האותות המבשרים את שובו של המשיח ישוע

חיוני להבחין בין האירועים הבאים: הילקחות הקהילה, הרדיפות, בואו של צורר המשיח — הצג את ההגדרה של INF265, קרב הר מגידון, שובו של ישוע המשיח, המשפט, מלכות אלף השנים, וכן המשפט הסופי והכבוד השמור לנאמנים. הבנה מדויקת של סדר האירועים המתוארים בכתבי הקודש מאפשרת להבין טוב יותר את התקופה המיוחדת הזאת.

עיינו בנספח ANN101 : השתלשלות אירועי אחרית הימים על פי הנבואה לקבלת תיאור מפורט של האירועים שעליהם מכריזים כתבי הקודש.

על איזו שיבה אנו מדברים כעת?

האם זו השיבה המנצחת ורבת ההוד הנזכרת בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 25.31, או שמא האירוע הפתאומי והבוהק כברק המתואר בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.27?

השיבה המהירה, הנוגעת להילקחות הקהילה, נפרדת מן האירוע השני, הקשור ישירות לסופו של עולמנו כפי שאנו מכירים אותו כיום. המאמר הזה יוקדש לניתוח מעמיק של האירוע המסוים הזה.

חיוני להדגיש שניתוחינו לטקסטים המקראיים מצביעים על כך שהאירוע הזה טרם התרחש.

ראשית, האירוע הזה משתלב בסדר זמנים מוגדר היטב, ושנית, יהיו לו השלכות משמעותיות על חיי היום־יום בכל העולם. אנו משוכנעים שכאשר יתרחש, כל תושבי כדור הארץ יהיו מודעים לכך.

הנה כמה פרטים על השיבה הראשונה הזאת, הנוגעת להילקחות הקהילה:

לא נעסוק בפרטים החורגים ממסגרת הלימוד הזה. המידע ניתן כדי להבהיר את ההבחנה בין השיבה הזאת לבין השיבה באחרית הימים, המכונה לעיתים ״פארוסיה״.

נציין רק שהסיבה העיקרית המונעת כיום את הילקחות הקהילה מתוארת בטקסט הזה של פטרוס:

אנו מבינים את מורכבות הדרישה הזאת ומכירים בכך שרק אלוהים יוכל לקבוע את המועד המתאים.

אנו חוזרים לנושא העיקרי של הלימוד הזה, העוסק בביאתו השנייה של ישוע המשיח.

ישוע המשיח, בייחוד בפרק 24 של הבשורה על פי מתי, יכריז על התקיימותם של אותות שיבשרו את שובו.

1. מלחמות וסכסוכים: יהיו מלחמות ושמועות מלחמה. גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.6-7).

2. אסונות טבע: רעב, רעידות אדמה ומגפות יופיעו במקומות שונים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.7).

3. רדיפת המאמינים: תלמידי ישוע יירדפו, יימסרו לבתי דין ויהיו שנואים על כל הגויים בגלל שמו (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.9).

4. נביאי שקר ומשיחי שקר: נביאי שקר רבים יקומו ויתעו אנשים רבים. אחדים אף יטענו שהם המשיח (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.11, הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.24).

5. נטישת האמונה ובגידה: רבים יעזבו את האמונה, יבגדו ברעיהם וישנאו אותם (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.10).

6. התרבות הרשע: הרשע יתרבה ואהבת הרבים תתקרר (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.12).

7. בישור עולמי: הבשורה תוכרז בכל העולם, לכל האומות, ואז יבוא הקץ (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.14).

8. אותות בשמים: אותות בשמים, כגון החשכת השמש והירח ונפילת הכוכבים מן השמים (הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַתָּי 24.29).

גם מרקוס מזכיר את הדרשה הזאת על אחרית הימים.

1. מלחמות ואסונות: כמו במתי, בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.7-8 מדובר במלחמות, ברעידות אדמה וברעב.

2. רדיפות: בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.9-13 מוזכרות הרדיפות והבגידות שיישאו התלמידים.

3. אותות בשמים: בהַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 13.24-25 מתוארות החשכת השמש והירח ונפילת הכוכבים.

