INF046

ההבדל בין התנ״ך, התורה והמקרא העברי

מאמר זה מבהיר את ההבחנה בין שלושה מונחים הקשורים לכתבי הקודש העבריים: התנ״ך הוא כינוי לכלל הקאנון היהודי (תורה, נביאים, כתובים); התורה היא חלקו הראשון, והיא מורכבת מחמשת ספרי משה (החומש); המקרא העברי הוא פשוט שם אחר לתנ״ך. התורה היא חלק מהתנ״ך, והמקרא העברי והתנ״ך הם מילים נרדפות.

2 דקות תנ״ך התורה המקרא העברי החומש נביאים

ההבדל בין התנ״ך, התורה והמקרא העברי

תנ״ך

ה הוא מכלול הכתבים הקדושים של היהדות, המורכב משלושה חלקים עיקריים:
(החוק): כוללת את חמשת הספרים הראשונים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים).
נביאים: כוללים את ספרי ההיסטוריה והנבואה (למשל, יהושע, ישעיהו).
כתובים: מכילים ספרי שירה וחוכמה וכתבים נוספים (למשל, תהילים, איוב).

התורה

היא חלק מה והיא מורכבת במיוחד מחמשת הספרים הראשונים, הנקראים גם . ספרים אלה נחשבים לקדושים ביותר ונתפסים כמכילים את החוק האלוהי שנתגלה למשה:
בראשית; שמות; ויקרא; במדבר; דברים.

המקרא העברי

הוא מונח אחר לציון ה. הוא כולל את מכלול הכתבים הקדושים היהודיים המקובצים בשלושה חלקים: , נביאים וכתובים.

לסיכום, ה ו הם שני מונחים הניתנים להחלפה, המציינים את כלל כתבי הקודש העבריים, ואילו מייצגת רק את חמשת הספרים הראשונים של כתבים אלה. היא אפוא חלק מה.