PER373

השומרים מתריעים בפני הרשויות היהודיות

מתי 28.11-15 מספר ששומרי הקבר, עדים בעל כורחם לתחייה, הלכו אל הרשויות היהודיות. אלה שיחדו אותם כדי שיפיצו את הטענה שהתלמידים גנבו את הגופה. המאמר בוחן את הערך האפולוגטי של עדות זו, שמקורה מחוץ למעגל הנוצרי, ואת הסתירות שבגרסה הרשמית, ומדגיש שפרק זה, המופיע רק במתי, משתלב בכרונולוגיית הפסחא של יום ראשון, 3 באפריל שנת 33 לספירה.

22 דקות שומרי הקבר תחיית ישוע מתי 28 הרשויות היהודיות הסנהדרין 32 פסוקים 6 ספרים

עיון

טקסטים מקראיים

מתי
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.11-15 (תנ״ך עברי מודרני)

ויהי בלכתן והנה אנשים מן המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל הנעשה׃

ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר׃

אמרו כי באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו בהיותנו ישנים׃

ואם ישמע הדבר לפני ההגמון אנחנו נפיסהו והייתם בלי פחד׃

ויקחו את הכסף ויעשו כאשר למדו ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה׃

מרקוס
הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
לוקס
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר
יוחנן
הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן (תנ״ך עברי מודרני) אינו מוזכר בספר

פרטים טכניים

שנת 33 לספירה

מקום: מושבו של בירושלים

תאריך: יום ראשון, 3 באפריל, בבוקר

שיטת עבודה: אנו חוזרים למתי

הערה על דרך הפעולה: מתי הוא האוונגליסט היחיד המציין עובדה זו

מפת ירושלים וסביבתה
תרשים עמודות ליום ראשון

החיילים נוטשים את משמרתם והולכים אל כדי לדווח להם על האירועים העל־טבעיים שהיו עדים להם.

פרטים כרונולוגיים, על פי מסקנותינו:

_29 נותרה נקודה קטנה אחרונה לטיפול: המשיח ישוע דיבר על תחייה, ולכן זהיר יותר להציב שומרים לפני הקבר. זו הבקשה שהופנתה לפילטוס באותו יום של ; דבר אינו עוצר את אנשי הדת הלהוטים הללו. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.62-66.

_30 La résurrection a lieu le dimanche matin à l’aube. Nous avons bien les 3 jours et 3 nuits selon le comptage inclusif juif. הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2-4 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.2-4 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.1-3. Nous prenons en compte la nuit en plein midi.

_31 Maintenant, il y a les différentes apparitions du Messie Jésus, vivant, à partir du dimanche 3 avril 33 de bon matin. הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.11-18 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.8-10 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.8 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.24-34 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.13-14 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.13-35 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 16.14 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 24.36-49 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 20.26-31 ; הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 21.1-14.

ניתן לעיין בכרונולוגיה המלאה במחקר ANN026 : שעת הצליבה.

פירוש:

1- עדותם של שומרי הקבר

השומרים שהופקדו על שמירת הקבר זועזעו עד היסוד מהאירועים יוצאי הדופן שהיו עדים להם. מתי מספר שבעקבות רעידת האדמה והופעתו של אחזה בהם אימה כה גדולה עד שנעשו «כמתים» (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2-4).

Après avoir repris leurs esprits, certains d'entre eux se rendirent auprès des principaux sacrificateurs afin de leur rapporter « tout ce qui était arrivé » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.11). Ce détail revêt une importance particulière, car les premiers témoins des événements ne sont pas des disciples de Jésus, mais des hommes étrangers, voire hostiles, au mouvement chrétien.

2- עדים בעל כורחם לתחייה

חיילים אלה היו נתונים למשמעת קפדנית במיוחד. לפי המנהגים הצבאיים , רשלנות במילוי תפקידם עלולה הייתה לגרור עונשים חמורים. לפיכך לא היה להם כל אינטרס ברור להמציא סיפור העלול לסכן אותם.

עדותם מעניינת עוד יותר משום שהיא באה מעדים בעל כורחם, שלכאורה אינם אוהדים את תלמידי ישוע. מנקודת מבט זו, פנייתם אל הרשויות הדתיות נראית כתגובה טבעית של אנשים המבקשים לתת דין וחשבון על אירועים שהם עצמם לא הצליחו להסביר.

