_29 נותרה נקודה קטנה אחרונה לטיפול: המשיח ישוע דיבר על תחייה, ולכן זהיר יותר להציב שומרים לפני הקבר. זו הבקשה שהופנתה לפילטוס באותו יום של ; דבר אינו עוצר את אנשי הדת הלהוטים הללו. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.62-66.
_30 La résurrection a lieu le dimanche matin à l’aube. Nous avons bien les 3 jours et 3 nuits selon le comptage inclusif juif. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2-4 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.2-4 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1-3. Nous prenons en compte la nuit en plein midi.
_31 Maintenant, il y a les différentes apparitions du Messie Jésus, vivant, à partir du dimanche 3 avril 33 de bon matin. הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.11-18 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.8-10 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.8 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.24-34 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.13-14 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.13-35 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.14 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.36-49 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.26-31 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14.
ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.
פירוש:
1- מרים המגדלית וההופעה הראשונה של המוקם לתחייה
Le récit de Jean apporte un éclairage particulier sur les circonstances qui conduisent Marie de Magdala à devenir la première personne à laquelle le Seigneur ressuscité se manifeste personnellement (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.11-18 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.9). Contrairement aux autres femmes, elle semble demeurer seule à proximité du tombeau après le départ de Pierre et de Jean, ce qui explique la rencontre exceptionnelle qu'elle va vivre.
Cette place privilégiée accordée à Marie de Magdala souligne l'importance de son rôle parmi les disciples de Jésus. Déjà durant le ministère public, elle faisait partie des femmes qui accompagnaient le Maître et contribuaient matériellement à son œuvre (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 8.1-3). Sa fidélité jusqu'à la croix et au tombeau contraste avec la dispersion de la plupart des disciples après l'arrestation de Jésus (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.25 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 26.56).
2- גילוי הקבר הפתוח
עם עלות השחר מרים המגדלית הולכת אל הקבר בחברת נשים אחרות שבאו להשלים את טקסי הקבורה שנקטעו עם כניסת ה (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.1-2 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1). כשהן מגיעות למקום, הן רואות שהאבן שסגרה את הקבר כבר הוגללה (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.4 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.2 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.1).
גילוי זה מזעזע את מרים המגדלית עמוקות. שום דבר אינו מעיד שהיא חושבת באותו רגע על תחייה. היא מפרשת מיד את היעלמות הגופה כתוצאה של התערבות אנושית.
3- העדות הראשונה של מרים המגדלית
Pensant que le corps du Seigneur a été déplacé, Marie de Magdala retourne précipitamment à Jérusalem afin d'avertir Pierre et le disciple bien-aimé. Son témoignage ne contient aucune allusion à une apparition angélique ni à une résurrection : « Ils ont enlevé du tombeau le Seigneur, et nous ne savons où ils l'ont mis » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.2).
הצהרה זו נראית כמעידה שעדיין לא היתה נוכחת במפגש בין הנשים האחרות לבין המלאכים. כמה ניסיונות להרמוניזציה של סיפורי הבשורות מובילים אפוא להניח שהיא נפרדה מהקבוצה מיד לאחר שגילתה את הקבר הפתוח.
4- הבשורה של המלאכים לנשים האחרות
Pendant ce temps, les autres femmes demeurées sur place entrent dans le sépulcre. Elles y rencontrent des messagers célestes qui leur annoncent que Jésus est ressuscité conformément à ses propres paroles (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.4-7).
Matthieu et Marc rapportent également cette annonce, même s'ils ne mentionnent qu'un seul ange prenant la parole (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.5-7 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.5-7). Remplies à la fois de crainte et d'une grande joie, les femmes repartent afin de transmettre cette nouvelle aux disciples (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.8).
L'annonce angélique ne présente pas la résurrection comme un événement inattendu, mais comme l'accomplissement des paroles prononcées antérieurement par Jésus (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 16.21 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 9.22 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 18.31-33).
5- ביקורם של פטרוס ויוחנן בקבר
Avertis par Marie de Magdala, Pierre et Jean se rendent immédiatement au tombeau afin de vérifier la réalité de ses affirmations (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.3-4). À ce moment-là, ils ignorent encore tout du message des anges.
Jean souligne lui-même que les deux disciples ne comprennent pas encore la signification du tombeau vide : « Car ils ne comprenaient pas encore que, selon l'Écriture, Jésus devait ressusciter des morts » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.9). Leur démarche consiste donc avant tout à vérifier la disparition du corps.
