בטקסט הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 4.23 רואים שישוע ריפא בכפר נחום לפני בואו לנצרת, כפי שכבר הבהרנו.
אנו משערים נסיעות חוזרות בין כפר נחום לערי האזור. היא נעשתה בסיס נוח ואוהד, ובו תמיד בית למנוחה ולהתחדשות. לרוב הסתמך על הכנסת אורחי תלמידים ותומכים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.29-31). הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.1 ו־הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 2.1 מכנים אותה ״עירו של ישוע״.
שם העיר מופיע 16 פעמים בארבע הבשורות, נוסף לשני אזכורי ״עירו של ישוע״. ברור שישוע התגורר בה תקופות ארוכות.
כך התקרב לתלמידיו שיהיו שליחיו, שרובם עבדו בדיג במקום. מתי היה גובה מס בעיר, ומעמדו ודאי אִפשר בעלות על בית אחד או כמה באזור.
לאחר קריאת התלמידים יבשר בכל האזור וישוב לכפר נחום, כנראה בעיקר בחורף כשאי אפשר לישון בחוץ. לכן התלמידים פגשו בקביעות את משפחותיהם.
ב־1905 חשפו קוהל ווצינגר את ה־ בכפר נחום. ב־1925 שיקמו אותו חלקית הפרנציסקנים בראשות ג׳ אורפלי. ה־ מתוארך למאה הרביעית, אך כנראה נבנה על קדום שבו נשא ישוע את הנאום שב־הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.24-71.