שלב 1 מתוך 42 · השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי

  1. שלב 1: השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי
  2. שלב 2: כניסת הניצחון לירושלים
  3. שלב 3: הקשר נגד המשיח ישוע
  4. שלב 4: ההכנה לפסח
  5. שלב 5: יהודה איש קריות, הבוגד, מזוהה
  6. שלב 6: עזיבתו של יהודה איש קריות
  7. שלב 7: פטרוס ותלמיד אחר מציעים להגן על מורם
  8. שלב 8: הכחשת פטרוס מוכרזת מראש
  9. שלב 9: היציאה להר הזיתים
  10. שלב 10: אזהרה מפני רדיפה
  11. שלב 11: עצירה בגת שמנים
  12. שלב 12: המאבק בתפילה
  13. שלב 13: החוליה בראשות יהודה איש קריות מגיעה
  14. שלב 14: המעצר
  15. שלב 15: מרדו של התלמיד פטרוס וריפויו של מלכוס
  16. שלב 16: דברי ישוע המשיח אל ההמון בעת המעצר
  17. שלב 17: בריחת התלמידים
  18. שלב 18: ההבאה לפני הכהן הגדול לשעבר חנה
  19. שלב 19: ההתעללויות מתחילות
  20. שלב 20: הכחשת השליח פטרוס, בליווי השליח יוחנן
  21. שלב 21: מועד ביקור הנשים בקבר
  22. שלב 22: התחייה
  23. שלב 23: האם האבן שעל הקבר כבר הייתה מגולגלת כשהנשים הגיעו?
  24. שלב 24: בגידתו של יהודה איש קריות
  25. שלב 25: החזרה לבית עניה
  26. שלב 26: קללת התאנה העקרה
  27. שלב 27: הכרזה על חורבן ירושלים
  28. שלב 28: טיהור המקדש (בפעם השנייה)
  29. שלב 29: ריפוי עיוורים וחיגרים
  30. שלב 30: החזרה שוב לבית עניה
  31. שלב 31: מתנתה של האלמנה העניה
  32. שלב 32: הסעודה האחרונה לפני הצליבה
  33. שלב 33: ישוע המשיח מדבר על מותו הקרוב
  34. שלב 34: ישוע המשיח ותלמידיו שרים את התהילים
  35. שלב 35: ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא
  36. שלב 36: השליחים פטרוס ויוחנן בחצר ביתו של קיפא
  37. שלב 37: ההבאה לפני הסנהדרין
  38. שלב 38: התעקשות הסנהדרין, גזר דין רשמי
  39. שלב 39: דברים אל הנשים
  40. שלב 40: הצליבה
  41. שלב 41: השיחה של ישוע עם יוחנן והנשים
  42. שלב 42: הנשים הולכות אל הקבר
  1. השיבה לירושלים והעצירה בבית פגי

    המאמר מנתח את הגעתו של ישוע לבית פגי, עצירה אסטרטגית לפני ירושלים. ישוע שולח שני תלמידים להביא גור חמור כדי להגשים נבואה משיחית. בית פגי, "בית התאנים", היא חיונית בסיפור הבשורות.

    זְכַרְיָה 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
    קרא עוד
  2. כניסת הניצחון לירושלים

    כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.12-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃
    קרא עוד
  3. המזימה נגד המשיח ישוע

    המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    קרא עוד
  4. ההכנה לפסח

    מאמר זה מתמקד בהכנת הפסח בידי ישוע ותלמידיו. הוא בוחן את הדיווחים המקראיים על רגע זה, את מיזוג חגיגות הפסח וחג המצות, ואת ההתאמות המעשיות של המנהגים המסורתיים נוכח זרם המאמינים לירושלים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃
    קרא עוד
  5. יהודה איש קריות, הבוגד, מזוהה

