Étude 1 sur 23 · La date exacte du décret

  1. Étude 1 : La date exacte du décret
  2. Étude 2 : Introduction générale au livre de Daniel
  3. Étude 3 : Le prophète Daniel
  4. Étude 4 : Structure et organisation du livre de Daniel
  5. Étude 5 : Daniel 1 – Fidèles à Babylone : vivre dans un monde étranger sans perdre son identité
  6. Étude 6 : Daniel 2 – Le Dieu qui révèle les mystères et dirige l’histoire
  7. Étude 7 : Daniel 2 – La statue et les royaumes : quand Dieu révèle le sens de l’histoire
  8. Étude 8 : Daniel 3 – Fidèles jusque dans la fournaise
  9. Étude 9 : Nabuchodonosor humilié : l’orgueil du roi face à la souveraineté de Dieu
  10. Étude 10 : Daniel 5 – Le festin de Belshatzar : quand Babylone est pesée et jugée
  11. Étude 11 : Daniel 6 – Daniel dans la fosse aux lions : rester fidèle quand la foi devient dangereuse
  12. Étude 12 : Daniel 7 – Les quatre bêtes et le royaume du Fils de l’homme
  13. Étude 13 : Daniel 8 – Le bélier, le bouc et la petite corne
  14. Étude 14 : Daniel 9 – Les soixante-dix semaines : de la prière de Daniel à l’espérance messianique
  15. Étude 15 : Daniel 10 – Derrière l’histoire visible, le combat invisible
  16. Étude 16 : Nombre exact de generations chez Matthieu ?
  17. Étude 17 : Le code d'Hammourabi
  18. Étude 18 : Le nom imprononçable de Dieu
  19. Étude 19 : La source Sacerdotale
  20. Étude 20 : Le Tanakh
  21. Étude 21 : Les Massoretes
  22. Étude 22 : La vocalisation tibérienne
  23. Étude 23 : Le prophète Daniel

הרקע ללידת ישוע ולילדותו

  • התאריך המדויק של הצו

    המחקר בוחן את הכרונולוגיה של חיי ישוע באמצעות נבואת דניאל. הוא מזהה את צו ארתחשסתא כנקודת מוצא מרכזית ועוסק בקשיים הקשורים לדיוק התאריכים הקדומים, תוך הדגשת שנת 458 לפנה״ס. המאמר טוען שמחקר זה נטוע ברצון אלוהי, שאלוהים עצמו ניהל אותו.

    עֶזְרָא 7.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו׃
    קרא עוד

נבואות המקרא ו״אחרית הימים״

  • מבוא כללי לספר דניאל

    מבוא כללי לספר דניאל, טקסט נבואי מרכזי של התנ״ך. המאמר מניח את היסודות ההיסטוריים, הספרותיים והתיאולוגיים הנחוצים להבנת ספר אפוקליפטי זה, ועוסק במבנה, במחבר, בנושאים העיקריים ובוויכוחים הפרשניים על זמן חיבורו ועל מהימנותו.

    דָּנִיֵּאל 1.1-6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה׃ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו׃ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים׃ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים׃וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך׃ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה׃
    קרא עוד

כרונולוגיה

  • דניאל הנביא

    המאמר בוחן את דמותו של הנביא דניאל במסגרת סדרה של מחקרים כרונולוגיים על חיי ישוע. הוא מתמקד בנבואת שבעים השבועות של דניאל ודן במשמעויותיה ההיסטוריות והפרשניות, ובד בבד בוחן את הרקע של מלכות המלך יאשיהו.

    2 דִּבְרֵי הַיָּמִים 35.20-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו׃וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך׃ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו׃וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד׃ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו׃
    קרא עוד

התגלותו של דניאל

  • מבנה וארגון ספר דניאל

    ספר דניאל, מורכב ודו־לשוני, מציג סיפורים וחזיונות נבואיים המדגימים את רצף הממלכות האנושיות ואת ריבונותו הנצחית של אלוהים. דניאל, שנשאר נאמן בגלות, נעשה נביא וחושף נבואות גדולות שמגיעות לשיאן בגאולה ובתחייה.

    קרא עוד
  • דניאל 1 – נאמנים בבבל: לחיות בעולם זר בלי לאבד את הזהות

    דניאל 1 מראה כיצד דניאל וחבריו מצליחים להישאר נאמנים לאמונתם בסביבה זרה, חרף ניסיונות השינוי התרבותי, הודות לחוכמה ולנאמנות לאלוהים.

