היום האחרון עד הצליבה 1 לימוד
התחייה וההופעות השונות 10 לימודים
- 2הנשים הולכות אל הקבר
- 3האבן נגללת, רעידת האדמה
- 4בשורת המלאכים
- 5הנשים מתריעות בפני התלמידים
- 6תגובתם של פטרוס ויוחנן
היום האחרון עד הצליבה
-
PER363
ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס
פרשה זו מופיעה רק אצל מתי, והיא מספרת על ביקורם של נציגי הסנהדרין אצל פילטוס בשבת בבוקר כדי לקבל משמר לקברו של ישוע. מתוך חשש משמועה על תחייה הם מורים לחתום את הקבר. פילטוס, בגישה פרגמטית, נעתר לבקשתם. פרשה זו חושפת את המתח בין הסמכות הדתית היהודית לבין השלטון הרומי, ומכינה ישירות את סיפור התחייה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.42-47 (תנ״ך עברי מודרני) :ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
התחייה וההופעות השונות
-
PER364
הנשים הולכות אל הקבר
הפריקופה 364 מספרת על יציאת הנשים אל קברו של ישוע, מוקדם בבוקר יום ראשון, כפי שמעידות ארבע הבשורות. מתוך נאמנותן והתקשרותן לישוע הן מביאות בשמים מבלי לצפות לתחייה. המאמר מדגיש את עקביותן לנוכח כשלונם של השליחים, את אי־הבנתן את ההכרזות על התחייה ואת בורותן בנוגע לשומרים שהוצבו ליד הקבר. ניתוח סינופטי קפדני במסגרת ייסורי ישוע ותחייתו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.2 (תנ״ך עברי מודרני) :ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER365
האבן נגללת, רעידת האדמה
בבוקר חג הפסחא נשים נאמנות הולכות אל קברו של ישוע כדי להשלים את טיפולי הקבורה. הן מגלות את האבן המגולגלת ואת הקבר הריק. המאמר מנתח את נאמנותן, העומדת בניגוד לבריחת השליחים, את התקשרותן לישוע ואת חוסר ההבנה הכללי נוכח ההכרזות על התחייה. גישה סינופטית משווה בין מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן באשר לאירוע מכונן זה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 20.18-19 (תנ״ך עברי מודרני) :הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER366
בשורת המלאכים
הפרשה PER366 מנתחת את מסר המלאכים לנשים שליד הקבר, בבוקר יום ראשון של התחייה. בהשוואה בין מתי, מרקוס ולוקס היא בוחנת את ההבדלים במספר המלאכים, באוצר המילים ובמקומן של הנשים כעדות הראשונות. שינויים אלה משקפים את חירותם הסיפורית של המבשרים ומהווים סימנים לאמינותו ההיסטורית של סיפור התחייה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER367
הנשים מתריעות בפני התלמידים
פריקופה 367 בוחנת את הרגע שבו הנשים מודיעות לתלמידים על התחייה, תוך השוואה בין מתי 28.8, מרקוס 16.9-11, לוקס 24.9-11 ויוחנן 20.2. מתגלה פער בולט: מרים המגדלית נראית כמי שאינה מכירה את בשורת המלאכים, בניגוד לשאר הנשים. ההשערה שמרים יצאה מוקדם, לפני הופעת המלאכים, מאפשרת ליישב בין התיאורים ולהסביר את חוסר ההבנה המתמשך שלה מול הקבר הריק.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.11-13 (תנ״ך עברי מודרני) :ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER368
תגובתם של פטרוס ויוחנן
פרשה 368 מנתחת את תגובתם של פטרוס ויוחנן לאחר עדותה של מרים המגדלית על הקבר הריק. שני השליחים רצים אל הקבר, מגלים שם את התכריכים ואת המטפחת המקופלת, אך עדיין אינם תופסים את מציאות התחייה. המאמר מתאם בין הסיפורים שבלוקס 24.12 וביוחנן 20.3-12, מבחין בין שתי בשורות עוקבות שנמסרו לתלמידים, ומדגיש את חוסר ההבנה הראשוני נוכח נבואות ישוע על תחייתו.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2-4 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER369