    מאמר זה בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בסעודת הפסח האחרונה עם ישוע. מתוך ניתוח סיפורי הבשורות הוא מדגיש את תגובות התלמידים ואת ההשלכות התיאולוגיות של האירוע המכריע הזה בירושלים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.21-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃
    קרא עוד
  6. עזיבתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את עזיבתו הדרמטית של יהודה איש קריות במהלך סעודת הפסח האחרונה, כפי שהיא מתוארת בעיקר בבשורה על פי יוחנן. רגע זה, המלא סמליות, מסמן את התקדמות דרמת הגאולה אל מעצרו של ישוע, ומדגיש את מורכבות מעשהו של ישוע המגיש לחם ליהודה, שהוא גם מעשה חסד וגם מעשה משפט.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃
    קרא עוד
  7. פטרוס ותלמיד אחר מציעים להגן על מורם

    המאמר עוסק בתגובתם של פטרוס ושל התלמידים להודעה על מותו של ישוע. מתוך הבנה מוטעית של המסר, הם שוקלים פתרון ארצי לעניין רוחני. הטקסט מסביר כיצד שליחותו של המשיח נחשפת דרך הצליבה, וכיצד היא מביאה לבסוף את התלמידים להבין את משמעותה האמיתית. הרגע המתועד כאן מציג את הדרך מחוסר הבנה לאמונה אמיתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
    קרא עוד
  8. הכחשת פטרוס מוכרזת מראש

    המאמר בוחן את נבואת ישוע על הכחשת פטרוס, ומדגיש את ההבדלים בין תיאורי הבשורות ואת חמלתו של ישוע על חולשתו האנושית של פטרוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.31-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
    קרא עוד
  9. היציאה להר הזיתים

    המאמר בוחן את יציאתם של ישוע ותלמידיו להר הזיתים לאחר הסעודה האחרונה: לאחר ששרו את המזמורים, הם פונים אל מקום מלא משמעויות נבואיות, בקרבת האתר של הצליבה העתידית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃
    קרא עוד
  10. אזהרה בנוגע לרדיפה

    המאמר מסביר את אזהרתו של ישוע לתלמידיו בדבר הרדיפה הבלתי נמנעת שיעברו. בהתבסס על הבשורות, הוא מראה ששנאה זו קשורה להשתייכותם למשיח. עם זאת, ישוע מבטיח את תמיכתה של רוח הקודש כדי לעזור להם לעבור את הנסיונות הללו.

    תְהִלִּים 69.4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃
    קרא עוד
  11. עצירה בגת שמנים

    המאמר ‘PER328 - עצירה בגת שמנים’ בוחן את משמעות פרשת גת שמנים בבשורות. הוא מדגיש את סבלו ואת תפילתו של ישוע לפני מעצרו, ומפרש רגע זה כהוראה על התפילה ועל הכנעה לרצון האל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃
    קרא עוד
  12. המאבק בתפילה

    המאמר מנתח את תפילתו של ישוע בגת שמני, המדגימה את סבלו האנושי ואת כניעתו לרצון האל. הוא מדגיש את הרקע ההיסטורי והמקראי של האירוע, ומציע הגות תיאולוגית על שליחות הגאולה של ישוע ועל הקריאה לערוך משמר ולהתפלל בשעת מבחן.

    אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 5.7-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו׃ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃
    קרא עוד
  13. החוליה בראשות יהודה איש קריות מגיעה

    המאמר עוסק במעצרו של ישוע בידי יהודה איש קריות בגן גת שמנים, כפי שהוא מתואר בבשורות. הוא בוחן את הרקע ואת משמעותו של אירוע מפתח זה בייסורי ישוע, ועובר על הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.47-56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃
    קרא עוד
  14. המעצר

    מאמר זה עוסק במעצרו של ישוע בגן גת שמני, כפי שהוא מסופר בבשורות. הוא מדגיש את בגידתו של יהודה ואת תגובת החיילים להצהרת ישוע, המגלה את שליטתו במצב.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.48-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃
    קרא עוד
  15. מרדו של התלמיד פטרוס וריפויו של מלכוס

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגת שמני, שם פטרוס, בתנועה פזיזה, קוצץ את אוזנו של מלכוס. ישוע מרגיע את המצב בכך שהוא מרפא את מלכוס, ובכך מדגיש את שליחותו האלוהית ודוחה את האלימות, בהתאם לכתבי הקודש. הוא מראה את שליטתו ואת האהבה האלוהית אפילו כלפי אלה העוצרים אותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.51-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃
    קרא עוד
  16. דברי ישוע המשיח אל ההמון בעת המעצר

