Étude 1 sur 12 · La parabole de l'ivraie et du froment

  1. לימוד 1: משל העשבים הרעים והחיטה
  2. Étude 2 : Explication le soir de différentes paraboles (l'ivraie)
  3. Étude 3 : La parabole du filet jeté dans la mer
  4. Étude 4 : Parabole de l'invité prétentieux
  5. Étude 5 : Le serviteur fidèle
  6. Étude 6 : Les dix jeunes filles
  7. Étude 7 : Le livre des révélations
  8. Étude 8 : L’Agneau et le livre scellé
  9. Étude 9 : Le deuxième sceau, le deuxième cavalier
  10. לימוד 10: החותם הרביעי, הרוכב הרביעי
  11. Étude 11 : L’ascension de Jésus
  12. Étude 12 : La tradition prophétique juive

מחג הפסח השני לשלישי

  • משל הזונין והחיטה

    משל העשבים הרעים והחיטה (מתי 13.24-30), המופיע רק במתי, מלמד על הקיום המשותף של הטוב והרע בעולם עד לדין האחרון. ישוע ממחיש בו את אורך רוחו של אלוהים, הדוחה את ההפרדה בין צדיקים לרשעים עד לקציר אחרית הימים, המופקד בידי המלאכים. משל זה משתלב בעיון מקראי מעמיק בשגשוגם לכאורה של הרשעים, המשותף לחבקוק, לאסף, לירמיהו ולאיוב.

    תְהִלִּים 73.3-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃
    קרא עוד
  • הסבר בערב למשלים שונים (הזונין)

    PER146 מביא את ההסבר שנתן ישוע לתלמידיו על משל הזונין (מתי 13.36-43), עדות ייחודית למתי. ישוע חושף בו שיטת פרשנות בשלושה צירים: זיהוי סמלי של האלמנטים, ממד של אחרית הימים ויישום מעשי. קטע זה משתלב בנאום שבעת המשלים על מלכות אלוהים שמתי אסף בפרק 13.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃
    קרא עוד
  • משל הרשת שהושלכה לים

    משל הרשת (מתי 13,47-50), הייחודי למתי, משווה את מלכות השמים לרשת האוספת דגים מכל מין. בבחירה הסופית הטובים נשמרים והרעים מושלכים, והדבר ממחיש את הדין של אחרית הימים. הוא מלמד על אוניברסליות הבשורה, על מציאות הדין האחרון שמבצעים המלאכים, ועל הדחיפות שבחיי המאמינים בהתאם להוראותיו של ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 13.47-50 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
    קרא עוד

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • משל המוזמן היהיר

    משל האורח היומרני (לוקס 14.7-14), המסופר רק אצל לוקס, מתרחש בבית אחד מראשי הפרושים בירושלים. ישוע מלמד שם ענווה, בהוראתו לבחור במקום האחרון ולא בראשון, ונדיבות בלתי תלויה בתמורה, בעודדו להזמין עניים ודחויים ולא את מי שיכולים להשיב גמול. שתי הוראות אלה ממחישות את הערכים היסודיים של מלכות אלוהים: הכבוד בא מאלוהים ולא מן האדם עצמו, והנתינה האמיתית תזכה לגמול בתחיית הצדיקים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 14.7-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
    קרא עוד

שירותו של ישוע: קריאות, ניסים ולימוד

  • המשרת הנאמן

    משל התאנה המנביטה, המובא על ידי מתי, מרקוס ולוקס בנאומם האסכטולוגי, מזמין את התלמידים להבחין באותות המבשרים את שובו של המשיח. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את קרבתה של מלכות אלוהים. דבר המשיח נצחי ובטוח: שמים וארץ יעברו, אך דברו יישאר.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.29-33 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד
  • עשר הנערות

    משל התאנה המנביטה, המובא במתי, במרקוס ובלוקס, מזמין את התלמידים לקרוא את אותות העתים בערנות ובתקווה. כשם שהניצנים מבשרים את הקיץ, כך אירועי העולם מבשרים את שובו של המשיח. דבר ישוע, בטוח ונצחי, מבטיח את התגשמות כל הבטחותיו בנוגע למלכות אלוהים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.32-35 (תנ״ך עברי מודרני) :
    למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃
    קרא עוד

מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים

  • ספר ההתגלות

    מבוא כללי לספר ההתגלות, שנכתב בידי יוחנן מפטמוס במאה הראשונה. המאמר מסביר את שם הספר, את הז'אנר האפוקליפטי, את המבנה במחזורים סמליים (חותמות, חצוצרות, קערות) ואת תכליתו של הטקסט: לא לוח זמנים של אסונות, אלא ספר תקווה המכריז על ניצחון השה. מתוארות הקבלות לספר דניאל לקראת לימוד פסוק אחר פסוק של 22 הפרקים.