    דָּנִיֵּאל 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה׃
    קרא עוד
  • דניאל 2 – האלוהים החושף סודות ומנהיג את ההיסטוריה

    דניאל 2 מגלה את ריבונותו של אלוהים על ההיסטוריה. נבוכדנצר, מלך בבל, חולם חלום בלתי מוסבר שהחכמים אינם יכולים לפרשו. בזכות אלוהים מתאר דניאל פסל המייצג ממלכות עוקבות. אלוהים, ולא האימפריות, שולט בהיסטוריה. זו הצהרה על אמונתו של דניאל ועל עוצמתו של אלוהים.

    דָּנִיֵּאל 2.27-28 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא׃
    קרא עוד
  • דניאל 2 – הפסל והממלכות: כשאלוהים חושף את משמעות ההיסטוריה

    מאמר זה מנתח את חלומו של נבוכדנצר המתואר בדניאל 2, שבו פסל רב־צבעוני משקף את דמותן של אימפריות עתידיות. חשיבות החזון טמונה בהופעתה הסופית של מלכות אלוהים הנצחית, העולה על ממלכות הארץ.

    דָּנִיֵּאל 8.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס׃
    קרא עוד
  • דניאל 3 – נאמנים עד לתוך כבשן האש

    שלושה יהודים מסרבים להשתחוות לפסל זהב בימי שלטונו של נבוכדנצר, ומסכנים את חייהם מתוך נאמנות לאלוהים. הם מושלכים לכבשן, ומלאך מגן עליהם בנס. סיפור זה ממחיש את הניגוד בין סמכות אנושית לנאמנות לאלוהים.

    דָּנִיֵּאל 3.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃
    קרא עוד
  • נבוכדנצר המושפל: גאוות המלך מול ריבונות אלוהים

    המאמר מתאר כיצד גאוותו של המלך נבוכדנצר ניצבת מול ריבונותו של אלוהים דרך חלום על עץ עצום שנכרת. דניאל מפרש את החלום כאזהרה אלוהית מפני יהירות המלך וקורא לו לשוב בתשובה. לאחר תקופה המסומלת ב'שבעה זמנים', נבוכדנצר מכיר בעליונותו של אלוהים, שב להבנתו ומשיב את מלכותו.

    קרא עוד
  • דניאל 5 – סעודת בלשאצר: כאשר בבל נשקלת ונשפטת

    דניאל 5 מספר על נפילת בבל בימי מלכותו של בלשאצר, המחלל את כלי הקודש. כתובת מסתורית, שדניאל מפרש, מנבאת את קץ הממלכה. אלוהים שופט את הכוחות האנושיים, ומדגים את יהירותו של בלשאצר.

    דָּנִיֵּאל 5.1-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא׃אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו׃איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד׃ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה׃ואנה שמעת עליך די תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל׃וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים׃ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה׃תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא׃
    קרא עוד
  • דניאל 6 – דניאל בגוב האריות: להישאר נאמן כשהאמונה הופכת מסוכנת

    דניאל 6 מספר כיצד דניאל, חרף גזירה האוסרת כל פולחן מלבד למלך, ממשיך להתפלל לאלוהים. מתוך קנאה במעמדו, מנצלים יריביו את הגזירה כדי ללכדו. כשהוא מושלך לגוב האריות, מוגן דניאל באורח פלא בידי אלוהים. אמונתו שאינה מתפשרת מביאה את דריוש להכיר בעוצמתו הנצחית של אלוהים.

    דָּנִיֵּאל 6.25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא׃
    קרא עוד
  • דניאל 7 – ארבע החיות וממלכת בן האדם

    דניאל 7 מפרט חזון נבואי מרכזי המשתמש בארבע חיות כדי לסמל ממלכות: בבל, מדי־פרס, יוון ורומא. הטקסט ממחיש את אופיין הזמני של הכוחות האנושיים לעומת שלטונו הנצחי של אלוהים, המופקד ביד 'כבן אדם'.

