שירותו של יוחנן המטביל 1 לימוד
מחג הפסח השני לשלישי 4 לימודים
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון 4 לימודים
השבוע האחרון לפני המעצר 2 לימודים
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים 5 לימודים
תולדות המקרא 2 לימודים
הסתירות 1 לימוד
שירות פטרוס 2 לימודים
ניסים 1 לימוד
הערות היסטוריות 12 לימודים
Voir plus (7 autres)שירותו של יוחנן המטביל
-
PER038
חג הפסח הראשון
הקטע PER038 מנתח את חג הפסח הראשון בבשורת יוחנן (יוחנן 2.13), המתוארך במדויק ל־7 באפריל בשנת 30. המאמר מציג שלוש תצפיות: ערכו הכרונולוגי של החג לתיארוך שירות ישוע לשלוש שנים וחצי, ההבחנה של יוחנן ב״פסח של היהודים״, וציות ישוע לטקסי היהדות. רק יוחנן מתעד תקופה זו שלפני מעצר יוחנן המטביל.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מחג הפסח השני לשלישי
-
PER072
עדויות המאשרות את עדות ישוע המשיח
המאמר דן בעדויות למשיחיות ישוע, ובהן יוחנן המטביל והנסים, לפי יוחנן. המקום ירושלים אחרי פסח מרץ 31. ישוע מבקר את הרשויות שאינן מכירות בו ומזכיר את משה כמבשר. אחדים, כגון נקדימון, יקבלו את האמונה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.1-11 (תנ״ך עברי מודרני) :וישוע הלך אל הר הזיתים׃ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER089
הדרשה על ההר (5), יחסו של המשיח ישוע לתורה
בחלק החמישי של הדרשה על ההר מנתח המאמר את יחס ישוע לתורת משה על בסיס מתי ה׳ 17–20. ישוע אומר שלא בא לבטל את התורה אלא לקיימה במלואה בהתאם לתוכנית אלוהים המקורית. הוא מבחין בין תורת משה האמיתית למסורות דתיות שהוסיפו הסופרים והפרושים, ומזהיר שצדקתם הממוסדת אינה מובילה למלכות השמיים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.44 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER090
הדרשה על ההר (6), רצח, קורבן וסליחה
בחלק השישי של הדרשה על ההר, מתי ה׳ 21–26, נבחנת הוראת ישוע על רצח, קורבן וסליחה. ישוע מעמיק בדיבר החמישי ומראה שכעס ובוז כלפי אח חמורים מבחינה רוחנית כרצח עצמו. הוא מעמיד את לשון החוק הפרושית מול רוח אלוהים המקורית וקובע שרק סליחה כנה, ולא הקורבן, משיבה יחסים תקינים. האזהרה נוגעת לאחרית הימים: בלי התפייסות, התוצאה היא גיהינום.
שְׁמֹות 20.13 (תנ״ך עברי מודרני) :לא תרצח׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER094
הדרשה על ההר (10), אהבת האויבים
החלק העשירי של הדרשה על ההר עוסק באהבת האויבים (מתי 5.43-48 ; לוקס 6.27-36). ישוע חורג מן הפרשנות הפרושית ומזמין את תלמידיו לאהוב אפילו את הגויים, בדומה לאלוהים האוהב את כל בני האדם. ״כלל הזהב״ (מתי 7.12) משלים הוראה זו. המטרה הסופית היא השלמות האלוהית: ״היו שלמים כשם שאביכם שבשמיים שלם.״
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.31 (תנ״ך עברי מודרני) :וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER170
תגובת ההמון
לאחר ריבוי הלחם, ההמון מזהה את ישוע כנביא שמשה הכריז עליו ורוצה להמליכו למלך. רק יוחנן מספר על אירוע זה. ישוע נסוג אל ההר ודוחה מלכות פוליטית. קטע זה חושף את המתח בין הציפיות המשיחיות העממיות לבין שליחותו הרוחנית של המשיח, שמסרב להתאים עצמו לתקוות הלאומניות של זמנו.
