Étude 1 sur 35 · Les résultats à Jérusalem

  1. Étude 1 : Les résultats à Jérusalem
  2. Étude 2 : La femme adultère
  3. Étude 3 : Tentative d'assassinat
  4. Étude 4 : Instruction sur la prière
  5. Étude 5 : La parabole de l’ami importun
  6. Étude 6 : Le figuier bourgeonnant
  7. Étude 7 : Le serviteur fidèle
  8. Étude 8 : Les dix jeunes filles
  9. Étude 9 : Arrivée chez Lazare, Marthe et Marie
  10. Étude 10 : Entrée triomphale à Jérusalem
  11. Étude 11 : Malédiction du figuier stérile
  12. Étude 12 : Annonce de la destruction de Jérusalem
  13. לימוד 13: התאנה יבשה
  14. Étude 14 : Le discours eschatologique sur le Mont des Oliviers
  15. Étude 15 : La parabole du figuier
  16. Étude 16 : Encouragement à la vigilance
  17. Étude 17 : Parabole du serviteur fidèle
  18. Étude 18 : Parabole des serviteurs et des récompenses, des talents
  19. Étude 19 : Le jugement des nations
  20. Étude 20 : Le complot contre le Messie Jésus
  21. Étude 21 : Le reniement de Pierre annoncé
  22. Étude 22 : Pierre et un autre disciple proposent de défendre leur Maître
  23. Étude 23 : Le chemin qui mène au ciel
  24. Étude 24 : Départ pour le mont des Oliviers
  25. Étude 25 : Arrêt à Gethsémané
  26. Étude 26 : Le combat dans la prière
  27. Étude 27 : La troupe conduite par Judas l'Iscariote arrive
  28. Étude 28 : L'arrestation
  29. Étude 29 : La révolte du disciple Pierre et la guérison de Malchus
  30. Étude 30 : Les paroles du Messie Jésus à la foule lors de l'arrestation
  31. Étude 31 : La fuite des disciples
  32. Étude 32 : Le premier sceau, le premier cavalier
  33. Étude 33 : Entretien des apôtres avec Jésus
  34. Étude 34 : L’ascension de Jésus
  35. Étude 35 : Le retour et l’attente des disciples

שירותו של יוחנן המטביל

  • התוצאות בירושלים

    קטע 40 מנתח את תוצאות הטפתו הראשונה של ישוע בירושלים בפסח שנת 30, לפי יוחנן 2.23–25. אף שרבים האמינו בזכות הנסים, ישוע נשאר מסויג כלפי אמונה שטחית זו המבוססת על המרהיב ולא על תשובה כנה. יוחנן מדגיש את יכולתו האלוהית של ישוע להכיר את לב האדם. המאמר מציין שתי נקודות מרכזיות: הארכת השהות בירושלים והטבע האלוהי של הבחנת המשיח.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 2.23-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • האישה הנואפת

    פריקופה 217 מספרת את מעשה האישה הנואפת (יוחנן 8.1-11), שבו פרושים טומנים פח לישוע בכך שהם מביאים לפניו אישה שנתפסה בשעת מעשה. ישוע מסכל את המלכודת באמרתו המפורסמת, המזמינה את מי שאין בו חטא להטיל בה את האבן הראשונה, ואחר כך הוא סולח לאישה. סיפור זה, שאמיתותו הטקסטואלית שנויה במחלוקת, ממחיש את האחדות בין הצדק והרחמים האלוהיים, וחושף את סמכותו הייחודית של ישוע להצדיק.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃
    קרא עוד
  • ניסיון רצח

    ביום האחרון של חג בירושלים (13 באוקטובר 32 לספירה) מנסים הפרושים לסקול את המשיח ישוע לאחר הכרזותיו על מוצאו האלוהי. ישוע נמלט ממוות בכך שהוא מסתתר בין תלמידיו, ועוזב את העיר. כנראה הוא נסוג לבית עניה שמעבר לירדן. רק יוחנן מספר על מאורע זה, על סמך יוחנן 8,59.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 8.59 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃
    קרא עוד
  • הוראה על התפילה

    הפריקופה PER224 מציגה את הוראתו של ישוע על התפילה, שניתנה בהר הזיתים בדצמבר שנת 32. בהסתמך על מתי 6.9-13 ועל לוקס 11.1-4, היא בוחנת את תפילת «אבינו שבשמיים» בשני הקשרים נפרדים. לוקס ממקם את האירוע סמוך לירושלים, לאחר הביקור בבית עניה ולפני ריפויו של אדם אחוז רוח רעה. התלמידים, שחלקם הלכו אחרי יוחנן המטביל, מבקשים מישוע ללמד אותם להתפלל.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 11.1-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃את לחם חקנו תן לנו יום יום׃וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃
    קרא עוד
  • משל החבר הטורדן

