_20 החזרה אל פונטיוס פילטוס מתרחשת בסביבות השעה 8. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.6-19; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.15-30; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.13-25; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.39-40; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.1-16.
_21 ההמון, שהתאסף לפני ארמונו של פונטיוס פילטוס, דורש את הצליבה. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.22 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.11-15 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.23 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.15.
ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.
פירוש:
פילטוס חש יותר ויותר שמניפולציה נעשית בו על ידי קיפא והמנהיגים הדתיים. פגוע, אין הוא יכול בכל זאת להראות את כעסו בפני ההמון, אך עדיין לא אמר את מילתו האחרונה. מכיוון שהוא מכיר את המנהג שאִפשר, בחג הפסח, לשחרר אסיר, הוא רואה בכך הזדמנות לצאת מהמבוי הסתום (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.15).
בעיניו, ההמון לא יוכל באופן סביר להעדיף את שחרורו של אדם כמו בר-אבא, הידוע בפשעיו, על פני שחרורו של ישוע (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.7). כך הוא סבור שישיג את שחרורו של ישוע ויסגור את העניין במהירות. התערבות אשתו, המפצירה בו לא להיות לו עסק עם הצדיק הזה, מחזקת עוד יותר את היסוסו (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.19).
הבחירה שמציע פילטוס נראית אז כתגובה ממולחת ללחץ שמפעילים חברי ה: מי יסכים להחליף אסיר שנחשב חסר חשיבות באדם מסוכן? משוכנע בתוצאה, הוא עדיין סבור שיצליח להתגבר.