Étude 1 sur 25 · Les marchands chassés du Temple

  1. Étude 1 : Les marchands chassés du Temple
  2. Étude 2 : Les pharisiens envisagent d’assassiner le Messie Jésus
  3. Étude 3 : Le bon samaritain
  4. Étude 4 : Repas chez un pharisien
  5. Étude 5 : Complot contre le Messie Jésus qui se retire à Ephraïm
  6. Étude 6 : Le complot contre le Messie Jésus
  7. Étude 7 : La présentation chez l'ancien Souverain Sacrificateur Anne
  8. Étude 8 : Le transfert chez le Souverain Sacrificateur en exercice, Caïphe
  9. Étude 9 : Les Apôtres Pierre et Jean dans la cour de la maison de Caïphe
  10. Étude 10 : La présentation au Sanhédrin
  11. Étude 11 : Les maltraitances commencent
  12. Étude 12 : Le reniement de l'Apôtre Pierre, accompagné par l'Apôtre Jean
  13. Étude 13 : La présentation à Ponce Pilate
  14. Étude 14 : La fin tragique de Judas l'Iscariot
  15. Étude 15 : La libération d’un prisonnier
  16. Étude 16 : L’acharnement du Sanhédrin, condamnation officielle
  17. Étude 17 : La visite des représentants du Sanhédrin chez Pilate
  18. Étude 18 : Pierre et Jean en prison
  19. Étude 19 : La délibération et la sentence du Sanhédrin
  20. Étude 20 : Le témoignage de Pierre et Jean
  21. Étude 21 : L’arrestation des apôtres
  22. Étude 22 : La comparution devant le Sanhédrin
  23. Étude 23 : L’intervention du pharisien Gamaliel
  24. Étude 24 : Sadducéens
  25. Étude 25 : Les romains

שירותו של יוחנן המטביל

  • גירוש הסוחרים מהמקדש

    קטע 39 בוחן את טיהור המקדש בידי ישוע כפי שמספר יוחנן (יוחנן 2.14–22). המחבר תומך בטענה לשני אירועים נפרדים בהפרש של שלוש שנים. הראשון חל בפסח הראשון בשירות ישוע, ב־7 באפריל בשנת 30. המאמר בוחן את ההקשר ההיסטורי של מקדש הורדוס, את תפקיד קיפא והסנהדרין ושני לקחים מרכזיים: קנאת ישוע לבית אלוהים והודעתו הנבואית על תחייתו.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.45-46 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
    Lire la suite

מחג הפסח השני לשלישי

  • הפרושים שוקלים לרצוח את ישוע המשיח

    יחידת הסיפור 78 מספרת על החלטת הפרושים לרצוח את ישוע המשיח בעקבות ריפוי האיש שידו משותקת ביום שבת. בשנת 31 בכפר נחום ניצבים זה מול זה בבירור רשויות הדת העוינות והעם המעריץ. קולות חולקים, כגון נקדימון וגמליאל, מעידים על התנגדות בתוך הסנהדרין. למרות המזימה, ישוע ממשיך בשירותו בנחישות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 6.11 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃
    Lire la suite

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • השומרוני הטוב

    הפרשה PER222 מציגה את משל השומרוני הטוב (לוקס 10.25-37), שסיפר ישוע בתשובה למורה תורה שביקש ללכוד אותו במלכודת. המשל, המתרחש בבית עניה שמעבר לירדן בנובמבר 32 לספירה, מלמד שה"רֵעַ" האמיתי אינו נקבע לפי דת או תרבות, אלא לפי מעשה של רחמים. השומרוני המבוזה הופך לדוגמה של חמלה, דמות סמלית של המשיח עצמו הבא לעזרת האנושות הפצועה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.18-23 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃
    Lire la suite
  • סעודה בבית פרוש

    הפרשה PER235 מתארת את הארוחה של ישוע בבית אחד מראשי הפרושים ביום שבת (לוקס 14.1), על רקע עימות הולך ומחריף. הפרושים מבקשים לאסוף ראיות נגדו עבור הסנהדרין. למרות המתיחות, ישוע מקבל את ההזמנה, מחזיק בעמדותיו ומתקן את תורותיהם. לוקס הוא האוונגליסט היחיד המספר על מאורע זה, שככל הנראה התרחש בארוחת יום שבת בצהריים.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 13.1 (תנ״ך עברי מודרני) :
    זאת הפעם השלישית אשר אבוא אליכם על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום כל דבר׃
    Lire la suite
  • קשר נגד המשיח ישוע, הנסוג לאפרים

    מאמר זה מתאר את הקשר של הרשויות היהודיות נגד ישוע לאחר תחיית אלעזר. נוכח האיום שהן רואות בניסי ישוע, הן מחליטות להמית אותו. ישוע נסוג לאפרים לקראת הצליבה, ואילו הקשר משתלב באופן פרדוקסלי בתוכנית האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 11.47-57 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃
    Lire la suite