דְּבָרִים 18.15 (תנ״ך עברי מודרני) :נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER193
ההשתנות
המאמר בוחן את ההשתנות (הטרנספיגורציה) של ישוע, שבה הוא זורח באור אלוהי לצד משה ואליהו על הר חרמון. פטרוס, יעקב ויוחנן הם עדים לכך. אירוע זה מגלה את אלוהותו של ישוע.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.28-36 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER195
שאלת התלמידים על אליהו הנביא
לאחר ההשתנות, התלמידים שואלים את ישוע על הנבואה בדבר אליהו. ישוע מגלה שיוחנן המטביל מגשים נבואה זו, קשר שהבשורות מפתחות בהדרגה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.10-13 (תנ״ך עברי מודרני) :וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER213
הוראת המשיח ישוע בבית המקדש
בחג הסוכות באוקטובר שנת 32 מלמד המשיח ישוע בבית המקדש בירושלים בסמכות שמדהימה את ההמון ומכעיסה את הפרושים. יוחנן 7.14-24 מספר על פרק ייחודי זה, שבו ישוע מצהיר שתורתו באה מאלוהים, ומגן על ריפוי בשבת בטיעון מקראי מדוקדק. עוינותן של הרשויות הדתיות מחריפה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.21-24 (תנ״ך עברי מודרני) :ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
השבוע האחרון לפני המעצר
-
PER295
שאלות הפרושים וההרודיאנים
במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 12.18-27 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER298
כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים
בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.11 (תנ״ך עברי מודרני) :והגדול בכם יהי לכם למשרת׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים
-
PLA004
המכה השלישית: היתושים שצצו מהאבק
מאמר זה בוחן את המכה השלישית של מצרים, שבה העפר הופך לכנים, ומדגיש מפנה אסטרטגי אלוהי ללא אזהרה מוקדמת לפרעה, ומבליט את כוחו הריבוני של אלוהים.
שְׁמֹות 8.16-19 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA005
המכה הרביעית: הזבובים הארסיים
מאמר זה עוסק במכה הרביעית של מצרים, הערוב, ובוחן את ההבחנה האלוהית בין ישראל למצרים. אלוהים מגן על ישראל ואילו פרעה, הלא נכנע, מתחיל לנהל משא ומתן.
שְׁמֹות 8.20-32 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA006
המכה החמישית: מות המקנה
המכה החמישית של מצרים, הנדונה במאמר זה, מדגימה את הכוח האלוהי באמצעות מות הבהמות, עמוד התווך של הכלכלה. היא מדגישה את ההבחנה בין ישראל למצרים, חרף התעקשותו של פרעה. משפט זה מגביר את הצגת ריבונותו של אלוהים, תוך שהוא חוסך את עדרי בני ישראל.
שְׁמֹות 9.5-7 (תנ״ך עברי מודרני) :וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA007
המכה השישית: השחין
המכה השישית של מצרים מסמנת מפנה מרכזי ביציאה ממצרים. אלוהים פוגע ישירות במצרים בשחין, וחושף את התמוטטות הכוחות המצריים ומדגים את נאמנותו לעברים. מעשה סמלי זה הופך את כלי הדיכוי לכלי צדק, ובכך מכין את הגאולה הבאה.
שְׁמֹות 9.8-11 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PLA008
המכה השביעית: ברד מעורב באש
מאמר זה בוחן את המכה השביעית של מצרים, הברד המעורב באש, ומדגיש את החרפת הסכסוך בין אלוהים לפרעה. בתיאור ההרס הרחב שגרמה מכה זו, הטקסט בוחן את המסר האלוהי על הצדק האלוהי ועל אפשרות הישועה. ניתוח זה מאיר את ההתנהגויות השונות של המצרים מול גילוי עוצמה אלוהית זה.
שְׁמֹות 9.27-30 (תנ״ך עברי מודרני) :וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
תולדות המקרא
-
BIB001
הטקסטים המכוננים של המקרא
המאמר עוסק בכתיבתם של חמשת הספרים הראשונים של המקרא. הוא מדגיש את המסירה בעל פה, את הכתיבה ואת שילובם של מקורות ספרותיים שונים. נדון גם בחשיבות שימורו של הטקסט לאורך הדורות, וכן במניעים ההיסטוריים של הכותבים.
דְּבָרִים 6.7 (תנ״ך עברי מודרני) :ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
BIB003
המקרא העברי
המאמר מנתח את התפתחותו ואת עריכתו של המקרא העברי, או התנ״ך, ומתמקד בשלושת חלקיו: התורה, הנביאים והכתובים. הוא מאיר את התהליכים ההיסטוריים ואת ההחלטות המחקריות שהביאו לעיצובו הסופי.
הסתירות
-
CTD072
דבר האלוהים או דבר משה?
