השבוע האחרון לפני המעצר 8 לימודים
הצג עוד (עוד 3)היום האחרון עד הצליבה 1 לימוד
השבוע האחרון לפני המעצר
-
PER281
החזרה לבית עניה
לאחר כניסתו המנצחת לירושלים, ישוע עוזב את העיר עם ערב וחוזר לבית עניה עם שנים עשר תלמידיו, ובהם יהודה. פרק זה, המסופר בעיקר אצל מרקוס (11.11) ואצל מתי (21.17) ומתרחש ביום ראשון, 27 במרץ שנת 33, ממחיש את מחזור ימיו של השבוע האחרון: ימים במקדש, לילות ליד בית עניה. התלמידים מנצלים את ההליכה הזאת כדי לשאול את רבם על משמעות מעשיו המשיחיים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.17 (תנ״ך עברי מודרני) :ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER286
הוראה יומית במקדש
פרשה 286 מתארת את הוראתו היומית של ישוע במקדש בירושלים במהלך שבוע הפסח (יום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה). בהתבסס בעיקר על לוקס 19,47-48, היא מציגה את ההתנגדות הגוברת בין ההמונים המעריצים לבין הרשויות הדתיות העוינות — הסופרים, ראשי הכוהנים, הצדוקים והפרושים — המבקשים להשתיק את ישוע, שבשורת מלכות אלוהים שלו מאיימת על שלטונם המבוסס.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19.47-48 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER287
החזרה שוב לבית עניה
PER287 מתאר את שובם של ישוע ותלמידיו לבית עניה לאחר יום במקדש בירושלים, ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה. פרק זה, המעיד עליו בעיקר מרקוס 11.19, מאיר את שגרת הלילה של הקבוצה סביב מרתה, מרים ואלעזר. המאמר עוסק באירוח המפוזר, בתפקידן של הנשים, בהלוך ושוב היומיומי בין בית עניה לירושלים ובחוסר ההבנה של התלמידים נוכח ההכרזות על הייסורים.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22.7-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER288
עץ התאנה יבש
למחרת קללת התאנה, התלמידים מוצאים את העץ יבש לגמרי. ישוע מנצל את ההזדמנות כדי ללמד על כוחה של האמונה ועל חשיבות הסליחה. מעבר ללימוד זה, התאנה מסמלת בכתובים את ישראל, ויבושה מבשר את המשפט שיבוא על האומה ארבעים שנה מאוחר יותר עם חורבן בית המקדש. אמונה וסליחה נותרות הערכים הבלתי מעורערים שישוע מעמיד בראש.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.20-26 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER295
שאלות הפרושים וההרודיאנים
במקדש בירושלים מנסים הצדוקים ללכוד את ישוע בשאלה על התחייה, הנוגעת לאישה שהיו לה שבעה בעלים. ישוע משיב וחושף את בורותם בכתבי הקודש ובכוחו של אלוהים: בחיים הבאים כבר אין נישאים. הוא מוכיח את התחייה מן התורה בציטוטו את שמות 3.6: אלוהים הוא אלוהי החיים ולא של המתים. יריביו מושתקים.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 22.23-33 (תנ״ך עברי מודרני) :ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ואחרי כלם מתה גם האשה׃ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER296
שאלות חכמי התורה
בשבוע האחרון שלפני ייסוריו, ישוע נשאל על ידי מורי התורה על המצווה הגדולה ביותר. הוא מסכם את התורה כולה בשני עקרונות: לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעהו. סופר כן מכיר בצדקת התשובה הזאת, וישוע אומר לו שאינו רחוק ממלכות אלוהים. המאמר מדייק את התפיסה לגבי הפרושיות ומזמין לאמונה החיה באהבה ולא בחוקיות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 7.50-51 (תנ״ך עברי מודרני) :ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER297
משיחיותו של ישוע
בחצר המקדש בירושלים, ביום שלישי שלפני ייסוריו, ישוע שואל את הפרושים מי הוא המשיח. בציטוט מתהילים ק״י הוא מגלה שהמשיח הוא גם בן דוד לפי הבשר וגם אדון נצחי לפי אלוהותו, ומביך את יריביו, שנותרים ללא מענה. הצהרה כריסטולוגית יסודית על טבעו הכפול של ישוע.
תְהִלִּים 110.1 (תנ״ך עברי מודרני) :לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER298
כתב אישום נגד המנהיגים הדתיים
בחצר בית המקדש בירושלים, ביום רביעי שלפני ייסוריו, ישוע נושא כתב אישום חריף נגד הסופרים והפרושים. באמצעות שמונה הכרזות של ‘אוי לכם!’ הוא מוקיע את צביעותם, את גאוותם ואת דתיותם החיצונית, ובה בעת מביע כאב עמוק על ירושלים. הוא קורא לתלמידיו לאמונה אמיתית, צנועה ומשרתת את הזולת.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 23.23 (תנ״ך עברי מודרני) :אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
היום האחרון עד הצליבה
-
PER327
היציאה להר הזיתים
המאמר בוחן את יציאתם של ישוע ותלמידיו להר הזיתים לאחר הסעודה האחרונה: לאחר ששרו את המזמורים, הם פונים אל מקום מלא משמעויות נבואיות, בקרבת האתר של הצליבה העתידית.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.30 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org