–15), שבו מלאך מצווה עליו לברוח למצרים עם מרים וישוע. הסיפור מדגיש את ההגנה האלוהית ואת תפקידו המכריע של יוסף, ובוחן את ההבדלים בין מתי ללוקס תוך הצעת תובנות היסטוריות ותאולוגיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 2.13-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃
    Lire la suite
  • השיבה לנצרת

    המאמר מנתח את שיבת ישוע לנצרת ומשווה בין סיפורי מתי ולוקס, המשקפים מטרות שונות. מתי, הפונה ליהודים, מזכיר את השהות במצרים כדי להדגיש נבואה, ואילו לוקס אינו מזכיר אותה ופונה בעיקר לקהל לא־יהודי.

    הוֹשֵׁעַ 11.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃
    Lire la suite
  • ישוע בן השתים עשרה במקדש

    מאמר זה עוסק באירוע מבשורת לוקס שבו ישוע, בן שתים עשרה, מלמד במקדש. הוא מדגיש את קיומם במקביל של ידיעתו האלוהית וחייו האנושיים ומסביר את צמיחתו הרוחנית והגופנית. לוקס והבשורות אינם מספרים על שנות התבגרותו, בחירה שנועדה להדגיש את מסלולו האלוהי בתוך חיי היום־יום.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.41-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃
    Lire la suite

תחילת השירות בגליל

  • דיג הפלאים הראשון

    פרשה 55 מספרת על דיג הפלאים הראשון, שמובא רק אצל לוקס (לוקס 5.1-11), בתחילת שירותו של ישוע בגליל. אחרי לילה של דיג עקר, ישוע מורה לשמעון פטרוס להשליך את הרשתות, ונתפס דג רב באורח יוצא דופן. נראה שמעשה פלא זה, השונה מזה שביוחנן 21, אִפשר לתלמידים לפרנס את משפחותיהם לפני שעזבו הכול כדי ללכת אחרי ישוע, והוא ממחיש את ההשגחה האלוהית המלווה כל קריאה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • הדרשה על ההר (1), אמרות האשרי

    המאמר מנתח את הדרשה על ההר ומדגיש את ההבדלים בין גרסאות מתי ולוקס. הוא מסביר כיצד הוראות ישוע, המופנות בעיקר לתלמידים, חזרו ונאמרו וקובצו יחד. דגש מיוחד ניתן לאמרות האשרי ולמשמעותן הרוחנית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 5.2-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃אשרי האבלים כי הם ינחמו׃אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃
    Lire la suite
  • הדרשה על ההר (2), הקללות שרשם לוקס

    המאמר מתמקד בקללות שישוע אומר בדרשה על ההר לפי בשורת לוקס. אזהרות אלה מגנות היקשרות לרכוש וחיפוש אחר אישור מבני אדם, ומדגישות את הערכים החיוניים להיות תלמיד אמיתי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.24-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃
    Lire la suite
  • הקמת בן האלמנה מנעים לתחייה

    ישוע מקים לתחייה את בנה של אלמנה בנעים, ובכך ממחיש את כוחו האלוהי ואת תפקידו כנביא. האירוע, המסופר בלוקס 7:11-17, מתרחש אחרי הדרשה על ההר ומושך קהל רב. אנשי הכפר רואים בישוע נביא גדול, והבשורה מתפשטת בגליל וביהודה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃
    Lire la suite
  • ישוע המשיח בבית הפרוש

    בכפר נחום ישוע נענה להזמנתו של פרוש בשם שמעון. במהלך הסעודה אישה חוטאת מושחת את רגליו בדמעות ובבושם. לנוכח הבוז שמביע שמעון, ישוע מספר משל על סליחה ומכריז שהאישה נושעה בזכות אמונתה. האירוע הזה, המסופר רק בלוקס (7,36-50), ממחיש את הניגוד בין הגאווה הדתית של הפרושים לבין הענווה החוזרת בתשובה והפותחת דרך לישועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 7.36-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃
    Lire la suite
  • אישה קוטעת את דברי ישוע המשיח

    מאמר זה מנתח מקרה שמספר עליו לוקס, שבו אישה מביעה את הערצתה לישוע, ובכך מבליט את השינוי החברתי באותה תקופה. ישוע משיב בהדגשת חשיבותם של השומעים את תורתו ומיישמים אותה, מעבר לקשרי המשפחה המסורתיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃
    Lire la suite
  • ההמון הרב

    המאמר מנתח את ההמונים שהולכים אחרי ישוע ואת השלכותיהם החברתיות והדתיות, בעיקר מול השלטונות. הוא בוחן את השפעתו ההולכת וגדלה של ישוע ואת ההתנגדות שהוא מעורר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃
    Lire la suite
  • הוראת המשיח ישוע על דאגה

    ישוע מלמד שלא לדאוג לצרכים החומריים. הוא ממחיש את ההשגחה האלוהית באמצעות דוגמאות מן הטבע ומדגיש שיש לתת עדיפות למלכות אלוהים.