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגן גת שמנים, ומדגיש את שלוותו ואת רצונו להשלים את התוכנית האלוהית. בדבריו הוא חושף את הסתירות של הרשויות הדתיות ומבליט את שליטתו במצב, וכך מתגלה שליחותו הגואלת מתוך אהבה לאנושות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
    קרא עוד
  17. בריחת התלמידים

    המאמר מנתח את בריחת התלמידים בעת מעצרו של ישוע, ומדגיש את פחדם ואת שלוותו של ישוע. הוא מפרט את המעצר בגן גת שמנים, את פרשנות הבשורות ואת הניגוד בין בהלת התלמידים לריבונותו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.2-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם יהודה מוסרו ידע את המקום כי פעמים רבות נועד שמה ישוע עם תלמידיו׃ויקח יהודה את הגדוד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי נשק׃וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו׃ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם׃ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי׃אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את ישוע ויאסרהו׃
    קרא עוד
  18. ההבאה אל הכהן הגדול לשעבר חנה

    המאמר בוחן את הופעתו של ישוע לפני חנה, הכהן הגדול לשעבר, ומסביר את השפעתו המתמשכת ואת המשמעות הפוליטית של האירוע. יוחנן מוסר פרטים אלה כדי להראות את הקשר ההדוק בין האינטרסים הדתיים והפוליטיים במשפטו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.43 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃
    קרא עוד
  19. ההתעללויות מתחילות

    המאמר עוסק בהתעללויות שהושתו על ישוע לפני הצליבה, ומתמקד בפרשנות סיפורי הבשורות. הוא בוחן כיצד סנהדרין עיוות את האשמות כדי לקבל את תמיכת השלטונות הרומיים, והפך האשמה דתית למרד פוליטי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
    קרא עוד
  20. הכחשת השליח פטרוס, בליווי השליח יוחנן

    מאמר זה מתאר את הכחשת השליח פטרוס המסופרת בבשורות, כאשר הוא מכחיש שלוש פעמים את רבו ישוע. המאמר מאיר את הנסיבות המדויקות של האירוע ובוחן את תפקידו של השליח יוחנן. על ידי הצבת הנוסחים השונים של הבשורות זה לצד זה, הרגע הטרגי הזה מנותח לעומק בתוך ההקשר ההיסטורי והדתי של התקופה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.69-75 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃
    קרא עוד
  21. מועד ביקור הנשים בקבר

    המאמר מנתח את סיפורי הבשורות על ביקור הנשים בקבר ומפריך את הסתירות לכאורה ביניהם. הוא מציע שהתיאורים השונים של המבשרים מייצגים שלבים זמניים שונים של אותו אירוע ולא סיפורים סותרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃
    קרא עוד
  22. התחייה

    המאמר בוחן את תחייתו של ישוע, אירוע מרכזי בנצרות. מודגשים ביקור הנשים בקבר ואי-האמונה הראשונית של השליחים נוכח האירוע יוצא הדופן הזה. המחבר מסביר שאלוהים ממשיך לדבר אל בני האדם בדרכים שונות, אך האנושות בוחרת לעתים קרובות להתעלם מן המסרים הרוחניים האלה.

    אִגֶּרֶת אֶל־הָעִבְרִים 3.7-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
    קרא עוד
  23. האם האבן שעל הקבר כבר הייתה מגולגלת כשהנשים הגיעו?

    סיפורי הבשורות על אבן הקבר של ישוע נבחנים: מרקוס, לוקס ויוחנן מוצאים אותה כבר מגולגלת, ואילו מתי מתאר מלאך המזיז אותה. המאמר מראה שסיפורים אלה משלימים ואינם סותרים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃
    קרא עוד
  24. בגידתו של יהודה איש קריות

    המאמר בוחן את בגידתו של יהודה איש קריות בישוע, מעשה שנבע מתחושה של אי־התאמה ותסכול. יהודה, שיודע שהרשויות מבקשות לעצור את ישוע, משתף איתן פעולה כדי להסגיר את ישוע תמורת 30 מטבעות כסף. המאמר מנתח את סיפורי הבשורות של מתי, מרקוס ולוקס, המתארים את מעשיו של יהודה ואת השפעתם על האירועים שהובילו למעצרו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.10-11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃
    קרא עוד
  25. החזרה לבית עניה

    לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.