גם לוקס ירמוז לנושא המרכזי של הדרשה הזאת.

1. מלחמות ומהומות: בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.9-11 מדובר במלחמות, ברעידות אדמה, במגפות ובאותות בשמים.

2. רדיפות: בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.12-17 מוזכרים המעצרים ורדיפות המאמינים.

3. אותות בשמים: בהבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 21.25-26 מדובר באותות בשמש, בירח ובכוכבים, וכן בחרדת האומות.

בבשורתו אין השליח יוחנן עוסק בדרשה על אחרית הימים. אולם הוא עוסק בנושא בחיבורו הנקרא ההתגלות, שבו הוא חוזר על מוטיבים מספר דניאל. יוחנן מציין שהדברים האלה נגלו לו (חזוֹן יוֹחָנָן 1.1). בהיותו בהאי פטמוס — הצג את ההגדרה של INF226 לקראת סוף המאה הראשונה (בשנת 95), כתב את הדברים בעקבות הרדיפות שעליהן הורה הקיסר ההרומית — הצג את ההגדרה של INF004 דומיטיאנוס.

למרות מאמצינו לבחון את הנתונים האלה, הם מספקים מעט פרטים מדויקים על התקופה שאנו מבקשים לזהות. הרי תולדות העולם ידעו מצבים דומים רבים, שעוררו זה זמן רב ציפיות אפשריות להתערבות אלוהית.

אולם ההצהרות האלה נוגעות במפורש לעם ישראל. גם בהקשר הזה חשוב לציין שהעם הזה חווה פעמים רבות מצבים דומים, וישוע המשיח עדיין לא שב.

לפיכך יש לחפש מידע נוסף כדי להשיב על שאלתנו.

ייתכן שהדבר ייראה מפתיע, אך נבחן את כתבי נביאי ישראל — הצג את ההגדרה של INF063, כפי שהם מובאים בכתבי הקודש, כדי להשיג מידע. הטקסטים האלה נכתבו מאות שנים לפני הספירה, זמן רב לפני בוא המשיח, הידוע גם בשם שילה.

למעשה, רוב הטקסטים האלה אינם עוסקים ישירות בשובו של ישוע, אלא באירועים הנוגעים לעם ישראל. האירועים האלה צריכים להתרחש לפני השיבה הזאת. לכן סביר להסיק שכל עוד הנבואות האלה לא התקיימו, ישוע לא ישוב.

ההבחנות האלה נוגעות במפורש לציבור היהודי. כלומר, האירועים הטרגיים העלולים לפקוד את האנושות, בדומה לאלה שתיאר מתי, אינם קשורים ישירות לשיבה הזאת.

כדי להבין את מצב העולם כיום, או כדי להשתמש במטפורה — הצג את ההגדרה של INF181 השעון ולזהות מה השעה שבה אנו נמצאים, חיוני להקדיש תשומת לב מיוחדת לעם ישראל.

ההבחנה הזאת של זכריה משקפת נאמנה את המצב הנוכחי בשנת 2024. כעת קשה לחלוק על הקביעה הזאת או להניח שאינה רלוונטית.

אך מה שמעניין אותנו גם בדברי זכריה הוא הביטוי ״ביום ההוא״. על איזה יום הוא מבקש למעשה לדבר עם בני עמו?

ראוי להזכיר שהנביא זכריה חי במאה החמישית לפני הספירה, בימי שלטונו של דריווש הראשון מלך פרס, בסביבות 520–518 לפני הספירה. הוא שירת לאחר שיבת הגולים לירושלים והיה בן זמנו של הנביא חגי.

בקטע זְכַרְיָה 12.3 מוזכר ״ביום ההוא״, ביטוי המתפרש לעיתים קרובות כיום האדון ומציין מועד עתידי של משפט והצלה אלוהית לישראל. יום זה נתפס כמייצג את אחרית הימים או את שינוי עולמנו וחברתנו כיום.

ההפניה הזאת לזכריה, ביום המסוים הזה, מרמזת אפוא על שובו של ישוע המשיח.