המאמר בוחן הבדל בין מתי למרקוס בנוגע לגירושין. הוא מסביר שישוע פונה בדרכים שונות בהתאם לקהלו: היהודים, שאצלם התורה האלוהית קשורה מהותית למשה, ובני הגויים, שאצלם ההזכרה הישירה של משה מובנת יותר. שתי הבשורות נחשבות נאמנות למרות גישתן הייחודית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.2-8 (תנ״ך עברי מודרני) :ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
שירות פטרוס
-
ADA026
מעצרו של סטפנוס
המאמר מנתח את מעצרו של סטפנוס (מעשי השליחים 6.8-12) בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה. אף שנבחר מבין השבעה, סטפנוס מקיים שירות שליחות מרשים. עדותו מעוררת התנגדות של יהודים מתייוונים שאינם מסוגלים להפריכו, ופונים לעדי שקר כדי להביאו לפני הסנהדרין. לוקס מדגיש את המקבילות למשפט ישוע ואת התפשטות הרדיפה ההדרגתית לכל הכנסייה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.59-61 (תנ״ך עברי מודרני) :והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
ADA028
נאומו של סטפנוס לפני הסנהדרין
לפני הסנהדרין בירושלים בסביבות השנים 34-35 לספירה, סטפנוס נושא את הנאום הארוך ביותר במעשי השליחים. בסקירת תולדות ישראל מאברהם, הוא מראה ששליחי אלוהים נדחו תמיד, עד לדחיית המשיח. במקום להגן על עצמו, סטפנוס הופך למאשים של שופטיו, ונכנס לשושלת הנביאים והמשיח.
מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 6.15 (תנ״ך עברי מודרני) :ויסתכלו בו כל הישבים בסנהדרין ויראו את פניו כפני מלאך אלהים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
ניסים
-
MIR029
ההשתנות
ההשתנות, המסופרת במתי, במרקוס ובלוקס, מגלה את אלוהותו של ישוע. הוא משתנה לעיני פטרוס, יעקב ויוחנן על הר. משה ואליהו מופיעים, וקול משמיים מכריז על ישוע כעל הבן האהוב. סיפורים אלה מדגישים את חשיבות ישוע ואת תורתו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 17.1-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה׃וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו׃וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
הערות היסטוריות
-
INF008
חוקי חמורבי
חוקי חמורבי התירו לאישה עקרה להציע את שפחתה לבעלה כדי להבטיח צאצאים, והילד הוכר כילד חוקי. מנהג זה, שהיה נפוץ במזרח הקדום, לא נקבע בתורת משה. הוא מאיר את מעשה שרה, שהציעה את הגר לאברהם – מעשה מקובל מבחינה תרבותית, אך הנוגד את ההבטחה המפורשת שנתן האל לאברהם בנוגע לצאצאיו.
בְּרֵאשִׁית 16.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF010
השם שאינו ניתן להגייה של אלוהים
YHWH, שמו הפרטי של אלוהים במקרא העברי, מורכב מארבעה עיצורים עבריים (הטטרגרמטון). הגייתו המדויקת אינה ידועה, כי העברית הקדומה אינה כותבת תנועות. מתוך כבוד לדיבר השלישי (שמות 20,7) מחליפים אותו היהודים ב'אדוני' או ב'האלוהים'. השם תורגם ליוונית כ'קיריוס' ואחר כך כ'הנצחי' במהדורות המקרא הפרוטסטנטיות, והוא מופיע כמעט 6800 פעמים בתנ״ך.
שְׁמֹות 20.7 (תנ״ך עברי מודרני) :לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF011
ארץ כנען
ארץ כנען, המקבילה לישראל, פלסטין, לבנון וחלקים מירדן וסוריה של ימינו, מתוארת במקרא כ'צבי היא לכל הארצות'. היא הייתה מיושבת בכנענים, באמורים, בחתים ובפלשתים, והיא הארץ המובטחת לעם העברי. שני שלבים, המרוחקים זה מזה 470 שנה, מסמנים את כיבושה: בואו של אברהם, ולאחר מכן כיבושו של יהושע לאחר השבי במצרים והנדודים במדבר.
יְחֶזְקֵאל 20.6 (תנ״ך עברי מודרני) :ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF031
התורה
התורה, הטקסט הקדוש של היהדות, מורכבת מחמשת הספרים הראשונים של המקרא העברי והיא חיונית לאמונה ולמוסר היהודיים. היא נקראת באופן קבוע בבית הכנסת ויצרה מסורת ספרותית רבנית עשירה.