    חזוֹן יוֹחָנָן 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    חזון ישוע המשיח אשר נתן לו האלהים להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה והוא הודיע בשלחו ביד מלאכו לעבדו יוחנן׃
    קרא עוד
  • השה והספר החתום

    לימוד פרשני בהתגלות 5, המתמקד בספר החתום בשבעה חותמות שהאל מחזיק בידו ושרק השה — דמות המשיח — ראוי לפתוח אותו. הניתוח פסוק אחר פסוק חושף התקדמות דרמטית: מחוסר היכולת הכללי אל ניצחון השה, המשיק שליחות של גאולה כלל־עולמית ושל הלל קוסמי. המאמר ממשיך את פרק ד׳ על הכס השמימי.

    1 טימותי 6.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשר הוא לבדו חי וקים והוא הדר באור נשגב ואיש לא ראהו ולא יוכל לראונו ולו הכבוד וגבורת עולמים אמן׃
    קרא עוד
  • החותם השני, הפרש השני

    המאמר APO010 בוחן את החותם השני של ההתגלות (התג׳ 6.3-4): סוס אדום שרוכבו מקבל חרב גדולה וכוח לקחת את השלום מן הארץ. באמצעות ארבעה סמלים — הסוס האדום, הרוכב, החרב והשלום שהוסר — הלימוד חוקר את מציאות המלחמה כמשפט אלוהי וכאחריות אנושית, ומדגיש שרק המשיח יכול להביא שלום אמיתי ובר־קיימא.

    חזוֹן יוֹחָנָן 6.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכפתחו את החותם השני ואשמע את החיה השנית אמרת בא וראה׃ויצא סוס שני והוא אדם ולרכב עליו נתן לשאת את השלום מן הארץ למען יהרגו איש את אחיו ותנתן לו חרב גדולה׃
    קרא עוד
  • החותם הרביעי, הרוכב הרביעי

    המאמר APO012 עוסק בחותם הרביעי של ספר ההתגלות (התג׳ 6.7-8) ובהופעת הסוס החיוור שעליו רוכב המוות. רוכב זה, שהוא שיאם של שלושת הרוכבים הקודמים, מקבל סמכות להרוג רבע מהאנושות במלחמה, ברעב, במגפות ובחיות הבר. המאמר מדגיש את הריבונות האלוהית התוחמת משפט נורא זה, ומציב את האירוע בתוך השתלשלות אירועי אחרית הימים על פי הנבואה.

    חזוֹן יוֹחָנָן 6.1-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וארא כאשר פתח השה אחד מן שבעה החתמות ואשמע אחת מארבע החיות מדברת כקול רעם לאמר בא וראה׃ואביט והנה סוס לבן והרכב עליו קשת בידו ותנתן לו עטרה ויצא מנצח ולמען ינצח׃וכפתחו את החותם השני ואשמע את החיה השנית אמרת בא וראה׃ויצא סוס שני והוא אדם ולרכב עליו נתן לשאת את השלום מן הארץ למען יהרגו איש את אחיו ותנתן לו חרב גדולה׃וכפתחו את החותם השלישי ואשמע את החיה השלישית אמרת בא וראה ואביט והנה סוס שחר והרכב עליו מאזנים בידו׃ואשמע קול מתוך ארבע החיות לאמר קב חטים בדינר ושלשה קבים שערים בדינר ואת השמן והיין אל תשחת׃וכפתחו את החותם הרביעי ואשמע את החיה הרביעית אמרת בא וראה׃וארא והנה סוס ירקרק והרכב עליו שמו המות ושאול יוצאת לרגליו וינתן להם שלטן על רביעית הארץ להמית בחרב וברעב ובדבר ובחית הארץ׃
    קרא עוד

שירות פטרוס

  • עלייתו של ישוע

    עליית ישוע, שהתרחשה ב־12 במאי 33 בהר הזיתים, חותמת את שירותו הארצי. הוא מועלה בענן ומתקבל אצל האב בעוד שני מלאכים מבשרים את שובו המפואר. אירוע זה, המסופר רק בידי לוקס, מסמן את המעבר לשירותו השמימי של המשיח ומבסס את התקווה האסכטולוגית של הכנסייה הקדומה בהמתנה לביאה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • המסורת הנבואית היהודית

    המסורת הנבואית היהודית מבוססת על כתביהם ותורתם של הנביאים, שליחי אלהים שנבחרו להנהיג את עם ישראל. היא מתאפיינת בביקורת חברתית, בקריאה לצדק, בהוקעת עבודת האלילים ובמסרים של תקווה אסכטולוגית. הנביאים הגדולים, כמו ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, השפיעו עמוקות על התיאולוגיה היהודית, על הספרות המקראית ועל הערכים האתיים האוניברסליים.

    יִרְמְיָהוּ 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן׃
    קרא עוד
להרחבה