חיי ישוע עד גיל 12 5 לימודים
שירותו של יוחנן המטביל 1 לימוד
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון 5 לימודים
שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד 1 לימוד
השבוע האחרון לפני המעצר 16 לימודים
- 13החזרה לבית עניה
- 14טיהור המקדש (בפעם השנייה)
- 15ריפוי עיוורים ופיסחים
- 16הוראה יומית במקדש
- 17החזרה שוב לבית עניה
היום האחרון עד הצליבה 1 לימוד
התגלותו של דניאל 2 לימודים
הסתירות 2 לימודים
שירות פטרוס 5 לימודים
הערות היסטוריות 5 לימודים
דבר של ידיד 1 לימוד
חיי ישוע עד גיל 12
-
PER003
הבשורה על הולדת יוחנן המטביל
מאמר זה מתאר את הבשורה על הולדת יוחנן המטביל, המסופרת רק בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את תשומת הלב לפרטים ההיסטוריים ואת משמעותו הנבואית של יוחנן כמבשר בואו של ישוע.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.5-25 (תנ״ך עברי מודרני) :כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER017
טיהור מרים
המאמר עוסק בטיהור מרים לאחר הולדת ישוע, טקס יהודי שיוסף ומרים מקיימים במקדש בירושלים. מעשה זה של מסירות וענווה, המסופר בלוקס 2:22-24, מעיד על נאמנותם לתורת משה למרות מצבם הכלכלי הצנוע.
וַיִּקְרָא 12.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃וביום השמיני ימול בשר ערלתו׃ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה׃ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה׃ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן׃והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה׃ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER018
המפגש עם שמעון
המפגש במקדש בירושלים בין המשפחה הקדושה לשמעון, לפי הבשורה על פי לוקס, מחזק את מודעות מרים ויוסף לשליחותו האלוהית של ישוע.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.25-35 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃כי ראו עיני את ישועתך׃אשר הכינות לפני כל העמים׃אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER019
המפגש עם חנה
המאמר בוחן את המפגש בין חנה הנביאה לישוע במקדש, מדגיש את זיהויה את המשיח ואת ההשפעה הרוחנית של עדותה על באי המקדש, בהקשר לציפיות המשיחיות היהודיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.36-38 (תנ״ך עברי מודרני) :ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER028
ישוע בן השתים עשרה במקדש
מאמר זה עוסק באירוע מבשורת לוקס שבו ישוע, בן שתים עשרה, מלמד במקדש. הוא מדגיש את קיומם במקביל של ידיעתו האלוהית וחייו האנושיים ומסביר את צמיחתו הרוחנית והגופנית. לוקס והבשורות אינם מספרים על שנות התבגרותו, בחירה שנועדה להדגיש את מסלולו האלוהי בתוך חיי היום־יום.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.41-52 (תנ״ך עברי מודרני) :ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
שירותו של יוחנן המטביל
-
PER039
גירוש הסוחרים מהמקדש
קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 12.40 (תנ״ך עברי מודרני) :כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER206
חג הסוכות
הפרשה 206 עוסקת בחג הסוכות (סוכות), המסופר רק אצל יוחנן (7,2-10). ישוע מחליט לעלות בסתר לירושלים באוקטובר שנת 32 לספירה, שישה חודשים לפני מעצרו. יוחנן חושף את המתח עם הרשויות הדתיות ואת חוסר האמונה של אחי ישוע, מרכיבים שאינם מופיעים אצל הסינופטיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.2-10 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃כזאת דבר וישב בגליל׃ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER213
הוראת המשיח ישוע בבית המקדש
בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.15 (תנ״ך עברי מודרני) :ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER224
הוראה על התפילה
הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.37 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER229
הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס
הפריקופה PER229 (לוקס 13,1-5) מספרת כיצד עדים לארוחה פרושית פונים אל ישוע בעניין הטבח שערך פילטוס בגלילים. ישוע מסרב לראות בכך עונש אלוהי וקורא לתשובה אישית, ומזכיר גם את נפילת המגדל בשילוח. הוא מלמד שהמוות הוא גורלם המשותף של הכול, ושרק התשובה פותחת את הגישה למלכות האלוהים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER234
קינה על ירושלים
הקינה על ירושלים (מתי 23.37-39; לוקס 13.34-35) מציגה את ישוע בוכה על העיר הקדושה, כמה ימים לפני ייסוריו. באמצעות המטפורה של התרנגולת המגינה על אפרוחיה הוא מבטא את האהבה האלוהית שנדחתה, מגנה את רצח הנביאים ומבשר את חורבן המקדש, ובכל זאת משאיר פתוחה תקווה לפיוס אחרון.