    משל החבר המפציר (לוקס 11.5-13), המצוי רק בבשורה על פי לוקס, בא בהמשך להוראה על "אבינו שבשמים". ישוע מלמד בו התמדה בתפילה: אם חבר נכנע לבסוף מפני ההפצרה, על אחת כמה וכמה יתן אלוהים בנדיבות לאלה המתפללים אליו באמונה, ואף יעניק את רוח הקודש לאלה המבקשים אותה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃
    קרא עוד

שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד

  • התאנה המלבלבת

    מאמר זה בוחן את משל התאנה המנביטה, לקח של ערנות רוחנית שנתן ישוע בבשורות על פי מתי, מרקוס ולוקס. סיפור זה מעודד את המאמינים להבחין באותות מלכות אלוהים כשם שמתבוננים בעונות השנה, ומדגיש את ודאות דבריו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד
  • המשרת הנאמן

    משל התאנה המנביטה, המובא על ידי מתי, מרקוס ולוקס בנאומם האסכטולוגי, מזמין את התלמידים להבחין באותות המבשרים את שובו של המשיח. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את קרבתה של מלכות אלוהים. דבר המשיח נצחי ובטוח: שמים וארץ יעברו, אך דברו יישאר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.29-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד
  • עשר הנערות

    משל התאנה המנביטה, המובא במתי, במרקוס ובלוקס, מזמין את התלמידים לקרוא את אותות העתים בערנות ובתקווה. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את שובו של המשיח. דבר ישוע, בטוח ונצחי, מבטיח את התגשמות כל הבטחותיו בנוגע למלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.28-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • הגעה אל ביתם של אלעזר, מרתא ומרים

    מאמר זה בוחן את הגעתו של ישוע לבית עניה, ומבליט את חשיבותו של רגע זה לפני הייסורים. בית עניה, מקום של שלווה וידידות, עומדת בניגוד לאירועים הסוערים בירושלים. המאמר עוסק בסמליות של שלב אחרון זה במשימתו של ישוע, כפי שהיא מסופרת בבשורה על פי יוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃
    קרא עוד
  • כניסת הניצחון לירושלים

    כניסתו המנצחת של ישוע לירושלים ב-27 במרץ בשנת 33 לספירה, שנעשתה על פי נבואת זכריה, היא הכרזה משיחית של שלום. אירוע זה, המתואר בכל ארבע הבשורות, מציג את ישוע לא ככובש אלא כשר שלום. בתגובה, ההמון מריע לו, ובכך מאשר את היותו המשיח.

    תְהִלִּים 118.1-29 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו׃יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו׃יאמרו נא יראי יהוה כי לעולם חסדו׃מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה׃יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם׃יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי׃טוב לחסות ביהוה מבטח באדם׃טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים׃כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃סבוני גם סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם׃דחה דחיתני לנפל ויהוה עזרני׃עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה׃קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל׃ימין יהוה רוממה ימין יהוה עשה חיל׃לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה׃יסר יסרני יה ולמות לא נתנני׃פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה׃זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו׃אודך כי עניתני ותהי לי לישועה׃אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו׃אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא׃ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה׃אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח׃אלי אתה ואודך אלהי ארוממך׃הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
    קרא עוד
  • קללת התאנה העקרה

    ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה, בדרך מבית עניה לירושלים, המשיח ישוע מקלל תאנה מכוסה עלים אך חסרת פרי, והיא יבשה מיד. מעשה זה, המסופר אצל מתי ומרקוס, הוא נס-משל המסמל את ישראל: הרבה מראית עין דתית, אך אין פוריות אמיתית. האירוע מסגר אצל מרקוס את טיהור המקדש, ובכך הוא מבשר את המשפט האלוהי על אדיקות עקרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃
    קרא עוד
  • הכרזה על חורבן ירושלים

    בלוקס 19.41-44 ישוע מתקרב לירושלים, בוכה על העיר ומנבא בדייקנות את חורבנה העתידי בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. רק לוקס מוסר את הפרשה הזאת בצורה זו. ישוע מקונן על כך שירושלים לא הכירה בפקודה האלוהית שלה. קטע זה מגלה גם את חמלת המשיח וגם את חומרת הדחייה של ההתגלות האלוהית, והוא נמצא בשבוע האחרון שלפני מעצרו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 10.32-34 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃
    קרא עוד
  • עץ התאנה יבש

    למחרת קללת התאנה, התלמידים מוצאים את העץ יבש לגמרי. ישוע מנצל את ההזדמנות כדי ללמד על כוחה של האמונה ועל חשיבות הסליחה. מעבר ללימוד זה, התאנה מסמלת בכתובים את ישראל, ויבושה מבשר את המשפט שיבוא על האומה ארבעים שנה מאוחר יותר עם חורבן בית המקדש. אמונה וסליחה נותרות הערכים הבלתי מעורערים שישוע מעמיד בראש.

