Étude 1 sur 46 · La rencontre avec Siméon

  1. לימוד 1: המפגש עם שמעון
  2. Étude 2 : La députation venue de Jérusalem
  3. Étude 3 : La première fête de Pâque
  4. לימוד 4: שיחת ישוע המשיח עם נקדימון
  5. Étude 5 : La seconde fête de Pâque à Jérusalem
  6. Étude 6 : La guérison de l’infirme à la piscine de Bethesda
  7. Étude 7 : Le Messie Jésus affirme son égalité avec le Père
  8. Étude 8 : Départ pour Jérusalem et départ définitif de la Galilée
  9. Étude 9 : Le voyage par la Samarie
  10. Étude 10 : Les Juifs cherchent le Messie Jésus
  11. Étude 11 : Enseignement du Messie Jésus au temple
  12. Étude 12 : Les autorités cherchent le Messie Jésus pour l'arrêter
  13. Étude 13 : L’invitation chez un pharisien
  14. Étude 14 : Le jugement des religieux et les reproches du Messie Jésus
  15. Étude 15 : Guérison d'une femme le jour du Sabbat
  16. Étude 16 : Lamentations sur Jérusalem
  17. Étude 17 : Repas chez un pharisien
  18. Étude 18 : Questions des religieux sur la messianité de Jésus
  19. Étude 19 : L'arrivée des Juifs de la ville de Jérusalem
  20. Étude 20 : Retour à Jérusalem et arrêt à Bethphagé
  21. Étude 21 : Entrée triomphale à Jérusalem
  22. Étude 22 : Purification du Temple (seconde fois)
  23. Étude 23 : Le retour de nouveau à Béthanie
  24. Étude 24 : Le complot contre le Messie Jésus
  25. Étude 25 : Le retour devant Ponce Pilate
  26. Étude 26 : La libération d’un prisonnier
  27. Étude 27 : Le chemin jusqu’au Mont Golgotha, aide de Simon de Cyrène
  28. Étude 28 : Paroles aux femmes
  29. Étude 29 : La réaction de Pierre et de Jean
  30. Étude 30 : Daniel 9 – Les soixante-dix semaines : de la prière de Daniel à l’espérance messianique
  31. Étude 31 : La purification du temple ?
  32. Étude 32 : Le retour et l’attente des disciples
  33. Étude 33 : Le choix de Matthias
  34. Étude 34 : Nouveau discours de Pierre
  35. Étude 35 : Arrestation de Pierre et Jean
  36. Étude 36 : La solidarité des croyants
  37. Étude 37 : L’essor remarquable de l’Église primitive
  38. Étude 38 : L’arrestation des apôtres
  39. Étude 39 : La délivrance miraculeuse des apôtres
  40. Étude 40 : La réaction surprenante des apôtres
  41. Étude 41 : La nomination des Sept et l'organisation de l'Église primitive
  42. Étude 42 : L’arrestation d’Etienne
  43. Étude 43 : Saul et le martyre d'Étienne
  44. Étude 44 : La persécution
  45. Étude 45 : Le Sanhédrin
  46. Étude 46 : Les rouleaux de Ketef Hinnom

חיי ישוע עד גיל 12

  • המפגש עם שמעון

    המפגש במקדש בירושלים בין המשפחה הקדושה לשמעון, לפי הבשורה על פי לוקס, מחזק את מודעות מרים ויוסף לשליחותו האלוהית של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.25-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃כי ראו עיני את ישועתך׃אשר הכינות לפני כל העמים׃אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃
    קרא עוד

שירותו של יוחנן המטביל

  • המשלחת שבאה מירושלים

    המאמר בוחן את מפגש יוחנן המטביל עם נציגי הסנהדרין בבית עניה ומדגיש את פרסומו של יוחנן ואת ציפיותיהן המשיחיות של הרשויות. יוחנן נשאל על תפקידו המשיחי אף שלא עשה נסים, דבר המאיר את ציפיית הפרושים למשיח מלכותי וכוהני. הניתוח מיישב בין סיפורי הבשורות השונים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃
    קרא עוד
  • חג הפסח הראשון

    הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃
    קרא עוד
  • שיחת ישוע המשיח עם נקדימון

    השיחה בין ישוע לנקדימון בירושלים, המוזכרת ביוחנן 3, מסמנת מפנה חיוני לעבר רוחניות נוצרית אישית, הרחק מן הטקסים היהודיים, תוך הדגשת הקשר הפנימי עם אלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.1-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃
    קרא עוד

מחג הפסח השני לשלישי

  • חג הפסח השני בירושלים

    המאמר מנתח את עליית ישוע השנייה לפסח בירושלים ביוחנן 5:1. אף שהפסח אינו מצוין, ההקשר הכרונולוגי מרמז עליו. ישוע מנצל את ההזדמנות להטפה ולדיון עם הרשויות ברחבת המקדש, מול קהל עולי רגל מגוון.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 6.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃
    קרא עוד
  • ריפוי הנכה בבריכת בית חסדא

    המאמר מנתח את ריפוי הנכה בשבת בבית חסדא, את מעמד ישוע כאדון השבת ואת המתח עם הפרושים. יוחנן מתאר מעשה מכוון המעורר מחשבה על חוקי היהדות וחושף את סטיית פרשנות הרשויות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.2-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃
    קרא עוד
  • ישוע המשיח מצהיר על שוויונו לאב

    המאמר מנתח את הכרזת ישוע על שוויונו לאלוהים מתוך ריפוי הנכה ואת השפעת דבריו התאולוגיים בירושלים בפסח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 5.17-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • יציאה לירושלים ועזיבה סופית של הגליל

    PER208 מתאר את יציאתם הסופית של ישוע ותלמידיו מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בדרכם לירושלים לחג סוכות. לפי סיפורו של לוקס, הם עוברים דרך שומרון ולא בדרך הרגילה לאורך הירדן. הם מגיעים בליל שישי, 8 באוקטובר, מלמדים ברחבת המקדש, וישוע נושא את נאומו על המים בהושענא רבה ב-13 באוקטובר. הקבוצה תישאר באזור ירושלים שישה חודשים, עד חג הפסח ב-1 באפריל שנת 33 לספירה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.16-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
    קרא עוד
  • המסע דרך שומרון

    הפריקופה 209 מתארת את מסעם של ישוע ותלמידיו דרך שומרון, מסע שמסופר רק בבשורת לוקס. כשהוא יוצא מן הגליל ב-3 באוקטובר שנת 32 לספירה, בוחר ישוע בדרך השומרונית הקצרה יותר לירושלים. כמה כפרים מסרבים לקבלו, דבר המדגים את המתח שבין היהודים לשומרונים, ואילו אחרים מקבלים אותו. קטע זה מבשר את השליחות האוניברסלית ואת הפצת הבשורה העתידית באזור בידי 70 התלמידים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
    קרא עוד
  • היהודים מחפשים את המשיח ישוע

    הפריקופה 212 מספרת, לפי יוחנן 7.11-13 בלבד, על חיפושם של היהודים אחר ישוע בחג בירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה. היא ממחישה את פילוג העם מול המשיח: יש המכירים בו, ואחרים מבקשים להיפטר ממנו. הפחד מפני הרשויות הדתיות מעכב המרות דת פומביות וחושף את המתח הפוליטי והרוחני של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃
    קרא עוד
  • הוראת המשיח ישוע בבית המקדש

    בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 3.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃
    קרא עוד
  • הרשויות מחפשות את המשיח ישוע כדי לעצור אותו