-
INF032
החומש
החומש, המורכב מחמשת הספרים הראשונים של המקרא, חיוני למסורות היהודית והנוצרית. הוא מספר על הבריאה ועל שחרור העברים בהנהגת משה, ומכיל חוקים וסיפורים מכוננים.
-
INF034
דוגמאות למקור היהוויסטי
המאמר מתאר קטעים מן החומש המיוחסים למקור היהוויסטי, המתייחד בשימוש בשם האלוהי יהוה ובתיאורים אנתרופומורפיים של אלוהים. דוגמאות בולטות: הבריאה, החטא הקדמון, קין והבל וקריאתו של משה. קטעים אלה מציגים את המאפיינים הייחודיים של המקור היהוויסטי.
בְּרֵאשִׁית 4.1-16 (תנ״ך עברי מודרני) :והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF035
דוגמאות למקור האלוהיסטי
המאמר בוחן את הקטעים המקראיים המיוחסים לעיתים קרובות למקור האלוהיסטי, המשתמש בשם האלוהי אלוהים (Elohim) ומציג את אלוהים מופיע בחלומות. הוא עוסק בסיפורים כגון אלה של אברהם, ישמעאל, יצחק, יעקב ומשה, ומפרט את מאפייניהם הייחודיים.
שְׁמֹות 3.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה׃וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה׃וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים׃ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים׃ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה׃ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם׃ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF036
דוגמאות למקור הדברימי
מאמר זה בוחן את המקור הדברימי, ומדגיש את תפקידו והשפעתו במקרא העברי דרך ספר דברים וספרים היסטוריים נוספים כגון יהושע, שופטים, שמואל ומלכים. תוך התמקדות בנושאי חוק, ברית ופולחן מרוכז, הוא חוקר את התיאולוגיה הדברימית ואת משמעויותיה לישראל.
שֹׁפְטִים 2.11-23 (תנ״ך עברי מודרני) :ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים׃ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה׃ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות׃ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם׃בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד׃ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם׃וגם אל שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה לא עשו כן׃וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם׃והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה׃ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי׃גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת׃למען נסות בם את ישראל השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא׃וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF041
המקור היהוויסטי
המקור היהוויסטי (J) הוא מקור היפותטי של התורה שזוהה על ידי השערת התעודות של המאה ה-19. הוא נקרא על שם השימוש בשם האלוהי יהוה (YHWH) ומאופיין בסגנון מאניש וסיפורי. הוא מקושר לטקסטים כמו הבריאה (בראשית 2) והנפילה (בראשית 3), ותיארוכו נותר שנוי במחלוקת. כיום תוקפו מוטל בספק בידי פרשנים בני זמננו.
שְׁמֹות 3.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה׃וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה׃וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים׃ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים׃ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה׃ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם׃ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF043
המקור הדברימי
המקור הדברימי (D) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי ההשערה התעודית. הוא קשור לספר דברים ומתאפיין בסגנון דרשני, בתיאולוגיה של הברית ובהדגשה של ריכוז הפולחן בירושלים. הוא מתוארך למאה ה-7 לפנה״ס, קשור לרפורמות הדתיות של המלך יאשיהו, ומשפיע גם על ספרי ההיסטוריה מיהושע ועד מלכים ב.
שֹׁפְטִים 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF045
התנ״ך
התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.
עֶזְרָא 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
INF046
ההבדל בין התנ״ך, התורה והמקרא העברי
מאמר זה מבהיר את ההבחנה בין שלושה מונחים הקשורים לכתבי הקודש העבריים: התנ״ך הוא כינוי לכלל הקאנון היהודי (תורה, נביאים, כתובים); התורה היא חלקו הראשון, והיא מורכבת מחמשת ספרי משה (החומש); המקרא העברי הוא פשוט שם אחר לתנ״ך. התורה היא חלק מהתנ״ך, והמקרא העברי והתנ״ך הם מילים נרדפות.
-
ANN024
השבת
המאמר בוחן את מקורה ואת חשיבותה של השבת, אחת מעשרת הדיברות, כיום מנוחה וקודש במסורת היהודית, על בסיס…
-
ANN128
המשרת במקרא: מעבד ה׳ ועד רחיצת הרגליים
L'article explore la notion biblique du serviteur, illustrée par Jésus à travers le lavement des pieds, un geste symbolique de service et de dévotion…