השבוע האחרון לפני המעצר

  • המזימה נגד המשיח ישוע

    המזימה נגד ישוע נרקמת בידי הרשויות הדתיות לפני הפסח, בעזרת יהודה. קיפא מכנס את הסנהדרין כדי לגזור את דינו של ישוע, הנחשב לאיום, בעזרת עדי שקר. פילטוס מקבל הודעה כדי להקל על המעצר בהר הזיתים.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.1-5 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃
    Lire la suite

היום האחרון עד הצליבה

  • ההבאה אל הכהן הגדול לשעבר חנה

    המאמר בוחן את הופעתו של ישוע לפני חנה, הכהן הגדול לשעבר, ומסביר את השפעתו המתמשכת ואת המשמעות הפוליטית של האירוע. יוחנן מוסר פרטים אלה כדי להראות את הקשר ההדוק בין האינטרסים הדתיים והפוליטיים במשפטו של ישוע.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.47 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ]74-64[׃
    Lire la suite
  • ההעברה אל הכהן הגדול המכהן, קיפא

    המאמר מנתח את ההעברה של ישוע אל קיפא, ומדגיש כיצד תכננו הרשויות היהודיות הרשעה מהירה, עם מראית עין של חוקיות. כמה נספחים מבהירים את הרקע ההיסטורי, והבשורות מתארות את האירועים בפירוט.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.19-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃
    Lire la suite
  • השליחים פטרוס ויוחנן בחצר ביתו של קיפא

    מחקר זה מתאר את הסצנה הדרמטית של השליחים פטרוס ויוחנן הולכים אחרי ישוע אל חצר קיפא, וחושף את נאמנותם ואת חולשתם בלב ייסורי ישוע. ההפניות המקראיות מתארות את ניסיונם להישאר סמוך לישוע חרף הפחד מפני התוצאות. רגע זה מסמל נקודת מפתח בבשורות, ומדגיש את טבע האדם מול השליחות האלוהית.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 3.16 (תנ״ך עברי מודרני) :
    כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃
    Lire la suite
  • ההבאה לפני הסנהדרין

    מאמר זה מנתח את הבאתו של ישוע לפני הסנהדרין לפני צליבתו על פי הבשורות, ומציג את הפרת החוק היהודי באמצעות משפט לילי. קיפא תזמר את המשפט הזה באופן אסטרטגי כדי להימנע מן ההמון, והוא ממחיש סוגיות תאולוגיות והיסטוריות מרכזיות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.59-66 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃
    Lire la suite
  • ההתעללויות מתחילות

    המאמר עוסק בהתעללויות שהושתו על ישוע לפני הצליבה, ומתמקד בפרשנות סיפורי הבשורות. הוא בוחן כיצד סנהדרין עיוות את האשמות כדי לקבל את תמיכת השלטונות הרומיים, והפך האשמה דתית למרד פוליטי.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.19-24 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃
    Lire la suite
  • הכחשת השליח פטרוס, בליווי השליח יוחנן

    מאמר זה מתאר את הכחשת השליח פטרוס המסופרת בבשורות, כאשר הוא מכחיש שלוש פעמים את רבו ישוע. המאמר מאיר את הנסיבות המדויקות של האירוע ובוחן את תפקידו של השליח יוחנן. על ידי הצבת הנוסחים השונים של הבשורות זה לצד זה, הרגע הטרגי הזה מנותח לעומק בתוך ההקשר ההיסטורי והדתי של התקופה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.56-62 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
    Lire la suite
  • ההבאה לפני פונטיוס פילאטוס

    הפריקופה PER341 משחזרת את הבאתו של ישוע לפני פונטיוס פילאטוס בבוקר יום שישי, בסביבות השעה 6:45, לאחר שנידון בלילה בידי הסנהדרין. תוך השוואה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, המאמר מנתח את הכרונולוגיה המדויקת, את תפקידו של קיפא, את סירובם של ראשי הדת להיכנס לפרטוריון ואת השיחה בין ישוע לפילאטוס, שהיה היחיד המוסמך לגזור עונש מוות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 14.55-65 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃וגם בזאת עדותם לא שותה׃ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃
    Lire la suite
  • סופו הטרגי של יהודה איש קריות

    רק מתי מספר על סופו הטרגי של יהודה איש קריות. לאחר שישוע נידון, יהודה, שנכבש בחרטה, משליך את שלושים הכסף אל היכל המקדש ומתאבד. הכוהנים קונים בכסף הזה את שדה היוצר, הנקרא חקל דמא. פרק זה ממחיש את אי־הפיכותה של הבגידה ואת ייאושו של אדם שלא היה מסוגל לקבל סליחה.

    זְכַרְיָה 11.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר׃
    Lire la suite
  • שחרור אסיר

    במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.13-25 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃על כן איסרנו ואפטרנו׃ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃
    Lire la suite
  • עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי

    PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃
    Lire la suite
  • ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס

    פרשה זו מופיעה רק אצל מתי, והיא מספרת על ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס בשבת בבוקר כדי לקבל משמר לקברו של ישוע. מתוך חשש משמועה על תחייה הם מורים לחתום את הקבר. פילטוס, בגישה פרגמטית, נעתר לבקשתם. פרשה זו חושפת את המתח בין הסמכות הדתית היהודית לבין השלטון הרומי, ומכינה ישירות את סיפור התחייה.