    בחג הסוכות בירושלים שואל ההמון על זהותו המשיחית של ישוע. למרות הבלבול בנוגע למוצאו וניסיונות הרשויות הדתיות לעצור אותו, ישוע מלמד בפומבי במקדש, מאשר מחדש את אלוהותו ומודיע על עזיבתו הקרובה. מכיוון ששעתו טרם הגיעה, אין השומרים יכולים לתפוס אותו. פרק זה, הייחודי לבשורת יוחנן (7.25-36), ממחיש את ההתנגדות הגוברת בין ישוע לבין הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.25-36 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃
    קרא עוד
  • ההזמנה לביתו של פרוש

    פריקופה 227 מתארת את ההזמנה לסעודה שהפרוש הזמין את המשיח ישוע, המובאת רק אצל לוקס (לוקס 11.37). הרחק מלהיות הזמנה של רצון טוב, נראה שההזמנה הזאת היא פח יקוש שנטמן כדי לאסוף האשמות נגד ישוע בפני עדים. מתוך מודעות למה שעומד על הפרק, ישוע בכל זאת מקבל את ההזמנה, בביטחון רוחני שעתו עוד לא הגיעה. האירוע התרחש כנראה בירושלים, בנסיעה שישוע יוצא אליה למרות איומי הרשויות הדתיות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃
    קרא עוד
  • שיפוטם של אנשי הדת ותוכחות ישוע המשיח

    במהלך סעודה בבית פרוש בירושלים (סוף שנת 32) משמיע ישוע תוכחות חריפות כלפי הפרושים ומורי התורה. לוקס 11.38-54, הבשורה היחידה המספרת על אירוע זה, מתאר אווירה עוינת שבה הרשויות הדתיות מחפשות ראיות כדי להרשיע את ישוע. דבריו החדים הם למעשה קריאה לתשובה, שאנשים שעיוורו מגאוותם התעלמו ממנה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃
    קרא עוד
  • ריפוי אישה בשבת

    הפריקופה 231 מספרת על ריפוי אישה חולה זה שמונה עשרה שנה בידי ישוע, ביום שבת באחד מבתי הכנסת בירושלים (לוקס 13.10-17). מעשה זה מעורר את זעמן של הרשויות הדתיות, וישוע מבייש אותן בהצביעו על סתירותיהן. ההמון, לעומת זאת, מתפעל ומפאר את האלוהים. הפרק ממחיש את המתח בין המסורת הפרושית לבין היישום האותנטי של התורה האלוהית, ומאיר גם את אמונתה העקשנית של אישה זו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.6-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
    קרא עוד
  • קינה על ירושלים

    הקינה על ירושלים (מתי 23.37-39; לוקס 13.34-35) מציגה את ישוע בוכה על העיר הקדושה, כמה ימים לפני ייסוריו. באמצעות המטפורה של התרנגולת המגינה על אפרוחיה הוא מבטא את האהבה האלוהית שנדחתה, מגנה את רצח הנביאים ומבשר את חורבן המקדש, ובכל זאת משאיר פתוחה תקווה לפיוס אחרון.

    אֵיכָה 2.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃
    קרא עוד
  • סעודה בבית פרוש

    הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 13.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    זאת הפעם השלישית אשר אבוא אליכם על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום כל דבר׃
    קרא עוד
  • שאלות אנשי הדת על היותו של ישוע המשיח

    המאמר דן במפגש בין ישוע לבין אנשי הדת בשאלת היותו המשיח. למרות כוונותיהם להאשים אותו, ישוע מצהיר שהוא המשיח, ומעשיו מעידים על כך. הוא מבטיח לתלמידיו ביטחון וחיי נצח, ומדגיש את אחדותו עם האב.

    וַיִּקְרָא 24.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • בואם של היהודים מעיר ירושלים

    המאמר עוסק בהגעתם של יהודים לבית עניה כדי לראות את ישוע, עם התקרב הייסורים. נוכח הפופולריות ההולכת וגוברת שלו, שוקלות הרשויות הדתיות את מעצרו, בעוד שבגידתו של יהודה מתכוננת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃
    קרא עוד
  • השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי

    המאמר מנתח את הגעתו של ישוע לבית פגי, עצירה אסטרטגית לפני ירושלים. ישוע שולח שני תלמידים להביא גור חמור כדי להגשים נבואה משיחית. בית פגי, "בית התאנים", היא חיונית בסיפור הבשורות.

