תנ״ך
ה הוא מכלול הכתבים הקדושים של היהדות, המורכב משלושה חלקים עיקריים:
(החוק): כוללת את חמשת הספרים הראשונים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים).
נביאים: כוללים את ספרי ההיסטוריה והנבואה (למשל, יהושע, ישעיהו).
כתובים: מכילים ספרי שירה וחוכמה וכתבים נוספים (למשל, תהילים, איוב).
התורה
היא חלק מה והיא מורכבת במיוחד מחמשת הספרים הראשונים, הנקראים גם . ספרים אלה נחשבים לקדושים ביותר ונתפסים כמכילים את החוק האלוהי שנתגלה למשה:
בראשית; שמות; ויקרא; במדבר; דברים.
המקרא העברי
הוא מונח אחר לציון ה. הוא כולל את מכלול הכתבים הקדושים היהודיים המקובצים בשלושה חלקים: , נביאים וכתובים.
לסיכום, ה ו הם שני מונחים הניתנים להחלפה, המציינים את כלל כתבי הקודש העבריים, ואילו מייצגת רק את חמשת הספרים הראשונים של כתבים אלה. היא אפוא חלק מה.