    אִגֶּרֶת פּוֹלוֹס הַשָּׁלִיחַ אֶל־הַקּוֹלַסִּים 2.3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אשר צפונים בו כל אצרות החכמה והדעת׃
    Lire la suite

Ministère de Pierre

  • Pierre et Jean en prison

    Cet article traite de la confrontation de Pierre et Jean avec le Sanhédrin. Les apôtres, arrêtés pour avoir prêché, doivent comparaître devant ce tribunal religieux influent. Face à la même autorité qui avait condamné Jésus, Pierre et Jean, soutenus par l'Esprit Saint, témoignent courageusement de leur foi, illustrant la continuité du message du Christ.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃
    Lire la suite
  • La délibération et la sentence du Sanhédrin

    Face à l'embarras du Sanhédrin après un miracle accompli par Pierre et Jean, les autorités religieuses interdisent la prédication au nom de Jésus, espérant que des menaces compromettront le message chrétien. Pierre et Jean répondent en affirmant leur obéissance prioritaire à Dieu, illustrant une transformation spirituelle soutenue par le Saint-Esprit.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.15-22 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃
    Lire la suite
  • Le témoignage de Pierre et Jean

    L'article traite du retour de Pierre et Jean auprès des croyants après leur arrestation par le Sanhédrin. Face aux menaces, l'assemblée s'unit dans la prière, affirmant la souveraineté de Dieu et demandant force pour proclamer l'Évangile, exprimant une foi inébranlable.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 12.11-12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃
    Lire la suite
  • L’arrestation des apôtres

    L'article ADA019 commente Actes 5.17-18 : face à la croissance remarquable de l'Église à Jérusalem, le grand prêtre et les sadducéens, animés de jalousie, font arrêter les apôtres. Luc montre que malgré l'opposition des autorités religieuses, l'œuvre du Christ se poursuit par l'action du Saint-Esprit, accomplissant la promesse d'Actes 1.8.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃
    Lire la suite
  • La comparution devant le Sanhédrin

    Étude exégétique d'Actes 5.27-33 relatant la comparution des apôtres devant le Sanhédrin à Jérusalem. Face aux accusations de Caïphe, Pierre proclame avec assurance que l'obéissance à Dieu prime sur celle des hommes, et annonce que Jésus, crucifié et ressuscité, est élevé comme Prince et Sauveur pour offrir la repentance et le pardon à Israël. Un épisode fondateur de la mission apostolique.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
    Lire la suite
  • L’intervention du pharisien Gamaliel

    Lors d'une session du Sanhédrin au printemps 33, le pharisien Gamaliel intervient pour calmer les ardeurs des sadducéens qui souhaitent faire mourir les apôtres. Par un raisonnement pragmatique s'appuyant sur les précédents de Théudas et Judas le Galiléen, il convainc le conseil d'adopter une position attentiste. Dans la perspective de Luc, ses paroles illustrent un thème central des Actes : l'œuvre de Dieu ne peut être arrêtée par les hommes.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 5.38-39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
    Lire la suite

הערות היסטוריות

  • הצדוקים

    הצדוקים היו קבוצה אריסטוקרטית וכוהנית ביהדות קדומה (200 לפנה״ס – 70 לספירה), ששלטה במקדש בירושלים ובסנהדרין. הם קיבלו רק את החומש, והכחישו את תחיית המתים ואת קיומם של מלאכים. הם מוזכרים חמש עשרה פעמים בברית החדשה, ומילאו תפקיד מפתח בהרשעת ישוע, בעיקר באמצעות קיפא וחנן. היעלמותם חופפת את חורבן המקדש בשנת 70 לספירה.

    מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 23.6 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃
    Lire la suite
  • הרומאים

    מאמר זה מתאר את השלטון הרומי בישראל מ-63 לפנה״ס עד 135 לספירה. הוא מציג את דמויות המפתח של השלטון בימי שירותו של ישוע: פונטיוס פילאטוס, הורדוס אנטיפס וקיפא. הוא מזכיר את חורבן בית המקדש בשנת 70 ואת הפיכתה של ירושלים לאיליה קפיטולינה בימי אדריאנוס, ובכך מספק רקע היסטורי חיוני להבנת הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
    Lire la suite
Compléments
  • ANN031 הכהנים הגדולים

    L'article explore le rôle des Souverains Sacrificateurs sous l'occupation romaine, focalisant sur Anne et Caïphe, et les intrications entre pouvoir religieux et politique. La…

  • ANN073 תחיית המשיח ישוע

    Cet article examine la résurrection de Jésus et son impact théologique, discutant des prédictions et réactions des témoins, ainsi que des mesures prises par…