    זְכַרְיָה 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
    קרא עוד
  • כניסת הניצחון לירושלים

    כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.6-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃
    קרא עוד
  • טיהור המקדש (בפעם השנייה)

    טיהור המקדש השני בידי ישוע, ביום שני ה-28 במרץ בשנת 33, הוא מעשה נבואי וסמלי. בגרשו את המוכרים מחצר הגויים ובציטוטו את ישעיהו ואת ירמיהו, ישוע מוקיע את השחתת הפולחן, קובע את סמכותו המשיחית ומבשר את המשפט הבא על המקדש. אירוע זה מחיש את החלטת מנהיגי הדת להמית אותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.15-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃
    קרא עוד
  • החזרה שוב לבית עניה

    PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 10.38-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃
    קרא עוד
  • המזימה נגד המשיח ישוע

    המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • השיבה אל פונטיוס פילטוס

    הפריקופה PER344 מנתחת את חזרתו של ישוע אל פונטיוס פילטוס לאחר הופעתו לפני הורדוס אנטיפס, אירוע שמסופר רק אצל לוקס. פילטוס, שאינו מוצא כל עוון שדינו מוות לפי החוק הרומי, מנסה לעמוד בפני לחצם של המנהיגים הדתיים היהודים. המאמר מציע שחזור כרונולוגי מדויק של בוקר יום שישי של הייסורים ומעלה את השאלה הלשונית של השיחות בין ישוע לפילטוס, שככל הנראה התנהלו ביוונית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים׃וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתו על ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי׃ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם׃ויהי כאשר ראהו הכהנים הגדולים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא מצאתי בו אשמה׃ויענו היהודים תורה יש לנו ועל פי תורתנו חיב מות הוא כי עשה עצמו לבן אלהים׃ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה ויאסף לרא עוד׃וישב ויבא אל בית המשפט ויאמר אל ישוע מאין אתה ולא השיבו ישוע דבר׃ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש לאל ידי לצלבך ויש לאל ידי לשלחך׃ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיסר כי כל המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר׃ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה הוציא את ישוע החוצה וישב על כסא המשפט במקום הנקרא בשם רצפה ובלשונם גבתא׃ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם הקיסר׃אז מסרו אליהם להצליבו ויקחו את ישוע ויוליכהו׃
    קרא עוד
  • שחרור אסיר

    במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃
    קרא עוד
  • הדרך אל הר גולגולתא, עזרתו של שמעון הקירוני

    PER350 בוחן את דרכו של ישוע אל הר גולגותא, מן הפרטוריון של פילטוס. ישוע, שנחלש מההלקאה, אינו יכול עוד לשאת את צלבו לבדו. החיילים מגייסים בכפייה את שמעון הקורנאי. לוקס מזכיר נשים בוכיות בקהל, ומתי מספר על סירובו של ישוע לשתות משקה מרדים. מרקוס מציין את שמעון כאביהם של אלכסנדר ורופוס, דמויות מוכרות בקהילות הנוצריות הראשונות. סינופסיס של מתי, מרקוס ולוקס מאיר את הפרק הזה, הקודם מיד לצליבה, שזמנה ביום שישי בבוקר, בסביבות השעה 9.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.11-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃
    קרא עוד
  • דברים אל הנשים

    בדרכו לגולגותא פונה ישוע אל נשות ירושלים הבוכות עליו. הוא אינו מתמקד בסבלו שלו, אלא מזהיר אותן בנבואה מפני משפט נורא הממשמש ובא על העיר. פרק זה, המופיע רק אצל לוקס, מגלה את ישוע כנביא גדול, הדואג עד הרגע האחרון לישועתם של אחרים, ומבשר את חורבן ירושלים בשנת 70.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.21-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃
    קרא עוד

