Étude 1 sur 7 · La présentation à Ponce Pilate

  1. Étude 1 : La présentation à Ponce Pilate
  2. Étude 2 : Présentation au "roi" Antipas
  3. Étude 3 : Le retour devant Ponce Pilate
  4. Étude 4 : La libération d’un prisonnier
  5. Étude 5 : L’acharnement du Sanhédrin, condamnation officielle
  6. Étude 6 : Les différents sévices et la flagellation
  7. Étude 7 : Les romains

היום האחרון עד הצליבה

  • ההבאה לפני פונטיוס פילאטוס

    הפריקופה PER341 משחזרת את הבאתו של ישוע לפני פונטיוס פילאטוס בבוקר יום שישי, בסביבות השעה 6:45, לאחר שנידון בלילה בידי הסנהדרין. תוך השוואה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, המאמר מנתח את הכרונולוגיה המדויקת, את תפקידו של קיפא, את סירובם של ראשי הדת להיכנס לפרטוריון ואת השיחה בין ישוע לפילאטוס, שהיה היחיד המוסמך לגזור עונש מוות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.67-71 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
    קרא עוד
  • ההבאה לפני ה״מלך״ אנטיפס

    ישוע נשלח בידי פילטוס אל הורדוס אנטיפס, טטרארך הגליל, ששהה בירושלים. הורדוס, שהמראות המרשימים מרתקים אותו, מקווה לראות נס, אך נתקל בשתיקתו המוחלטת של ישוע. נעלב, הוא לועג לו, מלביש אותו גלימה מרהיבה ושולח אותו חזרה אל פילטוס. באירוניה, פרק זה מפיס בין פילטוס להורדוס. רק לוקס מספר על ההופעה הזאת (לוקס 23.6-12), שהתרחשה בסביבות השעה 7:30 בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.1-2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃
    קרא עוד
  • השיבה אל פונטיוס פילטוס

    הפריקופה PER344 מנתחת את חזרתו של ישוע אל פונטיוס פילטוס לאחר הופעתו לפני הורדוס אנטיפס, אירוע שמסופר רק אצל לוקס. פילטוס, שאינו מוצא כל עוון שדינו מוות לפי החוק הרומי, מנסה לעמוד בפני לחצם של המנהיגים הדתיים היהודים. המאמר מציע שחזור כרונולוגי מדויק של בוקר יום שישי של הייסורים ומעלה את השאלה הלשונית של השיחות בין ישוע לפילטוס, שככל הנראה התנהלו ביוונית.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.2-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃
    קרא עוד
  • שחרור אסיר

    במשפטו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס, השליט הרומי מנסה לנצל את מנהג הפסח לשחרר אסיר כדי להימנע מלהרשיע את ישוע. הוא מציע להמון לבחור בין ישוע לבר-אבא, פושע ידוע לשמצה, מתוך הנחה שהעם יבחר נכון. התערבות אשתו מחזקת את היסוסיו. סצנה זו, המעידה עליה כל ארבע הבשורות, ממחישה את מניפולציית הרשויות הדתיות ומטילה מראש אור תיאולוגי על התמורה הגואלת.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.39 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃
    קרא עוד
  • עקשנות הסנהדרין, גזר דין רשמי

    PER346 מנתח את גזר הדין הרשמי על ישוע מידי פונטיוס פילאטוס תחת הלחץ העיקש של הסנהדרין. בירושלים, ביום שישי בבוקר, ההמון, שהודרך בידי המנהיגים הדתיים, דורש צליבה. פילאטוס, לכוד פוליטית, נכנע על אף היעדר עילה מוצדקת. המחקר עוסק בעיוותי המשפט ובשאלה הכרונולוגית של ‘השעה השישית’ ביוחנן 19.14, מתוך גישה סינופטית לארבע הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.21 (תנ״ך עברי מודרני) :
    והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃
    קרא עוד
  • ההתעללויות השונות והמלקות

    PER347 מנתח את ההלקאה ואת ההתעללויות שנעשו בישוע בפרטוריון של פונטיוס פילאטוס, בבוקר יום שישי של ייסורי ישוע. זהו נוהג רומי מקובל שקדם לצליבה, והעינוי מלווה בלעג החיילים (כתר קוצים, גלימת ארגמן). המאמר משווה בין הסיפורים של מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן בגישה סינופטית, ומדגיש את האלימות המוסדית הרומית ואת הכבוד ששמר ישוע למרות ההשפלות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 18.39-40 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את האיש הזה אלא את בר אבא ובר אבא היה מרצח׃
    קרא עוד

הערות היסטוריות

  • הרומאים

    מאמר זה מתאר את השלטון הרומי בישראל מ-63 לפנה״ס עד 135 לספירה. הוא מציג את דמויות המפתח של השלטון בימי שירותו של ישוע: פונטיוס פילאטוס, הורדוס אנטיפס וקיפא. הוא מזכיר את חורבן בית המקדש בשנת 70 ואת הפיכתה של ירושלים לאיליה קפיטולינה בימי אדריאנוס, ובכך מספק רקע היסטורי חיוני להבנת הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 23.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃
    קרא עוד
להרחבה