    דְּבָרִים 14.12-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃והראה ואת האיה והדיה למינה׃ואת כל ערב למינו׃ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • המסע דרך שומרון

    הפריקופה 209 מתארת את מסעם של ישוע ותלמידיו דרך שומרון, מסע שמסופר רק בבשורת לוקס. כשהוא יוצא מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בוחר ישוע בדרך השומרונית הקצרה יותר לירושלים. כמה כפרים מסרבים לקבלו, דבר המדגים את המתח שבין היהודים לשומרונים, ואילו אחרים מקבלים אותו. קטע זה מבשר את השליחות האוניברסלית ואת הפצת הבשורה העתידית באזור בידי 70 התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
    Lire la suite
  • תגובת יעקב ויוחנן

    במהלך מסעו של ישוע דרך שומרון, יעקב ויוחנן, ״בני הרעם״, מציעים להוריד אש מן השמים על כפר שומרוני עוין. ישוע גוער בהם בחומרה ומזכיר שבא להושיע את בני האדם ולא לאבד אותם. פרק זה, המסופר רק אצל לוקס (לוקס 9.54-56), ממחיש את המתיחות שבין היהודים לשומרונים ואת עיצובם ההדרגתי של התלמידים לקראת רוח של רחמים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃
    Lire la suite
  • האנשים שרוצים ללכת אחרי המשיח ישוע

    לוקס 9.57-62 מציג שלושה אנשים המבקשים ללכת אחרי המשיח ישוע, כל אחד עם תנאי או היסוס. ישוע משיב בקריאה לוויתור על הנוחות החומרית, לקדימות המלכות על פני החובות המשפחתיות, ולנחישות בלי להביט לאחור. קטע זה, הייחודי ללוקס, מתרחש בעת המסע דרך שומרון לכיוון ירושלים, והוא קריאה רדיקלית למחויבות מלאה וללא פשרות למשיח.

    1 מְלָכִים 19.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך׃
    Lire la suite
  • השומרוני הטוב

    הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 19.16-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך׃ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה וילך משם נעצב כי היו לו נכסים רבים׃
    Lire la suite
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.9-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו היום׃וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃
    Lire la suite
  • משל החבר הטורדן

    משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו יום יום׃וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃
    Lire la suite
  • ההזמנה לביתו של פרוש

    פריקופה 227 מתארת את ההזמנה לסעודה שהפרוש הזמין את המשיח ישוע, המובאת רק אצל לוקס (לוקס 11.37). הרחק מלהיות הזמנה של רצון טוב, נראה שההזמנה הזאת היא פח יקוש שנטמן כדי לאסוף האשמות נגד ישוע בפני עדים. מתוך מודעות למה שעומד על הפרק, ישוע בכל זאת מקבל את ההזמנה, בביטחון רוחני שעתו עוד לא הגיעה. האירוע התרחש כנראה בירושלים, בנסיעה שישוע יוצא אליה למרות איומי הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃
    Lire la suite
  • משל התאנה הבלתי נושאת פרי

    משל התאנה העקרה (לוקס 13.6-9), המסופר רק אצל לוקס, ממחיש את סבלנותו של אלוהים ואת דחיפות קבלת האמונה. ישוע מזהיר שכל תלמיד חסר פרי רוחני עלול להיות נדון, ובו בזמן הוא מדגיש שאלוהים נותן זמן חסד נוסף. קטע זה נמשך מלוקס 13.1-5 ונושא מסר כפול: אזהרה חגיגית ורחמים אלוהיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃
    Lire la suite
  • ריפוי אישה בשבת

    הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.6-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
    Lire la suite
  • ריפוי איש חולה מיימת

    איש חולה מיימת מתרפא על ידי המשיח ישוע במהלך סעודת שבת בבית פרוש בירושלים. מול מומחי התורה שואל ישוע שאלה על כשרות הריפוי בשבת, ואז פועל בלי להמתין לתשובתם. בני שיחו, שאינם מסוגלים להשיב, שותקים. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר את המאורע הזה (לוקס 14.2-6), והוא מתוארך ל-4 בדצמבר 32 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃
    Lire la suite
  • משל הדרכמה האבודה

