_18 ההופעה הראשונה לפני פונטיוס פילטוס מתחילה בסביבות השעה 6:45. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.1-5; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.2-14; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.1-5; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.28-38.
_19 אנו מקבעים את ההופעה לפני הורדוס אנטיפס בסביבות השעה 7:30. הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.6-12.
_20 החזרה אל פונטיוס פילטוס מתרחשת בסביבות השעה 8. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.6-19; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.15-30; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.13-25; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.39-40; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.1-16.
ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.
פירוש:
לאחר הופעתו של ישוע לפני הורדוס אנטיפס, טטרארך הגליל ופרעיה, מי שהוצג כמלך נשלח בחזרה אל פונטיוס פילטוס, נציב יהודה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.7-11). השיחה מתנהלת בשלווה יחסית, ופילטוס מבקש להבין את ההאשמות שמעלים נגדו המנהיגים הדתיים הדורשים את מותו (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.11-14; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.13-14).
משהוא מבחין שאין עוון הראוי למוות לפי החוק ה, הוא חש בעוינות ובהתמדה של , דבר שנראה כמרגיז אותו (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.15). ההיסטוריה מציגה את פילטוס כאיש קשוח, ואף על פי כן במצב זה נראית עמדתו מתונה יותר מזו של המנהיגים הדתיים, הנחושים להשיג הרשעה בכל מחיר (הערה: ראו גם הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.12, שבו פילטוס עדיין מנסה לשחרר את ישוע).
בסירובו להיכנס עד תום להגיון שלהם, הוא נשען על החוק ה וקובע שאין שום עוון המצדיק גזר דין כזה, עמדה שגם הורדוס אנטיפס שותף לה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.15). ההאשמות מתחדשות מבלי לשכנע אותו, ופילטוס שוקל אז פשרה, כשהוא מציע להלקות את ישוע לפני ששחררו, בתקווה להרגיע את ההמון ולסגור את העניין (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.16).
כך הוא יוצר את הרושם שהוא רוצה להציל את ישוע מההרשעה, אף שאפשר לראות בעמדתו גם רצון להקניט מנהיגים יהודים שהוא בז להם או רואה אותם לוחצים מדי (הערה: השוו עם הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.31, שבו הוא שולח תחילה את המאשימים אל תורתם שלהם).
אנו מבחינים שבשום מקום אין אזכור של מתורגמנים, דבר המרמז שישוע הבין ודיבר יוונית. פונטיוס פילטוס, מצדו, כנראה לא היה משפיל עצמו להשתמש בארמית כפי שדוברה בגליל.