Étude 1 sur 19 · La parabole du levain

  1. Étude 1 : La parabole du levain
  2. Étude 2 : Le Messie Jésus et ses disciples chantent les psaumes
  3. Étude 3 : L’apparition du Messie Jésus à Pierre
  4. Étude 4 : La doctrine de Dieu
  5. Étude 5 : Jésus la rançon ?
  6. Étude 6 : Le vrai nom de Matthieu ?
  7. Étude 7 : Les Actes des Apôtres
  8. Étude 8 : L'introduction de Luc
  9. Étude 9 : L’ascension de Jésus
  10. Étude 10 : La délivrance miraculeuse des apôtres
  11. Étude 11 : Saul et le martyre d'Étienne
  12. Étude 12 : L’Evangile en Samarie
  13. Étude 13 : Sadducéens
  14. Étude 14 : La Bible protestante
  15. Étude 15 : La réconciliation
  16. Étude 16 : L’amour de Dieu pour l’homme
  17. Étude 17 : Crois au Seigneur Jésus et tu seras sauvé
  18. Étude 18 : Conduis-moi sur le rocher que je ne puis atteindre
  19. Étude 19 : La catastrophe du funiculaire de Gloria

מחג הפסח השני לשלישי

  • משל השאור

    משל השאור (מתי 13.33-35; לוקס 13.20-21) ממחיש את צמיחתה השקטה אך רבת העוצמה של מלכות האלוהים. כשם שהשאור משנה את הבצק כולו, כך פועלת המלכות בהדרגה בלבבות. מתי קושר הוראה זו להתגשמות תהילים 78.2. כל מאמין נקרא למלא תפקיד פעיל בהתפשטות זו. זהו המשל הרביעי בנאום הגדול של מתי 13, והוא נאמר ליד כפר נחום בסביבות נובמבר–דצמבר 31.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.33-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • המשיח ישוע ותלמידיו שרים את המזמורים

    המאמר בוחן את שירת התהלים בפי ישוע ותלמידיו לאחר הפסח. רגע זה, המעוגן במסורת היהודית, מקבל משמעות רוחנית מיוחדת עבור ישוע, כפתיחה לצליבתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח׃
    Lire la suite

התחייה וההופעות השונות

  • הופעת המשיח ישוע לפטרוס

    הופעתו של ישוע המשיח שקם לתחייה לשמעון פטרוס מעוּדת בלוקס 24.34 ובקורינתים א׳ 15.3-5, אך אף אחד מהמבשרים אינו מתאר את תוכנה. מפגש אינטימי זה, שזמנו ביום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה, לאחר ההופעות לנשים ולפני ההופעה לתלמידי אמאוס, נראה כפיוס אישי בין ישוע לפטרוס לאחר הכחשתו. כך היה פטרוס השליח הראשון שראה את האדון שקם לתחייה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים׃
    Lire la suite

תורות כתבי הקודש

  • תורת האלוהים

    מאמר זה מדגיש את חשיבות תורת האלוהים בתאולוגיה הנוצרית, ועוסק בשאלה מי הוא אלוהים וכיצד הוא מתגלה לבני האדם. הידיעה על אלוהים נובעת מן הבריאה, מן המצפון המוסרי, ובעיקר מישוע המשיח. לימוד זה מעודד חיים של הערצה ושל אמונה.

    בְּרֵאשִׁית 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃
    Lire la suite

הסתירות

  • Jésus la rançon ?

    L'article analyse la notion de rançon dans la Bible et réfute les contradictions apparentes. Il différencie les usages du terme entre le Nouveau et l'Ancien Testament, soulignant leur complémentarité. Jésus offre sa vie en rançon pour tous, tandis que Proverbes exprime un principe moral de protection des justes.

    1 טימותי 2.5-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי אחד הוא האלהים ואחד הוא העמד בין אלהים ובין בני אדם הוא בן אדם המשיח ישוע׃אשר נתן את נפשו כפר בעד כל וזאת העדות הבאה בעתה׃
    Lire la suite
  • שמו האמיתי של מתי?

    L'article discute de l'identité du disciple Matthieu, également appelé Lévi dans certains Évangiles. Il explique que cette variation de nom est due aux pratiques onomastiques du 1er siècle, où les gens avaient souvent plusieurs noms selon les contextes sociaux et religieux.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃
    Lire la suite

Ministère de Pierre

  • מעשי השליחים

    Introduction à une série d'études sur les Actes des Apôtres, prolongement naturel de l'Évangile de Luc. L'article présente la démarche historico-théologique adoptée : contextualisation des événements, mise en parallèle avec les épîtres pauliniennes, établissement d'une chronologie. Les deux figures centrales, Pierre et Paul, structureront l'étude. L'objectif est de retracer la naissance et l'expansion de l'Église depuis Jérusalem jusqu'au monde méditerranéen, sous l'action du Saint-Esprit.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.16-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃
    Lire la suite
  • הקדמתו של לוקאס

    Premier commentaire de la série sur les Actes des Apôtres, cet article analyse l'introduction de Luc (Actes 1.1-3). Il présente Luc comme auteur des deux œuvres adressées à Théophile, évoque l'hypothèse de ce dernier comme commanditaire, et souligne les quarante jours d'enseignement post-résurrection sur le Royaume de Dieu. Ces versets assurent la transition entre l'Évangile et l'histoire de l'Église naissante sous la conduite du Saint-Esprit.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
    Lire la suite
  • L’ascension de Jésus