    חזוֹן יוֹחָנָן 13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואהי עמד על חול הים וארא חיה עלה מן הים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים ועל קרניה עשרה כתרים ועל ראשיה שם גדופים׃והחיה אשר ראיתי מראה כנמר ורגליה כרגלי דב ופיה כפי אריה ויתן לה התנין את כחו ואת כסאו וממשל רב׃וארא והנה אחד מראשיה כפצוע עד מות ומכת מות אשר לו נרפאה ותשתומם כל הארץ אחרי החיה׃וישתחוו לתנין אשר נתן ממשלה לחיה וישתחוו לחיה ויאמרו מי ידמה לחיה ומי יוכל להלחם אתה׃וינתן לה פה ממלל גדלות ונאצות ושלטן נתן לה להלחם ארבעים ושנים חדשים׃ותפתח את פיה לנאצה אל האלהים ותנאץ את שמו ואת משכנו ואת החנים בשמים׃וינתן לה לעשות מלחמה עם הקדשים ולנצחם ותנתן לה ממשלה על כל משפחה ועם ולשון וגוי׃וישתחוו לה כל ישבי הארץ אשר לא נכתבו שמותם בספר החיים אשר לשה הטבוח מיום הוסד תבל׃כל אשר אזן לו ישמע׃כל המוליך לשבי ילך בשבי וכל ההרג בחרב הרג יהרג בחרב בזה סבלנות ואמונת הקדשים׃וארא חיה אחרת עלה מן האדמה ולה קרנים כקרני שה ומדברת כתנין׃והיא עשה כל פקודי החיה הראשונה בפניה ומביאה את הארץ וישביה להשתחות לחיה הראשונה אשר נרפאה מכת מות אשר לה׃ונתנת אותות גדלות וגם אש מן השמים תוריד ארצה לעיני בני אדם׃ותתעה את ישבי הארץ על ידי האותות אשר נתן לה לעשות בפני החיה באמרה אל ישבי הארץ לעשות צלם לחיה אשר הכתה מכת חרב ותחי׃וינתן לה לתת רוח בצלם החיה למען דבר ידבר צלם החיה ועשתה כי כל אשר אימן משתחוים לצלם החיה מות יומתו׃ותעש כי כלם למקטן ועד גדול אם אביון ואם עשיר גם בני החרים גם העבדים יתוו תו על די ימינם או על מצחתם׃וכי לא יוכל איש לקנות או למכר כי אם בהיות עליו תו החיה או שמה או מספר שמה׃בזה החכמה מי אשר לו תבונה יחשב מספר החיה כי מספר בן אדם הוא ומספרו שש מאות וששים ושש׃
    קרא עוד
  • דניאל 8 – האיל, השעיר והקרן הקטנה

    דניאל 8 מנבא את המעבר מאימפריית בבל ליוון, עם עלייתו הרודפנית של אנטיוכוס הרביעי. החזון ממחיש את בואה של הסמכות האלוהית לאחר חידוש בית המקדש בירושלים בידי יהודה המכבי.

    קרא עוד
  • דניאל 9 – שבעים השבועות: מתפילת דניאל אל התקווה המשיחית

    דניאל 9 מתחיל בתפילה ומסתיים בנבואת שבעים השבועות. דניאל מגלה שגלות ירושלים עומדת להסתיים, ואז מקבל מן המלאך גבריאל חזון על תקופה רחבה יותר, המסומלת בידי 490 שנה המובילות אל התקופה המשיחית. תפילתו מדגישה את הווידוי על חטא ישראל ואת בקשת הרחמים האלוהיים. 69 השבועות הראשונים מגיעים אל שירותו של יוחנן המטביל, ואילו השבועות האחרונים צופים אופק אסכטולוגי.

    עֶזְרָא 7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה׃בן שלום בן צדוק בן אחיטוב׃בן אמריה בן עזריה בן מריות׃בן זרחיה בן עזי בן בקי׃בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש׃הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו כל בקשתו׃ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך׃ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו׃כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט׃וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות יהוה וחקיו על ישראל׃ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר וכענת׃מני שים טעם די כל מתנדב במלכותי מן עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך׃כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך׃ולהיבלה כסף ודהב די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה׃וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם׃כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם׃ומה די עליך ועל אחיך ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון׃ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן תנתן מן בית גנזי מלכא׃ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די אלה שמיא אספרנא יתעבד׃עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כרין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב׃כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי׃ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין לכל עמה די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון׃וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו הן לענש נכסין ולאסורין׃ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם׃ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי׃
    קרא עוד
  • דניאל 10 – מאחורי ההיסטוריה הנראית, המאבק הסמוי

    דניאל 10 חושף מאבק סמוי בין כוחות רוחניים. דניאל מתפלל שלושה שבועות בלי מענה נראה לעין. דמות שמימית מסבירה לו שנבלמה בידי שר פרס, אך נעזרה במיכאל, שר שמימי. הדבר מבליט את הצורך בתפילה מתמדת ואת ממשותו של מאבק רוחני נסתר, ובה בעת מאשר שהעתיד נתון בידי אלוהים.