מרים המגדלית נשארת ליד הקבר
פרשה זו, שמופיעה רק אצל יוחנן (יוחנן 20.11), מתארת את מרים המגדלית נשארת לבדה ליד הקבר לאחר שפטרוס ויוחנן הלכו. כעדה נאמנה מימי שירותו של ישוע, היא מפרשת תחילה את היעלמות הגופה כנטילה, ולאחר מכן היא נעשית האדם הראשון שהמוקם לתחייה מופיע לו באופן אישי. המאמר מציע ניתוח כרונולוגי והרמוניזציה של סיפורי הבשורות על התחייה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1-3 (תנ״ך עברי מודרני) :ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER370
הופעה ראשונה של המשיח ישוע למרים המגדלית
הפריקופה PER370 מנתחת את ההופעה הראשונה של המשיח שקם לתחייה למרים המגדלית, בבוקר יום ראשון, 3 באפריל שנת 33, ליד הקבר בירושלים. המפגש הזה, המסופר בעיקר אצל יוחנן (יוחנן 20,11-18) ומאושר אצל מרקוס (מרקוס 16,9), מגלה את בערותה הראשונית של מרים לגבי התחייה, את טעותה כשחשבה את ישוע לגנן, ואת אופיין המיוחד של ההופעות של חג הפסחא. המאמר נוקט שיטה סינופטית מדוקדקת בהשוואה בין הבשורות.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.2-10 (תנ״ך עברי מודרני) :ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER371
הופעה שנייה של המשיח ישוע לנשים האחרות
הפריקופה PER371 מנתחת את ההופעה השנייה של ישוע המוקם לתחייה לנשים (מתי 28.9-10), ביום ראשון בבוקר ליד הקבר בירושלים. המאמר מיישב את המתח הלכאורי בין מרקוס (שתיקת הנשים ופחדן) לבין מתי (המפגש עם ישוע), ומראה שהתיאורים הללו משלימים זה את זה: מרקוס מתאר את תגובת התדהמה המיידית, ומתי מוסיף עליה את השמחה. רק מתי מספר על הופעה מסוימת זו.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.12 (תנ״ך עברי מודרני) :ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER372
הופעת המשיח ישוע לפטרוס
הופעתו של ישוע המשיח שקם לתחייה לשמעון פטרוס מעוּדת בלוקס 24.34 ובקורינתים א׳ 15.3-5, אך אף אחד מהמבשרים אינו מתאר את תוכנה. מפגש אינטימי זה, שזמנו ביום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה, לאחר ההופעות לנשים ולפני ההופעה לתלמידי אמאוס, נראה כפיוס אישי בין ישוע לפטרוס לאחר הכחשתו. כך היה פטרוס השליח הראשון שראה את האדון שקם לתחייה.
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.14 (תנ״ך עברי מודרני) :ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org -
PER373
השומרים מתריעים בפני הרשויות היהודיות
מתי 28.11-15 מספר ששומרי הקבר, עדים בעל כורחם לתחייה, הלכו אל הרשויות היהודיות. אלה שיחדו אותם כדי שיפיצו את הטענה שהתלמידים גנבו את הגופה. המאמר בוחן את הערך האפולוגטי של עדות זו, שמקורה מחוץ למעגל הנוצרי, ואת הסתירות שבגרסה הרשמית, ומדגיש שפרק זה, המופיע רק במתי, משתלב בכרונולוגיית הפסחא של יום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה.
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.13-35 (תנ״ך עברי מודרני) :והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃תנ״ך בעברית מודרנית (פרנץ דליטש), נחלת הכלל — eBible.org
-
ANN073
תחיית המשיח ישוע
מאמר זה בוחן את תחיית ישוע ואת השפעתה התאולוגית, ודן בניבויים ובתגובות העדים, וכן באמצעים שנקטו…