    זְכַרְיָה 9.9 (תנ״ך עברי מודרני) :
    גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃
    קרא עוד
  26. קללת התאנה העקרה

    ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה, בדרך מבית עניה לירושלים, המשיח ישוע מקלל תאנה מכוסה עלים אך חסרת פרי, והיא יבשה מיד. מעשה זה, המסופר אצל מתי ומרקוס, הוא נס-משל המסמל את ישראל: הרבה מראית עין דתית, אך אין פוריות אמיתית. האירוע מסגר אצל מרקוס את טיהור המקדש, ובכך הוא מבשר את המשפט האלוהי על אדיקות עקרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
    קרא עוד
  27. הכרזה על חורבן ירושלים

    בלוקס 19.41-44 ישוע מתקרב לירושלים, בוכה על העיר ומנבא בדייקנות את חורבנה העתידי בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. רק לוקס מוסר את הפרשה הזאת בצורה זו. ישוע מקונן על כך שירושלים לא הכירה בפקודה האלוהית שלה. קטע זה מגלה גם את חמלת המשיח וגם את חומרת הדחייה של ההתגלות האלוהית, והוא נמצא בשבוע האחרון שלפני מעצרו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.32-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד
  28. טיהור המקדש (בפעם השנייה)

    טיהור המקדש השני בידי ישוע, ביום שני ה-28 במרץ בשנת 33, הוא מעשה נבואי וסמלי. בגרשו את המוכרים מחצר הגויים ובציטוטו את ישעיהו ואת ירמיהו, ישוע מוקיע את השחתת הפולחן, קובע את סמכותו המשיחית ומבשר את המשפט הבא על המקדש. אירוע זה מחיש את החלטת מנהיגי הדת להמית אותו.

    יְשַׁעְיָהוּ 56.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים׃
    קרא עוד
  29. ריפוי עיוורים ופיסחים

    לאחר טיהור המקדש, ישוע מרפא עיוורים ופסחים בחצר המקדש ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. רק מתי מספר על מאורע זה. ההמון והילדים מריעים לו כבן דוד, ואילו ראשי הכוהנים והסופרים, העוינים יותר ויותר, זועמים על ההפגנות המשיחיות הללו. מאורע זה ממחיש את הניגוד בין אמונתו של העם הפשוט לבין דחייתן של רשויות הדת.

    תְהִלִּים 8.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם׃
    קרא עוד
  30. החזרה שוב לבית עניה

    PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 9.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃
    קרא עוד
  31. מתנתה של האלמנה העניה

    בבית המקדש בירושלים צופה ישוע באלמנה עניה המטילה שתי פרוטות קטנות לאוצר, כל אשר לה. בניגוד לעשירים הנותנים בראוותנות מתוך עודפיהם, היא מקריבה את כל מחייתה. ישוע מכריז שהיא נתנה יותר מכל האחרים, והופך בכך את אמות המידה האנושיות של ערך. סיפור זה, המובא אצל מרקוס (12.41-44) ואצל לוקס (21.1-4), מלמד שנדיבות אמיתית נמדדת לא בכמות הניתנת, אלא ברצון הלב ובקורבן שהוקרב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃
    קרא עוד
  32. הסעודה האחרונה לפני הצליבה

    מאמר זה בוחן את ”הסעודה האחרונה“ של ישוע ומדגיש את כינון סעודת האדון. היא מתקיימת בערב יום חמישי שלפני הצליבה, בביתה של מרים בירושלים. הבשורות מוסרות סעודה זו כבעלת משמעות סמלית; יהודה יוצא כדי למסור. הסעודה היא מכרעת לזהות הנוצרית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃
    קרא עוד
  33. ישוע המשיח מדבר על מותו הקרוב

    המאמר עוסק בקטע שבו ישוע מבשר על מותו הקרוב, ונותן לתלמידיו דברי נחמה והבטחה לניצחון על הרע באמצעות התחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃
    קרא עוד
  34. המשיח ישוע ותלמידיו שרים את המזמורים