התחייה וההופעות השונות

  • תגובתם של פטרוס ויוחנן

    פרשה 368 מנתחת את תגובתם של פטרוס ויוחנן לאחר עדותה של מרים המגדלית על הקבר הריק. שני השליחים רצים אל הקבר, מגלים שם את התכריכים ואת המטפחת המקופלת, אך עדיין אינם תופסים את מציאות התחייה. המאמר מתאם בין הסיפורים שבלוקס 24.12 וביוחנן 20.3-12, מבחין בין שתי בשורות עוקבות שנמסרו לתלמידים, ומדגיש את חוסר ההבנה הראשוני נוכח נבואות ישוע על תחייתו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
    קרא עוד

התגלותו של דניאל

  • דניאל 9 – שבעים השבועות: מתפילת דניאל אל התקווה המשיחית

    דניאל 9 מתחיל בתפילה ומסתיים בנבואת שבעים השבועות. דניאל מגלה שגלות ירושלים עומדת להסתיים, ואז מקבל מן המלאך גבריאל חזון על תקופה רחבה יותר, המסומלת בידי 490 שנה המובילות אל התקופה המשיחית. תפילתו מדגישה את הווידוי על חטא ישראל ואת בקשת הרחמים האלוהיים. 69 השבועות הראשונים מגיעים אל שירותו של יוחנן המטביל, ואילו השבועות האחרונים צופים אופק אסכטולוגי.

    עֶזְרָא 7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה׃בן שלום בן צדוק בן אחיטוב׃בן אמריה בן עזריה בן מריות׃בן זרחיה בן עזי בן בקי׃בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש׃הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו כל בקשתו׃ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך׃ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו׃כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט׃וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות יהוה וחקיו על ישראל׃ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר וכענת׃מני שים טעם די כל מתנדב במלכותי מן עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך׃כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך׃ולהיבלה כסף ודהב די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה׃וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם׃כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם׃ומה די עליך ועל אחיך ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון׃ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן תנתן מן בית גנזי מלכא׃ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די אלה שמיא אספרנא יתעבד׃עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כרין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב׃כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי׃ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין לכל עמה די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון׃וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו הן לענש נכסין ולאסורין׃ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם׃ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי׃
    קרא עוד

הסתירות

  • טיהור המקדש?

    המאמר בוחן את ההבדל הנראה לעין בין מתי למרקוס בנוגע לטיהור בית המקדש בידי ישוע. מתי מציג פעולה מיידית, ואילו מרקוס מבחין בין שני ימים. הניתוח מגלה שמתי נוקט גישה נושאית כדי להראות את סמכותו של ישוע, מבלי לסתור את מרקוס. אין אפוא סתירה ממשית בין הסיפורים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.11-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • שובם של התלמידים וציפייתם

    לאחר עלייתו של ישוע (12 במאי 33), התלמידים שבים לירושלים מהר הזיתים, המרוחק 'דרך שבת'. הם מתכנסים בעלייה, כנראה בבית מרים אמו של יוחנן מרקוס, ומתמידים פה אחד בתפילה, יחד עם הנשים ועם משפחת ישוע. תקופת המתנה זו מבשרת את מאפייני הכנסייה הנולדת.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃
    קרא עוד
  • בחירת מתתיה

    ניתוח מעשי השליחים 1.15-26, המספר על בחירת מתתיהו כדי להחליף את יהודה איש קריות. פטרוס, דובר התלמידים הטבעי, מבסס את הצורך בהחלפה זו על התהלים. הקריטריונים לשליחות מפורטים: ללכת אחרי ישוע מאז טבילתו ולהיות עד לתחייתו. מתתיהו נבחר לבסוף בהפלת גורל לאחר תפילה, ובכך משוחזר חוג השנים עשר, סמל לשנים עשר שבטי ישראל.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויעמידו שנים את יוסף הנקרא בר שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה׃
    קרא עוד
  • נאום נוסף של פטרוס