    המשל הזה, הייחודי ללוקס, מציג את אלוהים, המתואר בדמות אישה, המחפשת ומוצאת דרכמה אבודה. הוא מסמל את הנפש התועה אך יקרה בעיני אלוהים, ומדגיש את רחמיו ואת שמחתו בשובו של התועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.8-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
    Lire la suite
  • משל המנהל הבלתי נאמן

    מאמר זה בוחן את משל המנהל הבלתי נאמן אצל לוקס, ומציין כי ערמת המנהל זוכה לשבח בשל חכמתה ולא בשל חוסר היושר שלו. המשל מזמין להרהר בשימוש בחכמה מעשית בענייני הרוח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 16.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃
    Lire la suite
  • ריפוי עשרת המצורעים

    מאמר זה בוחן את ריפוי עשרת המצורעים בידי ישוע, תוך דגש על הכרת תודה ועל הכללה, בעיקר באמצעות שומרוני. האירוע מדגיש את החסד האלוהי ואת חשיבות האמונה מעבר לחלוקות אתניות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃
    Lire la suite
  • ההיבט הרוחני של המלכות

    המאמר בוחן את פירוש מלכות אלוהים לפי לוקס, ומדגיש שאלה שהפרושים שאלו את ישוע על בואה. בניגוד להבנה מותנית, הטקסט היווני מורה על שאלה בלשון הווה. ישוע מבהיר שהמלכות מתבססת בשקט ואינה נתפסת אלא למי שפתוחים רוחנית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 17.20-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
    Lire la suite
  • משל השופט העוול

    המאמר בוחן את משל השופט העוול (לוקס 18,1-8), שמרכזו התמדה בתפילה והמתנה למלכות. הוא מדגיש את המבנה הסיפורי הייחודי של לוקס, המקבץ משלים כדי להעמיק את תיאולוגיית האמונה והצדק האלוהי שלו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
    Lire la suite

השבוע האחרון לפני המעצר

  • מתנתה של האלמנה העניה

    בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 6.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • דברים אל הנשים

    בדרכו לגולגותא פונה ישוע אל נשות ירושלים הבוכות עליו. הוא אינו מתמקד בסבלו שלו, אלא מזהיר אותן בנבואה מפני משפט נורא הממשמש ובא על העיר. פרק זה, המופיע רק אצל לוקס, מגלה את ישוע כנביא גדול, הדואג עד הרגע האחרון לישועתם של אחרים, ומבשר את חורבן ירושלים בשנת 70.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃
    Lire la suite
  • השיחה עם שני העבריינים שהיו לצדו

    פריקופה 354 מנתחת את השיחה היחידה במינה שלוקס מוסר בין ישוע לבין שני הפושעים שנצלבו לצדו (לוקס 23,39-43). האחד מלעיג על ישוע; השני מכיר באשמתו, מעיד על חפותו של ישוע ומבקש להתקבל במלכותו. ישוע מבטיח לו את גן העדן „היום”. קטע זה מגלה פרדוקס תיאולוגי מרכזי: ישוע מושיע מן הצלב, ומגלה סמכות רוחנית דווקא במקום שבו הכול נראה כסותר אותה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.20-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    Lire la suite

התחייה וההופעות השונות

  • בשורת המלאכים

    הפרשה PER366 מנתחת את מסר המלאכים לנשים שליד הקבר, בבוקר יום ראשון של התחייה. בהשוואה בין מתי, מרקוס ולוקס היא בוחנת את ההבדלים במספר המלאכים, באוצר המילים ובמקומן של הנשים כעדות הראשונות. שינויים אלה משקפים את חירותם הסיפורית של המבשרים ומהווים סימנים לאמינותו ההיסטורית של סיפור התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.55-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃
    Lire la suite

הסתירות

  • מי אביו של יוסף?

    L'article explore l'apparente contradiction sur le père de Joseph, le mari de Marie, entre Matthieu et Luc. Il propose que Matthieu présente la lignée de Joseph et Luc celle de Marie, résolvant ainsi la divergence. Cela montre la cohérence et la complémentarité des Évangiles.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃
    Lire la suite
  • העייר והאתון?

