Étude 1 sur 8 · Rappel du massacre des Galiléens par Pilate

  1. Étude 1 : Rappel du massacre des Galiléens par Pilate
  2. Étude 2 : Malédiction du figuier stérile
  3. Étude 3 : Annonce de la destruction de Jérusalem
  4. Étude 4 : La nuit à midi
  5. Étude 5 : Le deuxième sceau, le deuxième cavalier
  6. Étude 6 : Le troisième sceau, le troisième cavalier
  7. Étude 7 : Le quatrième sceau, le quatrième cavalier
  8. לימוד 8: המכה השישית: השחין

מהפסח השלישי ועד תחילת השבוע האחרון

  • הזכרת הטבח בגלילים בידי פילטוס

    הפריקופה PER229 (לוקס 13,1-5) מספרת כיצד עדים לארוחה פרושית פונים אל ישוע בעניין הטבח שערך פילטוס בגלילים. ישוע מסרב לראות בכך עונש אלוהי וקורא לתשובה אישית, ומזכיר גם את נפילת המגדל בשילוח. הוא מלמד שהמוות הוא גורלם המשותף של הכול, ושרק התשובה פותחת את הגישה למלכות האלוהים.

    הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי יוֹחָנָן 9.2-3 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃
    קרא עוד

השבוע האחרון לפני המעצר

  • קללת התאנה העקרה

    ביום שני, 28 במרץ, שנת 33 לספירה, בדרך מבית עניה לירושלים, המשיח ישוע מקלל תאנה מכוסה עלים אך חסרת פרי, והיא יבשה מיד. מעשה זה, המסופר אצל מתי ומרקוס, הוא נס-משל המסמל את ישראל: הרבה מראית עין דתית, אך אין פוריות אמיתית. האירוע מסגר אצל מרקוס את טיהור המקדש, ובכך הוא מבשר את המשפט האלוהי על אדיקות עקרה.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 11.12-14 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃
    קרא עוד
  • הכרזה על חורבן ירושלים

    בלוקס 19.41-44 ישוע מתקרב לירושלים, בוכה על העיר ומנבא בדייקנות את חורבנה העתידי בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. רק לוקס מוסר את הפרשה הזאת בצורה זו. ישוע מקונן על כך שירושלים לא הכירה בפקודה האלוהית שלה. קטע זה מגלה גם את חמלת המשיח וגם את חומרת הדחייה של ההתגלות האלוהית, והוא נמצא בשבוע האחרון שלפני מעצרו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 8.31 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃
    קרא עוד

היום האחרון עד הצליבה

  • הלילה בצהריים

    הפריקופה 356 בוחנת את הופעת החושך בעת צליבתו של ישוע, מהצהריים עד השעה 15:00, כפי שמדווחים שלוש הבשורות הסינופטיות. אירוע קוסמי זה נלמד בממדיו הכרונולוגיים והתיאולוגיים: אות למשפט אלוהי, הגשמת נבואה (עמוס 8.9, ישעיהו 53) ומסך צנוע על חרפת הצלב. הוא קודם לדבריו האחרונים של ישוע ולמותו.

    הַבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי מַרְקוֹס 15.20-41 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃
    קרא עוד

מהימנות הכתובים ונושאים עקרוניים נוספים

  • החותם השני, הפרש השני

    המאמר APO010 בוחן את החותם השני של ההתגלות (התג׳ 6.3-4): סוס אדום שרוכבו מקבל חרב גדולה וכוח לקחת את השלום מן הארץ. באמצעות ארבעה סמלים — הסוס האדום, הרוכב, החרב והשלום שהוסר — הלימוד חוקר את מציאות המלחמה כמשפט אלוהי וכאחריות אנושית, ומדגיש שרק המשיח יכול להביא שלום אמיתי ובר־קיימא.

    חזוֹן יוֹחָנָן 6.3-4 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכפתחו את החותם השני ואשמע את החיה השנית אמרת בא וראה׃ויצא סוס שני והוא אדם ולרכב עליו נתן לשאת את השלום מן הארץ למען יהרגו איש את אחיו ותנתן לו חרב גדולה׃
    קרא עוד
  • החותם השלישי, הפרש השלישי

    החותם השלישי של ההתגלות (התג׳ 6.5-6) חושף סוס שחור שרוכבו אוחז במאזניים, סמל לרעב ולהקצבת מזון. לאחר הכיבוש והמלחמה, המחסור מכה באנושות. חזון זה ממחיש את שבריריותן של המערכות הכלכליות, את העוול החברתי בין עשירים לעניים ואת ריבונותו של אלוהים אף במשפט. הוא מזמין לבקש במשיח את הביטחון האמיתי מול אי-היציבות של העולם.

    יִרְמְיָהוּ 14.2 (תנ״ך עברי מודרני) :
    אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃
    קרא עוד
  • החותם הרביעי, הרוכב הרביעי

    המאמר APO012 עוסק בחותם הרביעי של ספר ההתגלות (התג׳ 6.7-8) ובהופעת הסוס החיוור שעליו רוכב המוות. רוכב זה, שהוא שיאם של שלושת הרוכבים הקודמים, מקבל סמכות להרוג רבע מהאנושות במלחמה, ברעב, במגפות ובחיות הבר. המאמר מדגיש את הריבונות האלוהית התוחמת משפט נורא זה, ומציב את האירוע בתוך השתלשלות אירועי אחרית הימים על פי הנבואה.

    חזוֹן יוֹחָנָן 6.7-8 (תנ״ך עברי מודרני) :
    וכפתחו את החותם הרביעי ואשמע את החיה הרביעית אמרת בא וראה׃וארא והנה סוס ירקרק והרכב עליו שמו המות ושאול יוצאת לרגליו וינתן להם שלטן על רביעית הארץ להמית בחרב וברעב ובדבר ובחית הארץ׃
    קרא עוד
  • המכה השישית: השחין

    המכה השישית של מצרים מסמנת מפנה מרכזי ביציאה ממצרים. אלוהים פוגע ישירות במצרים בשחין, וחושף את התמוטטות הכוחות המצריים ומדגים את נאמנותו לעברים. מעשה סמלי זה הופך את כלי הדיכוי לכלי צדק, ובכך מכין את הגאולה הבאה.

    שְׁמֹות 9.12 (תנ״ך עברי מודרני) :
    ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃
    קרא עוד