    המאמר בוחן את נאומו הגדול השני של פטרוס, בעקבות חג השבועות. פטרוס, בלוויית יוחנן, מטיף בירושלים לאחר ריפוי הפיסח, ומדגיש את הכריסטולוגיה, את התשובה ואת נבואות המשיח. הנאום משפיע על הקהילה אך נתקל בהתנגדות הרשויות הדתיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 3.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃שובו כי מלכות השמים הגיעה׃
    קרא עוד
  • מעצרם של פטרוס ויוחנן

    מאמר זה, העוסק במעשי השליחים 4.1-4, בוחן את מעצרם של פטרוס ויוחנן בידי הרשויות הדתיות בירושלים. בעקבות הניסים שעשו השליחים, הקהילה הנוצרית צומחת מאוד, ומנהיגי היהודים מגיבים בזהירות אך בתקיפות לאמונה החדשה המטיפה לתחייה, מושג מרכזי הפוגע במיוחד בצדוקים.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃
    קרא עוד
  • הסולידריות של המאמינים

    לוקס, המתאר את הכנסייה הנוצרית הראשונה בירושלים, מראה קהילה מאוחדת ומלאת סולידריות. המאמינים חלקו את רכושם בחופשיות, מתוך אהבת אחים ושינוי שחולל בהם הבשורה. ניהול המשאבים בידי השליחים מעיד על האמון הקולקטיבי ותורם להתפתחות הכנסייה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.32-37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃
    קרא עוד
  • התפשטותה המרשימה של הקהילה הראשונה

    המאמר ADA018 מפרש את מעשי השליחים 5.12-16, המתאר את התפתחות הכנסייה הקדומה בירושלים באביב שנת 33. השליחים עושים ניסים בפומבי באכסדרת שלמה, הכנסייה גדלה במספרה, גברים ונשים כאחד, ומוניטין השליחים גדל בקרב העם, חרף יראה שעורר דינם של חנניה ושפירה. הקטע יוצר מקבילה חזקה לשירותו של ישוע.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 9.36-42 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃
    קרא עוד
  • מעצר השליחים

    המאמר ADA019 מפרש את מעשי השליחים 5.17-18: מול הצמיחה המרשימה של הכנסייה בירושלים, הכהן הגדול והצדוקים, המונעים מקנאה, גורמים למעצרם של השליחים. לוקס מראה שחרף התנגדות הרשויות הדתיות, מעשה המשיח נמשך בפעולת רוח הקודש, ומגשים את ההבטחה במעשי השליחים 1.8.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃
    קרא עוד
  • החילוץ הפלאי של השליחים

    מאמר זה מנתח את שחרורם הניסי של השליחים (מעשי השליחים 5.19-21) בירושלים באביב שנת 33. השליחים, שנעצרו בידי הכהן הגדול והצדוקים, משוחררים מבית הסוהר בידי מלאך בלילה. לוקס מוסר נס זה בפשטות, ומדגיש את משמעותו התאולוגית ואת מקבילותיו בברית הישנה. המלאך מפקיד בידי השליחים ששוחררו את השליחות להכריז במקדש 'את דברי החיים האלה', ביטוי המציין את מסר הישועה בישוע המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואלה הם חיי העולמים לדעת אתך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת׃
    קרא עוד
  • תגובתם המפתיעה של השליחים

    לאחר הלקאתם בידי הסנהדרין, השליחים מגיבים באופן מפתיע ושמחים על שנחשבו ראויים לסבול למען שם ישוע. הם אינם מתייאשים, וממשיכים מדי יום בשירותם במקדש ובבתים, מלמדים ומבשרים את הבשורה הטובה. לוקס מראה שהרדיפות, במקום לעצור את הבשורה, תורמות באופן פרדוקסלי להתקדמותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.22-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃
    קרא עוד
  • מינוי השבעה וארגון הקהילה הראשונה