    L'article CTD011 répond à une prétendue contradiction sur le nombre d'animaux lors de l'entrée de Jésus à Jérusalem. Marc et Luc mentionnent un ânon, Matthieu une ânesse et son ânon. L'auteur montre qu'il ne s'agit pas d'une contradiction mais d'une différence de focalisation : Matthieu, écrivant pour un public juif, souligne l'accomplissement littéral de la prophétie de Zacharie 9.9. Jésus n'a monté qu'un seul animal, l'ânon, mais la présence de l'ânesse est mentionnée pour son contexte prophétique et pratique.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.34-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו האדון צריך לו׃ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃
    Lire la suite
  • מה אומר שר המאה כאשר ישוע מת?

    L'article explore l'apparente contradiction dans les Évangiles concernant les paroles du centurion à la mort de Jésus. Tandis que Luc insiste sur l'innocence, Marc souligne la reconnaissance de Jésus comme Fils de Dieu. Ces perspectives révèlent la pluralité théologique des Évangiles, rendant compte de l'innocence de Jésus et de sa mort salvatrice. Les évangélistes rapportent des paroles significatives selon leurs objectifs théologiques.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.30-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃
    Lire la suite
  • מה היו דבריו האחרונים של ישוע לפני מותו?

    Cet article examine la prétendue contradiction entre Luc et Jean sur les dernières paroles de Jésus. Luc mentionne "Père, je remets mon esprit", tandis que Jean rapporte "Tout est accompli". L'analyse révèle que ces déclarations sont complémentaires, illustrant deux dimensions de la mort de Jésus : l'accomplissement du salut et la remise de l'esprit au Père. Les différences soulignent les perspectives théologiques uniques de chaque évangéliste.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויפקד את רוחו׃
    Lire la suite

Ministère de Pierre

  • מעשי השליחים

    Introduction à une série d'études sur les Actes des Apôtres, prolongement naturel de l'Évangile de Luc. L'article présente la démarche historico-théologique adoptée : contextualisation des événements, mise en parallèle avec les épîtres pauliniennes, établissement d'une chronologie. Les deux figures centrales, Pierre et Paul, structureront l'étude. L'objectif est de retracer la naissance et l'expansion de l'Église depuis Jérusalem jusqu'au monde méditerranéen, sous l'action du Saint-Esprit.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9.32-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃
    Lire la suite
  • L’ascension de Jésus

    L'ascension de Jésus, survenue le 12 mai 33 sur le mont des Oliviers, clôt son ministère terrestre. Élevé dans une nuée, il est accueilli auprès du Père tandis que deux anges annoncent son retour glorieux. Cet événement, relaté uniquement par Luc, marque le passage vers le ministère céleste du Christ et fonde l'espérance eschatologique de l'Église primitive dans l'attente de la parousie.

    זְכַרְיָה 14.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה׃
    Lire la suite
  • L’essor remarquable de l’Église primitive

    L'article ADA018 commente Actes 5.12-16, décrivant l'essor de l'Église primitive à Jérusalem au printemps 33. Les apôtres accomplissent des miracles publiquement dans le portique de Salomon, l'Église croît en nombre, hommes et femmes confondus, et la réputation des apôtres grandit auprès du peuple, malgré une crainte suscitée par le jugement d'Ananias et Saphira. Le passage établit un parallèle fort avec le ministère de Jésus.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃
    Lire la suite
  • L’intervention du pharisien Gamaliel

    Lors d'une session du Sanhédrin au printemps 33, le pharisien Gamaliel intervient pour calmer les ardeurs des sadducéens qui souhaitent faire mourir les apôtres. Par un raisonnement pragmatique s'appuyant sur les précédents de Théudas et Judas le Galiléen, il convainc le conseil d'adopter une position attentiste. Dans la perspective de Luc, ses paroles illustrent un thème central des Actes : l'œuvre de Dieu ne peut être arrêtée par les hommes.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
    Lire la suite
  • Le discours d’Etienne devant le Sanhédrin

    Devant le Sanhédrin à Jérusalem vers 34-35 ap. J.-C., Étienne prononce le plus long discours des Actes. En retraçant l'histoire d'Israël depuis Abraham, il montre que les envoyés de Dieu ont toujours été rejetés, culminant dans le rejet du Messie. Loin de se défendre, Étienne devient l'accusateur de ses juges, s'inscrivant dans la lignée des prophètes et du Christ.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 7.1-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃ושלמה בנה לו בית׃אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃הלא את כל אלה ידי עשתה׃קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃
    Lire la suite
Compléments