    L'ascension de Jésus, survenue le 12 mai 33 sur le mont des Oliviers, clôt son ministère terrestre. Élevé dans une nuée, il est accueilli auprès du Père tandis que deux anges annoncent son retour glorieux. Cet événement, relaté uniquement par Luc, marque le passage vers le ministère céleste du Christ et fonde l'espérance eschatologique de l'Église primitive dans l'attente de la parousie.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.37 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃
    Lire la suite
  • השחרור המופלא של השליחים

    Cet article analyse la délivrance miraculeuse des apôtres (Actes 5.19-21) à Jérusalem au printemps 33. Arrêtés par le grand prêtre et les sadducéens, les apôtres sont libérés de prison par un ange durant la nuit. Luc rapporte ce miracle avec sobriété, en soulignant sa signification théologique et ses parallèles avec l'Ancien Testament. L'ange confie aux apôtres libérés la mission d'annoncer au Temple 'les paroles de cette vie', expression désignant le message du salut en Jésus-Christ.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃
    Lire la suite
  • Saul et le martyre d'Étienne

    L'article ADA030 analyse Actes 8.1-3 : la première apparition de Saul de Tarse, qui approuve le martyre d'Étienne, et le début d'une grande persécution contre l'Église de Jérusalem. La dispersion des croyants en Judée et Samarie, loin d'être une défaite, devient providentiellement le moteur de l'expansion de l'Évangile, accomplissant la promesse de Jésus en Actes 1.8.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 26.9-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃
    Lire la suite
  • הבשורה בשומרון

    Après la mort d'Étienne, la persécution disperse les croyants de Jérusalem qui, partout où ils vont, annoncent l'Évangile. Philippe se rend en Samarie et y prêche avec puissance. Luc montre que cette dispersion accomplit le programme missionnaire annoncé par Jésus en Actes 1.8. La Samarie, longtemps séparée d'Israël, reçoit enfin la Bonne Nouvelle. Philippe, l'un des Sept, devient le premier évangéliste officiellement désigné du Nouveau Testament.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 10.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃
    Lire la suite

הערות היסטוריות

  • הצדוקים

    הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    Lire la suite
  • המקרא הפרוטסטנטי

    מאמר זה בוחן את תוכנו ואת ההבדלים של המקרא הפרוטסטנטי בהשוואה למקרא הקתולי, תוך התמקדות בתנ״ך ובברית החדשה.

    בְּרֵאשִׁית 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃
    Lire la suite

דבר של ידיד

  • ההתפייסות

    המאמר מדגיש את הצורך האוניברסלי בהתפייסות עם אלוהים בשל החטא, על פי כתבי פאולוס. חרף אדישותם של רבים, הפרת חוק אלוהים גוררת פרידה רוחנית. באמצעות ישוע ההתפייסות אפשרית, וכך נמנע הגיהנום הנצחי. כולם יצטרכו לתת דין וחשבון על בחירותיהם לפני אלוהים.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 6.23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃
    Lire la suite
  • אהבת אלוהים לאדם

    המאמר בוחן את אהבת אלוהים דרך יוחנן 3:16 ואת הרעיון שלמרות הרדיפות, האמונה בישוע מציעה דרך לחיי נצח. הוא קובע שהליכה לפי תורתו של ישוע היא דלת פתוחה אל מלכות אלוהים, ואף שחיים אלה זמניים, בחירותינו כאן משפיעות על הנצח שלנו. הישועה באמצעות ישוע מוצגת כמתנה יקרה, וכל אחד חופשי לקבלה או לא.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    Lire la suite
  • האמן באדון ישוע ותושע

    המאמר דן בישועה בישוע המשיח, על סמך מעשי השליחים 16.31. באמצעות דימויים של הצלה משווה המחבר את האמונה לפעולות הצלה פיזיות. הוא טוען שהאמונה בישוע חיונית לישועה הנצחית, גם אם גישה זו נראית פשוטה או תמימה. בהתרעה מפני סכנות בלתי נראות, המאמר מזכיר את חשיבות הבחירה באמונה כדי להבטיח חיים לאחר המוות.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃
    Lire la suite
  • בצור יָרוּם ממני תנחני

    המאמר מפתח את הנושא של תהילים 61:3, שבו דוד מבקש מאלוהים להוביל אותו אל "סלע" שאין ביכולתו להגיע אליו בכוחותיו. ה"סלע" הזה מסמל ביטחון ושלווה, והכותב מדגיש את הצורך באמונה בישוע, "הסלע הרוחני" שלנו, כדי להגיע אל השלווה הזאת.

    תְהִלִּים 62.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃
    Lire la suite
  • אסון הפוניקולר של גלוריה

    המאמר דן באסון הפוניקולר של גלוריה לאור תיאור מקראי דומה, ומדגיש את הצורך בתשובה ואת חשיבות הצלת הנפש על פי תורתו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 13.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN001 הבשורה על פי לוקס

    L’Évangile selon Luc forme avec les Actes des Apôtres une œuvre en deux volumes consacrée aux origines du christianisme. Luc n’a pas été témoin…

  • ANN017 הטבילות

    L'article examine les différents baptêmes du Nouveau Testament, de Jean le Baptiste à Jésus et Paul. Il met en lumière comment chaque baptême marque…

  • ANN042 זמני הנסיעה

    Cette annexe étudie les moyens et durées de déplacement au premier siècle. À l'époque de Jésus, on voyageait principalement à pied, en caravane ou…

  • ANN044 הנזירות

    Le Naziréat est un vœu de consécration à Dieu, issu de l'hébreu 'se séparer', défini dans Nombres 6. Le nazir s'abstient de vin, de…

  • ANN105 אי־הטעות של המקרא

    Cet article examine la doctrine de l'inerrance de la Bible, affirmant que les Écritures sont sans erreur dans leurs textes originaux grâce à l'inspiration…