תולדות המקרא

כבר מן המאות הראשונות תורגמו כתבי הקודש לשפות רבות כדי להגיע לקהילות שלא קראו עברית או יוונית. נושא זה מקבץ את המאמרים המוקדשים לגרסאות הקדומות הגדולות: תרגום השבעים היווני, הוולגטה הלטינית, הפשיטתא הסורית, הגרסאות הקופטיות ותרגומים אחרים שעיצבו את הבנת כתבי הקודש במשך מאות שנים.

תרגומים אלה אינם תרגילים לשוניים בלבד: הם משקפים בחירות תאולוגיות, הקשרים תרבותיים וויכוחים תורתיים של תקופתם. חלקם השפיעו השפעה מכרעת על עיצוב הקאנון ועל פירוש קטעי מפתח. הם גם מקור יקר למומחים המבקשים לשחזר כתבי יד שאבדו.

לקרוא על התרגומים הקדומים פירושו להבין כיצד עברו כתבי הקודש בין תרבויות ודורות, ולתפוס את הסוגיות המלוות עד היום כל מפעל תרגום.

לפני הדפוס, כתבי הקודש הועברו באלפי כתבי יד שהועתקו ביד, על פפירוס ואחר כך על קלף, בצורת מגילות ואחר כך בצורת קודקסים. נושא זה מצלול את הקורא אל ההיסטוריה החומרית המרתקת של הטקסט המקראי: כיצד נוצרו המסמכים הללו, נשמרו, התגלו מחדש ונותחו בידי המומחים.

המאמרים הנלווים חוקרים את משפחות כתבי היד הגדולות, את ההבדלים הטקסטואליים ביניהן ואת שיטות ביקורת הטקסט המאפשרות לשוב אל הטקסט המקורי. עוסקים בהם גם בגילויים ארכאולוגיים חשובים שחידשו את הבנתם של קטעים מסוימים.

מסלול זה יעניין במיוחד את מי ששואלים על איזה יסוד נשענת אמינותם של התרגומים המודרניים, וכיצד חוקרים מעריכים את מסירת כתבי הקודש במשך הדורות. מבט מוחשי על הדרך שעבר דבר אלוהים עד אלינו.

הברית החדשה הגיעה אלינו ביוונית עתיקה, שפה ששולטים בה מעט מאוד קוראים בני זמננו. תרגום הטקסטים המכוננים הללו לצרפתית — ולשפות אחרות — הוא עבודה עצומה, בצומת של בלשנות, תאולוגיה והיסטוריה. בזכות עבודה זו מיליוני מאמינים יכולים לגשת ישירות לדברי ישוע, לאיגרות פאולוס ולסיפורי מעשי השליחים.

מאחורי כל גרסה מתורגמת מסתתרות בחירות מכריעות: איזה כתב יד יווני לבחור, כיצד להעביר מונח תאולוגי מבלי לבגוד בו, האם להעדיף נאמנות מילולית או בהירות המשמעות? דמויות כמו Louis Segond או Augustin Crampon הטביעו חותם מתמשך בהיסטוריה של כתבי הקודש בצרפתית, ושיטותיהן ממשיכות להשפיע על התרגומים העכשוויים.

נושא זה מאפשר לחקור באופן מוחשי כיצד הבשורות, האיגרות וההתגלות עברו את הדורות עד לידינו, דרך כתבי יד קדומים, מהדורות מתוקנות עוקבות וויכוחים לעיתים סוערים בין מומחים. צלילה הכרחית לכל מי שרוצה לקרוא את כתבי הקודש בעיניים מוארות.

מאז המאה השש־עשרה ועליית הדפוס נולדו עשרות תרגומים חדשים של המקרא כמעט בכל שפות העולם. נושא זה בוחן את העקרונות המנחים את מפעלי התרגום הללו: נאמנות לטקסט המקור, נגישות לקורא בן זמננו, והבחירה בין תרגום מילולי לתרגום דינמי.

המאמרים שנאספו כאן משווים בין גרסאות צרפתיות ובין־לאומיות שונות, מסבירים את הנוסחים שעליהם הן נשענות, ודנים בוויכוחים שהחלטות תרגום מסוימות מעוררות בקרב הקהילות הנוצריות. נדונה בהם גם השאלה באיזה תרגום כדאי להשתמש לפי סוג השימוש: לימוד מעמיק, קריאה לשם התעוררות רוחנית או הטפה.

מסלול זה יקר לכל קורא המבקש להבין מדוע שני תרגומים של המקרא אינם אומרים תמיד בדיוק אותו דבר, וכיצד לבחור גרסה המתאימה לצרכיו. התרגום, הרחוק מלהיות פרט טכני, הוא לב ההעברה החיה של המסר המקראי.