    יוֹאֵל 1.7 (תנ״ך עברי מודרני) :
    שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃
    קרא עוד
  • נאום אחרית הימים בהר הזיתים

    ניתוח נאום אחרית הימים של ישוע בהר הזיתים, על פי הבשורות. ישוע מדבר על חורבן המקדש ועל בוא אחרית הימים, ובכך מגלה את יכולותיו הנבואיות ואת המשכיות שליחותו לאחר הצליבה. מיועד לקוראים המבקשים להעמיק את הבנתם התאולוגית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.1-31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש׃ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃וכל אלה רק ראשית החבלים׃אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃הנה מראש הגדתי לכם׃לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃
    קרא עוד
  • משל התאנה

    המאמר מנתח את משל התאנה, שבו מלמד ישוע ערנות רוחנית כלפי אותות העתים. האירועים המבשרים את התקרבות המלכות נתפסים לא כאיומים אלא כקריאה להתכוננות ולאמונה. מודגשת יציבות דבריו של ישוע לעומת אופיו החולף של העולם.

    תְהִלִּים 119.89 (תנ״ך עברי מודרני) :
    לעולם יהוה דברך נצב בשמים׃
    קרא עוד
  • עידוד לערנות

    מאמר זה בוחן את קריאתו של ישוע לערנות, שנאמרה בהר הזיתים, ומדגיש את אי־הוודאות לגבי שובו ואת הצורך בציפייה פעילה ונאמנה מצד המאמינים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.36-44 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃
    קרא עוד
  • משל העבד הנאמן

    מאמר זה בוחן את משל העבד הנאמן, ומדגיש את חשיבות הנאמנות והערנות בציפייה לשובו הוודאי אך בלתי צפוי של האדון.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.45-51 (תנ״ך עברי מודרני) :
    מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • משל העבדים והתגמולים, משל הכיכרות

    המאמר עוסק במשל הכיכרות של ישוע, המדגים את חשיבות הניהול הנאמן של המתנות בשירות אלוהים, בציפייה לשובו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.14-30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד
  • משפט העמים

    המאמר מנתח את משפט העמים במתי 25:31-46, שבו בן האדם מפריד בין הכבשים לתיישים לפי מעשיהם. הוא מדגיש אחריות וצדק אלוהי, וקורא למעשי אהבה מוחשיים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16-17 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃
    קרא עוד
  • המזימה נגד המשיח ישוע

    המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • הכחשת פטרוס מוכרזת מראש

    המאמר בוחן את נבואת ישוע על הכחשת פטרוס, ומדגיש את ההבדלים בין תיאורי הבשורות ואת חמלתו של ישוע על חולשתו האנושית של פטרוס.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 13.36-38 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
    קרא עוד
  • פטרוס ותלמיד אחר מציעים להגן על מורם

    המאמר עוסק בתגובתם של פטרוס ושל התלמידים להודעה על מותו של ישוע. מתוך הבנה מוטעית של המסר, הם שוקלים פתרון ארצי לעניין רוחני. הטקסט מסביר כיצד שליחותו של המשיח נחשפת דרך הצליבה, וכיצד היא מביאה לבסוף את התלמידים להבין את משמעותה האמיתית. הרגע המתועד כאן מציג את הדרך מחוסר הבנה לאמונה אמיתית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    קרא עוד
  • הדרך המובילה לשמים

    המאמר מפענח את יוחנן 14.1-15, שבו ישוע מנחם את תלמידיו ומבטיח להכין להם מקום אצל האב. הוא מדגיש את תווכו הייחודי ואת אחדותו עם אלוהים, ובה בעת מבטיח את רוח הקודש שתדריך את השליחים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.14-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
    קרא עוד
  • היציאה להר הזיתים

    המאמר בוחן את יציאתם של ישוע ותלמידיו להר הזיתים לאחר הסעודה האחרונה: לאחר ששרו את המזמורים, הם פונים אל מקום מלא משמעויות נבואיות, בקרבת האתר של הצליבה העתידית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.30 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃
    קרא עוד
  • עצירה בגת שמנים

    המאמר ‘PER328 - עצירה בגת שמנים’ בוחן את משמעות פרשת גת שמנים בבשורות. הוא מדגיש את סבלו ואת תפילתו של ישוע לפני מעצרו, ומפרש רגע זה כהוראה על התפילה ועל הכנעה לרצון האל.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.32 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃
    קרא עוד
  • המאבק בתפילה

    המאמר מנתח את תפילתו של ישוע בגת שמני, המדגימה את סבלו האנושי ואת כניעתו לרצון האל. הוא מדגיש את הרקע ההיסטורי והמקראי של האירוע, ומציע הגות תיאולוגית על שליחות הגאולה של ישוע ועל הקריאה לערוך משמר ולהתפלל בשעת מבחן.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.33-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃
    קרא עוד
  • החוליה בראשות יהודה איש קריות מגיעה

