Étude 1 sur 14 · Introduction générale au livre de Daniel

  1. לימוד 1: מבוא כללי לספר דניאל
  2. לימוד 2: כתיבתם וליקוטם של טקסטי הברית הישנה
  3. Étude 3 : Jean Baptiste était-il l’Elie qui devait venir ?
  4. Étude 4 : Le pays de Canaan
  5. Étude 5 : Les différentes bibles
  6. Étude 6 : Les écrits apocryphes
  7. Étude 7 : Exemples de source Deutéronomiste
  8. Étude 8 : La Bible catholique
  9. Étude 9 : La Bible protestante
  10. Étude 10 : Le Tanakh
  11. Étude 11 : Le codex Alexandrinus
  12. Étude 12 : Le codex Ephraemi Rescriptus
  13. Étude 13 : La Vulgate
  14. Étude 14 : La Peshitta

נבואות המקרא ו״אחרית הימים״

  • מבוא כללי לספר דניאל

    מבוא כללי לספר דניאל, טקסט נבואי מרכזי של התנ״ך. המאמר מניח את היסודות ההיסטוריים, הספרותיים והתיאולוגיים הנחוצים להבנת ספר אפוקליפטי זה, ועוסק במבנה, במחבר, בנושאים העיקריים ובוויכוחים הפרשניים על זמן חיבורו ועל מהימנותו.

    דָּנִיֵּאל 7.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃
    קרא עוד

תולדות המקרא

  • כתיבתם וליקוטם של טקסטי הברית הישנה

    מאמר זה בוחן את הכתיבה המורכבת של הברית הישנה, מההעברה בעל פה ועד הליקוט הכתוב. הוא סוקר חלקים שונים של המקרא העברי, כגון ספרי ההיסטוריה המגוללים את תולדות ישראל, וספרי השירה המציעים הגות על האמונה. גם הכתבים הנבואיים נבחנים, תוך הדגשת קריאותיהם של הנביאים לתשובה. השפעתם של טקסטים אלה, שהייתה בתחילה מוגבלת לעם היהודי, היא כיום עולמית.

    קרא עוד

הסתירות

  • האם יוחנן המטביל היה אליהו שנועד לבוא?

    ישוע רואה ביוחנן המטביל את אליהו הנבואי, ובכך מצביע על שליחות סמלית, אך הוא מכחיש זהות זו מילולית, לפי יוחנן 1:19-21. ההבחנה בין שליחות לבין זהות אישית מבהירה סתירה מקראית לכאורה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 1.19-21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה׃ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח׃וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • ארץ כנען

    ארץ כנען, המקבילה לישראל, פלסטין, לבנון וחלקים מירדן וסוריה של ימינו, מתוארת במקרא כ'צבי היא לכל הארצות'. היא הייתה מיושבת בכנענים, באמורים, בחתים ובפלשתים, והיא הארץ המובטחת לעם העברי. שני שלבים, המרוחקים זה מזה 470 שנה, מסמנים את כיבושה: בואו של אברהם, ולאחר מכן כיבושו של יהושע לאחר השבי במצרים והנדודים במדבר.

    יְחֶזְקֵאל 20.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃
    קרא עוד
  • המקראות השונים

    אין כמה מקראות, אלא תרגומים שונים של אותם טקסטי מקור יווניים ועבריים. התפתחות השפה מחייבת עדכונים סדירים. הקתולים כוללים 7 ספרים דאוטרוקנוניים שאינם בקנון הפרוטסטנטי. תרגום 'העולם החדש' של עדי יהוה זוכה לביקורת בשל בחירות בעלות כיוון תיאולוגי.

    קרא עוד
  • הכתבים האפוקריפיים

    הספרים האפוקריפיים הם כתבים דתיים שהודרו מקאנון המקרא הרשמי. מבחינים בין האפוקריפה של התנ״ך (טוביה, יהודית, מקבים, בן סירא…), המוכרת אצל קתולים ואורתודוקסים כדאוטרו-קנונית, לבין זו של הברית החדשה (הבשורה על פי תומאס, על פי פיליפוס, על פי מרים המגדלית…), שלעתים קרובות יש בה גוון גנוסטי. לימודם מאיר את ההיסטוריה הדתית ואת הוויכוחים של המאות הנוצריות הראשונות, בלי להעמידם בשורה אחת עם הכתבים הקנוניים.

    קרא עוד
  • דוגמאות למקור הדברימי

    מאמר זה בוחן את המקור הדברימי, ומדגיש את תפקידו והשפעתו במקרא העברי דרך ספר דברים וספרים היסטוריים נוספים כגון יהושע, שופטים, שמואל ומלכים. תוך התמקדות בנושאי חוק, ברית ופולחן מרוכז, הוא חוקר את התיאולוגיה הדברימית ואת משמעויותיה לישראל.