הכרונולוגיה המקראית מבקשת למקם את אירועי הכתבים הקדושים בזמן ההיסטורי: מתי נולד ישוע? מתי החל את שירותו? באיזה תאריך אירעה הצליבה? שאלות אלה, הנראות טכניות, נושאות השלכות תאולוגיות והיסטוריות מרובות.

היא כרוכה גם בהשוואה בין שיטות מדידת הזמן השונות שהיו נהוגות בעת העתיקה: הלוחות היהודי, הרומי והיוליאני, ספירת השעות, שנות מלכותם של השליטים. ההבדלים לכאורה בין הבשורות — בשעת הצליבה, בתאריך הפסח האחרון — מתבהרים לא אחת בזכות הבדלי לוחות אלה.

פרק זה מקבץ את המאמרים העוסקים בשאלות הללו: תיארוך ההולדת, יחוסו של ישוע, שבעים השבועות של דניאל, הכרונולוגיה של יוחנן ויחסה לסינופטיים. תחום תובעני, אך הוא מזין קריאה מדויקת ומושכלת יותר של כתבי הקודש בכללותם.

נושא זה סוקר את השלבים הגדולים שעיצבו את הנצרות מראשיתה ועד ימינו. הוא עוסק בלידת הקהילה הקדומה, בהתארגנותה ההדרגתית, ברדיפות שעברה ובהתפשטותה המיסיונרית ברחבי העולם העתיק ומעבר לו.

המאמרים שנאספו כאן מכסים נושאים מגוונים: חייהם ומותם על קידוש השם של הנוצרים הראשונים, תפקידם של השליחים בארגון הקהילות הראשונות, המועצות וההגדרות הדוגמטיות שעיצבו את התורה, וכן הרפורמציה הפרוטסטנטית והדמויות הבולטות כמו Martin Luther, ששינו מן היסוד את מפת הנצרות.

מסלול זה עוסק גם בקשרים בין הנצרות ליהדות, במסורות תרבותיות וחגיגיות שירשה מן העת העתיקה, ובתרומתן של דמויות משפיעות לאורך הדורות.

לקרוא את המאמרים האלה פירושו להבין כיצד אמונה שנולדה בארץ ישראל במאה הראשונה עברה את הדורות, עוררה ויכוחים, הולידה פילוגים ורפורמות, והותירה חותם מתמשך על הציוויליזציה העולמית.

תרגום המקרא הוא אחד ההרפתקאות האינטלקטואליות והרוחניות הארוכות ביותר בתולדות האנושות. מן הגרסאות היווניות הראשונות של תרגום השבעים ועד לתרגומים הלטיניים הגדולים, ואחר כך לתנ״כים בשפות העם שהניעה הרפורמציה הפרוטסטנטית, בכל תקופה ביקשו להנגיש את הכתובים לכמה שיותר אנשים. דמויות כמו Louis Segond ואוגוסטין קרמפון הותירו חותם מתמשך על תולדות המקרא בצרפתית.

מסלול זה בוחן את השאלות הממשיות שהתרגום מעלה: כיצד להעביר בנאמנות טקסט עברי או יווני עתיק לשפה מודרנית? אילו בחירות מונחיות נחוצות? אילו שיטות מנחות את המתרגמים והמהדירים של אתמול והיום?

הפצת הכתובים אינה נפרדת מתרגומם. המצאת הדפוס, ולאחר מכן הכלים הדיגיטליים בני זמננו, שינו מן היסוד את הדרך שבה המקרא מופץ ונלמד. נושא זה מזמין למדוד את הדרך שנעברה, מכתבי היד הקדומים ועד ליישומי לימוד המקרא המודרניים.

התורה היא חמשת הספרים הראשונים של המקרא העברי — בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים — המהווים את יסוד האמונה היהודית ומקור חיוני להבנת הנצרות. טקסטים אלה מספרים על מוצא העולם, על קריאת האבות, על היציאה ממצרים ועל כריתת הברית בין אלוהים לעמו.

המאמרים שנאספו סביב נושא זה עוסקים בשאלות מגוונות כגון הרכבו ומקורותיו הספרותיים של החומש, התהוות התנ״ך, המסורות היהוויסטית, האלוהיסטית והכוהנית, וכן הכרונולוגיה המקראית של סיפורי היסוד. נבחנים בהם גם עשר המכות במצרים, הטקסים והחוקים שנמסרו למשה, ותפקידה המכונן של היציאה ממצרים בתולדות הישועה.

מסלול זה מעניין הן את הקורא הסקרן להיסטוריה המקראית והן את מי שמבקש להבין את השורשים התרבותיים והדתיים שעליהם נשענות הבשורות וכל הברית החדשה.