    עֶזְרָא 1.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה׃מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם׃וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם׃
    קרא עוד

הסתירות

  • מספר הדורות המדויק אצל מתי?

    המאמר בוחן את הפער לכאורה בין שלושה עשר לארבעה עשר דורות המוזכרים במתי 1.17, הנפתר בהכללת מרים בשושלת היוחסין. הדבר משקף כוונה תאולוגית שלפיה המשיח אינו נולד מאדם אלא מתעבר מרוח הקודש, ובכך מוחזרת הלכידות של הכתובים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • חוקי חמורבי

    חוקי חמורבי התירו לאישה עקרה להציע את שפחתה לבעלה כדי להבטיח צאצאים, והילד הוכר כילד חוקי. מנהג זה, שהיה נפוץ במזרח הקדום, לא נקבע בתורת משה. הוא מאיר את מעשה שרה, שהציעה את הגר לאברהם – מעשה מקובל מבחינה תרבותית, אך הנוגד את ההבטחה המפורשת שנתן האל לאברהם בנוגע לצאצאיו.

    בְּרֵאשִׁית 29.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃
    קרא עוד
  • השם שאינו ניתן להגייה של אלוהים

    YHWH, שמו הפרטי של אלוהים במקרא העברי, מורכב מארבעה עיצורים עבריים (הטטרגרמטון). הגייתו המדויקת אינה ידועה, כי העברית הקדומה אינה כותבת תנועות. מתוך כבוד לדיבר השלישי (שמות 20,7) מחליפים אותו היהודים ב'אדוני' או ב'האלוהים'. השם תורגם ליוונית כ'קיריוס' ואחר כך כ'הנצחי' במהדורות המקרא הפרוטסטנטיות, והוא מופיע כמעט 6800 פעמים בתנ״ך.

    שְׁמֹות 20.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃
    קרא עוד
  • המקור הכהני

    המקור הכהני (P) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי ההשערה התעודית. הוא מתאפיין בסגנון רשמי וחוזר על עצמו, ומדגיש טקסים, חוקי טהרה, שושלות יוחסין וטקסי פולחן. הוא מציג את האל כנעלה ומלכותי. המקור מתוארך לתקופת גלות בבל או לתקופה שלאחר הגלות (המאות ה-6 עד ה-5 לפנה״ס), ויש הסבורים שנכתב בידי כוהני בית המקדש בירושלים. תוקפו נתון במחלוקת בקרב חוקרים בני זמננו.