    המאמר עוסק במעצרו של ישוע בידי יהודה איש קריות בגן גת שמנים, כפי שהוא מתואר בבשורות. הוא בוחן את הרקע ואת משמעותו של אירוע מפתח זה בייסורי ישוע, ועובר על הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.2-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וגם יהודה מוסרו ידע את המקום כי פעמים רבות נועד שמה ישוע עם תלמידיו׃ויקח יהודה את הגדוד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי נשק׃וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו׃ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם׃ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי׃אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את ישוע ויאסרהו׃
    קרא עוד
  • המעצר

    מאמר זה עוסק במעצרו של ישוע בגן גת שמני, כפי שהוא מסופר בבשורות. הוא מדגיש את בגידתו של יהודה ואת תגובת החיילים להצהרת ישוע, המגלה את שליטתו במצב.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.47-53 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ]74-64[׃ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
    קרא עוד
  • מרדו של התלמיד פטרוס וריפויו של מלכוס

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגת שמני, שם פטרוס, בתנועה פזיזה, קוצץ את אוזנו של מלכוס. ישוע מרגיע את המצב בכך שהוא מרפא את מלכוס, ובכך מדגיש את שליחותו האלוהית ודוחה את האלימות, בהתאם לכתבי הקודש. הוא מראה את שליטתו ואת האהבה האלוהית אפילו כלפי אלה העוצרים אותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.51-54 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃
    קרא עוד
  • דברי ישוע המשיח אל ההמון בעת המעצר

    מאמר זה בוחן את מעצרו של ישוע בגן גת שמנים, ומדגיש את שלוותו ואת רצונו להשלים את התוכנית האלוהית. בדבריו הוא חושף את הסתירות של הרשויות הדתיות ומבליט את שליטתו במצב, וכך מתגלה שליחותו הגואלת מתוך אהבה לאנושות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.48 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃
    קרא עוד
  • בריחת התלמידים

    המאמר מנתח את בריחת התלמידים בעת מעצרו של ישוע, ומדגיש את פחדם ואת שלוותו של ישוע. הוא מפרט את המעצר בגן גת שמנים, את פרשנות הבשורות ואת הניגוד בין בהלת התלמידים לריבונותו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.32-52 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃
    קרא עוד

מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים

  • החותם הראשון, הפרש הראשון

    APO009 מנתח את החותם הראשון של ההתגלות (התג׳ 6.1-2) ואת הופעתו של פרש על סוס לבן. שתי תיאוריות עומדות זו מול זו: האם פרש זה מייצג את המשיח ישוע המנצח, או נוכל, ואף את האנטי-משיח? המאמר מציג את שתי העמדות, מדגיש שהדיון הפרשני עדיין פתוח, ומכריז על הקבלה לדרשת ישוע בהר הזיתים.

    חזוֹן יוֹחָנָן 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    חזון ישוע המשיח אשר נתן לו האלהים להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה והוא הודיע בשלחו ביד מלאכו לעבדו יוחנן׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • שיחת השליחים עם ישוע

    לוקס מוסר את שיחתו האחרונה של ישוע עם אחד עשר שליחיו לפני העלייה לשמים (מעשי השליחים 1.4-8). ישוע מצווה עליהם להמתין בירושלים לטבילה ברוח הקודש, מסרב לגלות את העתים האסכטולוגיים השמורים לאב, ומפקיד בידיהם שליחות אוניברסלית: להיות עדיו מירושלים ועד קצה הארץ. קטע זה מהווה את התוכנית המבנית של ספר מעשי השליחים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃
    קרא עוד
  • עלייתו של ישוע

    עליית ישוע, שהתרחשה ב־12 במאי 33 בהר הזיתים, חותמת את שירותו הארצי. הוא מועלה בענן ומתקבל אצל האב בעוד שני מלאכים מבשרים את שובו המפואר. אירוע זה, המסופר רק בידי לוקס, מסמן את המעבר לשירותו השמימי של המשיח ומבסס את התקווה האסכטולוגית של הכנסייה הקדומה בהמתנה לביאה.

    1 סלוניס 4.13-18 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון׃לכן נחמו זה את זה בדברים האלה׃
    קרא עוד
  • שובם של התלמידים וציפייתם

    לאחר עלייתו של ישוע (12 במאי 33), התלמידים שבים לירושלים מהר הזיתים, המרוחק 'דרך שבת'. הם מתכנסים בעלייה, כנראה בבית מרים אמו של יוחנן מרקוס, ומתמידים פה אחד בתפילה, יחד עם הנשים ועם משפחת ישוע. תקופת המתנה זו מבשרת את מאפייני הכנסייה הנולדת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃
    קרא עוד
להרחבה