השארנו את פסוק 18 כדי להבין טוב יותר את התפתחות הסצנה (4). ההתגלויות ליוסף שונות מאלה של מרים או זכריה. בלי לפגוש שליח באופן גופני, יוסף מקבל הנחיות בחלומות שבהם מלאך מוסר לו את מסרי אלוהים. נראה שאלוהים מתאים את אופן התקשורת לאופיו של האדם.
בניגוד למרים, ליוסף על המלאך להסביר את המסר ולהזכיר את הכתובים, ובייחוד את נבואות ישעיהו. נראה שיוסף מתקשה יותר לקבל את המצב.
מרים, בחודש השלישי להריונה, חשופה ל־ במקרה של פירוד רשמי מיוסף. ההחלטה דחופה, משום שבשובה לנצרת הריונה יהיה גלוי.
בקבלו את מרים לביתו, יוסף מכריז בפומבי על חפותה ומקבל עליו את תפקיד האב, ובכך מבטיח הגנה למרים ולילד.
מתי, היחיד המזכיר פרטים אלה, בקיא בהלכה היהודית. בעיניו ובעיני הציבור היהודי שאליו הוא פונה, ההסברים האלה נראים הכרחיים.
הוא חושף פרט אינטימי על בני הזוג: יוסף לא קיים יחסי אישות עם מרים לפני הולדת בכורם. ככל הנראה מרים היא שמסרה פרטים אישיים אלה, שהיו ידועים רק לשניהם.
חשיפת המידע הזה לאחר מות יוסף וישוע המשיח עוררה זעזוע הדומה לצונאמי. פרטים אלה לא הוזכרו מעולם בתורתו של ישוע. מרים מבינה שסוד הולדת ישוע אינו יכול להישאר מוסתר ושחיוני לגלות את האמת.
תחילה היא משתפת את השליחים, זמן קצר לאחר חג השבועות בשנת 33, ומאוחר יותר את לוקס. במשך זמן רב נחשב יוסף לאביו של ישוע (לוקס 2.23), אך בעקבות הגילויים נפוצו שמועות. מסורת חסרת יסוד מציעה, ללא ראיות, קשר ניאוף עם קצין שהיה כביכול אביו הביולוגי של ישוע. אפשר לדמיין את השמועות באותה תקופה.
מרים, כשגילתה את האמת על הולדת ישוע, לא הייתה מעלה בדעתה שתעורר שטף כזה של השמצות.