3- קשיי ההסבר הרשמי

Les principaux sacrificateurs et les anciens se réunirent alors en conseil et décidèrent de verser une importante somme d'argent aux soldats afin qu'ils diffusent une version officielle des faits (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.12-13). Ils leur demandèrent d'affirmer que les disciples étaient venus dérober le corps pendant leur sommeil.

Cette explication soulève toutefois une difficulté évidente. Si les gardes dormaient réellement, comment auraient-ils pu identifier les auteurs du prétendu vol ? En outre, même en supposant qu'ils aient été momentanément assoupis, le violent tremblement de terre mentionné par Matthieu (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.2) aurait vraisemblablement interrompu leur sommeil.

הערות אלה אינן מהוות הוכחה כשלעצמן, אך הן מדגישות את חולשותיה הפנימיות של הגרסה שהציעו הרשויות הדתיות.

4- יחסם של המנהיגים הדתיים

נוכח אירועים בלתי צפויים אלה, חברי אינם מטילים כלל ספק בשיפוטם על ישוע. להפך, הם מבקשים לשלוט בתוצאות היעלמות הגופה בכך שהם דואגים להפצתה של פרשנות חלופית (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.12-14).

Ils vont même jusqu'à promettre leur protection aux soldats dans l'éventualité où le gouverneur romain serait informé de l'affaire (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.14). Cette attitude révèle leur volonté de préserver leur autorité et d'empêcher que les événements survenus ne conduisent le peuple à reconnaître Jésus comme le Messie annoncé.

Leur comportement rappelle celui observé durant le ministère public du Seigneur, lorsque plusieurs chefs religieux refusèrent de croire malgré les signes accomplis sous leurs yeux (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 12.37-40). Ce rejet s'inscrit dans la continuité de ce qu'avaient annoncé les Écritures au sujet du Serviteur souffrant, méprisé et rejeté par les hommes (יְשַׁעְיָהוּ 53.3) ainsi que dans l'avertissement donné par Jésus lui-même au sujet de la pierre rejetée par les bâtisseurs (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 21.42).

5- מחלוקת שעדיין הייתה חיה בימי מתי

Matthieu précise que cette version des faits « s'est répandue parmi les Juifs jusqu'à ce jour » (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 28.15). Cette remarque indique qu'au moment de la rédaction de son Évangile, plusieurs années après les événements, cette polémique demeurait encore vivante.

עצם העובדה שמתנגדי הנצרות חשו צורך להסביר את היעלמות הגופה מהווה בעקיפין הודאה במציאותו של הקבר הריק. הוויכוח לא נסב אפוא על קיומה של גופת ישוע, אלא על פירוש היעדרה.

6- מקור המידע שמוסר מתי

הדרך שבה נודע למתי על ההתייעצות הפנימית של נשארת בלתי ידועה. הועלו כמה השערות.

Il est possible que certaines informations aient été transmises par un membre du conseil favorable à Jésus, tel que Joseph d'Arimathée (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 27.57 ; הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.43) ou Nicodème (הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 19.39). D'autres commentateurs ont envisagé la possibilité qu'un ou plusieurs soldats aient eux-mêmes rapporté ces événements.

עם זאת, אין אפשרות להוכיח אף אחת מהשערות אלה בוודאות. לפיכך יש להתייחס אליהן בזהירות.

7- ניסיון הסתרה בעל תוצאות בלתי צפויות

באורח פרדוקסלי, ניסיון הסתרה זה סייע לשמר את זכר האירועים. הרחק מלשים קץ לעניין, מצאו עצמן הרשויות הדתיות מול מציאות שלא יכלו למנוע: הכרזת התחייה עתידה הייתה מעתה להתפשט הרבה מעבר לגבולות יהודה.

Quelques semaines plus tard, les apôtres commencèrent à annoncer publiquement que Dieu avait ressuscité Jésus d'entre les morts (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 2.22-24 ; מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 3.15). Conformément aux paroles du Seigneur, ce témoignage devait progressivement atteindre Jérusalem, la Judée, la Samarie et jusqu'aux extrémités de la terre (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 1.8).

Ainsi, la tentative des autorités religieuses pour étouffer l'affaire ne put empêcher la diffusion du message central du christianisme : Jésus-Christ est ressuscité et il est vivant (מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 4.33).