    המאמר בוחן את שירת התהלים בפי ישוע ותלמידיו לאחר הפסח. רגע זה, המעוגן במסורת היהודית, מקבל משמעות רוחנית מיוחדת עבור ישוע, כפתיחה לצליבתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃
    קרא עוד
  35. ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא

    המאמר מנתח את ההעברה של ישוע אל קיפא, ומדגיש כיצד תכננו הרשויות היהודיות הרשעה מהירה, עם מראית עין של חוקיות. כמה נספחים מבהירים את הרקע ההיסטורי, והבשורות מתארות את האירועים בפירוט.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
    קרא עוד
  36. השליחים פטרוס ויוחנן בחצר ביתו של קיפא

    מחקר זה מתאר את הסצנה הדרמטית של השליחים פטרוס ויוחנן הולכים אחרי ישוע אל חצר קיפא, וחושף את נאמנותם ואת חולשתם בלב ייסורי ישוע. ההפניות המקראיות מתארות את ניסיונם להישאר סמוך לישוע חרף הפחד מפני התוצאות. רגע זה מסמל נקודת מפתח בבשורות, ומדגיש את טבע האדם מול השליחות האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.54-55 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
    קרא עוד
  37. ההבאה לפני הסנהדרין

    מאמר זה מנתח את הבאתו של ישוע לפני הסנהדרין לפני צליבתו על פי הבשורות, ומציג את הפרת החוק היהודי באמצעות משפט לילי. קיפא תזמר את המשפט הזה באופן אסטרטגי כדי להימנע מן ההמון, והוא ממחיש סוגיות תאולוגיות והיסטוריות מרכזיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.59-66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃
    קרא עוד
  38. עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי

    PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם הקיסר׃
    קרא עוד
  39. דברים אל הנשים

    בדרכו לגולגותא פונה ישוע אל נשות ירושלים הבוכות עליו. הוא אינו מתמקד בסבלו שלו, אלא מזהיר אותן בנבואה מפני משפט נורא הממשמש ובא על העיר. פרק זה, המופיע רק אצל לוקס, מגלה את ישוע כנביא גדול, הדואג עד הרגע האחרון לישועתם של אחרים, ומבשר את חורבן ירושלים בשנת 70.

    הוֹשֵׁעַ 10.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃
    קרא עוד
  40. הצליבה

    הפריקופה PER352 מנתחת את צליבתו של ישוע בהר גולגולתא דרך ארבע הבשורות. היא מתארכת את האירוע סביב השעה 9 בבוקר של יום שישי, ובוחנת את התגשמות הנבואות (ישעיהו 53,12; תהילים 22,19), את הפרטים הטכניים של הצליבה, את הכתובת המלכותית ואת הלעג של העדים. קריאה סינופטית קפדנית המקשרת בין היסטוריה, כרונולוגיה ותיאולוגיה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.27 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃
    קרא עוד
  41. שיחתו של ישוע עם יוחנן והנשים

    למרגלות הצלב מפקיד ישוע את אמו מרים בידי יוחנן, התלמיד האהוב (יוחנן 19.25-27). יוחנן, הבשורה היחידה המספרת את המעמד הזה, מדגיש את נוכחותם האמיצה של הנשים ושל יוחנן בגולגותא. שיחה זו מגלה משמעות כפולה: אנושית, שכן ישוע ממלא את חובותיו כבן, ורוחנית, שכן הוא מקים משפחה חדשה המושתתת על האמונה ולא על הדם. יוחנן ממלא את הדברים מיד, ובכך מעיד על נאמנותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.56 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃
    קרא עוד
  42. הנשים הולכות אל הקבר

    הפריקופה 364 מספרת על יציאת הנשים אל קברו של ישוע, מוקדם בבוקר יום ראשון, כפי שמעידות ארבע הבשורות. מתוך נאמנותן והתקשרותן לישוע הן מביאות בשמים מבלי לצפות לתחייה. המאמר מדגיש את עקביותן לנוכח כשלונם של השליחים, את אי־הבנתן את ההכרזות על התחייה ואת בורותן בנוגע לשומרים שהוצבו ליד הקבר. ניתוח סינופטי קפדני במסגרת ייסורי ישוע ותחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃
    קרא עוד