מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון 3 לימודים
סוגיות חברתיות 1 לימוד
מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון
-
PER204
משל המלך והעבד
משל המלך והעבד (מתי 18.23-35), שסופר בכפר נחום בספטמבר שנת 32, מופיע רק אצל מתי. הוא מדגים את חשיבותה העליונה של הסליחה בכך שהוא מעמיד זה מול זה חוב עצום של 10,000 ככרים שמלך רחום מחק, וחוב קטן של 100 מטבעות שהעבד שנסלח לו סירב למחול. הלקח המרכזי: מי שאלוהים סולח לו חייב לסלוח בתורו, שאם לא כן יאבד את החסד שקיבל.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 18.23-35 (תנ״ך עברי מודרני) :על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER243
משל הכבשה האבודה שנמצאה
מאמר זה עוסק במשל הכבשה האבודה בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את שמחת האל על הצלתו של חוטא. הוא משתלב בשלושה סיפורי משלים, המציגים גוונים שונים של חיפוש ושל הצלה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER245
משל הבן האובד
המאמר בוחן את משל הבן האובד בבשורה על פי לוקס, ומדגיש את הסליחה ואת האהבה האלוהית. האב מקבל בחיבה את הבן החוזר בתשובה, בניגוד לבן הבכור המותח ביקורת על הסלחנות הזו. משל זה, ציר מרכזי בפרק 15, ממחיש את חיפושו של אלוהים אחר התועים. לוקס מסדר מחדש את הסיפור כדי לחזק את מסריו התיאולוגיים על מלכות השמים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
סוגיות חברתיות
-
FDS000
סוגיות חברתיות
המאמר עוסק בעובדות חברתיות ובתורתו של ישוע, ומדגים את המתחים בין החירות האישית לבין הביטחון הרוחני. דוגמאות ספרותיות ומקראיות, כמו ויקטור הוגו ומשל הבן האובד, משמשות לבחינת התלבטויות אלה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 15.11-32 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org