    מעשי השליחים 6,1-7 מספר על המשבר הפנימי הראשון של הכנסייה בירושלים, הקשור לחלוקה בלתי שוויונית לאלמנות. כדי לתקן זאת, השנים עשר מציעים למנות שבעה אנשים מלאי רוח הקודש וחכמה. החלטה מכוננת זו מבחינה בין השירותים תוך שהיא מדגישה את השלמתם ההדדית, ומלווה בצמיחה מרשימה של הקהילה הנוצרית הנולדת.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.17-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃
    קרא עוד
  • מעצרו של סטפנוס

    המאמר מנתח את מעצרו של סטפנוס (מעשי השליחים 6.8-12) בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה. אף שנבחר מבין השבעה, סטפנוס מקיים שירות שליחות מרשים. עדותו מעוררת התנגדות של יהודים מתייוונים שאינם מסוגלים להפריכו, ופונים לעדי שקר כדי להביאו לפני הסנהדרין. לוקס מדגיש את המקבילות למשפט ישוע ואת התפשטות הרדיפה ההדרגתית לכל הכנסייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃
    קרא עוד
  • שאול ומותו של סטפנוס שנהרג על אמונתו

    המאמר ADA030 מנתח את מעשי השליחים 8.1-3: הופעתו הראשונה של שאול איש טרסוס, המסכים להמתת סטפנוס, ותחילתה של רדיפה גדולה נגד הכנסייה בירושלים. פיזור המאמינים ביהודה ובשומרון, במקום להיות תבוסה, הופך בהשגחה אלוהית למנוע התפשטות הבשורה, ומגשים את הבטחת ישוע במעשי השליחים 1.8.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃
    קרא עוד
  • הרדיפה

    המאמר ADA031 מנתח את הרדיפה הגדולה של הכנסייה הקדומה בירושלים (מעשי השליחים 8.1-3), בסביבות שנת 34-35. לאחר מות סטפנוס, הדיכוי מתפשט לכל המאמינים, כולל הנשים. שאול איש טרסוס הוא הארכיטקט העיקרי שלו, מונע בקנאות כנה אך מכוונת שלא כהלכה למסורות היהודיות. טקסט זה ממחיש את התגשמות אזהרות ישוע על הרדיפה ומבשר את התנצרותו העתידית של פאולוס.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 22.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הסנהדרין

    הסנהדרין היה הגוף הדתי, השיפוטי והמחוקק העליון ביהדות בימי בית המקדש השני (המאה ה-2 לפני הספירה – 70 לספירה). הוא מנה 71 חברים, ישב בירושלים, פירש את התורה, הכריע בסכסוכים חשובים ופיקח על הלוח העברי. הוא מוזכר בבשורות ומתואר בספרות חז״ל; לאחר שנת 70 לספירה הוא נעלם, אך המודל שלו ממשיך לעורר השראה בארגון היהודי ובמחשבה המשפטית היהודית.

    קרא עוד
  • גלילי כתף הינום

    גלילי כתף הינום, שהתגלו ב-1979 בידי גבריאל ברקאי בגיא בן הינום בירושלים, הם שתי לוחיות כסף מגולגלות החקוקות בעברית קדומה (פלאו-עברית). הם מתוארכים לסוף המאה ה-7 או לראשית המאה ה-6 לפני הספירה, מכילים את ברכת כוהנים מבמדבר 6,24-26, והם הקטעים העתיקים ביותר הידועים של טקסטים מקראיים, קדומים לכתבי היד של ים המלח. הם שמורים במוזיאון ישראל ומעידים על קיומם של טקסטים מקראיים כתובים כבר בתקופת בית ראשון.

    בְּמִדְבַּר 6.24-26 (תנ״ך עברי מודרני) :
    יברכך יהוה וישמרך׃יאר יהוה פניו אליך ויחנך׃ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃
    קרא עוד