על פי דברי זכריה, ירושלים תעמוד בפני תקופה של עימות, ובכך תהפוך לסוגיה מורכבת עבור כל האומות שיתאספו נגדה.

הנה ארבע הבחנות על דברי זְכַרְיָה 12.3:

ההסתברות שעם ישרוד 26 מאות שנים כמעט אפסית.

ההסתברות שעיר עתיקה כמו ירושלים תהיה מוכרת בעולם כולו לאחר 26 מאות שנים זעומה.

ההסתברות שירושלים תהיה לאבן נגף לכל האומות לאחר 26 מאות שנים נמוכה מאוד.

ההסתברות שכל אומות הארץ יתאחדו נגדה לאחר 26 מאות שנים אינה מציאותית.

אם נצרף את ארבע קביעותיו של זכריה, נוכל להסיק שבתחילה בלבל בין חלומותיו למציאות. אולם עד היום אנו רואים ששלוש נבואותיו הראשונות אכן התקיימו. לפיכך אין סיבה לחשוב שהאחרונה לא תתקיים.

הכתוב הזה היה צריך להתקיים לפני בואו של ישוע המשיח. כעת אתם מבינים כיצד נוכל לדייק בקביעת תקופת שובו של ישוע המשיח.

נבקש להעיר בנוגע לנקודה מספר 4, המציינת שכל אומות הארץ יקומו נגד העם הזה. חשוב להבין שגם ייצוג של העמים האלה ממלא את תנאי הנבואה. אין פירוש הדבר שכלל האוכלוסיות יהיו נגדה, אלא שחלק מכל מדינה יפעיל השפעה מספקת כדי להטות את ההחלטה הפוליטית.

אך כיצד הדבר עשוי להתממש?

בימינו אנשים מסוימים בתוך האסלאם מאמצים עמדות קיצוניות ואנטישמיות, דבר שכבר משפיע על מדיניותן של מדינות שונות באירופה ושל ארצות הברית. כיום נראה שההסתברות להתגשמות נבואת זכריה גדלה באופן משמעותי ומהיר.

הנה שלושה קטעים מן התנ״ך שהתקיימו לאחרונה ועוסקים בשיבת היהודים לארצם.

אין ספק ש־14 במאי 1948 הוא תאריך מכריע בתולדות האנושות. אי אפשר להתעלם מן האירוע המשמעותי הזה, כשם שאי אפשר להתעלם מן הטקסטים המקראיים שניבאו אותו.

כבר עסקנו בלימוד הזה בכמה טקסטים שפורסמו באתר.

הפרק שכותרתו ארץ ישראל כיום מביא טקסטים המנבאים את שיבת היהודים.

בפרק שכותרתו קץ הסכסוכים אנו מסבירים מה אומרים כתבי הקודש על הסכסוכים בין ישראל לאסלאמיסטים שאנו רואים כיום.

בפרק שובו של ישוע המשיח אנו מביאים מידע מן הבשורות על שובו של ישוע המשיח.

בנספח ANN101 : השתלשלות אירועי אחרית הימים על פי הנבואה רועה הקהילה אלן מישל טרישאר סוקר את כל טקסטי הברית החדשה המכריזים על אחרית הימים.

לא נחזור כאן על מה שכבר כתבנו בארבעת המסמכים האלה. הקישורים יאפשרו לכם גישה פשוטה לפרסומים האלה.

בקריאתם תבינו שתולדות העולם הזה כמו הואצו בשנים האחרונות, ושנבואות רבות הנוגעות לעם היהודי התגשמו. שיבתו בכבוד של ישוע המשיח, שיציב את רגליו על הר הזיתים — הצג את ההגדרה של INF305, הולכת ומתגבשת משבוע לשבוע.

בבחינת תחילתו של פרק 14 בזכריה נוכל לראות את סמכות אלוהים, המחולל את האירועים בדברו. הפרק הזה, שנכתב בידי זכריה, רלוונטי במיוחד בהקשר הנוכחי ויכול להזכיר את דחיפות השעה. הוא מדגיש את חשיבות הפנייה אל ישוע המשיח כדרך לישועה לנוכח האסונות העולמיים הבלתי נמנעים.