    דְּבָרִים 5.1-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר׃אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי׃ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו׃לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך׃ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת׃כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃לא תרצח׃ולא תנאף׃ולא תגנב׃ולא תענה ברעך עד שוא׃ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי׃
    קרא עוד
  • המקרא הקתולי

    מאמר זה בוחן את הרכבו של המקרא הקתולי, ספריו וייחודיו, ובמיוחד הספרים הדאוטרוקנוניים והקנון שנקבע בוועידת טרנט.

    קרא עוד
  • המקרא הפרוטסטנטי

    מאמר זה בוחן את תוכנו ואת ההבדלים של המקרא הפרוטסטנטי בהשוואה למקרא הקתולי, תוך התמקדות בתנ״ך ובברית החדשה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃
    קרא עוד
  • התנ״ך

    התנ״ך הוא קאנון כתבי הקודש של היהדות, המקביל ל״ברית הישנה״ הנוצרית. שמו הוא ראשי תיבות של שלושת חלקיו: תורה (החומש), נביאים וכתובים. הוא נכתב בעיקרו בעברית, עם קטעים אחדים בארמית, והוא מהווה את היסוד התיאולוגי, המוסרי והליטורגי של היהדות ואת השורשים המשותפים של המסורת היהודית והנוצרית.

    עֶזְרָא 1.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃
    קרא עוד
  • קודקס אלכסנדרינוס

    קודקס אלכסנדרינוס הוא כתב יד מקראי יווני מהמאה החמישית, המורכב מ-773 דפי קלף ומכיל את רוב התנ״ך ואת רוב הברית החדשה. מקורו באלכסנדריה, והוא הוענק למלך צ'ארלס הראשון מלך אנגליה בשנת 1628 בידי הפטריארך קיריל לוקריס. הוא שמור כיום בספרייה הבריטית בלונדון, שייך למשפחה הביזנטית של הנוסח, ומהווה עד מרכזי לביקורת הטקסט ולתולדות מסירת הכתובים.

    קרא עוד
  • קודקס אפרים רסקריפטוס

    קודקס אפרים רסקריפטוס הוא כתב יד פלימפססט מהמאה החמישית (400-440 לספירה), שגילה טישנדורף בשנת 1840 והוא שמור בספרייה הלאומית של צרפת. הוא כתוב ביוונית באותיות אונציאליות, כולל חלקים מהתנ״ך ומהברית החדשה ושייך למשפחה האלכסנדרונית של הנוסח המקראי, הנחשבת קרובה למקור. הוא יסודי לביקורת הנוסח ולתולדות העברת כתבי הקודש.

    קרא עוד
  • הוולגטה

    הוולגטה היא תרגום לטיני של המקרא שהכין הירונימוס הקדוש בסוף המאה ה־4, לבקשת האפיפיור דמסוס הראשון. את התנ״ך תרגם בעיקר מעברית, ואת הברית החדשה תיקן על פי היוונית, והיא הפכה לנוסח הסטנדרטי של הכנסייה הקתולית הרומית במשך יותר מאלף שנה. מועצת טרנט הכריזה עליה רשמית במאה ה־16 כמהדורה האותנטית. השפעתה על התרבות, התיאולוגיה והליטורגיה המערביות רבה מאוד.

    קרא עוד
  • הפשיטתא

    הפשיטתא היא אחד התרגומים הקדומים ביותר של המקרא לשפה הסורית (ארמית). התנ״ך שלה תורגם מעברית במאה ה־2, והברית החדשה שלה מיוונית קוינה במאה ה־5. שמה משמעו ״פשוט״ או ״מקובל״, והיא נוסח המקרא הסטנדרטי של הכנסיות הסוריות האורתודוקסיות והקתוליות. היא ממלאת תפקיד מרכזי בהעברת הטקסטים המקראיים והיא מקור יקר ערך לביקורת הטקסט.

    קרא עוד
להרחבה
  • ANN044 הנזירות

    הנזירות היא נדר הקדשה לאלוהים, שמקורו בעברית “להיפרש”, והוגדרה בבמדבר 6. הנזיר נמנע מיין, מ…

  • ANN054 היהודים

    המאמר ANN054 מבהיר את המונחים המציינים את עם ישראל: יהודי, בן ישראל, ישראלי, עברי ושמי. לכל מונח משמעות נפרדת לפי…

  • ANN081 התגשמות הנבואות

    המאמר בוחן כיצד נבואות הברית הישנה מתגשמות בחייו של ישוע, תוך זיהוי 24 נקודות המסומנות באירועים…