    שְׁמֹות 25-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר יהוה אל משה לאמר׃דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי׃וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת׃ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן׃ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׃ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו׃ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב׃ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית׃ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב׃והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם׃בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו׃ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך׃ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת׃ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו׃והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים׃ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך׃ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב׃ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב׃ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן׃ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן׃ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם׃ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד׃ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו׃וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה׃כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה׃ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה׃וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר׃ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם׃ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה׃ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה׃ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד׃ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם׃ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל׃ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית׃ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד׃וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן׃והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו׃ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן׃ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה׃וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש׃וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים׃ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים׃ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו׃והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׃וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׃והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה׃ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב׃והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר׃ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים׃ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף׃ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים׃ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים׃ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון׃ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת׃ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת׃ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת׃ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה׃ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה׃כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת׃ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת׃לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת׃ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל׃ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן׃ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת׃ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי׃ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי׃והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש׃ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב׃שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר׃וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל׃ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם׃מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם׃ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן׃ועשית משבצת זהב׃ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת׃ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו׃רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׃ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃והטור השני נפך ספיר ויהלם׃והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם׃והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט׃ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן׃ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן׃ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו׃ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד׃וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד׃ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד׃ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד׃ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת׃והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע׃ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב׃פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב׃והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות׃ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה׃ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה׃והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה׃ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם׃ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת׃והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי׃ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו׃והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו׃וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם׃ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם׃ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד׃ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת׃ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו׃ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת׃וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו׃והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר׃ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח׃ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב׃ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו׃והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב׃ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם׃שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש׃ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש׃ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה׃עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי׃ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה׃ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך׃את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל׃ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת׃ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו׃ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו׃ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו׃ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה׃והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה׃וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו׃ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני׃ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה׃ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה׃ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃ויאמר הראני נא את כבדך׃ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי׃ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור׃והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי׃והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו׃ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׃והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים׃וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך׃שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך׃כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃אלהי מסכה לא תעשה לך׃את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה׃ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם׃ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל׃כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח׃ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל׃ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה׃ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם׃ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת׃לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת׃ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת׃ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן׃וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה׃את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו׃את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך׃את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים׃ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור׃ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן׃את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר׃את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם׃את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה׃ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש׃ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה׃וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו׃כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו׃וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש׃וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים׃והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן׃ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים׃כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה׃ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת׃ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת׃ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן׃מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת׃ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה׃ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה׃ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר׃ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים׃ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה׃ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא׃והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר׃ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם׃ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת׃ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת׃ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את הירעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד׃ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם׃ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד׃ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית׃ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד׃ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן׃ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה׃וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים׃וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים׃ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים׃והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת׃והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד׃ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת׃וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה׃ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה׃ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב׃ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים׃ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף׃ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת׃ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב׃ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית׃ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב׃ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן׃ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת׃כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו׃ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים׃ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב׃ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב׃ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן׃ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור׃ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו׃וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה׃כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה׃ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו׃ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב׃ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב׃ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח׃ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו׃ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת׃ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת׃ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו׃ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים׃ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת׃ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו׃ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד׃ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה׃עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף׃ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף׃ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃כל קלעי החצר סביב שש משזר׃והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר׃ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר׃ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף׃וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת׃אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה׃ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש׃כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש׃וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש׃בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׃ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם׃ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל׃ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח׃ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב׃ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב׃כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר׃וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל׃וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול׃וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃והטור השני נפך ספיר ויהלם׃והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם׃והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט׃ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן׃ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן׃ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו׃ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד׃וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה׃ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת׃ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע׃ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר׃ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים׃פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו׃ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר׃ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה׃ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך׃את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת׃את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים׃את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור׃ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל׃את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד׃את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה׃וידבר יהוה אל משה לאמר׃ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד׃ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת׃והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה׃ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן׃ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד׃ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר׃ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש׃ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו׃והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם׃ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו׃ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה׃ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה׃ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את מסך הפתח למשכן׃ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה׃וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם׃בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה׃ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה׃ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו׃כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם׃
    קרא עוד
  • התנ״ך

    התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.

    עָמוֹס 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש׃
    קרא עוד
  • בעלי המסורה

    בעלי המסורה היו חכמים יהודים שפעלו מהמאה הראשונה לפני הספירה ועד המאה העשירית, והופקדו על שמירת נוסח המקרא העברי. הם פיתחו את המסורה, מערכת של סימנים דיאקריטיים לקביעת הניקוד וההגייה של כתבי הקודש. עבודתם הניבה את הנוסח המסורתי, מקור יסוד לתרגומי המקרא המודרניים ולביקורת הנוסח.

    קרא עוד
  • הניקוד הטברני

    הניקוד הטברני הוא שיטת סימון שפיתחו חכמים יהודים בטבריה בין המאות ה-7 וה-10 כדי להוסיף תנועות (ניקוד) וסימני טעמים (טעמי המקרא) לעיצורים העבריים. שיטה מסורתית זו, המקיפה ביותר מבין הקיימות, איחדה את קריאת הכתובים והיא מצויה בנוסח המסורתי, בייחוד בקודקס חלב ובקודקס לנינגרד (Codex Leningradensis).

    קרא עוד

מידע משלים

  • דניאל הנביא

    המאמר מעמיק בחייו ובכתביו הנבואיים של דניאל, וחושף תקופות כרונולוגיות חיוניות להבנת נבואות. יאשיהו, מלך יהודה, מתואר כעבד אלוהים מסור, המת באופן טרגי כשהוא מתריס נגד מצרים. דניאל, שהיה אז צעיר, מתחיל את ייעודו הנבואי בהקשר סוער זה.

    יְשַׁעְיָהוּ 39.5-7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות׃הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל לא יותר דבר אמר יהוה׃ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃
    קרא עוד
להרחבה
  • ANN006 התאריך המדויק של הצו

    המאמר מנתח את צו ארתחשסתא על ירושלים, ומצרף את לוח השנה המקראי סביב שבעים השבועות הנבואיים של דניאל, החיוניים לתיארוך חיי ישוע,…

  • ANN042 זמני הנסיעה

    נספח זה חוקר את אמצעי התנועה ואת משכי הנסיעה במאה הראשונה. בימי ישוע נסעו בעיקר ברגל, בשיירה או…