PER325

תפילת הפרידה: ישוע המשיח מתפלל על עצמו

מאמר זה מתמקד בתפילת הפרידה של ישוע בבשורה על פי יוחנן. לפני צליבתו הוא מתפלל בקול רם בעבור תלמידיו, על פי התוכנית האלוהית. הסצנה, המתרחשת בירושלים, חושפת את האחדות בין ישוע לאלוהים ומהווה עדות איתנה לחיזוק אמונת התלמידים. תפילה זו מדגישה את מודעותו של ישוע לאירועים הצפויים ואת מחויבותו לשליחותו הגואלת.

9 דקות תפילת פרידה ישוע צליבה יוחנן 12 פסוקים 5 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 16.5-33 (תנ״ך עברי מודרני)

ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃

אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת׃

אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃

והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃

על החטא כי לא האמינו בי׃

ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי׃

ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה׃

עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃

ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃

הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם׃

כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם׃

הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני כי אני הלך אל אבי׃

ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃

ויאמרו מה זה אשר אמר מעט לא ידענו מה דבר׃

וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃

אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃

האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃

וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃

וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃

עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃

את אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אמלל לכם על אבי׃

ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם כי אני אעתיר לאבי בעדכם׃

כי אבי גם הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי מאת אלהים יצאתי׃

מאת האב יצאתי ואבא לעולם אשובה אעזב את העולם ואלך אל אבי׃

ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל׃

עתה ידענו כי כל ידעת ולא תצטרך כי ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת אלהים יצאת׃

ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃

הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי׃

את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃

פרטים טכניים

שנת 33

מקום: העיר ירושלים, ביתה של מרים אמו של יוחנן מרקוס

תאריך: יום שישי, 1 באפריל, מוקדם מאוד בבוקר

דרך הפעולה: אנו עוקבים כעת אחר יוחנן

הערה על שיטת העבודה: יוחנן הוא היחיד שמתעד את ההוראות האחרונות הללו של הרב

מפת ירושלים וסביבתה
תרשים עמודות ליום שישי

ישוע המשיח, לאחר שדיבר על רדיפות, מנחם את תלמידיו וידידיו.

פרטים כרונולוגיים, על פי מסקנותינו:

_3 הבית הוא, לדעתנו, ביתה של מרים אמו של יוחנן המכונה מרקוס. מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 12.12.

_4 סעודת הפסח מתחילה בערב יום חמישי, אחרי השעה 18:00. אצל היהודים זה כבר יום שישי (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.17, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.20, הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.14-18). לכן זה אינו הסדר הרשמי, שייערך בערב יום שישי הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.28.

_5 הסעודה מסתיימת בבוקר יום שישי לפני עלות השחר, בין חצות ל-2:30.

_6 יהודה איש קריות יצא לפני תום הסעודה הזאת. הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.30.

ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.

פירוש:

לפנינו דברי תפילה של ישוע המשיח אל אביו, ויוחנן היה עד ישיר לה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.1). הסצנה מתרחשת, ככל הנראה, עדיין בבית מרים, כלומר שלפני שעזב את הבית הזה התפלל המורה אל אביו בקול רם לעיני תלמידיו.

קרבה זו אינה רגילה, שכן ישוע המשיח נהג בדרך כלל להתבודד כדי להתפלל אל אביו (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 1.35), אך כאן הוא רוצה שתלמידיו ישמעו ויבינו מה מתרחש. ישוע המשיח מודע היטב לאירועים שעומדים להתרחש, הוא יודע את רצון האב ומכריז: ״הגיעה השעה״, ובכך הוא מראה שדרכו משתלבת בתוכנית האלוהית שנקבעה מזה זמן רב (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.23).

דבר אינו מקרי, הכול צפוי ומתוזמר לפי רצון האב. ישוע המשיח עורך לפני אלוהים את מאזן מפעלו ומצהיר שמילא את השליחות שהופקדה בידיו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 17.4); כעת עליו להביאה לסיומה בהקרבת חייו.

המפתח להבנת דברים אחרונים אלה טמון בסיפור שעומד להתרחש לעיני התלמידים, שכן מה שיחוו יאפשר להם להיזכר ולהבין שרבם ידע הכול מראש ושדבר לא נעלם ממנו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.19).

כך הופכת תפילה זו עבורם לעדות יקרה, המאירה את אירועי הסבל ומאשרת את האחדות המושלמת בין הבן לאב.