אֵיכָה 2.15 (תנ״ך עברי מודרני) :ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד
-
PAR017
עשר הנערות
משל התאנה המנביטה, המובא במתי, במרקוס ובלוקס, מזמין את התלמידים לקרוא את אותות העתים בערנות ובתקווה. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את שובו של המשיח. דבר ישוע, בטוח ונצחי, מבטיח את התגשמות כל הבטחותיו בנוגע למלכות אלוהים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32-35 (תנ״ך עברי מודרני) :למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
השבוע האחרון לפני המעצר
-
PER281
החזרה לבית עניה
לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.17 (תנ״ך עברי מודרני) :ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER284
טיהור המקדש (בפעם השנייה)
טיהור המקדש השני בידי ישוע, ביום שני ה-28 במרץ בשנת 33, הוא מעשה נבואי וסמלי. בגרשו את המוכרים מחצר הגויים ובציטוטו את ישעיהו ואת ירמיהו, ישוע מוקיע את השחתת הפולחן, קובע את סמכותו המשיחית ומבשר את המשפט הבא על המקדש. אירוע זה מחיש את החלטת מנהיגי הדת להמית אותו.
יְשַׁעְיָהוּ 56.7 (תנ״ך עברי מודרני) :והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER285
ריפוי עיוורים ופיסחים
לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.47-53 (תנ״ך עברי מודרני) :אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER286
הוראה יומית במקדש
פרשה 286 מתארת את הוראתו היומית של ישוע במקדש בירושלים במהלך שבוע הפסח (יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה). בהתבסס בעיקר על לוקס 19,47-48, היא מציגה את ההתנגדות הגוברת בין ההמונים המעריצים לבין הרשויות הדתיות העוינות — הסופרים, ראשי הכוהנים, הצדוקים והפרושים — המבקשים להשתיק את ישוע, שבשורת מלכות אלוהים שלו מאיימת על שלטונם המבוסס.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER287
החזרה שוב לבית עניה
PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.28-44 (תנ״ך עברי מודרני) :ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ויאמרו האדון צריך לו׃ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER289
סמכותו של המשיח ישוע מוטלת בספק
במקדש בירושלים, ראשי הדת מערערים בפומבי על סמכותו של ישוע. בשאלת נגד ממולחת על טבילתו של יוחנן הוא משתיק אותם וחושף את חוסר תום לבם. פרק זה, המשותף לבשורות הסינופטיות (מתי 21.23-27 ; מרקוס 11.27-33 ; לוקס 20.1-8), ממחיש את ההתנגדות הגוברת של השלטונות למשיח בשבוע האחרון שלפני המעצר.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.27-33 (תנ״ך עברי מודרני) :וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER290
משל שני הבנים
משל שני הבנים (מתי 21,28-32), המובא רק אצל מתי, מתרחש במקדש בירושלים בשבוע האחרון של ישוע. הוא מציב זו מול זו שתי גישות: להבטיח בלי לפעול לעומת לסרב ואחר כך לציית. ישוע מגלה בו את צביעותם של המנהיגים הדתיים ומכריז שהחוטאים השבים בתשובה נכנסים למלכות לפניהם. קריאה אוניברסלית לענווה ולתשובה כנה.
אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הָרוֹמִיִּים 10.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER292
משל סעודת החתונה
משל סעודת החתונה (מתי 22,1-14 ; לוקס 14,15-24) מלמד שאלוהים מזמין את כל בני האדם אל מלכותו, אך דחיית ההזמנה הזאת גוררת משפט חמור. המשל נאמר במקדש בירושלים ביום שלישי של שבוע הייסורים, והוא מבשר בנבואה את חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה. האיש שאינו לבוש בגד חתונה מזכיר שהכניסה למלכות מחייבת שינוי רוחני אמיתי, המתקבל באמצעות האמונה במשיח.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.33-46 (תנ״ך עברי מודרני) :משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER293
שאלות הזרים אל המשיח ישוע
אירוע ייחודי לבשורת יוחנן (יוחנן 12.20-50), המתרחש ביום שלישי של שבוע הייסורים בחצר הגויים. יוונים מבקשים לראות את ישוע, וכך מתחילה ההכרזה על שעת הכבוד שלו. בדימוי של גרגיר החיטה מגלה ישוע שמותו הוא מקור חיים לכול. הצלב מוצג כהרמה מכובדת המושכת אליו את כל בני האדם ופותחת את הישועה לפני כל העמים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.20-50 (תנ״ך עברי מודרני) :ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER294
שאלות הפרושים וההרודיאנים
הפרושים וההרודיאנים מנסים ללכוד את ישוע בפח בשאלה אם יש לשלם את המס לקיסר. תשובתו — "תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים" — מסכלת את הפח ומציבה את ההבחנה היסודית בין סמכות אזרחית לריבונות אלוהית, ומזכירה שהאדם, הנושא את צלם אלהים, שייך לו כולו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.13-17 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER295
שאלות הפרושים וההרודיאנים
במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.32 (תנ״ך עברי מודרני) :אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER296
שאלות חכמי התורה
בשבוע האחרון שלפני ייסוריו, ישוע נשאל על ידי מורי התורה על המצווה הגדולה ביותר. הוא מסכם את התורה כולה בשני עקרונות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעהו. סופר כן מכיר בצדקת התשובה הזאת, וישוע אומר לו שאינו רחוק ממלכות אלוהים. המאמר מדייק את התפיסה לגבי הפרושיות ומזמין לאמונה החיה באהבה ולא בחוקיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.50-51 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER297
משיחיותו של ישוע
בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.41-46 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER298
כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים
בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.37 (תנ״ך עברי מודרני) :ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER299
מתנתה של האלמנה העניה
בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.41-44 (תנ״ך עברי מודרני) :וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER300
חוסר האמונה של היהודים
פריקופה 300 עוסקת בחוסר האמונה של היהודים נוכח האותות שעשה ישוע, אירוע המסופר רק אצל יוחנן (יוחנן 12,37-50), המתרחש במקדש בירושלים ביום רביעי, 30 במרץ, שנת 33 לספירה. לעומת זאת, תרומת האלמנה הענייה ממחישה אמונה אמיתית. ישוע הופך את אמות המידה האנושיות: נדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת אלא בנטיית הלב, המגישה לאלוהים את כל מה שאדם הוא.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.41-44 (תנ״ך עברי מודרני) :וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
היום האחרון עד הצליבה
-
PER359
האותות יוצאי הדופן שליוו את מות ישוע
במות ישוע בגולגותא מתרחשים כמה אותות יוצאי דופן: פרוכת המקדש נקרעת מלמעלה עד למטה, והדבר מסמל גישה ישירה אל אלוהים; רעידת אדמה מזעזעת את האזור; סלעים נבקעים וקברים נפתחים. תופעות אלה, שמתי מדווח עליהן בעיקר, מבטאות את סופה של הברית הישנה, את בואה של ברית חדשה ואת ניצחונו של המשיח על המוות, כפי שאושר בהודאתו של שר המאה הרומי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.53 (תנ״ך עברי מודרני) :ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
התגלותו של דניאל
-
DAN007
דניאל 5 – סעודת בלשאצר: כאשר בבל נשקלת ונשפטת
דניאל 5 מספר על נפילת בבל בימי מלכותו של בלשאצר, המחלל את כלי הקודש. כתובת מסתורית, שדניאל מפרש, מנבאת את קץ הממלכה. אלוהים שופט את הכוחות האנושיים, ומדגים את יהירותו של בלשאצר.
