זה נכלל בנאום הגדול על אחרית הימים שנשא ישוע על . ההוראה הזו מופנית אך ורק אל השליחים: ההמון כבר התפזר מזמן.
עשר הבתולות מבליט את ההכרח להיות מוכנים לשובו של האדון. חמש מהן נקראות נבונות, משום שהכינו שמן רזרבי — סמל לחיים רוחניים חיים ומטופחים. חמש האחרות, שנקראות כסילות, לא הקדימו שום הכנה למשך ההמתנה (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.1-4).
L’Époux tarde volontairement, afin d’éprouver la vigilance et la foi de chacun (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.5). Mais lorsque retentit le cri de minuit, la différence apparaît clairement entre celles qui sont prêtes et celles qui ne le sont pas (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.6-7). L’huile ne peut être partagée, car nul ne peut transmettre sa relation personnelle avec Dieu (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.8-9). Les vierges prudentes entrent avec l’Époux, tandis que les autres trouvent la porte close, rappelant la gravité du jugement (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.10-12).
Jésus conclut par un appel solennel à la vigilance, car nul ne connaît ni le jour ni l’heure de son retour (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.13). Cet avertissement fait écho à celui adressé au serviteur fidèle (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.45-51) ainsi qu’à la mise en garde contre ceux qui disent “Seigneur, Seigneur” sans obéir à sa volonté (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 7.21-23). Tout le Nouveau Testament reprend cet appel à la veille et à la sobriété dans l’attente du Christ (1 סלוניס 5.1-6; הָאִגֶּרֶת הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס הַשָּׁלִיחַ 1.13; חזוֹן יוֹחָנָן 3.1-3).
עתידו של כל אדם נובע מבחירותיו. יש רק שתי תוצאות: להיכנס עם החתן או להגיע מאוחר מדי. האחריות מוטלת על כל אחד, כי הזנחה רוחנית סוגרת את הדלת. המסר חד־משמעי: כל אחד יודע מה אלוהים מצפה ממנו — ולכן עליו לבחור את מי לעבוד ולהתכונן כבר עכשיו. הטון רציני, והאזהרה ראויה לתשומת לב מרבית.