_20 Le retour chez Ponce Pilate arrive vers 8 h. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.6-19 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.15-30 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.13-25 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.39-40 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.1-16.
_21 La foule, rassemblée devant le palais de Ponce Pilate, exige la crucifixion. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.22 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.11-15 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.23 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.15.
ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.
פירוש:
פילאטוס מוצא עצמו בהדרגה לכוד בלחץ ההמון ובחשש מהפרת הסדר הציבורי. מנהיגי ה תמרנו בחוכמה, ולבסוף נגזר הדין:
L’ensemble des événements décrits par les Évangiles semble s’inscrire dans un laps de temps relativement court, depuis l’arrestation jusqu’à la condamnation. Sans revenir en détail sur les nombreuses irrégularités du procès — jugement de nuit (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.57-68), recours à de faux témoignages (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.55-59), condamnation précipitée, il apparaît que seul le résultat importait : l’élimination de Jésus.
בנוגע להבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.14, אזכור ‘הכנת הפסח’ תואם את הנוהג היהודי לכנות את יום שישי יום הכנה. שאלת ‘השעה השישית’ עוררה פרשנויות שונות. שתי אפשרויות עיקריות נשקלות: או שיוחנן משתמש בשיטת השעות ה, שבה היום מתחיל בחצות, מה שימקם את האירוע בסביבות השעה שש בבוקר; או שהוא משתמש בשיטה היהודית, שבה השעה השישית מתאימה לצהריים, בספירה מזריחת השמש (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 4.6). יש מפרשים המציעים גישה אחרת בהזכירם שהבשורות מציינות לעתים קרובות שעות כפולות של שלוש (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.25; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.45), מה שעשוי לשקף חלוקה מקורבת של היום לתקופות גדולות. עם זאת, הסבר זה נותר לא מדויק.
D’après les données concordantes, la crucifixion se déroule de la troisième à la neuvième heure, soit approximativement de 9 h à 15 h (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.25 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.45). Ainsi, il est plausible que Jean situe la comparution devant Pilate tôt le matin, aux alentours de 6 heures, peu après le reniement de Pierre et le chant du coq (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.27-28).
L’expression « environ » souligne d’ailleurs l’absence de précision absolue et renvoie plutôt à un repère temporel observé. Dans ce contexte, la situation échappe progressivement au contrôle de Pilate. La foule, excitée par les chefs religieux, devient de plus en plus hostile et réclame la crucifixion (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.21).
אנו מציגים ניתוח מפורט של המידע הזה שמוסר יוחנן בנספח ANN026 : שעת הצליבה.
מתוך חשש ממהומה ומהלשנה אל קיסר (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.12), פילאטוס נכנע לבסוף. מאחורי החלטה זו מצטיירים גם חולשה פוליטית וגם הצלחה אסטרטגית של ה, שהצליח לאלץ את הנציג ה לגזור גזר דין שידע שאינו מוצדק (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.22).