דָּנִיֵּאל 5.1-30 (תנ״ך עברי מודרני) :בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא׃אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו׃איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד׃ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה׃ואנה שמעת עליך די תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל׃וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים׃ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה׃תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
DAN013
דניאל 11 – מלחמות המלכים ועת הקץ (גרסה חינוכית)
דניאל 11 מפרט נבואות על סכסוכים היסטוריים, ובהם אנטיוכוס הרביעי, ומבשר מתחים עתידיים. למרות הרדיפות, הנאמנות לאלוהים מועמדת במרכז.
הסתירות
-
CTD025
פרוכת המקדש?
מאמר זה דן בסתירה לכאורה בנוגע למועד מותו של ישוע ולקריעת פרוכת המקדש. מחברי הבשורות מתי, מרקוס ולוקס אינם מכוונים לכרונולוגיה מדויקת אלא מדגישים באופן סמלי את הפתיחה אל נוכחות אלוהים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.44-46 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
CTD030
שכרו של יהודה?
המאמר מנתח סתירה נראית לעין במקרא בנוגע לשימוש בכספו של יהודה. הבשורות מציגות שתי נקודות מבט על האחריות ועל ייחוס קניית השדה, ומדגישות שאין סתירה אמיתית אלא סיפור עקבי, סמלי יותר מאשר מילולי.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.5 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
שירות פטרוס
-
ADA018
התפשטותה המרשימה של הקהילה הראשונה
המאמר ADA018 מפרש את מעשי השליחים 5.12-16, המתאר את התפתחות הכנסייה הקדומה בירושלים באביב שנת 33. השליחים עושים ניסים בפומבי באכסדרת שלמה, הכנסייה גדלה במספרה, גברים ונשים כאחד, ומוניטין השליחים גדל בקרב העם, חרף יראה שעורר דינם של חנניה ושפירה. הקטע יוצר מקבילה חזקה לשירותו של ישוע.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA019
מעצר השליחים
המאמר ADA019 מפרש את מעשי השליחים 5.17-18: מול הצמיחה המרשימה של הכנסייה בירושלים, הכהן הגדול והצדוקים, המונעים מקנאה, גורמים למעצרם של השליחים. לוקס מראה שחרף התנגדות הרשויות הדתיות, מעשה המשיח נמשך בפעולת רוח הקודש, ומגשים את ההבטחה במעשי השליחים 1.8.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.52-54 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA020
החילוץ הפלאי של השליחים
מאמר זה מנתח את שחרורם הניסי של השליחים (מעשי השליחים 5.19-21) בירושלים באביב שנת 33. השליחים, שנעצרו בידי הכהן הגדול והצדוקים, משוחררים מבית הסוהר בידי מלאך בלילה. לוקס מוסר נס זה בפשטות, ומדגיש את משמעותו התאולוגית ואת מקבילותיו בברית הישנה. המלאך מפקיד בידי השליחים ששוחררו את השליחות להכריז במקדש 'את דברי החיים האלה', ביטוי המציין את מסר הישועה בישוע המשיח.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 10.10 (תנ״ך עברי מודרני) :הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA021
חיפוש האסירים
ניתוח מעשי השליחים 5.21-26: לאחר שחרורם הניסי של השליחים, הסנהדרין מגלה את התאים הריקים. לוקס מדגיש את מבוכת הרשויות הדתיות, את מבוכת מפקד המקדש ואת החשש מתגובת העם. חרף הבלתי מוסבר, ראשי הדת נשארים בהתנגדותם ומצווים על מעצר שני, וממחישים את ריבונות אלוהים על כל התנגדות אנושית.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.21 (תנ״ך עברי מודרני) :והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA024
תגובתם המפתיעה של השליחים
לאחר הלקאתם בידי הסנהדרין, השליחים מגיבים באופן מפתיע ושמחים על שנחשבו ראויים לסבול למען שם ישוע. הם אינם מתייאשים, וממשיכים מדי יום בשירותם במקדש ובבתים, מלמדים ומבשרים את הבשורה הטובה. לוקס מראה שהרדיפות, במקום לעצור את הבשורה, תורמות באופן פרדוקסלי להתקדמותה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.42-46 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הערות היסטוריות
-
INF001
הצדוקים
הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF002
הפרושים
הפרושים, שהופיעו לאחר מרד המכבים (165 לפנה״ס), היו קבוצה דתית בעלת השפעה ביהדות קדומה. הם דבקו בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, האמינו בתחיית המתים ונשארו קרובים לעם. אף שבבשורות הם נמצאים לעתים קרובות בעימות עם ישוע, יצאו מקרבם דמויות כמו נקדימון ויוסף מהרמתיים. תורתם ייסדה את היהדות הרבנית לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.13-29 (תנ״ך עברי מודרני) :אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF003
הסנהדרין
הסנהדרין היה הגוף הדתי, השיפוטי והמחוקק העליון ביהדות בימי בית המקדש השני (המאה ה-2 לפני הספירה – 70 לספירה). הוא מנה 71 חברים, ישב בירושלים, פירש את התורה, הכריע בסכסוכים חשובים ופיקח על הלוח העברי. הוא מוזכר בבשורות ומתואר בספרות חז״ל; לאחר שנת 70 לספירה הוא נעלם, אך המודל שלו ממשיך לעורר השראה בארגון היהודי ובמחשבה המשפטית היהודית.
-
INF043
המקור הדברימי
המקור הדברימי (D) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי ההשערה התעודית. הוא קשור לספר דברים ומתאפיין בסגנון דרשני, בתיאולוגיה של הברית ובהדגשה של ריכוז הפולחן בירושלים. הוא מתוארך למאה ה-7 לפנה״ס, קשור לרפורמות הדתיות של המלך יאשיהו, ומשפיע גם על ספרי ההיסטוריה מיהושע ועד מלכים ב.
1 מְלָכִים 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF044
המקור הכהני
המקור הכהני (P) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי ההשערה התעודית. הוא מתאפיין בסגנון רשמי וחוזר על עצמו, ומדגיש טקסים, חוקי טהרה, שושלות יוחסין וטקסי פולחן. הוא מציג את האל כנעלה ומלכותי. המקור מתוארך לתקופת גלות בבל או לתקופה שלאחר הגלות (המאות ה-6 עד ה-5 לפנה״ס), ויש הסבורים שנכתב בידי כוהני בית המקדש בירושלים. תוקפו נתון במחלוקת בקרב חוקרים בני זמננו.
שְׁמֹות 25-40 (תנ״ך עברי מודרני) :וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי׃וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת׃ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן׃ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׃ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו׃ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב׃ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית׃ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב׃והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם׃בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו׃ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך׃ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת׃ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו׃והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים׃ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך׃ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב׃ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב׃ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן׃ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן׃ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם׃ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד׃ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו׃וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה׃כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה׃ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה׃וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר׃ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם׃ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה׃ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה׃ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד׃ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם׃ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל׃ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית׃ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד׃וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן׃והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו׃ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן׃ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה׃וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש׃וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים׃ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים׃ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו׃והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׃וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׃והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה׃ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב׃והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר׃ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים׃ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף׃ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים׃ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים׃ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון׃ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת׃ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת׃ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת׃ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה׃ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה׃כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת׃ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת׃לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת׃ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל׃ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן׃ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת׃ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי׃ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי׃והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש׃ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב׃שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר׃וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל׃ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם׃מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם׃ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן׃ועשית משבצת זהב׃ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת׃ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו׃רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׃ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃והטור השני נפך ספיר ויהלם׃והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם׃והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט׃ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן׃ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן׃ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו׃ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד׃וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד׃ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד׃ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד׃ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת׃והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע׃ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב׃פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב׃והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות׃ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה׃ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה׃והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה׃ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם׃ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת׃והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי׃ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו׃והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו׃וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם׃ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם׃ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד׃ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת׃ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו׃ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת׃וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו׃והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר׃ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח׃ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב׃ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו׃והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב׃ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם׃שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש׃ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש׃ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה׃עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי׃ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה׃ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך׃את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל׃ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת׃ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו׃ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו׃ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה׃והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה׃וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו׃ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני׃ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה׃ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה׃ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃ויאמר הראני נא את כבדך׃ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי׃ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור׃והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי׃והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו׃ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׃והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים׃וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך׃שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך׃כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃אלהי מסכה לא תעשה לך׃את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה׃ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם׃ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל׃כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח׃ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל׃ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה׃ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם׃ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת׃לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת׃ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת׃ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן׃וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה׃את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו׃את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך׃את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים׃ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור׃ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן׃את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר׃את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם׃את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה׃ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש׃ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה׃וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו׃כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו׃וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש׃וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים׃והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן׃ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים׃כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה׃ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת׃ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת׃ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן׃מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת׃ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה׃ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה׃ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר׃ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים׃ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה׃ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא׃והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר׃ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם׃ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת׃ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת׃ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את הירעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד׃ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם׃ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד׃ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית׃ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד׃ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן׃ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה׃וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים׃וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים׃ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים׃והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת׃והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד׃ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת׃וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה׃ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה׃ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב׃ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים׃ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף׃ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת׃ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב׃ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית׃ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב׃ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן׃ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת׃כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו׃ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים׃ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב׃ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב׃ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן׃ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור׃ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו׃וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה׃כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה׃ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו׃ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב׃ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב׃ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח׃ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו׃ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת׃ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת׃ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו׃ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת׃ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו׃ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד׃ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה׃עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף׃ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף׃ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃כל קלעי החצר סביב שש משזר׃והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר׃ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר׃ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף׃וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת׃אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה׃ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש׃כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש׃וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש׃בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׃ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם׃ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל׃ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח׃ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב׃ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב׃כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר׃וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל׃וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול׃וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃והטור השני נפך ספיר ויהלם׃והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם׃והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט׃ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן׃ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן׃ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו׃ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד׃וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת׃ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע׃ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר׃ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים׃פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו׃ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר׃ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך׃את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת׃את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים׃את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור׃ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל׃את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד׃את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד׃ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת׃והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה׃ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן׃ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד׃ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר׃ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש׃ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו׃והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם׃ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו׃ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה׃ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה׃ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את מסך הפתח למשכן׃ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם׃בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה׃ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה׃ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו׃כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
דבר של ידיד
-
PDA001
לזרוק את האבן
המאמר עוסק באירוע המקראי שבו ישוע מתעמת עם מאשימיה של אישה נואפת, ומלמד סליחה במקום משפט. ישוע מכריז שרק מי שאין בו חטא רשאי להטיל את האבן הראשונה, תשובה שמפזרת את המאשימים. הסיפור מדגיש את רחמיו של ישוע ואת תפקידו כמושיע, ומעדיף סליחה וגאולה על פני גינוי.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.11 (תנ״ך עברי מודרני) :ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
להרחבה
-
ANN003
הולדת יוחנן המטביל ושירותו
נספח זה חוקר את הולדתו ושירותו של יוחנן המטביל על פי הבשורה על פי לוקס. הוא מציג את הוריו זכריה ו…
-
ANN031
הכהנים הגדולים
המאמר בוחן את תפקידם של הכהנים הגדולים בתקופת הכיבוש הרומי, ומתמקד בחנן ובקיפא ובתחבולות שבין הכוח הדתי לפוליטי. ה…
-
ANN075
גירוש המוכרים מהמקדש
המאמר בוחן את המקרה שבו ישוע מגרש את הסוחרים מבית המקדש, אירוע המסופר באופן שונה בבשורות על פי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. בעוד…
-
ANN088
שתי משיחותיו של ישוע המשיח
המאמר מנתח את משיחות המשיח ישוע בבשורות, וממחיש את הניגוד בין ערכי ישוע לערכי שמעון הפרוש. הוא מדגיש את…