Le quatrième Évangile fournit des détails particulièrement précis sur les linges funéraires et leur disposition dans le tombeau (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.5-8). Ces précisions constituent vraisemblablement un indice du caractère autobiographique du témoignage du disciple bien-aimé (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.24).
6- תנועותיהן של הקבוצות השונות
הבשורות אינן מבהירות מדוע פטרוס ויוחנן אינם פוגשים את הנשים האחרות בדרך חזרה. באווירת הפחד ששררה מאז מעצרו וצליבתו של ישוע, סביר שהקבוצות השונות נעו בזהירות.
Le soir même de la résurrection, les disciples sont encore réunis portes fermées « par crainte des Juifs » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.19). Il n'est donc pas impossible que chacun ait emprunté des itinéraires différents afin d'éviter d'attirer l'attention des autorités religieuses qui avaient obtenu la condamnation du Maître (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.15-16).
עם זאת, כל ניסיון לשחזר במדויק את התנועות נותר השערתי, שכן המבשרים אינם מבקשים לתאר את כל הפרטים הכרונולוגיים של בוקר יוצא דופן זה.
7- מרים המגדלית נשארת לבדה ליד הקבר
Après avoir constaté la réalité du tombeau vide, Pierre et Jean retournent à Jérusalem (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.10). Marie de Magdala, quant à elle, semble rester sur place. Son attachement profond au Seigneur et son incompréhension devant les événements expliquent probablement sa décision de demeurer près du sépulcre.
יחסה עומד בניגוד ליחס שני התלמידים, החוזרים למקום מקלטם. בהקשר של רדיפה ופחד שלאחר הצליבה היה זה ללא ספק נבון יותר מצידם שלא להיחשף שלא לצורך.
8- ההופעה השנייה של המלאכים
Jean rapporte alors un nouvel épisode. Marie de Magdala aperçoit deux anges vêtus de blanc assis à l'endroit où le corps de Jésus avait été déposé (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.11-12).
Son dialogue avec eux montre qu'elle ignore encore la réalité de la résurrection : « Ils ont enlevé mon Seigneur, et je ne sais où ils l'ont mis » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.13). Sa préoccupation demeure exclusivement centrée sur la disparition du corps.
חוסר הבנה זה נראה כטיעון לטובת ההשערה שמרים המגדלית לא היתה נוכחת בהודעה הראשונה של המלאכים שנמסרה לנשים האחרות.
9- האדם הראשון שראה את המוקם לתחייה
Si Marie de Magdala avait déjà entendu les paroles des anges annonçant la résurrection (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.6 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.6), il serait plus difficile d'expliquer pourquoi elle persiste à croire à un simple déplacement du corps.
C'est précisément dans cet état de tristesse et d'incompréhension que le Seigneur ressuscité se révèle personnellement à elle (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.14-16). Dans un premier temps, elle ne le reconnaît pas et le prend pour le jardinier. Mais lorsque Jésus l'appelle par son nom, elle le reconnaît aussitôt et s'écrie : « Rabbouni ! », c'est-à-dire « Maître » (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.16).
Ainsi, celle qui était venue honorer un mort devient la première témoin d'un Sauveur vivant. Jésus lui confie alors la mission d'aller annoncer cette nouvelle aux disciples (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.17-18). Ce privilège exceptionnel accordé à Marie de Magdala est également rappelé par Marc (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.9).
10- הרמוניזציה סבירה של הסיפורים
ההשערה על עזיבתה המוקדמת של מרים המגדלית מציעה הסבר קוהרנטי להבדלי הנקודות בין ארבע הבשורות. מבלי לטעון שהיא פותרת את כל הקשיים הכרונולוגיים, היא מאפשרת להבין את בורותה הראשונית של מרים בעניין התחייה, את יחסה העצוב כפי שמתאר יוחנן, ואת הסיבות שבגללן היא נעשית האדם הראשון שהמשיח שקם לתחייה מתגלה אליו.
Les évangélistes ne cherchent pas à fournir une chronique exhaustive des événements, mais à transmettre fidèlement le témoignage des premiers témoins (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1.1-4). Malgré leurs différences de présentation, les quatre récits convergent vers une même réalité fondamentale : le tombeau est vide et Jésus est véritablement ressuscité (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.6 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.6 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.6 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.1-18).
?