הופעה שנייה של המשיח ישוע לנשים האחרות

1- קושי לכאורה בין מרקוס למתי

La déclaration de Marc selon laquelle les femmes « sortirent du sépulcre et s'enfuirent ; elles étaient saisies de tremblement et de frayeur, et elles ne dirent rien à personne, à cause de leur peur » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.8) peut, à première vue, sembler difficile à concilier avec le récit de Matthieu, qui rapporte qu'elles rencontrèrent ensuite Jésus lui-même (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9-10).

עם זאת, קריאה קשובה מראה ששני התיאורים הללו נראים משלימים יותר מאשר סותרים. מחברי הבשורות מתארים רגעים שונים של אותו רצף אירועים, ומדגישים היבטים מסוימים של חוויית הנשים.

2- תגובתן המיידית של הנשים

Marc décrit avant tout la réaction spontanée des femmes au moment où elles quittent le tombeau. Elles viennent de découvrir le sépulcre vide et d'entendre l'annonce extraordinaire du jeune homme vêtu de blanc : « Il est ressuscité, il n'est point ici » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.5-7).

Face à un événement aussi inattendu, elles sont saisies de tremblement et de frayeur (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.8). Cette crainte n'est pas incompatible avec la foi ; elle correspond au sentiment fréquemment éprouvé dans les Écritures devant une manifestation de la puissance divine (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.12 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 2.9 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.37).

הביטוי «לא הגידו דבר לאיש» נראה אפוא כמתאר את תגובתן המיידית. כנראה אין פירושו שהן שתקו לצמיתות, אלא שלא עצרו כדי לספר את אשר ראו זה עתה לאנשים שיכלו לפגוש בדרכן.

3- יראה מהולה בשמחה

Cette interprétation paraît confirmée par le récit parallèle de Matthieu. Celui-ci précise que les femmes quittèrent le tombeau « avec crainte et avec une grande joie » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.8).

מתי ומרקוס אינם סותרים זה את זה, אלא מתארים את אותה חוויה מזוויות שונות. היראה שמזכיר מתי תואמת את זו שמדגיש מרקוס, ואילו מתי מאיר יותר את השמחה המתלווה בהדרגה לבשורה יוצאת הדופן הזאת.

השילוב של פחד, התפעלות ושמחה נראה כתגובה טבעית לאירוע החורג מכל ציפייה אנושית.

4- המפגש עם המוקם לתחייה

C'est précisément au cours de leur trajet vers Jérusalem que Jésus vient à leur rencontre : « Et voici, Jésus vint à leur rencontre, et dit : Je vous salue » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9).

Les femmes s'approchent alors de lui, saisissent ses pieds et se prosternent devant lui (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9). Ce détail revêt une importance particulière, car il souligne le caractère corporel de la résurrection. Les femmes ne sont pas en présence d'une simple vision ou d'une apparition spirituelle, mais du Seigneur véritablement ressuscité (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.39 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.27).

Jésus leur renouvelle ensuite la mission déjà confiée par les anges et leur annonce que les disciples le reverront en Galilée (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.10).

5- רצף אירועים הגיוני

נראה שהסדר הכרונולוגי הטבעי ביותר הוא זה:

1- Les femmes découvrent le tombeau vide et reçoivent le message des anges (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.5-7 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.5-7 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.4-7).

2- Elles quittent les lieux dans un mélange de peur et de joie (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.8 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.8).

3- Sous l'effet de leur émotion, elles ne s'arrêtent pas pour raconter leur expérience aux personnes rencontrées sur leur route (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.8).

4- Alors qu'elles se dirigent vers les disciples, Jésus leur apparaît personnellement (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9-10).

5- Après cette rencontre, elles accomplissent leur mission et rapportent les événements aux onze apôtres et aux autres disciples (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.9-10).

אף שאין אפשרות להוכיח זאת בוודאות מוחלטת, שחזור זה מציע יישוב משביע רצון של התיאורים השונים.

6- שתיקתו של מרקוס אינה סופית

הפירוש הטוען שהנשים נשארו שותקות לצמיתות נתקל בכמה קשיים.

Elle serait d'abord incompatible avec l'ordre donné par les anges d'avertir les disciples (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.7). Elle contredirait également les témoignages de Matthieu et de Luc, qui indiquent explicitement que les femmes rapportèrent finalement ce qu'elles avaient vu et entendu (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.8 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.9-10).

השתיקה שמזכיר מרקוס נראית אפוא זמנית, ומתאימה להלם הראשוני שגרמו האירועים.

7- מן הפחד אל ההשתחוויה

המפגש עם ישוע מסמן שינוי הדרגתי במצב רוחן של הנשים. האימה ששלטה בתגובתן הראשונה פינתה את מקומה לשמחה, ואחר כך להשתחוויה.

התקדמות זו היא נושא חוזר בתיאורי התחייה. התלמידים עצמם יעברו מפחד וספק לוודאות ולשמחה (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.41 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.20). כמה שבועות לאחר מכן, אלה שנסגרו בבית מפחד autorités juives — afficher la définition INF380 (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.19) יכריזו בפומבי על תחיית המשיח בביטחון מופלא (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.22-24 ; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.19-20).

Ainsi, Marc décrit principalement la première réaction des femmes, tandis que Matthieu poursuit le récit en montrant comment la rencontre avec le Ressuscité transforme progressivement leur crainte en joie et en adoration (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9).

longue finale de Marc — afficher la définition INF301