• הנשים מתריעות בפני התלמידים

    פריקופה 367 בוחנת את הרגע שבו הנשים מודיעות לתלמידים על התחייה, תוך השוואה בין מתי 28.8, מרקוס 16.9-11, לוקס 24.9-11 ויוחנן 20.2. מתגלה פער בולט: מרים המגדלית נראית כמי שאינה מכירה את בשורת המלאכים, בניגוד לשאר הנשים. ההשערה שמרים יצאה מוקדם, לפני הופעת המלאכים, מאפשרת ליישב בין התיאורים ולהסביר את חוסר ההבנה המתמשך שלה מול הקבר הריק.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותמהרנה לצאת ותברחנה מן הקבר כי אחזתן רעדה ותמהון ולא הגידו דבר לאיש כי יראו׃
    קרא עוד
  • הופעה ראשונה של המשיח ישוע למרים המגדלית

    הפריקופה PER370 מנתחת את ההופעה הראשונה של המשיח שקם לתחייה למרים המגדלית, בבוקר יום ראשון, 3 באפריל שנת 33, ליד הקבר בירושלים. המפגש הזה, המסופר בעיקר אצל יוחנן (יוחנן 20,11-18) ומאושר אצל מרקוס (מרקוס 16,9), מגלה את בערותה הראשונית של מרים לגבי התחייה, את טעותה כשחשבה את ישוע לגנן, ואת אופיין המיוחד של ההופעות של חג הפסחא. המאמר נוקט שיטה סינופטית מדוקדקת בהשוואה בין הבשורות.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.12-13 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃
    קרא עוד
  • הופעה שנייה של המשיח ישוע לנשים האחרות

    הפריקופה PER371 מנתחת את ההופעה השנייה של ישוע המוקם לתחייה לנשים (מתי 28.9-10), ביום ראשון בבוקר ליד הקבר בירושלים. המאמר מיישב את המתח הלכאורי בין מרקוס (שתיקת הנשים ופחדן) לבין מתי (המפגש עם ישוע), ומראה שהתיאורים הללו משלימים זה את זה: מרקוס מתאר את תגובת התדהמה המיידית, ומתי מוסיף עליה את השמחה. רק מתי מספר על הופעה מסוימת זו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.9-10 (תנ״ך עברי מודרני) :
    הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃ויאמר אליהן ישוע אל תיראן לכנה והגדן לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני׃
    קרא עוד
  • הופעת המשיח ישוע לפטרוס

    הופעתו של ישוע המשיח שקם לתחייה לשמעון פטרוס מעוּדת בלוקס 24.34 ובקורינתים א׳ 15.3-5, אך אף אחד מהמבשרים אינו מתאר את תוכנה. מפגש אינטימי זה, שזמנו ביום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה, לאחר ההופעות לנשים ולפני ההופעה לתלמידי אמאוס, נראה כפיוס אישי בין ישוע לפטרוס לאחר הכחשתו. כך היה פטרוס השליח הראשון שראה את האדון שקם לתחייה.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.36-49 (תנ״ך עברי מודרני) :
    עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ויקח ויאכל לעיניהם׃ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ואתם עדים בזאת׃והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃
    קרא עוד
  • השומרים מתריעים בפני הרשויות היהודיות

    מתי 28.11-15 מספר ששומרי הקבר, עדים בעל כורחם לתחייה, הלכו אל הרשויות היהודיות. אלה שיחדו אותם כדי שיפיצו את הטענה שהתלמידים גנבו את הגופה. המאמר בוחן את הערך האפולוגטי של עדות זו, שמקורה מחוץ למעגל הנוצרי, ואת הסתירות שבגרסה הרשמית, ומדגיש שפרק זה, המופיע רק במתי, משתלב בכרונולוגיית הפסחא של יום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.11-15 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי בלכתן והנה אנשים מן המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל הנעשה׃ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר׃אמרו כי באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו בהיותנו ישנים׃ואם ישמע הדבר לפני ההגמון אנחנו נפיסהו והייתם בלי פחד׃ויקחו את הכסף ויעשו כאשר למדו ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה׃
    קרא עוד