Étude 1 sur 11 · Les textes fondateurs de la Bible

  1. לימוד 1: הטקסטים המכוננים של המקרא
  2. Étude 2 : Sadducéens
  3. Étude 3 : La Torah
  4. Étude 4 : Le Pentateuque
  5. Étude 5 : Différence entre Pentateuque et Torah
  6. Étude 6 : Exemples de source Jahviste
  7. Étude 7 : La source Jahviste
  8. Étude 8 : La source Élohiste
  9. Étude 9 : La source Sacerdotale
  10. Étude 10 : Le Tanakh
  11. Étude 11 : Différence Tanakh, Torah et Bible hébraïque

תולדות המקרא

  • הטקסטים המכוננים של המקרא

    המאמר עוסק בכתיבתם של חמשת הספרים הראשונים של המקרא. הוא מדגיש את המסירה בעל פה, את הכתיבה ואת שילובם של מקורות ספרותיים שונים. נדון גם בחשיבות שימורו של הטקסט לאורך הדורות, וכן במניעים ההיסטוריים של הכותבים.

    שְׁמֹות 13.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הצדוקים

    הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    קרא עוד
  • התורה

    התורה, הטקסט הקדוש של היהדות, מורכבת מחמשת הספרים הראשונים של המקרא העברי והיא חיונית לאמונה ולמוסר היהודיים. היא נקראת באופן קבוע בבית הכנסת ויצרה מסורת ספרותית רבנית עשירה.

    קרא עוד
  • החומש

    החומש, המורכב מחמשת הספרים הראשונים של המקרא, חיוני למסורות היהודית והנוצרית. הוא מספר על הבריאה ועל שחרור העברים בהנהגת משה, ומכיל חוקים וסיפורים מכוננים.

    קרא עוד
  • ההבדל בין החומש לתורה

    מאמר זה בוחן את ההבדלים בין החומש לתורה, שני מונחים המציינים את חמשת הספרים הראשונים של המקרא. בעוד החומש משמש לרוב בהקשר נוצרי או אקדמי, לתורה יש ביהדות משמעות רחבה יותר, והיא כוללת גם את ההוראה ואת החוק האלוהי.

    קרא עוד
  • דוגמאות למקור היהוויסטי

    המאמר מתאר קטעים מן החומש המיוחסים למקור היהוויסטי, המתייחד בשימוש בשם האלוהי יהוה ובתיאורים אנתרופומורפיים של אלוהים. דוגמאות בולטות: הבריאה, החטא הקדמון, קין והבל וקריאתו של משה. קטעים אלה מציגים את המאפיינים הייחודיים של המקור היהוויסטי.

    שְׁמֹות 3.1-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה׃וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה׃וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים׃ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים׃ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה׃ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם׃ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃
    קרא עוד
  • המקור היהוויסטי

    המקור היהוויסטי (J) הוא מקור היפותטי של התורה שזוהה על ידי השערת התעודות של המאה ה-19. הוא נקרא על שם השימוש בשם האלוהי יהוה (YHWH) ומאופיין בסגנון מאניש וסיפורי. הוא מקושר לטקסטים כמו הבריאה (בראשית 2) והנפילה (בראשית 3), ותיארוכו נותר שנוי במחלוקת. כיום תוקפו מוטל בספק בידי פרשנים בני זמננו.

    בְּרֵאשִׁית 2.4-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃
    קרא עוד
  • המקור האלוהיסטי

    המקור האלוהיסטי (E) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי השערת התעודות. הוא מתבלט בשימוש במונח אלוהים לציון האל, בתיאולוגיה טרנסצנדנטית ובהסתמכות על חלומות וחזיונות כדרכי התגלות אלוהית. הוא מתוארך למאות ה-9 וה-8 לפנה״ס, ולפי ההנחה מקורו בממלכת ישראל הצפונית. תוקפו נותר שנוי במחלוקת בקרב חוקרים בני זמננו.

    בְּרֵאשִׁית 20 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר׃ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה׃ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל׃ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג׃הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה׃ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי׃ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה׃ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי׃וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׃ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא׃ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו׃כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃
    קרא עוד
  • המקור הכהני

    המקור הכהני (P) הוא אחד מארבעת המקורות ההיפותטיים של התורה לפי ההשערה התעודית. הוא מתאפיין בסגנון רשמי וחוזר על עצמו, ומדגיש טקסים, חוקי טהרה, שושלות יוחסין וטקסי פולחן. הוא מציג את האל כנעלה ומלכותי. המקור מתוארך לתקופת גלות בבל או לתקופה שלאחר הגלות (המאות ה-6 עד ה-5 לפנה״ס), ויש הסבורים שנכתב בידי כוהני בית המקדש בירושלים. תוקפו נתון במחלוקת בקרב חוקרים בני זמננו.

    בְּרֵאשִׁית 1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃
    קרא עוד
  • התנ״ך

    התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.

    יְחֶזְקֵאל 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׃
    קרא עוד
  • ההבדל בין התנ״ך, התורה והמקרא העברי

    מאמר זה מבהיר את ההבחנה בין שלושה מונחים הקשורים לכתבי הקודש העבריים: התנ״ך הוא כינוי לכלל הקאנון היהודי (תורה, נביאים, כתובים); התורה היא חלקו הראשון, והיא מורכבת מחמשת ספרי משה (החומש); המקרא העברי הוא פשוט שם אחר לתנ״ך. התורה היא חלק מהתנ״ך, והמקרא העברי והתנ״ך הם מילים נרדפות.

    קרא עוד